התפטרות בגלל מחלת ילד

בסעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, נאמר כי אם התפטר עובד לרגל מצב בריאותו הוא או של בן-משפחתו, ולאור המימצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות הענין היתה סיבה מספקת להתפטרות - רואים לענין פיצויי פיטורים את התפטרותו כפיטורים.

תקנה 11(2) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), התשכ"ד-1964 קובעת כי גם "ילד" הוא "בן משפחה" לענין סעיף 6 לחוק.

להלן פסק דין בנושא התפטרות בגלל מחלת ילד:

פ ס ק ד י ן


1.     תובענה זו עוסקת בשני עניינים; שאלת זכאות התובע לפיצויי פיטורים (בשל טענתו שהתפטר מעבודתו עקב מחלת בתו), ושאלת זכאות התובע לקבל החזר של מה שהופחת משכרו במשך מספר חודשים.

2.     נסיונות לפשר בין הצדדים, לא עלו יפה; תחילה, הוזמנו הצדדים לישיבת גישור, אלא שאחד מהם לא היה מעוניין בהליך של גישור, כך שהישיבה בוטלה. נסיון נוסף נעשה בעת הדיון המוקדם, ובהמשך - גם בפתח ישיבת ההוכחות ניסינו להביא את הצדדים לפשרה, אך לצערנו נכשלנו בכך. לפיכך, שמענו את עדותו של התובע ואת עדותו של עד הנתבעת, מר יעקב סינואני (שייקרא להלן: "יעקב"). ב"כ הצדדים השמיעו סיכומים בעל פה, וכעת ניתן פסק דין זה, לאחר המתנה שעליה שלוחה לצדדים התנצלותו של אב בית הדין.


אלה העובדות

3.     הנתבעת עוסקת במשלוחים ובבלדרות. יש לה כלי רכב להסעת המשלוחים, יש לה מספר סניפים (אחד מהם בטבריה, ונראה שהסניף בטבריה חולש גם על סניפי קרית שמונה ו רמת הגולן). הנתבעת מעסיקה בין השאר נהגים ("בלדרים") ומנהלי סניפים. סניפהּ הראשי של הנתבעת מצוי בחולון.

     יעקב הוא מנהל סניף טבריה של הנתבעת. בסניף זה מעסיקה הנתבעת כ-15 עובדים.

4.     התובע נשוי ואב לילדה שנולדה בשלהי שנת 2004.

5.     ביום 24/12/01, החל התובע לעבוד אצל הנתבעת, בסניף טבריה, כנהג משאית.

בתפקידו זה, היה על התובע להעמיס את המשלוחים השונים על המשאית, להעבירם לתעודתם, ביחד עם תעודות המשלוח, לשוב לסניף בטבריה ולפרוק את המשלוחים שהועמסו ליעדים השונים ברחבי הארץ. בסוף יום העבודה היה עליו לפרוק את המשאית מהמשלוחים שהועמסו עליה במהלך היום. מעת לעת - היה על התובע להישאר גם בתום שעות העבודה הרגילות, לשם העמסת משאיות שהיו מיועדות להישלח לסניף הראשי בחולון.

6.     בשנת 2003, בשל מצב המשק, נקלעה הנתבעת לקשיים כספיים, שהביאו להחלטת הנהלתה על הפחתת עלויות השכר. הנתבעת לא רצתה להביא למצב של פיטורים נרחבים של עובדיה, ועל כן - היא העדיפה להפחית את שכר עובדיה שהשתכרו למעלה מ-5,000 ₪.

     בחודש מאי 2003, כונסו מנהלי סניפי הנתבעת לישיבה, שבה דווח להם על הכוונה להפחית את השכר ב-5.5% לעובדים המשתכרים מעל סך של 5,000 ₪ לחודש. מנהלי הסניפים התבקשו לכנס את עובדי הסניף, להודיע להם על מצב הנתבעת, ועל הכוונה להפחית את השכר. בישיבה חולק למנהלי הסניפים גם מסמך שבו נרשמה הצעה כיצד יציג מנהל הסניף את הדברים בפני עובדי הסניף.

7.     יעקב השתתף בישיבה האמורה, ולאחר מכן (במאי או בתחילת יוני 2003), הוא אכן כינס את עובדי הסניף (כנראה ביחד עם עובדי סניף קרית שמונה), ודיווח להם על הפחתת השכר המתוכננת. אין חולק כי באותה ישיבה התובע הביע הסכמה (לפחות בדרך של התנהגות) לאותה הפחתת שכר כפי שהוצגה, אך בין הצדדים יש מחלוקת מה בדיוק נאמר בישיבה שבה יעקב שוחח עם עובדי הסניף בענין משך הזמן שלגביו מתוכננת הפחתת השכר. גרסאותיהם של שני הצדדים בענין זה, לא היו לגמרי עקביות, ונתאר כאן חלק מהשתלשלות השינויים בגרסאות.

     בעת הדיון המוקדם, גרס התובע (מפי בא כחו) כי דובר עם העובדים על הפחתת שכר לתקופה "קצרה ביותר", מונח שהתובע פרש אותו כמתייחס לחודשיים-שלושה. בעדותו הראשית, העיד התובע כי נאמר לעובדים שהפחתת השכר היא לתקופה קצרה, שיכולה להיות בת 3 חודשים. בהמשך, אמר התובע שנאמר שמדובר בתקופה בת 3 חודשים. במהלך חקירתו הנגדית, הכחיש התובע כי את ההנחה שהוצגה לו על ידי ב"כ הנתבעת כי מדובר בתקופה ללא הגבלת זמן, ואז העיד כי נאמר שמדובר ב"תקופה קצרה" וכי אף אחד לא שאל לכמה זמן זה. ברור שעדות זו, על כך שלא נשאלה השאלה על כמה זמן מדובר, אינה יכולה להתיישב היטב עם העדות הראשית שבה העיד התובע על כך שנאמר שמדובר בתקופה בת 3 חודשים, על כן הפנינו אנו לתובע שאלה על כך, ואז הסביר התובע שאכן לא נאמר למשך כמה זמן מדובר, אלא נאמר כי מדובר ב"תקופה קצרה" וכי פרק הזמן של 3 חודשים זו פרשנותו של התובע למונח "תקופה קצרה".

     בעת הדיון המוקדם גרסה הנתבעת (מפי באת כחה) - כי היה מדובר על הפחתת שכר שהיא אמנם "זמנית" אך תקופתה לא נקצבה בזמן, ולא הוצג מועד לסיום הפחתת השכר. יעקב העיד בעדותו הראשית, כי הוא לא אמר על כמה זמן מדובר, אך אחד העובדים (ייתכן שהתובע), דווקא שאל על כמה זמן מדובר, ותשובתו של יעקב היתה שזה ללא הגבלת זמן. לדעתנו, יש קושי אינהרנטי בהגדרת דבר מה מצד אחד כ"זמני", ומצד שני כמה שהוא "ללא הגבלת זמן".

8.     מאחר שאין לנו ראיות אובייקטיוויות על מה שנאמר באותה ישיבה, ומאחר שהעדויות הסובייקטיוויות אינן מתיישבות זו עם זו ואף לוקות בחוסר עקביות, אין לנו אלא לסמוך על ענייני סבירות. נראה לנו שיש סבירות גבוהה שיעקב שוחח עם העובדים באופן המתאים למה שהוצע במסמך שחולק למנהלי הסניפים בישיבה בחולון שקדמה לישיבה שיעקב כינס עם עובדי הסניף בטבריה. מדובר במסמך מפורט שחולק למנהלי הסניפים ואשר הדריך אותם צעד-צעד כיצד לדבר עם העובדים בענין הפחתת השכר. הסיכוי שיעקב סטה מאותה הדרכה, נראה לנו קטן מספיק כדי שיהיה ניתן להניח שהוא קיים את ההצעה ושוחח עם העובדים לפי מה שפורט במסמך.

     נביא כאן ציטוטים חלקיים מהמסמך האמור, המתייחסים להפחתה בשכר. נזכיר כי המסמך מדבר בגוף שני, כביכול אל העובדים, מאחר שמדובר בהצעה שהנהלת הנתבעת העבירה למנהלי הסניפים, על האופן שבו מומלץ לשוחח עם העובדים, בישיבות שהתעתדו להיות מכונסות. כך, בין השאר, נאמר שם:
"עד היום, כמעט ולא הרגשתם במה שעבר על החברה, כמעט כולם שמרו על מקום עבודתם. ... עד כה נפגע רק השכר של ההנהלה הבכירה ...
נבחנה אפשרות של פיטורין גדולים. תפיסת עולמה של הנהלת החברה ואתם יודעים זאת, היא להימנע מפיטורין, ובטח בתקופה כזו ... לכן, על מנת לא לפטר אנשים, נצטרך להוריד בשכר וכולנו נצטרך לקחת חלק בנטל הורדת השכר ...
שיעור ההורדה יהיה כדלקמן:
עובד שמרוויח עד 5,000 ₪ ברוטו לא נוריד משכרו.
כל שאר העובדים מעל 5,000 ₪ ברוטו אנו נוריד 5.5% מהשכר ברוטו ...
ההורדה בתוקף החל מ-1.5.03 ועד 31/12/03.
במידה והמצב במשק ישתפר, נשמח לבטל זאת לפני דצמ' 2003.
במידה ומצב המשק לא ישתפר עד דצמ', נבצע חשיבה ביחד עם כל מנהלי החברהע"מ שנחליט על דרך הפעולה הבאה.
...".
     
     מסקנתנו מהאמור לעיל, היא שההפחתה שעליה דובר, הוצגה ככזו שמתוכננת להימשך עד סוף שנת 2003, אך אם המצב ישתפר - ההפחתה תופסק עוד לפני כן. אם המצב לא ישתפר, יהיה צריך לחשוב מחדש על דרכי פעולה עתידיות.

     נעיר כי יעקב ניסה להסביר, בחקירתו הנגדית, כי התקופה שעליה נרשם במסמך, כלומר - עד דצמבר 2003, היתה תקופת הפחתת השכר המתוכננת במקרה שכן יהיו פיטורים, אלא שהסבר זה סותר לחלוטין את אשר נאמר במסמך.

9.     בהנחה (שאותה אנו מאמצים, כאמור לעיל), שיעקב הציג את הדברים בפני העובדים, בהתאם להצעה שהועברה מהנהלת החברה, ניתן לקבוע שהסכמת התובע להפחתה בשכרו, היתה הסכמה לגבי הפחתה עד סוף שנת 2003.

     אמנם, דובר על אפשרות שהמצב לא ישתפר, אך לא נאמר שבמקרה כזה תימשך דווקא ההפחתה בשכר, אלא דובר על כך שבמקרה כזה - תיערך חשיבה מחודשת, בענין דרכי פעולה עתידיות. על כן, לא ניתן לראות את הסכמתו של התובע כהסכמה להפחתת שכר למועד כלשהו החל מינואר 2004.

10.     אכן, החל משכר חודש מאי 2003, הפחיתה הנתבעת את שכרו של התובע. סכומי ההפחתה נרשמו בתלושים (ובמסמכי ריכוז נתוני התלושים), כ"הורדת שכר זמני" או "הורדת שכר ז.". אותן הפחתות נמשכו עד חודש ינואר 2006. הסכומים מפורטים בטפסי ריכוז המשכורות שהוגשו לתיק, ולא נפרט אותם כאן (אך נתייחס אליהם בסעיף 36 בהמשך).

11.     במועד שלא הוברר אך היה כנראה בשנת 2004 (התובע העיד שמדובר על כשנתיים וחצי לאחר תחילת עבודתו), הועבר התובע מתפקידו כנהג, לתפקיד ניהולי בסניף. בפועל, הוא שימש כסגנו של יעקב. תפקידו החדש של התובע כסגן מנהל סניף, היה נחשב למכובד יותר מתפקיד הנהג. בתפקיד זה התובע לא היה אמור לצאת לנהיגת משאיות (אלא במקרים יוצאי דופן שבהם היה עליו להחליף נהגים אחרים). היחס שהתובע קיבל כסגן מנהל סניף, נחשב כיחס טוב יותר מאשר היחס ששהיה רגיל להיות מופנה לנהגים.

בפועל, התובע לא היה מאד מרוצה מתפקידו החדש. התפקיד החדש לא הביא עמו תוספת שכר, אך דרש יותר אחריות; על התובע הוטל לעסוק גם בסידורי עבודה של נהגים אחרים, לדאוג להחלפות של נהגים שנעדרו, ויחד עם זאת, היה עליו לעזור בהעמסת המשלוחים בבקרים על כלי הרכב. על התובע היה לדאוג גם לסניפי קרית שמונה ו רמת הגולן. התפקיד חייב את התובע להיות בקשר גם עם לקוחות. לפי ניסוחו של התובע, התפקיד החדש גרר עמו "תוספת כאב ראש".

12.     התובע נתן ביטוי לכך שהוא אינו מרוצה מתפקידו החדש. הוא ביקש מיעקב להחזיר אותו לתפקיד בלדר. יעקב לא רצה להחזיר את התובע לתפקידו הקודם, שכן הוא היה מרוצה מאד מעבודתו של התובע.

13.     בנוסף לבקשותיו של התובע לחזור לתפקידו הקודם, הוא גם שאל את יעקב, מעת לעת, מדוע אין מפסיקים את הפחתת השכר. יעקב השיב שהוא אינו יודע, וגם לא היתה לו תשובה לשאלה עד מתי תימשך ההפחתה בשכר. התובע המשיך להתלונן על כך גם לאחר שנסע לסניף הנתבעת בחולון ושם נאמר לו כי הופסקה הפחתת השכר למנהלים (נעיר כי לפחות ככל שהדבר נוגע לשכרו של יעקב, התברר במהלך ישיבת ההוכחות כי שכרו המשיך להיות מופחת לפחות עד דצמבר 2005). נבהיר כי אין אנו קובעים שהיו מנהלים שלגביהם הופסקה הפחתת השכר. כפי הנראה - לא היו כאלה. אולם, בסניף הנתבעת בחולון, היו שמועות על כך, שמועות שהגיעו ליעקב, ותרמו להתמרמרותו (בשיחותיו עם יעקב) על כך שהפחתת השכר נמשכה.

13.     באפריל 2006 או סמוך לפני כן, עזבה אשתו של התובע את ישראל, ביחד עם בתם, וטסה לטשקנט, בירת אוזבקיסטן. הסיבה לכך אינה ברורה לנו, אך גם אינה חשובה לצורך התובענה (התובע השתמש במונח "בעיות במשפחה").

14.     בשלהי חודש אפריל 2006, חלתה בתו של התובע (היא היתה אז כבת שנה וחצי). כפי הנראה, עקב אכילת גבינה מקולקלת או בלתי מפוסטרת, והיא לקתה במחלת מעיים קשה. אשתו של התובע שוחחה עם התובע על מצב בתו. התובע הבין שמצבה של בתו קשה, ורצה לנסוע לטשקנט.

     התובע לא ידע מה מצבה המדוייק של בתו. התובע גם לא ידע מה תהיינה ההתפתחויות במצבה. לפיכך, התובע ידע שהוא אינו יכול לדעת מראש כמה זמן הוא ישהה בטשקנט אם הוא יטוס לשם.

15.     ביום 1/5/06, נראה שמצבה של בתו של התובע החמיר (או לפחות לא השתפר), ולפיכך היא אושפזה בבית החולים למחלות זיהומיות בילדים שנמצא בטשקנט.

16.     באותו יום, פנה התובע ליעקב והודיע לו כי עליו לטוס לחו"ל. יעקב שאל מה הסיבה לכך, והתובע השיב שמדובר בבעיות משפחתיות.

     נעיר כי תמהנו (ואנו עדיין תמהים), מדוע התובע לא הסביר שסיבת רצונו לטוס לחו"ל, כרוכה במצבה הבריאותי של בתו. אנו מניחים שהמחלוקת בין הצדדים היתה נפתרת בקלות רבה יותר אילו התובע היה עושה כך.

     אולם, מעדותו של התובע שוכנענו כי אין להסיק מכך שהוא לא דיבר על מצבה הבריאותי של בתו, שלא זו היתה הסיבה לרצונו לנסוע לחו"ל.

     התובע נשמע לנו כמתבטא בכנות רבה באשר לחששו (אולי מפני "עין רעה" או דבר מה דומה), להתבטא במפורש על מצבה של בתו, כשהיא עדיין חולה. עד כמה שהדבר יכול להישמע מוזר למי שאינו מאמין באמונות כמו אלה שהתובע כנראה מאמין בהן, אנו סבורים שהתובע האמין בכנות שאם הוא יפרסם את דבר מחלתה של בתו - מצבה עלול להחמיר בשל כך.

     נביא כאן חלק מעדותו של התובע בענין זה:
"נכון שאמרתי שאני צריך לטוס לחו"ל בגלל בעיות במשפחה. לא אמרתי לו שהבת שלי מאושפזת. הייתי בלחץ, לא דיברתי הרבה עם האנשים. לפעמים מדברים עם אנשים והמצב מחמיר.
... אני חי ככה, אני לא מפרסם כאלה דברים.".

     אמנם, ההגיון הפשוט (לפחות זה שלנו) מתקשה לקבל חשש שמא מצב בריאותו של אדם מאושפז יכול להיות מושפע מדיבורים על כך שנאמרים במרחק אלפי קילומטרים ממנו. אולם, כאמור, אנו מאמינים לתובע שהוא אכן חשש מהחמרה במצב בריאותה של בתו, אם הוא יספר על כך, וכי זו היתה הסיבה שהוא נמנע מלפרט בפני יעקב את עילת רצונו לטוס לטשקנט, והסתפק במונח המעורפל "בעיות במשפחה".

     עדותו של התובע בענין זה נתמכת אף בעדותו של יעקב, שאישר שהתובע אמר לו שהוא "לא יכול לדבר" וש"קרה משהו".

17.     יעקב שאל את התובע לכמה זמן הוא מתעתד לנסוע. התובע, כאמור בסעיף 14 לעיל, לא היה יכול לדעת אז לכמה זמן תהיה הנסיעה, והוא השיב כי הוא אינו יודע; שיכול להיות שמדובר בשבוע, יכול להיות שבשבועיים, אך גם יכול להיות שמדובר בחצי שנה.

     יעקב הציע לתובע לצאת לחופשה קצרה או אף לחופשה ללא תשלום לתקופה מוסכמת (התובע הבין הפעם כי ההצעה מתייחסת לשבועיים, אך ייתכן שהיא התייחסה גם לחודש). אולם, מאחר שהתובע - כאמור - לא ידע לכמה זמן הוא ייעדר, הוא לא הסכים להגיע להסכמה על קציבת תקופה שבה הוא ייעדר.

     בנסיבות אלה, יעקב אמר לתובע שהוא לא יוכל לשמור לו את המקום בעבודה, וביקש ממנו, לאור זאת - להתפטר. התובע כתב מכתב התפטרות (שלצערנו - לא הוגש לנו), והגיע להסכמה עם יעקב על כך שהוא מתפטר, ושהנתבעת לא תדרוש ממנו תמורת הודעה מוקדמת.

18.     ביום 2/5/06 או ביום 3/5/06, רכש התובע כרטיס טיסה לטשקנט, שנועד ליום ראשון, 7/5/06. התובע המשיך לעבוד אצל הנתבעת עד יום 5/6/06 (יום ששי). ביום ראשון שלאחריו - הוא טס לטשקנט.

19.     מצב בתו של התובע שנותרה מאושפזת - הלך והשתפר, וביום 20/5/06 - היא שוחררה מבית החולים. במקביל, ביום 20/5/06 - שב התובע לישראל.

20.     התובע לא ניסה לחזור לעבודה אצל הנתבעת, לאחר התפטרותו. אחד הגורמים לכך, היה גם חוסר שביעות רצונו של התובע מתפקידו כסגן מנהל הסניף, כאמור לעיל.

21.     התובע פגש במכולת את אחד מלקוחותיה של הנתבעת, אשר הכיר אותו מעבודתו אצלה. אותו לקוח שאל את התובע למעשיו, התובע סיפר לו על התפטרותו מהעבודה אצל הנתבעת, ובין השנים סוכם שהתובע יעבוד אצלו. ביום 25/5/06 - התובע כבר עבד אצל אותו לקוח של הנתבעת.

22.     במקום התובע - שכרה הנתבעת שני עובדים אחרים לעבודה, שכן התובע היה עובד מעולה וכדי להחליפו - נדרשו שני עובדים.

23.     שכרו הקובע של התובע עמד על סך 3,710 ₪ (נעיר כי השכר הכולל, כולל גמול שעות נוספות, עלה על סך 5,000 ₪ ולכן היה התובע כפוף לאותה הפחתת שכר שעליה דובר לעיל).


זכאות התובע לפיצויי פיטורים

28.     בסעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, נאמר:
"התפטר עובד לרגל מצב בריאותו הוא או של בן-משפחתו, ולאור המימצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות הענין היתה סיבה מספקת להתפטרות - רואים לענין פיצויי פיטורים את התפטרותו כפיטורים. ...".

     תקנה 11(2) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), התשכ"ד-1964 קובעת כי גם "ילד" הוא "בן משפחה" לענין סעיף 6 לחוק.

29.     אנו סבורים שלאור קביעותינו העובדתיות שלעיל, על סיבת ההתפטרות של התובע, דין התביעה להתקבל.

     אמנם, כאמור לעיל, התובע לא הודיע לנתבעת על כך שהוא מבקש לטוס לחו"ל בשל מצבה של בתו. אולם, בפועל, זו היתה הסיבה שבגללה הוא טס לחו"ל. זו גם היתה הסיבה שבגינה התובע לא היה יכול לדעת למשך כמה זמן הוא יישאר בחו"ל, ולא היה יכול להיענות להצעתו של יעקב לקבוע משך זמן מוסכם של חופשה או חל"ת. בשל אותה הימנעות של התובע מקציבת פרק הזמן שבו הוא ייעדר - הוא התבקש להתפטר ואכן התפטר. לפיכך, ניתן לקבוע שההתפטרות נבעה ממצבה הבריאותי של בתו. ההתפטרות בנסיבות אלה, היתה - לדעתנו - בשל "סיבה מספקת" כנדרש בסעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים.

     אמנם, יעקב נהג בתום לב, כפי שמעביד הגון אמור לנהוג. יעקב הציע לתובע לצאת לחופשה, הציע לו לצאת לחופשה ללא תשלום ולהגיע עמו לסיכום על מועד חזרתו. כל זאת, למרות שהתובע לא מסר לו שמדובר בבעיה בריאותית, אלא הגדיר זאת כבעיה "משפחתית".

     כשהתברר ליעקב שהתובע אינו מוכן להתחייב לגבי פרק זמן מוסכם של היעדרות, הוא ביקש מהתובע להתפטר, וגם בכך - נהג כשורה. יעקב אף הסכים שלא לדרוש מהתובע תמורת הודעה מוקדמת.

     אולם, הגינותו של יעקב (ובאמצעותו - של הנתבעת) - אינה מונעת את המסקנה שאליה הגענו לעיל, שמה שגרם להתפטרות, היה אכן מצבה הבריאותי של בתו של התובע, מצב שגרם לכך שהתובע ראה את עצמו מחוייב לעזוב את הארץ לתקופה בלתי ידועה מראש, כך שהוא לא היה יכול להגיע להסכמה עם יעקב לגבי מועד שובו.

30.     אנו סבורים שאילו היה התובע מתייצב אצל הנתבעת לאחר שובו לארץ ומבקש לחזור לעבודתו, יש סיכוי רב שהנתבעת היתה מקבלת אותו לעבודה, ואף בשמחה, שכן כזכור הנתבעת היתה מרוצה מאד מעבודתו של יעקב.

     אולם, גם סברה זו אינה משנה את מסקנתנו בדבר זכאותו של התובע לפיצויי פיטורים על פי סעיף 6 לחוק, שכן את בחינת הזכאות יש לערוך על פי מועד ההתפטרות ולא על סמך נסיבות שהתרחשו לאחר מכן.

אם התפטרותו של התובע, במועד שבו נעשתה, היתה בנסיבות המזכות אותו בפיצויי פיטורים (ולדעתנו, כאמור, כך אכן היה), הרי שעצם העובדה שהוא לא ניצל את האפשרות המשוערת לחזור בו מהתפטרותו, אינה יכולה לבטל רטרואקטיווית את הזכאות לפיצויי פיטורים שהתגבשה כבר עם התפטרותו.

31.     התוצאה היא שאנו קובעים שהתובע זכאי לפיצויי פיטורים.


סכום פיצויי הפיטורים

32.     התובע עבד אצל הנתבעת במשך 4 שנים, 4 חודשים ו-13 ימים. שכרו הקובע של התובע היה בסך 3,710 ₪. לפיכך, התובע זכאי לפיצויי פיטורים בסך (מעוגל) של 16,206 ₪.


פיצוי הלנת פיצויי פיטורים

33.     לדעתנו, אין מקום לחייב את הנתבעת בפיצוי הלנת פיצויי פיטורים. אמנם, קבענו כי התובע זכאי לפיצויי פיטורים, אך משהוברר שהנתבעת נהגה עמו בתום לב, ומשהתובע (מחמת אמונותיו) כלל לא הודיע לה את הסיבה שגרמה להתפטרותו, בעת שהתפטר, הרי שטענת הנתבעת על כך שהתובע אינו זכאי לפיצויי פיטורים, גם היא נטענה על ידיה בתום לב, והיתה ממשות רבה בחלוקי הדעות בדבר עצם הזכאות לפיצויי פיטורים.


החזר הפחתות השכר

34.     כאמור לעיל, התובע הסכים להפחתת השכר כפי שהוצגה בישיבה שיעקב כינס בה את העובדים.

     על פי מה שקבענו לעיל, ההפחתה שהוצגה - היתה עד דצמבר 2003. הנתבעת לא הוכיחה כי היתה הסכמה של התובע להפחתת השכר מעבר למועד זה.

     לדעתנו, לא ניתן ללמוד מהתנהגותו של התובע (המשך העבודה) על כך שהוא הסכים להמשך ההפחתה בשכר, שכן - כפי שקבענו - התובע הביע בפני יעקב את התמרמרותו על כך שההפחתה נמשכת, ביקש לדעת עד מתי היא תימשך, ואף טען כי הנתבעת מפלה בין עובדיה (טענה שכנראה אינה נכונה, והיתה מבוססת רק על שמועות, אך היא ממחישה את אי-שביעות רצונו של התובע מהמשך ההפחתה בשכר).

35.     בהעדר הסכמה מצד התובע להפחתת שכרו בתקופה שמינואר 2004 ואילך - הרי שהמשך הפחתת השכר בתקופה זו, היתה בגדר של הפרת חוזה העבודה מצד הנתבעת, ועליה להשיב לתובע את הסכומים שהופחתו משכרו בתקופה זו.

36.     כאמור בסעיף 10 לעיל, סכומי ההפחתה מצויים במסמכים שהוגשו לנו. בטבלה שלהלן נפרט את הסכום שהופחת בכל אחד מהחודשים הרלוונטיים (כלומר - מינואר 2004 ועד ינואר 2006).

(1) חודש     (2) סכום השכר המופחת שאותו יש להחזיר      (3) מועד לשערוך           (1) חודש     (2) סכום השכר המופחת שאותו יש להחזיר      (3) מועד לשערוך     
1/04     299 ₪      1/2/04           2/04     282 ₪     1/3/04     
3/04     320 ₪     1/4/04           4/04     280 ₪     1/5/04     
5/04     291 ₪     1/6/04           6/04     - (לא הופחת שכר)     -     
7/04     296 ₪     1/8/04           8/04     327 ₪     1/9/04     
9/04     327 ₪     1/10/04           10/04     336 ₪     1/11/04     
11/04     339 ₪     1/12/04           12/04     340 ₪     1/1/05     
1/05     355 ₪     1/2/05           2/05     328 ₪     1/3/05     
3/05     373 ₪     1/4/05           4/05     348 ₪     1/5/05     
5/05     307 ₪     1/6/05           6/05     316 ₪     1/7/05     
7/05     331 ₪     1/8/05           8/05     337 ₪     1/9/05     
9/05     366 ₪     1/10/05           10/05     314 ₪     1/11/05     
11/05     365 ₪     1/12/05           12/05     309 ₪     1/1/06     
1/06     194 ₪      1/2/06                             


פיצוי הלנת שכר

37.     אין מקום לפסוק פיצוי הלנה בגין סכומי השכר שהופחתו, שכן בעת הגשת התביעה (ביום26/11/07), הזכות לפיצוי הלנה כבר התיישנה, בהתיישנות מהותית, כך שהשכר האמור כבר אינו נושא זכות לפיצוי הלנה.


לסיכום

38.     אנו מקבלים את התביעה ומחייבים את הנתבעת לשלם לתובע את האמור להלן:

א.     פיצויי פיטורים בסך 16,206 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1/1/08 ועד התשלום בפועל. נעיר כי באופן מודע לא התחלנו את שיערוך סכום פיצויי הפיטורים ביום ההתפטרות או סמוך אליו, אלא רק במועד המצאת כתב התביעה לנתבעת, וזאת מתוך היקש לאמור בסעיף 20(ג) לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, שלפיו תחילת מנין המועד לחיוב בפיצוי הלנת פיצויי פיטורים לגבי מי שזכאי לפיצויי פיטורים שלא מכח סעיף 1 או 5 לחוק, לא תהיה בטרם מסירת דרישה בכתב למעביד תוך ציון העילה לדרישה. בענייננו, לא הוכח כי נמסרה לנתבעת דרישה לתשלום פיצויי פיטורים בטרם המועד שבו הומצא לה כתב התביעה. אמנם, אין מדובר כאן בפיצוי הלנה, אלא בהפרשי הצמדה וריבית, אך לדעתנו לא יהיה זה נכון לחייב את הנתבעת לשלם לתובע הפרשי הצמדה וריבית בגין התקופה שטרם מסירת הדרישה בכתב, שכן ייתכן שלפני מועד זה הנתבעת כלל לא היתה מודעת לענין מחלת בתו של התובע.

ב.     החזרי שכר שהופחת בתקופה שמחודש ינואר 2004 ועד חודש ינואר 2006, בסכומים המפורטים לגבי כל חודש בטור (2) לטבלה שבסעיף 36 לעיל. כל אחד מהסכומים האמורים יישא הפרשי הצמדה וריבית החל מהמועד שנקוב לצדו בטור (3) לאותה טבלה, ועד התשלום בפועל.

ג.     שכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪ בתוספת מע"מ, שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום 16/5/09, אם לא ישולמו לפני כן. בסכום זה הבאנו בחשבון את דעתנו על כך שהנתבעת התנהגה בתום לב, כפי שצויין על ידינו לעיל.

39.     כל אחד מהצדדים זכאי לערער על פסק דין זה, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 ימים מיום שפסק הדין יומצא לו.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אילוץ להתפטר

  2. התפטרות בגלל קללות

  3. אישור רפואי להתפטר

  4. התפטרות עוזרת גננת

  5. פיטורים או התפטרות

  6. התפטרות שרים מהכנסת

  7. התפטרות טבח בבית קפה

  8. פיטורים או התפטרות ?

  9. התפטרות עקב גיוס לקבע

  10. התפטרות בגלל מחלת ילד

  11. פיצויים למרות התפטרות

  12. התפטרות בגלל מעבר דירה

  13. התפטרות בלי הודעה מראש

  14. התפטרות בגלל מצב רפואי

  15. התפטרות לאחר מספר ימים

  16. התפטרות עקב החלפת בעלים

  17. האם התובע פוטר או התפטר ?

  18. התפטרות בגלל מצב בטחוני

  19. התפטרות בגלל עומס עבודה

  20. התפטרות אחרי תאונת עבודה

  21. התפטרות לצורך טיפול בילד

  22. התפטרות בגלל מרחק מהעבודה

  23. סעיף 166 התפטרות מהעבודה

  24. התפטרות לאחר הרחקה מעבודה

  25. התפטרות בגלל העברה מתפקיד

  26. התפטרות לרגל העתקת מגורים

  27. התפטרות בגלל הפחתת משכורת

  28. התפטרות עקב חילופי מעבידים

  29. מחלוקת לגבי נסיבות התפטרות

  30. מתי התפטרות נחשבת לפיטורים

  31. התפטרות בגלל מצב בריאות לקוי

  32. התפטרות עובד עקב האשמת שווא

  33. התפטרות עקב מצב בריאותי לקוי

  34. התפטרות בגלל אי הצבה למשמרות

  35. התפטרות בשל ירידה בהיקף עבודה

  36. התפטרות לרגל מצב בריאותי לקוי

  37. התפטרות בגלל מחלה של בן משפחה

  38. התפטרות בדין מפוטר מצב בריאותי

  39. פיטורים או התפטרות מרשות השידור

  40. זכויות עובד שהתפטר לאחר 10 שנים

  41. פיטורים או התפטרות - נטל ההוכחה

  42. התפטרות בגין ירידה בהיקף הפגישות

  43. התפטרות בגלל מעבר דירה להתנחלויות

  44. התפטרות מרצון עקב פגיעה בתנאי העסקה

  45. סירוב לעבודה חלופית עקב מצב בריאותי

  46. התפטרות "מסיבות אישיות" - פיצויים ?

  47. השפלות בעבודה - התפטרות בדין מפוטר ?

  48. התפטרות מרצון עקב ירידה בהיקף העבודה

  49. עבודה חדשה לאחר התפטרות בגלל מצב רפואי

  50. מכתב מהמעסיק לפיו העובד התפטר (כביכול)

  51. התפטרות לאחר הגשת תביעה בבית דין לעבודה

  52. מחלוקת האם התובעת פוטרה או התפטרה מהעבודה

  53. התפטרות עובד בגלל שלא העלו לו את המשכורת

  54. התפטרות לרגל העתקת מקום מגורים להתנחלויות

  55. ניתוק קשר של עובד עם מקום העבודה - התפטרות ?

  56. התפטרות בגלל שכר נמוך לאחר תקופת עבודה לא רציפה

  57. היעדרות עובד מהעבודה - הפרת משמעת או התפטרות ?

  58. התפטרות עקב אי הצעת עבודה אחרת לאחר הפסד במכרז

  59. האם בנסיבות ההתפטרות, התובעת זכאית לפיצויי פיטורים

  60. האם התפטר התובע מעבודתו מאחר שלא ביקש לשבצו למשמרות ?

  61. האם פוטרה התובעת מעבודתה כמוכרת בחנות תכשיטים או שמא התפטרה ?

  62. התפטר על מנת לסעוד את אביו החולה, בהתאם לסעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים

  63. האם היתה התפטרותה של התובעת לצורך הטיפול באימה – בגדר התפטרות "ללא הצדקה" ?

  64. תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ''ד-1964

  65. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון