ירידה בשכר בגין שינוי סיווג

להלן פסק דין בנושא ירידה בשכר בגין שינוי סיווג:

פסק דין

הרקע לסכסוך

1.     1. הסכסוך שבפנינו נוגע לפירוש שיש ליתן להוראות הסכם 3/99 מקום בו נקבע בסמוך לאחר חתימת ההסכם כי שכרו של עובד הוא "שכר גבוה", ומאוחר יותר משתנה סיווגה של הרשות המקומית בה הוא עובד. האם יש בשינוי הסיווג כדי לגרום לשכר הגבוה להפוך לשכר שאינו גבוה.

2.     2. אין חולק כי הסתדרות העובדים הכללית החדשה (להלן: ההסתדרות) היא הארגון היציג, כמשמעו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז - 1957, של עובדי הרשויות המקומיות ובכללם עובדי המשיבה 1 (להלן: העיריה או המשיבה). המבקשת היא האורגן של ההסתדרות המוסמך לטפל מטעמה, בין היתר, בעניני האיגוד המקצועי, ובכללם הענינים נשוא הליך זה. העיריה חברה במשיבה 3 (להלן: מרכז השלטון), שהיא ארגון מעסיקים, כמשמעו בחוק הסכמים קיבוציים, ואשר חברות בו רשויות מקומיות.

3.     3. על יחסי הצדדים חל, בין היתר, הסכם קיבוצי פלוראלי שנחתם ביום 3.3.99 בין ההסתדרות (בין היתר, באמצעות המבקשת) לבין מרכז השלטון ומעסיקים נוספים בשירות הציבורי (צורף כנספח א' לבקשה) (להלן: הסכם 3/99 או הסכם חריגות השכר). הסכם זה קיבל את אישורו של הממונה על השכר. הסכם זה נולד על רקע כוונתו של הממונה על השכר להפעיל הלכה למעשה את סמכויותיו לפי סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה - 1985, ולבטל תשלומי שכר שנעשו אצל עובדי רשויות מקומיות רבות על פי הסכמי שכר מקומיים שלא קיבלו את אישורו כנדרש בסעיף 29. נוכח כוונת הממונה יצאו עובדי הרשויות המקומיות למאבק ארגוני שהוליד בסופו של יום את הסכם 3/99, המהווה עיסקת חבילה ופשרה בין עמדות הצדדים לסכסוך.

בקליפת אגוז, נאמר כי הפשרה המשתקפת בהסכם מורכבת מהיסודות הבאים הדרושים לעניננו: אבחנה בין עובדים ותיקים לעובדים חדשים. לגבי 'החדשים' הוסכם כי 'ההסכמים המקומיים' לא יחולו עליהם (למעט ובמידה שאושרו על ידי הממונה). לגבי 'הותיקים', נקבע כי ההסכמים המקומיים שיושמו עד ל"מועד הקובע" (31.8.98) ימשיכו לחול, במידה שלא יגרמו לשכרו של העובד להיות "שכר גבוה". כך שאם שכר העובד הותיק עולה על "שכר גבוה" שכרו מופחת עד לתקרה. "שכר גבוה" הוגדר כשכר בשיעור של 82.5% משכר מנכ"ל הרשות המקומית. ולבסוף הוסכם לגבי עובד ותיק ששכרו הופחת לגובה התקרה, כי מקום בו שכר המנכ"ל "מתעדכן" מוחזרים חלקים מההפחתה וזאת בהתאם למנגנון של ועדה פריטטית.

4.     4. עם יישום הסכם 3/99 במשיבה, הוגדר שכרם של 6 עובדים כ"שכר גבוה", שכרם הופחת עד לגובה "התקרה" - 82.5% משכר מנכ"ל הרשות, והם חוייבו בהשבה. העובדים הנ"ל הם העובדים הרלוונטיים לבקשה שבפנינו.

5.     5. במועד יישום הסכם 3/99 דורגה העיריה כרשות מקומית בדרגה 8 ושכר המנכ"ל שלה היה בהתאם. מעמדה של העיריה שונה החל מיום 1.1.04 מרשות מקומית בדרגה 8 לרשות מקומית בדרגה 9. משמעות שינוי זה היה הגדלת שכר המנכ"ל מ- 29,871 ₪ ל- 31,501 ש"ח.

השינוי הנ"ל גרר עדכון שכר של שתי קבוצות עובדים: האחת, עובדי המשיבה המועסקים בחוזים אישיים ואשר שכרם נגזר כאחוז משכר מנכ"ל. השניה, 6 העובדים נשוא הסכסוך, אם כי נראה שלמעשה רק לשניים מהם עודכן השכר - ה"ה לוזון יצחק וחיים מוסקונה[1]. בשלב זה סברה העיריה כי היא פועלת ביחס לעדכון שכרם של עובדי הקבוצה השניה בהתאם להוראות הסכם 3/99.

6.     6. קודם שנמשיך בהכרעה נוסיף כי בעת עריכת הסכם 3/99 הונהגה טבלה אחת לשכר מנכ"ל ובה 10 רמות - היא הטבלה אשר צורפה כנספח א' להסכם. כאשר רמות השכר בה עודכנו מעת לעת. כעולה מנספח ב' לבקשה, החל משנת 2003 הונהגה טבלה חדשה לגבי שכר מנכ"ל אשר החל להיות מועסק לאחר יום 1.1.03 (להלן הטבלה החדשה). בטבלה החדשה יש 8 רמות, ומשמעה שכר נמוך למנכ"לים החדשים לעומת מנכ"לים שכבר מכהנים ומשתכרים לפי הטבלה הישנה. מנכ"ל העיריה הוא מנכ"ל שמכהן לפני יום 1.1.03 ולפיכך, שכרו נקבע לפי הטבלה הישנה (כפי שמעודכנת מעת לעת).

7.     7. ביום 14.7.04 פנה מר שמואל נחמני, סגן בכיר לממונה על השכר, למנכ"ל המשיבה והנחה אותו לגבי האופן בו יש לנהוג לגבי שכרם של "עובדים פעילים - בעלי שכר גבוה" (נספח ג' לבקשה). וכך הורה מר נחמני:

"עובדים פעילים אשר קיבלו שכר גבוה (מעל 82.5% משכר מנכ"ל כולל החזר הוצאות) וששכרם הופחת עפ"י הוראות ההסכם הקיבוצי מיום 3/3/99, יקבלו עדכונים לשכרם (החזרים של חלקים מההפחתה שבוצעה בשכרם) רק במקרים בהם חל עדכון בשכר הבכירים דרגה 8 (דרגת הרשות כפי שהיתה ב-8/98).
אין בשום מקרה, לעדכן את שכרם של אותם עובדים בהתאם לעדכונים בשכר בכירים רמה 9 (או בכל רמה אחרת מרמה 8 אשר תהייה בעתיד). יודגש כי בכל פעם שיעודכן שכר בכירים רמה 8, יוחזרו חלקים מההפחתה, עד לתקרה החדשה של ה-82.5%, אך ורק באמצעות וועדה פריטטית המשותפת למרכז השלטון המקומי - ההסתדרות והממונה על השכר כפי שקבוע בסעיף 5.3 להסכם הקיבוצי מיום 3/3/99." (הדגשה במקור - א.א.)

יצויין כי פניית מר נחמני לא הובאה לידיעת המבקשת.

8.     8. ביום 1.3.05, ככל הנראה לאחר שהסתבר לעיריה כי מרכז השלטון תומך באופן בו הממונה מפרש את ההסכם, הודיעה העיריה לה"ה לוזון ומוסקונה על הכוונה להפחית את שכרם לתקרה של 82.5% משכר מנכ"ל לפי דרגה 8, ולא לפי דרגה 9 וכן לקזז משכרם את הפרשי השכר העודף ששולמו במהלך שנת 2004 (נספחים ד' לבקשה). המבקשת הודיעה ביום 31.3.05 כי היא מתנגדת לפעולות חד צדדיות (נספח ה' לבקשה). בו ביום הודיעה העיריה לה"ה לוזון ומוסקונה כי היא תבצע הפחתה ללא השבה (נספח ו' לבקשה). הצדדים ניהלו מגעים בענין ולאורם נדחה יישום הנחית העיריה, ומשלא הגיעו הצדדים לעמק השווה פנתה המבקשת בבקשת הצד המקורית ביום 15.5.05. בו ביום פנו גם ה"ה לוזון ומוסקונה בבקשה לסעדים זמניים (בש"א 5617/05).

9.     9. בשלב זה החליט הממונה על השכר כי לא יבוצעו ההפחתה וההשבה ללא עריכת שימוע. הדיון בוטל והמצב "הוקפא" בהסכמת הצדדים. לה"ה לוזון ומוסקונה נערך שימוע וביום 14.6.05 נתן הממונה על השכר את החלטתו (נספחים ט' לבקשה המתוקנת). ביום 22.6.05 הגישה המבקשת בקשת צד מתוקנת לסעדים זמניים שענינן מניעת הפחת השכר וההשבה. ה"ה לוזון ומוסקונה הגישו את התובענה העיקרית (עב 6109/05).

10.     10. ביום 5.7.05 התקיים דיון והצדדים הגיעו להסכמות הבאות: הדיון בבקשת הצד לסעדים זמניים ועיקריים יאוחד; בש"א 5617/05 תמחק והתביעה העיקרית של העובדים (עב 6109/06) תעוכב עד להכרעה בבקשת הצד. הוסכם כי בקשת הצד תתברר בדרך של סיכומים בכתב 30 ימים לכל צד. עוד הוסכם כי הצדדים יפנו לועדת המעקב שהוקמה מכח סעיף 13 להסכם 3/99 שעניננו "יישוב חילוקי דיעות". וכך קובע סעיף 13 להסכם 3/99:

"13.1      ועדת מעקב בהרכב של יו"ר האגף לאיגוד מקצועי והממונה על השכר והסכמי עבודה, תעקוב אחר ביצועו של הסכם זה ותכריע בחילוקי דעות הנוגעים לו. הגיעה ועדת המעקב להחלטה מוסכמת, תהיה החלטתה סופית. תחייב את כל הצדדים, תרשם כהסכם קיבוצי, ותחשב כמאושרת לפי סעיף 29 (א) לחוק.
13.2     לא הגיעה ועדת המעקב להכרעה בחילוקי דעות שהובאו בפניה כאמור לעיל, רשאי כל צד לפנות לערכאות שיפוטיות, או לגורם אחר במידה ויוסכם על כך על ידי חברי ועדת המעקב והצדדים להסכם זה."

11.     11. ביום 10.8.05 התכנסה ועדת המעקב ולא הגיעה להסכמה לגופו של ענין, והוסכם להחזיר את הדיון לבית הדין. ומשכך לא נותר אלא להכריע בבקשת הצד. שלא כמתחייב וכמקובל בסכסוכים קיבוציים סיכומי המבקשת הוגשו רק ביום 1.3.06. המשיבה 3 הגישה בזריזות את סיכומיה ביום 13.3.06, והמשיבות 1 ו- 2 ביום 20.5.06 לערך. המבקשת ביקשה להגיש סיכומי תשובה ואלה הוגשו שוב באיחור ניכר ורק ביום 2.8.06.

12.     12. עד שנמשיך נאמר כי המבקשת העלתה טענות לגבי התנהלות הממונה והעיריה אשר גררה מצב בו במשך חודשים רבים הם מתדיינים בסוגיה הנוגעת להפחתת השכר מבלי שהמבקשת יודעת מכך ולבסוף "מציבים עובדה". סוגיה זו אינה דרושה לעיננו וגם לא נתבקש סעד בגינה, אך פטור בלא כלום לא ניתן ודי אם נבהיר מספר מושכלות יסוד בתחום משפט העבודה בכלל והקיבוצי בפרט: הראשון, זכותו של צד לגבש את עמדתו בדיונים פנימיים מבלי לשתף את הצד שכנגד - במקרה זה העיריה, ודומה כי כך יש לפרש את חלוף הזמן שבין חודש יולי 2004 לחודש מרץ 2005. השני, מרגע שנקבעה עמדת צד ליחסי העבודה, במיוחד בסוגיה עקרונית הנוגעת לפירוש הסכם, ראוי כי עמדתו תהיה גלויה ליתר השותפים. במקרה הנוכחי, הממונה הוא חלק בלתי נפרד ממערכת השכר (שהיא חלק ממערכת יחסי העבודה) ברשויות המקומיות ועמדתו גובשה עוד בחודש 7/04. לפיכך, טוב היה עושה הממונה אם היה מביא לידיעת המבקשת בזמן אמת את הנחייתו העקרונית הנוגעת לאופן בו יש לפעול במקרה של שינוי דירוג רשות. ולבסוף, פעולות חד צדדיות המשפיעות על האחר אינן מסוג המעשים שנכון לעשותם ללא שמיעתו של הנפגע, והעובדה שבדיעבד קויים שימוע מעידה שמלכתחילה הכוונה להפחית שכר ללא שימוע לא היתה "נכונה".

ההוראות הרלוונטיות מהסכם 3/99

13.     13. בהתייחס להסכמים המקומיים (כהגדרתם בהסכם) לתקופה שמיום 1.4.82 ועד למועד הקובע (31.8.98) אשר לא אושרו באופן ספציפי על ידי הממונה (לעניננו - ההסכמים המקומיים הרלוונטיים) קובע סעיף 4.1 להסכם כי הסכמים אלה "כפי שהם מיושמים על כל עובד ועובד ערב חתימת ההסכם, ימשיכו לחול על עובדים ותיקים". אלא שלהחלת ההסכמים המקומיים הנ"ל נקבע סייג ולפיו ההסכמים יחולו "ככל שאין בהם כדי לגרום לשכרו של עובד ותיק להיות שכר גבוה כהגדרתו בהסכם זה ...". סייג זה שזור כחוט השני בהסכם 3/99, ונועד להבטיח כי ההסכמים המקומיים לא יביאו לקבלת שכר שהוא מעבר ל"שכר גבוה" (להלן גם - התקרה):

13.1.     13.1. בסעיף 4.2 להסכם נקבע כי "הוראת סעיף 4.1 תחול רק לגבי עובד ותיק שאינו בעל שכר גבוה וכל עוד אינו בעל שכר גבוה".

13.2.     13.2. בסעיף 5.1 נקבע כי שכרם של עובדים ותיקים יורכב, בין היתר, מ:

"ד.      ........ חלק ההסכמים המקומיים כמשמעותו בסעיף 4.1 .........., אשר אינו גורם למשכורתו של עובד כאמור להפוך לשכר גבוה כהגדרתו בהסכם זה".

13.3.     13.3. בסעיף 5.2 שוב חזרו על הסייג ולפיו ".... בכל מקרה משכורתו של עובד ותיק לא תעלה, בכל עת, על שכר גבוה כהגדרתו בהסכם זה אלא אם כולה נובעת ....." מהסכמים מאושרים (קרי, לא ההסכמים המקומיים הרלוונטיים).

14.     14. הצדדים לא הסתפקו בקביעת הסייג, אלא אף קבעו באופן פוזיטיבי כי במקרה של חריגה מהתקרה בשל ישום ההסכמים המקומיים הרלוונטיים תופעל, כענין של הסכמה, סמכותו של הממונה. כך נקבע בסעיף 8 להסכם וכן בסעיפים הבאים:

14.1.     14.1. סעיף 5.2 להסכם:

".... הממונה יפעל בהתאם להוראות סעיפים 29 א' - 29 ב' לחוק, כך שמשכורתו של עובד ותיק לא תעלה, בכל עת, על שכר גבוה כאמור".

14.2.     14.2. סעיף 5.3 להסכם:

"מוסכם בין הצדדים כי עובד שבמועד הקובע או לאחריו משתכר משכורת הגבוהה מהגדרת שכר גבוה כאמור בהסכם זה, יפעל לגביו הממונה בהתאם להוראות סעיפים 29-29ב, ו- 33א לחוק, כך שמשכורתו לא תעלה בכל עת על שכר גבוה כהגדרתו בהסכם זה ..."

15.     15. עיון בהוראות ההסכם מלמד כי "התקרה" אינה תקרה קבועה אלא תקרה "צפה", היכולה להשתנות מעת לעת. הדבר נלמד בראש ובראשונה מהגדרתה של התקרה, קרי למה יחשב "שכר גבוה". וכך נקבע בסעיף 2 להסכם שענינו 'הגדרות':

"שכר גבוה - משכורת העולה על 82.5% משכר מנכ"ל הרשות המקומית בה מועסק העובד, בהתאם לטבלת השכר של העובדים הבכירים ברשויות המקומיות, כפי שזו תעודכן מעת לעת בחוזר מנכ"ל משרד הפנים, או הסכום השקלי המפורט בטבלה המצורפת כנספח א' לפי הגבוה מביניהם."

16.     16. הצדדים אף קבעו הנחיות "עדכון" למקרה בו הופחת שכרו של עובד עד לתקרה ומאוחר יותר צפה התקרה מעלה. בסעיף 4.2 נקבע כי:

"למען הסר ספק עובד ותיק אשר הינו בתקופה מסויימת בעל שכר גבוה והופך לעובד ותיק שאינו בעל שכר גבוה יחולו עליו הכללים האמורים בס"ק 4.1 כל עוד הינו עובד ותיק שאינו בעל שכר גבוה."

נשתמש בדוגמה מספרית. נניח ששכרו של עובד ותיק א' ברשות פלונית עד למועד הקובע היה 950 ₪, שכרו של עובד ותיק ב' היה 900, ואילו שכר מנכ"ל של אותה רשות במועד ישום הסכם 3/99 היה 1,000 ₪. במקרה כזה, עם יישום ההסכם הופחת שכרם של עובד א' ועובד ב' לסך של 825 ₪. עתה "מתעדכן" שכרו של מנכ"ל הרשות ב- 10% ל- 1,100 ₪. במקרה שכזה התקרה עלתה לסך של 907.5 ₪. לפי הוראת סעיף 4.1 לעיל זכאים העובדים להחזרת שכרם שהופחת עד לתקרה החדשה אך לא יותר ממה שהשתכרו במועד הקובע (להלן - הדלתא), קרי עובד א' יקבל העלאה של 82.5 ₪ ואילו עובד ב' יקבל העלאה של 75 ₪ בלבד.

אין מחלוקת כי השלמת הדלתא טעונה הפעלת מנגנון הקבוע בסעיף 5.3 להסכם, אשר קובע כדלהלן:

"..... פעל הממונה על השכר בהתאם לסעיף זה, ולאחר מכן כתוצאה מעדכון טבלת השכר של העובדים הבכירים ברשויות המקומיות פחת שכרו של העובד מהגדרת שכר גבוה, רשאים הצדדים במסגרת ועדה פריטטית להחזיר את החלק שהופחת משכרו של עובד כאמור עד לגובה שכר גבוה כפי שיהיה באותו מועד בכפוף לאישור הממונה בכתב. ........... למען הסר ספק מובהר בזאת כי הממונה יאשר החלטות הוועדות הפריטטיות על פי סעיף זה במידה ויעלו בקנה אחד עם הכללים הקבועים בסעיף זה." (הדגשות הוספו - א.א.)

יחד עם זאת, והגם שהדבר לא דרוש לעניננו עולה כי הצדדים חלוקים בשאלת התנאים לפעלת המנגנון. המבקשת סבורה כי מדובר במנגנון טכני שרק בודק עובדות, ואילו הממונה ומרכז השלטון סבורים אחרת. לעת הזאת איננו צריכים להכריע בסוגיה זו מכיוון שאין היא מונחת לפיתחנו "ודיה צרה לשעתה", מה גם שלא למדנו כי חילוקי דיעות אלה התבררו קודם לכן במנגנון ליישוב חילוקי דיעות.

17.     17. עד כאן אין למעשה מחלוקת בין הצדדים. המחלוקת היא בשאלה האם העלאת שכרו של המנכ"ל כתוצאה מהעלאת סיווג הרשות היא בבחינת "עדכון" שגורר אחריו את תשלום הדלתא. הממונה ויתר המשיבים סבורים שלא ואילו המבקשת סבורה שכן.

טענות הצדדים

18.     18. המבקשת טוענת, בתמצית, כי:

18.1.     18.1. את הגדרת "שכר גבוה" יש לקרוא כך שמיקום התקרה יקבע בכל עת לפי שכרו של המנכ"ל המכהן בפועל, גם במקרה בו שכרו עלה כתוצאה משינוי סיווג רמת הרשות. המבקשת תומכת יתדותיה ב"לשון ההסכם" - הוראת סעיף 5 להסכם אשר מסדיר את הטיפול ב"דלתא", ובתכליתו - השגת איזון בין דרישות הצדדים במסגרת הסכסוך שהביא לחתימת ההסכם, שמירת השגי השכר עד לרמה של 82.5% משכר מנכ"ל.

18.2.     18.2. אי קבלת עמדתה תוביל לתוצאה קשה לפיה העובדים המועסקים בחוזים אישיים באחוזים משכר מנכ"ל יזכו להתאמת שכרם ואילו העובדים המועסקים לפי ההסכמים הקיבוציים לא יזכו להתאמה נוספת. הדבר אף נוגד את חובת תום הלב בפירוש הסכם.

18.3.     18.3. שעה שעסקינן בשכר שאינו מגיע כדי 82.5% משכר מנכ"ל אין הממונה רשאי להפעיל סמכותו כיוון שהדבר מנוגד להסכמות במסגרת הסכם 3/99.

19.     19. הממונה על השכר דוחה את טענות המבקשת. ואלה טענותיו בתמצית:

19.1.     19.1. הסכם 3/99 לא הכשיר את ההסכמים המקומיים הרלוונטיים אלא אך ורק את התשלום החורג מכח יישומם כפי ששולם בפועל לעובד ספציפי ערב חתימת ההסכם. הממונה מפנה בענין זה להלכות[2] בהן הוכר העיקרון של "הקפאת המצב". לפיכך, לטעמו יש לבחון את התקרה לפי רמת שכר המנכ"ל במועד חתימת ההסכם, וכפי שהיא מתעדכנת מעת לעת.

19.2.     19.2. קבלת עמדת המבקשת תוביל לכך שעם שינוי בסיס השכר והגדלת התקרה יווספו רכיבי שכר חורגים שלא הוכשרו במועד יישום הסכם 3/99. והדבר מנוגד לתכלית של ההסכם שנועד לשם קץ לחריגות השכר ולהקפיא מצב.

19.3.     19.3. הצדדים להסכם הגבילו את עדכון התקרה רק למקרה המסוים של עדכון הטבלה, ולא למקרה של שינוי השכר כתוצאה משינוי הסיווג.

19.4.     19.4. יש לדחות את טענת האפליה, באשר קביעת "קו פרשת המים" של התקרה היה פרי הסכמה עם המבקשת. מה גם שתוצאת קבלת עמדת המבקשת היא הצמדה לשכר בכירים והצמדה שכזו אינה אחת מתכליות הסכם 3/99.

19.5.     19.5. קבלת עמדת הממונה דווקא מגנה על העובדים הותיקים באשר היא תמנע הפחתה בשכר מקום בו שכר המנכ"ל ירד, בין אם כתוצאה מהורדת סיווג הרשות (למשל במקרה של פיצול רשויות) ובין אם כתוצאה מכך שלרשות יכנס מנכ"ל חדש ששכרו ישולם לפי הטבלה החדשה והמופחתת.

19.6.     19.6. הסכם 3/99 לא חל על הממונה ואין הוא מתנה על סמכותו.

20.     20. מרכז השלטון תומך בעמדת הממונה, ומוסיף כי אם תתקבל עמדת המבקשת יגרור הדבר השלכות רוחב תקציביות כבדות משקל, דבר העלול לפגוע בחוסנן הכלכלי וביכולתן לשלם לעובדיהן כסידרו. יאמר כבר עתה כי טענה זו לא נתמכה בתשתית ראייתית ולפיכך דינה להדחות.

21.     21. העיריה, כמי שמצויה בין הפטיש לסדן, מבהירה את המובן מאליו כי היא מחוייבת לפעול לפי הוראות הממונה.



הכרעה

22.     22. דומה כי הצדדים מתחו את טיעוניהם הפרשניים אל מעבר לדרוש. עסקינן בסוגיה פרשנית המחייבת להפתר במסגרת ההתחקות אחר לשון ותכלית ההסכם לאור קריאתו של ההסכם כמכלול. על עקרונות אלה נכתבו תילי תילים ואיננו מוצאים צורך לחזור עליהם. הכל כתוב עלי ספר.

23.     23. ראשית נתייחס לכמה טענות שעלו על ידי הצדדים:

22.1     הטענות לגבי סמכותו של הממונה - הטענות לגבי יכולתו של הממונה להפעיל את סמכותו או העדר היכולת לכבול את סמכותו אינן רלוונטיות לעניננו. שהרי סוגיה זו "תחתך" לפי הפרוש שיש ליתן להסכם 3/99. אם תתקבל עמדת המבקשת, הרי הדבר יחייב את הממונה באשר אישורו להסכם 3/99 מתייחס לכלל תוכנו של ההסכם, כפי שזה נקבע על ידי בית הדין בהליך שהוא צד לו. כמובן, ככל שהפירוש החלוט לא יעלה בקנה אחד עם עמדת הממונה והממונה יבקש "להשתחרר" מאישורו יבחן הדבר בשעתו לפי הכללים הרלוונטים לסוגיית ההשתחררות. ומנגד, אם יתקבל פירוש הממונה להסכם 3/99 ממילא אין המבקשת יכולה לטעון כי הממונה חורג מסמכותו. ככל שטענות המבקשת עניינן כנגד עיתוי הפעלת סמכות הממונה טרם הכרעה בחילוקי הדיעות, הרי שעמדתה לא יכולה להתקבל והדבר כבר קיבל ביטוי בפסיקה בעס"ק 75/05.

23.1.     23.1. הטענה לגבי אפליה - בכל הכבוד, איננו רואים כיצד קבלת עמדת הממונה (והמרכז) משמעה הפליה. שהרי קבלת עמדתו, משמעה שכך מורנו אותנו ההסכם הקיבוצי שהמבקשת צד לו. מה גם שיש לזכור כי תנאי העבודה של העובדים נשוא הליך זה וכלל העובדים המיוצגים על ידי המבקשת מוסדרים באופן שונה מהאופן בו מוסדרים תנאי העבודה של העובדים בחוזה אישי, ולכן אין כאן "אוכלוסיה שווה" הזוכה ליחס שונה. ובודאי שלא ניתן לבחון את טענת האפליה דרך הפריזמה הצרה של "עדכון השכר", במנותק מהמכלול[3].

24.     24. כפי שאנו מצווים ננסה להתחקות אחר הפתרון באמצעות 'היזון חוזר' בין לשון ההסכם לתכליתו, ונפתח בלשון ההסכם. נציין כי לשון ההגדרה של "שכר גבוה" סובלת את שני הפירושים.

24.1.     24.1. ההוראה המהותית בהסכם 3/99 היא הוראת סעיף 4.1. ההלכות שדנו בפירוש שיש ליתן להוראת סעיף זה קבעו כי יש לפרש את הסעיף כך שאין הוא מכשיר "זכויות עתידיות", מכל סוג, מכח ההסכמים המקומיים הרלוונטיים. אלא שבמקרה הנוכחי אין עסקינן ב"זכויות עתידיות", אלא בתשלומים אשר "יושמו" על העובדים נשוא הסכסוך עד למועד הקובע. על כך אין מחלוקת. במקרים שנדונו בפסיקה עד כה התעוררו חילוקי דיעות בנוגע לטענות של המבקשת או עובדים אשר ביקשו לקבל "שקלים" שלא היו להם במועד הקובע וזאת בטענה שלפי ההסכמים המקומיים הרלוונטיים הם זכאים לעדכון. בית חזר ופסק כי את המונח "יושמו" יש לפרש כך שמה שאושר אינו "ההסכם" אלא "התשלום" ולכן "עדכון" כאמור מנוגד להוראת סעיף 4.1 להסכם. הלכה זו מעוררת קושי נוכח הוראת סעיף 6.1 להסכם לפיה עובדים ותיקים אשר "יקודמו בתפקיד" יהיו זכאים "לכל התנאים והזכויות הנובעים מההסכמים המקומיים, כפי שיושמו ערב חתימת ההסכם ובעדכונם בהתאם להסכמים כאמור על עובדים ותיקים באותם תפקידים .." (הדגשה הוספה - א.א.). מסעיף זה ניתן לכאורה ללמוד כי הצדדים הניחו שההסכמים המקומיים הרלוונטים שיושמו במועד הקובע יתעדכנו "בהתאם להסכמים כאמור (=המקומיים)", קרי בהתאם לקבוע בהסכמים המקומיים עצמם. אך ההלכה היא הלכה מחייבת ואנו לא יכולים לסטות ממנה.

24.2.     24.2. כך או כך, במקרה שלנו אין בקשה לקבל "זכויות עתידיות", אלא בקשה להחזיר "זכויות עבר". במקרה שבפנינו הדיון נסוב על שאלה אחרת, והיא המשך תשלומם של "שקלים" ששולמו במועד הקובע. משכך, טענת הממונה לפיה, קבלת עמדת המבקשת משמעה "הצמדה" של שכר העובדים לשכר המנכ"ל ולכן מנוגדת לפסיקה, דינה להדחות. אין עסקינן בהצמדה אלא בשאלה האם יש להמשיך ולשלם תשלומים "שיושמו" במועד הקובע והופסקו עקב החלת התקרה לאחר חתימת הסכם 3/99. בדוגמה המספרית בה עשינו שימוש בסעיף 15 לעיל, שכרו של עובד ב' לא ימשיך לגדול (או בלשון הממונה, יוצמד) אפילו ימשיך להתעדכן שכר המנכ"ל גם לפי שיטתו של הממונה.

24.3.     24.3. כאמור המחלוקת היא רק בשאלה מהי "התקרה" יחסית אליה יש לבדוק את שכר העובד הותיק. כעולה מההסכם - הצדדים קבעו "תקרה צפה" ואף קבעו הסדרים למקרה בו על ציר הזמן עובד ותיק שהיה בעל שכר גבוה יהפוך לעובד ותיק ששכרו אינו גבוה. מכאן, שהמפתח לפתרון המחלוקת נעוץ בפירוש שיש ליתן להגדרת המונח "שכר גבוה". כאמור, "שכר גבוה" מוגדר כך:

"משכורת העולה על 82.5% משכר מנכ"ל הרשות המקומית בה מועסק העובד, בהתאם לטבלת השכר של העובדים הבכירים ברשויות המקומיות, כפי שזו תעודכן מעת לעת בחוזר מנכ"ל משרד הפנים, או הסכום השקלי המפורט בטבלה המצורפת כנספח א' לפי הגבוה מביניהם."

24.4.     24.4. לפי עמדת המבקשת את ההגדרה צריך לקרוא כך ששכר המנכ"ל אליו משווים הוא שכר מנכ"ל הרשות המקומית במועד ההשוואה. לפי עמדת הממונה את ההגדרה צריך כך ששכר המנכ"ל אליו משווים הוא שכר מנכ"ל הרשות המקומית במועד חתימת ההסכם, כפי שיעודכן מעת לעת. לשון ההגדרה סובלת את שני הפירושים.

25.     25. כאשר אנו בוחנים את מכלול הוראות ההסכם ואת תכליתו, אנו סבורים כי יש לקבל את פירוש הממונה, משני טעמים האחד נוגע ללשון ההסכם והשני נוגע לתכליתו:

25.1.     25.1. עמדת הממונה מתיישבת יותר עם קריאת ההסכם ממכלול. ונסביר: עיון בהסכם מראה כי הצדדים ייחסו חשיבות רבה להעדר חריגה מהתקרה והקדישו למצבים השונים התייחסות מעמיקה. איסור החריגה קיבל ביטוי מספר פעמים, נקבעה הוראה מפורשת ופוזיטיבית שעניינה הפעלת הסמכות במקרה של חריגה מהתקרה, ואף נקבעה הוראה למקרה בו על ציר הזמן "צפה" התקרה מעלה. כאמור סעיף 5.3 עוסק, בין היתר, בהסכמות למקרה של "ציפת" התקרה מעלה והפיכתו של העובד הותיק לעובד ששכרו אינו גבוה. עיון בסעיף מצביע כי האפשרות שדנו בה הצדדים לתשלום הדלתא היא במקרה שהדלתא נוצרה "כתוצאה מעדכון טבלת השכר של העובדים הבכירים". אין בסעיף התייחסות ליצירת הדלתא "כתוצאה" מאפשרות נוספת כגון: העלאת רמת סיווג הרשות המקומית. במקרה הזה, משהצדדים היו מיוצגים וניהלו משא ומתן מקיף ויסודי, יש לתת משמעות פרשנית לחסר (לאקונה). שכן, חזקה על המבקשת כי במועד חתימת ההסכם היא היתה מודעת לאפשרות של שינוי שכר לא רק בשל עדכון הטבלה אלא גם בשל העלאת הסיווג של הרשות. לפיכך, דומה כי חסר זה הוא בבחינת הסדר שלילי ולא בבחינת חסר אותו יש להשלים.

25.2.     25.2. בשים לב לתכלית ההסכם שהיתה הפסקת חריגות השכר, הרי שבכל מקרה בו מתעורר ספק פרשני, הכף תיטה לכיוון הפירוש אשר ישיג טוב יותר את המטרה של הפסקת חריגות השכר. לפיכך, הגם שעסקינן בהחזרת תשלומי עבר, יש לזכור כי מדובר בתשלומי עבר שאינם כדין ולכן יש להעדיף את הפירוש אשר מתיישב טוב יותר עם מניעת החזרתו של תשלום שאינו כדין.

26.     26. לאור האמור, הבקשה נדחית. שכר המנכ"ל יחסית אליו יש לבחון האם שכר הוא גבוה בעיריה הוא השכר הקבוע בטבלה נספח א' להסכם לפי רמה 8ף כפי שזה יתעדכן מעת לעת. משעסקינן בסכסוך קיבוצי אין צו להוצאות.

27.     27. המינוי של נציגי הציבור אשר ישבו בדיון מיום 5.7.05 פקע, ומהדיון בתיק התנהל בדרך של סיכומים בכתב הוחלפו נציגי הציבור הנ"ל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. שכר עידוד

  2. תשלום שכר ביתר

  3. שינוי מבנה שכר

  4. הגבלת שכר בכירים

  5. תביעה להפרשי שכר

  6. פיצול שכר פיקטיבי

  7. טיפול בנכדים בשכר

  8. חוק איסור שכר כולל

  9. תביעה ליתרת שכר עבודה

  10. הקטנת פערי שכר במשק

  11. שכר בדירוג עיתונאים

  12. הגבלת שכר עובדי ציבור

  13. תביעה לחישוב השכר הקובע

  14. דירוג שכר ברשות הנמלים

  15. שכר דירקטור בחברה פרטית

  16. שכר עבודה לאחר צו פירוק

  17. טבלת שכר בדירוג המשפטנים

  18. חישוב שכר לפי טבלאות שכר

  19. דוגמא לתביעה על הפרשי שכר

  20. הצעת חוק שכר הבכירים במשק

  21. ביטול ניכויים מותרים בשכר

  22. הכרה בתואר לצורך דירוג שכר

  23. חישוב שכר היסוד לפני תאונה

  24. ביטול החלטת הממונה על השכר

  25. האם טיפים נחשבים לשכר עבודה

  26. הפסדי שכר - הכנסה לא מדווחת

  27. ירידה בשכר בגין שינוי סיווג

  28. האם דירקטור זכאי לקבל שכר ?

  29. חוק שכר שווה לעובדת ולעובד

  30. גובה השכר לצורך חישוב זכויות

  31. הגבלת פערי השכר במגזר הציבורי

  32. הפרשי שכר כנגזרת של מינוי כרבש"ץ

  33. הגבלת שכר לעובדי חברות ממשלתיות

  34. תביעה לתשלום שכר בגין עבודות חשמל

  35. התובע טען כי הוא זכאי להפרשי שכר עבודה

  36. תביעה לתשלום שכר עבור עבודות מעקב וליווי

  37. נטען כי שכר העובד פוצל לרכיבים פיקטיביים

  38. סכום גלובלי בהשבחת שכר על אובדן השתכרות

  39. הפרשי שכר וזכויות סוציאליות מאי קידום בדרגה

  40. מחלוקת בין הצדדים בדבר תקופת העבודה וגובה השכר

  41. טענת התובע שקופח בשכרו ובתנאי עבודתו במהלך השנים

  42. צו מס הכנסה (קביעת סוגי שכר כהכנסה), תשכ"ז-1967

  43. תקנות מס הכנסה (ניכוי משכר סופרים), תשכ''ד-1964

  44. צו מס הכנסה (קביעת שכר-סופרים כהכנסה), תשכ"ד-1963

  45. חברה בקשיים כלכליים ממשיכה להעסיק עובד בלי שמשולם לו שכר

  46. תקנות מס הכנסה (ניכוי מסוגי שכר מסויימים), תשכ''ז-1967

  47. כללי החברות הממשלתיות (מינוי יועצים משפטיים ושכרם), התשנ"ב-1992

  48. תקנות מס הכנסה (ניכויים מיוחדים למשתמש בציוד בשכר מכר), התשמ''ט-1989

  49. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון