העסקת קרובי משפחה בבית חולים קפלן

בית הדין ציין כי הוצגו בפניו נתונים חמורים בדבר העסקת קרובי משפחה בבית החולים קפלן. נראה כי החמרת התנאים לגבי כניסתם של עובדים חדשים שיש להם קרבת משפחה כלשהי לעובדי בית החולים הינה מדיניות ראויה בה נקטה ההנהלה, שהרי הרציונל העומד בבסיס האיסור להעסקת קרובי משפחה באותה יחידה נוגע לאיסור על ניגוד עניינים. להלן פסק דין בנושא העסקת קרובי משפחה בבית חולים קפלן: פסק דין 1. בפנינו תביעתה של התובעת, המופנית בעיקרה כנגד המרכז הרפואי קפלן השייך לשירותי בריאות כללית (להלן: "כללית"), למתן צו הצהרתי לפיו פיטוריה מעבודתה בכללית בטלים וכי על כללית, בתור מעסיקתה (עובדה שגם אותה היא מבקשת לקבוע בצו), להשיבה לעבודה לתפקיד אותו ביצעה בתנאים בהם עבדה. כמו כן, התובעת עתרה לסעדים כספיים הבאים: פיצוי על פיטורים שלא כדין, פיצויי פיטורים ופיצוי על עגמת נפש. 2. התובעת הועסקה בבית החולים קפלן באמצעות חברת כח אדם - היא הנתבעת מס' 2. אין חולק על כך כי התובעת היא אחייניתו של יו"ר ועד העובדים בבית החולים קפלן. כמו כן יש לה קרובי משפחה נוספים העובדים בבית החולים קפלן. אין חולק על כך כי הנימוק לפיטורי התובעת היה - טענת הנתבעת 1 כי אין להעסיק קרובי משפחה באותו מקום עבודה. 3. טענות התובעת - לטענת התובעת - היא פוטרה לאחר שיו"ר ועד העובדים שלח לכל העובדים מכתב ובו הוא קורא להשעות את דר' בראל, מנהל בית החולים. פיטוריה נעשו, כטענתה, כדי לפגוע ביו"ר ועד העובדים, שהוא כאמור - הדוד שלה. על יחסי העבודה שלה עם כללית חלה חוקת העבודה. הקריטריונים הקבועים בחוקה אומצו לנוהל קליטת עובדים בכללית. על פי קריטריונים אלה, "דוד" אינו מהווה "קרוב משפחה". על כן, ככל שפיטוריה מבוססים על קרבתה המשפחתית לעובד הכללית, הרי שקרבה משפחתית זו לא הופכת את העסקתה לאסורה. התובעת אף טוענת כי היא הצהירה על קרבתה המשפחתית ליו"ר ועד העובדים כשנדרשה לעשות כן, והיא לא נתבקשה למלא הצהרה עם כניסתה לעבודה. משלא מילאה כללית את נהליה היא, לא צריכה התובעת להענש על כך. 4. ובאשר לשימוע - גם לאחר שקוים לה שימוע,טוענת התובעת כי מכתבו של ד"ר בראל אינו מעלה טענה עניינית ואמיתית לפיטוריה. לטענתה, מכתב זה נשלח מיד לאחר המכתב ששלח דודה, יו"ר ועד העובדים בו העלה טענות כלפי מנהל בית החולים וכנקמה על כך. בהינתן עילה זו לפיטורים, הרי שמדובר בפיטורים שרירותיים. התובעת מתייחסת אל השימוע שנערך לה כמקצה שיפורים (חלק ד' לסיכומיה) ולטענתה זכות השימוע שניתנה לה היתה רק למראית עין (חלק ט' לסיכומיה). לטענת התובעת, כללית ממשיכה לקלוט עובדים לסקטור המינהלי גם לאחר פיטוריה ולכן אין לקבל את הטענה כי אי העסקתה נובע מהעדר תקן פנוי. 5. טענות הנתבעת - ביחסי העבודה שבין כללית לעובדיה חלות ומחייבות הוראות חוקת העבודה לעובדי מוסדות ההסתדרות. כן חלים גם הסכמים, הסדרים ונהלים שונים המתעדכנים מעת לעת. התובעת הועסקה בכללית בניגוד לנוהל "מניעת ניגוד אינטרסים" ולמרות ההנחיה שלא להעסיק עובדים שלא בהתאם לתקנים המאושרים. לאור זאת, העסקת התובעת הינה שלא כדין. התובעת לא מילאה טופס הצהרה על ניגוד אינטרסים עם כניסתה לעבודה המחויב בנוהל ועל כן לא התנהל לגביה ההליך המחויב. פיטורי התובעת היו כדין ועל כן אינה זכאית לסעדים שתבעה. 6. יצויין, כי הנתבעת 2, חב' תפקיד פלוס, הציעה לתובעת הצעות עבודה אחרות בסביבת מקום מגוריה. גם הנתבעת 1 שקלה אפשרות של השמת התובעת במקום אחר השייך לכללית. התובעת סירבה לכל ההצעות, ועמדה על כך כי היא זכאית להמשיך ולעבוד בבית החולים קפלן. 7. ההליך: טרם הגשת כתב התביעה, ביקשה התובעת לקבל צו זמני שימנע את פיטוריה מכללית (בש"א 7383/06). בעקבות דיון שהתקיים במעמד הצדדים, הוחלט כי הנתבעות יערכו לתובעת הליך שימוע כדין, שבעקבותיו יודיעו על המשך ניהול התיק. ביום 8.8.06 קוים לתובעת שימוע, בו ניתנה לה אפשרות להעלות את מכלול טענותיה כנגד פיטוריה. לאחר שכללית מסרה את תוכן ההחלטה שקיבלה בעניינה של התובעת ביום 13.8.06 ולפיה מסתיימת הצבתה של התובעת בכללית, זאת לאחר שנערך לה שימוע כדין, הגישו הצדדים את כתבי טענותיהם בתיק העיקרי והדיון בצו הזמני אוחד עם הדיון בתיק העיקרי (החלטה מיום 10.9.06). 8. מטעם התובעת העידו התובעת עצמה ודודה, מר עמנואל מעודד, המשמש כיו"ר ועד העובדים בביה"ח קפלן החל משנת 1996 (להלן: "מעודד"). מטעם כללית העידו מר אבי דוידי, המנהל האדמיניסטרטיבי של ביה"ח קפלן (להלן: "דוידי"), גב' בלה עובדיה, מר חיים קרן, מנהל הכספים בביה"ח (להלן: "קרן") וגב' ריטה אלוני, מנהלת ההכנסות באגף הכספים (להלן: "אלוני"). מטעם תפקיד פלוס העיד מנהלה, מר צבי קינד. בתום שמיעת הראיות, היו הצדדים אמורים להגיש את סיכומיהם בכתב. יצוין - כי תפקיד פלוס לא הגישה את סיכומיה וכן לא הגישה את הסכם המסגרת (תוך מחיקת הפרטים שאינם רלוונטיים) שבינה לבין כללית, כפי שנתבקשה לעשות בהחלטה מיום 10.9.06. כיוון שנציגי הציבור לא הופיעו לדיון למרות שהוזמנו כדין, התנהל הדיון בהעדרם ונשמע בפני כדן יחיד. 9. להלן - קביעתי: התובעת, ילידת 1985, הועסקה במרכז הרפואי קפלן בשני אופנים: האחד - עבודה בהתנדבות במסגרת שירות לאומי מחודש 9/03 - 8/05 (שנה בפגיה ושנה במחלקת גביה). השני - באמצעות חברת השמה - תפקיד פלוס בע"מ-מיון והשמות משאבי אנוש (להלן: "תפקיד פלוס") מחודש 9/05 ועד לפיטוריה ביום 24.7.06, בהיקף של חצי משרה. אין חולק כי העסקתה של התובעת באמצעות תפקיד פלוס נעשתה ביוזמת הממונים עליה בכללית ועקב שביעות רצון מתפקודה (ר' מכתבי המלצה שנתנו לה הממונים הישירים שלה בכללית עם תום העסקתה צורפו כנספחים ב1-ב2 לתצהיר התובעת; עדות אלוני בעמ' 38 מש' 1). אלוני ביקשה מסינואני אישור להמשיך להעסיק את התובעת במשך חודשיים נוספים בשל עומס עבודה זמני עקב ביקורת (סעיפים 8-9 לתצהיר אלוני). העסקת התובעת אושרה על ידי סינואני, במסגרת העסקה המכונה "שירות קנוי" (באמצעות תפקיד פלוס) לתקופה שאינה מוגבלת בזמן. 10. התובעת היא אחייניתו של יו"ר ועד העובדים בביה"ח קפלן. כמו כן יש לה קרובי משפחה נוספים העובדים בבית החולים קפלן. עובדה זו לא הוסתרה על ידי התובעת באופן יזום (למרות שבתחילה ציינה כי הצהירה על כך עם תחילת העסקתה (ר' סעיף 4 לתצהיר התובעת שצורף לבקשה למתן צו זמני)), אלא היא לא נדרשה להצהיר על כך בכתב (ר' עדות דוידי בעמ' 29 ש' 21) כמתחייב, על פי הנהלים הנהוגים בכללית. 11. העסקת התובעת בכללית באמצעות תפקיד פלוס אושרה לאחר שהובאה בת שירות אחרת, העובדת בהתנדבות (ר' סעיף 10 לתצהיר אלוני; עדות התובעת בעמ' 8 ש' 9-11; סעיף 35 לתצהיר דוידי המסומן א', לפיו מר סינואני הציע לקרן להעסיק את התובעת כעובדת של חברת כוח אדם במחלקה, תחת קליטתה של בת שירות לאומי אחרת). כבר כאן יש לציין שלא ברור מדוע נתן קרן הסכמה לסידור הזה. גם אם נקבל את גרסת קרן לפיה בשלב זה לא ידע על קיומו של קשר משפחתי של התובעת עם מי מעובדי בית החולים, הרי שנתן הסכמה תמוהה להעסקת עובדת לא מקצועית בשכר תחת העסקת עובדת לא מקצועית בחינם. הסכמה, שגם אם היה הגיון בנתינתה, התארכה מעבר לחודשיים עליהם דובר במקור. 12. לגרסת אלוני, הממונה על המחלקה בה עבדה התובעת, היא עמדה על הקשר המשפחתי של התובעת עם יו"ר ועד העובדים לכל המאוחר בחודש נובמבר 2005, עת לראשונה עברה על דוחות הנוכחות שלה (סעיף 14 לתצהיר אלוני; עדות אלוני בעמ' 39 ש' 1). אלוני לא דיווחה על הגילוי למר קרן (סעיף 16 לתצהיר אלוני) אלא כשנשאלה על כך (עדות אלוני בעמ' 39 ש' 4). 13. התובעת נדרשה למלא פרטים בכתב אודותיה, ואודות קרובי משפחה המועסקים במקום העבודה, לראשונה בחודש ינואר 2006, ואז ציינה שני קרובי משפחה המועסקים בבית החולים (בהתאם למקום שהיה מצוי בטופס), ביניהם דודה - יו"ר ועד העובדים (ר' טופס עדכון פרטים שהוגש ביום 18.1.06 למחלקת משאבי אנוש בכללית, בו צוינה קרבתה לעמנואל וימימה מעודד, צורף כחלק מנספח א' לתצהיר דוידי המסומן ב'). 14. קרבת המשפחה שבין התובעת ליו"ר ועד העובדים עוררה התעניינות לראשונה לאחר שלתובעת אושר לצאת לקורס מזכירות רפואיות מקוצר, למרות היותה עובדת שירות קנוי: ביום 28.5.06 קיבל קרן העתק ממכתבה מיום 21.5.06 של גב' דינה טיפלצקי, הממונה על פיתוח משאבי אנוש בכללית, המאשר לתובעת יציאה לקורס (נספח א' לתצהיר קרן). אז נתקל קרן בשמה של התובעת לראשונה (סעיף 14 לתצהיר קרן). בעקבות זאת, החל לברר האם לתובעת קרובי משפחה המועסקים בבית החולים ובאילו נסיבות אושרה יציאה לקורס כזה, בהיותה עובדת שירות קנוי (ההתכתבות שניהל קרן עם גב' טיפלצקי בעניין זה החל מיום 20.6.06 ועד ליום 16.7.06 צורפה כנספח ז' לכתב ההגנה). משנודע לקרן על קרבת המשפחה של התובעת ליו"ר ועד העובדים בבית החולים (ככל הנראה מגב' אלוני) בחודש יולי 2006 (עדות קרן בעמ' 28 ש' 5), הפנה את תשומת ליבו של דוידי לעניין ביום 18.7.06 (סעיפים 17-18 לתצהיר קרן; סעיף 45 לתצהיר דוידי). 15. קרן הסביר את פער הזמנים שבין קבלת המכתב המאשר את יציאת התובעת לקורס לבין השיחה שקיים קרן עם דוידי בעניין בכך ש"זה לא הדבר היחידי שמנהל כספים עושה כל היום. זה לא דבר שדורש טיפול באותו יום" (עדות קרן בעמ' 26 ש' 1-2). כאן נפנה תשומת הלב כי דוידי היה מכותב גם הוא למכתב המאשר את יציאתה לקורס של התובעת. ההסבר שנתן דוידי לכך שמכתב זה חמק מעינו היה "לא שמתי לב לשם הזה... עברתי על זה ברפרוף" (עדות דוידי בעמ' 30 ש' 11). 16. התובעת טענה לזכותה ששתי עובדות שירות קנוי נוספות יצאו לקורס אליו אושר לה לצאת. אולם עובדות אלה, במובחן מהתובעת, עבדו בכללית מספר שנים (לפחות שנתיים: עדות מעודד בעמ' 16 ש' 25) והיו קרובות לקליטה כעובדות מן המניין (סעיף 41 לתצהיר דוידי המסומן א'). על כן, אותן עובדות, להבדיל מהתובעת, עמדו בקריטריונים שהציבה כללית להוצאת עובדי שירות קנוי לקורס על חשבון כללית באופן חריג (ר' ההתכתבות של קרן עם גב' דינה טיפלצקי, נספח ז' לכתב ההגנה). 17. כשנודע לדוידי על העסקה נוספת של קרובת משפחה של מי מעובדי בית החולים, קרא ביום 18.7.06 למר סינואני לבירור (סעיף 5 לתצהיר דוידי המסומן ג'). מר סינואני דיווח על קיומו של הבירור למעודד ועל הכוונה לפטר את התובעת. מעודד אישר קיומה של שיחה כאמור. אולם, לטענתו, לא דובר על פיטורי התובעת, אלא על הכוונה להעבירה לעבוד במחוז אחר (עדות מעודד בעמ' 21 ש' 14). 18. ביום 20.7.06 הוציא מעודד מכתב בתפוצת עובדים כללית בו הוא קורא להשעייתו של ד"ר בראל, מנהל בית החולים קפלן, בשל מחדלים שונים שנתגלו בבית החולים בעבר (נספח ד' לתצהיר התובעת). לטענת מעודד, לעיתוי המכתב אין קשר לשיחתנו עם מר סינואני (עדות מעודד בעמ' 19-21). 19. באותו היום (20.7.06) הפיץ ד"ר בראל מכתב לכלל העובדים, בו הוא נתן את גרסתו להוצאת המכתב של מעודד כדלקמן (נספח ה' לתצהיר התובעת): ".... מכתבו נכתב מסיבות אישיות לחלוטין, על רקע ניסיון שהתגלה, להכניס בני משפחה שלו לעבודה בקפלן, בניגוד גמור להנחיות מפורשות של הנהלת הקופה והנהלת בית החולים. אחייניתו של יו"ר הוועד התקבלה לעבודה בבית החולים כעובדת בשירות קנוי, תוך הסתרת עובדה זו מההנהלה הבכירה של בית החולים. יתר על כן, נעשה ניסיון לשלוח אותה לקורס מזכירות רפואיות שממומן על ידי הקופה ומיועד לעובדי הקופה הקבועים ולא לעובדי שירות קנוי, וכמובן על חשבון עובדים קבועים הזכאים לצאת לקורס. עם גילוי עובדה זו, ניתנה הנחיה מפורשת לפיטורי העובדת." ממכתב זה למדה התובעת על הכוונה לפטרה. 20. ביום 24.7.06 קיבלה התובעת מידי אתי משה, ממחלקת משאבי אנוש בכללית מכתב פיטורים, שהתקבל בפקס מתפקיד פלוס (נספח ז' לתצהיר התובעת), שתוכנו כדלקמן: "בהמשך להודעת מרכז רפואי קפלן ברצוני להודיעך על סיום העסקתך מטעם חברתנו החל מיום 25.7.06. החברה תערוך גמר חשבון ותשלם את כל המגיע לך בגין תקופת העסקתך. אנו מודים לך על העסקתך מטעמנו ומאחלים לך הצלחה בהמשך." עבודת התובעת בבית החולים קפלן הופסקה באותו היום. 21. על מנת לתקן את המעוות, במיוחד כשבין הצדדים לא היתה מחלוקת כי פיטורי התובעת לא נבעו מפגם הקשור בתפקודה, ובעקבות הגשת הבקשה למתן סעד זמני בעניין, הסכימו הנתבעות לערוך לתובעת שימוע טרם הגשת התביעה העיקרית, כאשר עד להחלטה בעניינה התובעת היתה בחופשה על חשבון חופשתה הצבורה. במהלך השימוע ניתנה לתובעת ההזדמנות להשמיע את טענותיה כנגד פיטוריה מעבודה בכללית. 22. במסגרת ההחלטה שהתקבלה בעניינה ביום 13.8.06 (נספח יא' לכתב ההגנה), כללית לא קיבלה את עמדת התובעת כי אין לראותה כקרובת משפחה של מי מעובדי הכללית, בהתאם לחוקת העבודה והנהלים הנהוגים אצלה, לרבות נוהל מניעת ניגוד אינטרסים (סעיפים 28-32 להחלטה) ושביצעה תפקיד שאינו מיועד לביצוע על ידי בנות השירות הלאומי, העובדות בהתנדבות (סעיפים 14-17 להחלטה). כמו כן, לא קיבלה כללית את הטענה שאין היא יכולה לרפא את הפגם שבהעסקתה, למרות שהעסקתה הינה פועל יוצא של מחדליה שלה (סעיפים 18-27 להחלטה). 23. יחד עם זאת, החליטה כללית שלא לפגוע בתובעת יתר על המידה וקבעה כי: "לפנים משורת הדין, מאחר וכבר התחלת בלימודיך בקורס ועל מנת שלא לפגוע בתהליכי הכשרה מקצועית בהם פתחת, החלטנו לאפשר לך להשתתף בפגישות הקורס עד לסיומו על חשבוננו וזאת גם לאחר סיום עבודתך במסגרת בית החולים" (סעיף 38 להחלטה). 24. פגם נוסף שנרפא באמצעות קיום השימוע, והוא פועל יוצא של מתכונת העסקתה של התובעת באמצעות שירות קנוי, הינו הצעת תפקיד פלוס להמשיך ולהעסיק את התובעת במסגרת שונה - הצעה לה סירבה עקרונית (סעיף 12 להחלטה, בהתאם לפרוטוקול השימוע נספח י' לכתב ההגנה). למרות סירובה לעיל, ביום 14.8.06 שלחה תפקיד פלוס מכתב לתובעת המודיע על סיום הצבתה בבית החולים קפלן, ובו פירטה בכל זאת רשימת של תפקידים בהם היא יכולה להמשיך להיות מועסקת (נספח ד' לתצהיר דוידי המסומן ב'; עדות התובעת בעמ' 9 ש' 3-16 ובעמ' 10 מש' 4). אין חולק כי היתה זו הפעם הראשונה בה הוצעו לתובעת תפקידים חלופיים (עדות צבי קינד בעמ' 43 מש' 4). התובעת סירבה לשיבוצה לכל התפקידים בנימוק שתפקידים אלה (שרובם בעיר ראשל"צ) נמצאים רחוק ממקום מגוריה (בעיר רחובות). ואולם, באשר לתביעתה שבפני לא עמדה התובעת על כך שתמשיך להיות מועסקת על ידי הכללית דווקא בבית החולים קפלן (עדות התובעת בעמ' 10 ש' 25). 25. התובעת ביקשה כי יקבע שהנתבעת 1 הינה מעסיקתה. לענייננו, אני סבורה כי אין צורך בקביעה נחרצת מי היתה מעסיקתה של התובעת. ס' 13(א) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כח אדם תשנ"ו - 1996 קובע: "13(א) תנאי העבודה, ובמקום שיש בו הסכם קיבוצי - הוראות ההסכם הקיבוצי, החלים על עובדים במקום העבודה שבו עובדיםגם עובדי קבלן כוח אדם, יחולו, לפי הענין, על העובדים של קבלן כוח האדם המועסקים באותו מקום עבודה, בהתאמה, בין היתר, לסוג העבודה ולותק בעבודה אצל המעסיק בפועל". הוראת ס' (א) הנ"ל לא תחול על עובד שתנאי עבודתו מוסדרים בהסכם קיבוצי כללי עם חברות קבלני כוח אדם. 26. מכח החוק דלעיל קיימת השוואת תנאים של עובד חברת כח אדם המועסק לבין עובדי המעסיק בפועל. במקרה דנן - הצדדים אינם חלוקים כי על מערכת היחסים ביניהם חלה חוקת העבודה. סעיף 8(א) לפרק השני של חוקת העבודה קובע כדלקמן: "כתנאי להצגת מועמדות לעבודה, בין באמצעות מכרז ובין בדרך אחרת, על העובד למסור פרטים מלאים ומדויקים באמצעות הצהרה בכתב לגבי הנושאים הבאים: בני משפחה המועסקים ע"י אותו גוף. בני משפחה כוללים: אב, אם, בן, בת, בן/בת זוג, אח, אחות, חתן, כלה, גיס, גיסה. אם העובד או בני משפחתו הינם בעלי עניין בעסק...." אכן בהתאם לחוקת העבודה, התובעת אינה מוגדרת כקרובת משפחה של דודה - יו"ר ועד העובדים בבית החולים. 27. נוהל קליטת עובדים בכללית מס' 01-01-04 מיום 15.5.96 אימץ את הוראות חוקת העבודה האוסרת על קבלת עובד לעבודה שלו קרוב משפחה עובד, בהתאם להגדרה שלעיל, למעט במקרים חריגים (ר' חוזר משאבי אנוש מס' 09/06 מיום 30.4.06). 28. בכללית קיים נוהל נוסף שגם על פיו מחויבת היא לפעול - נוהל מס' 01-01-02 שתוקפו מיום 1.6.99 שנושאו "מניעת ניגוד אינטרסים" (נוהל זה עדכן נוהל מיום 30.9.95) (צורף כחלק מנספח א' לתצהיר דוידי המסומן ב') - בו קיימות ההגדרות כדלקמן: "'מצבים/מעשים העלולים ליצור אפשרות ממשית לניגוד אינטרסים' - בעלות, שליטה, שותפות, מעורבות, ייעוץ ו/או יכולת השפעה על קבלת החלטות, מכל סוג שהוא, של עובד המוסד באופן ישיר ו/או עקיף, לרבות באמצעות קרוב משפחתו בעסק ו/או בשירות מכל סוג שהוא, או אצל כל אדם (לרבות תאגיד), אשר עניינו של עובד המוסד ו/או של קרוב משפחתו בו, נוגד או עלול להיות נוגד את ענייני 'הכללית' (ראה פירוט ודוגמאות בנספח מס' 1). .... 'עובד המוסד' - עובד המוסד לעניין נוהל זה, הוא: כל עובד, במשרה מלאה או חלקית, לרבות עובד חדש שאינו קבוע, או עובד בשירות קנוי, או עובד שמשרתו ממומנת, במלואה או בחלקה, ע"י גורם חיצוני, המועסק בכל מקצוע ובכל עיסוק שהם, בכל אחת מיחידות 'הכללית'. 'קרוב משפחה של עובד המוסד' - הורה, בן/בת זוג, בן/בת, אח/אחות, גיס/גיסה, וכן - דוד/דודה של העובד או של בן/בת זוגו(ה), חותן/חותנת, חם/חמות, חתן/כלה, נכד/נכדה של העובד ובן/בת זוגו(ה)." בהתאם לנוהל זה, מחויב עובד שנקלט לעבודה (לרבות עובד בשירות קנוי) להצהיר על קיומו או העדרו של ניגוד עניינים או חשש לכזה (סעיף 5.4 לנוהל). במקרה שמולאה הצהרה כאמור, צריכה להתקבל החלטה בעניינו בדרג הרלוונטי האם ניתן להעסיק את אותו עובד בנסיבות עליהן הצהיר. אין חולק כי לא התקיימה בעניינה של התובעת הפרוצדורה הנ"ל, כמו גם אצל עובדים חדשים אחרים (ר' עדות דוידי בעמ' 29 ש' 16-19). 29. מכח השוואת התנאים והזכויות, יש להחיל את הנוהלים החלים על עובדי הכללית באשר לקבלת קרובי משפחה לעבודה, גם על קבלת עובדי חברת כח אדם. שאם לא כן - ניתן יהיה לעקוף את כל הנוהלים שהנהיגה שירותי בריאות כללית לגבי קבלת עובדים חדשים, באמצעות קליטת עובדים שהם קרובי משפחה, על ידי חברות כח אדם בניגוד לאותם נהלים. זהות המעביד אינה רלבנטית במקרה זה, שכן - יש להחיל את הנוהל המתייחס להעסקת קרובי משפחה לגבי כל העובדים המועסקים בכללית לרבות אלה המועסקים באמצעות חברת כח אדם. 30. מהראיות שהובאו בפני בית הדין עולה כי במשך שנים בבית החולים קפלן נהג נוהג נפסד של העסקת קרובי משפחה. הקופה בכללותה היתה חשופה לביקורת ציבורית נוקבת בשל כך וכן בשל העסקה של עובדים מעבר לתקנים מאושרים. לשם הדוגמא ולהמחשת הסיטואציה ככל שהיא נוגעת לעניינו, הכללית מנתה את בני משפחתו של מעודד העובדים אצלה כדלקמן (סעיף 23 לתצהיר דוידי, המסומן א'): "1) אביו של מר מעודד, דוד מעודד, עובד כעובד משק בביה"ח הרצפלד, המהווה חלק מן המרכז הרפואי קפלן-הרצפלד. יוער כי מר דוד מעודד נקלט לעבודה בביה"ח הרצפלד בחודש יוני 2000, בהיותו בן 61. 2) רעייתו של מר מעודד, כרמלה מעודד, עובדת כאחות בחדרי הניתוח בביה"ח. 3) אחותו של מר מעודד, ימימה מצהרי, עובדת כאחות אחראית מחלת ילדים א' בביה"ח. 4) גיסו של מר מעודד, מר מוטי מצהרי (בעלה של ימימה מצהרי), עובד כטכנאי רנטגן בביה"ח. 5) גיסתו של מר מעודד, תמר מעודד, עובדת גם כן כטכנאית רנטגן בביה"ח. 6) אחותה של גב' תמר מעודד, אורה לוי, עובדת כמוקדנית בביה"ח." 31. ביום 20.7.03 הנחה ראש אגף משאבי אנוש וארגון בחטיבת בתי החולים בכללית, מר מגיד אברהמי, את כל מנהלי משאבי אנוש בכללית לעצור קליטת עובדים לכללית (ר' נספח א' לכתב ההגנה). בבית החולים קפלן, עם כניסתו של דוידי לתפקיד מנהל אדמיניסטרטיבי בחודש 7/04 ובעקבות המצב שתואר לעיל, הוחמרה ההגבלה על כניסת קרובי משפחה לעבודה. דוידי הורה כי מעתה ואילך לא תאושר עוד קליטה של עובד אשר קרוב משפחתו מועסק בבית החולים והנחה את מר סינואני (מנהל משאבי אנוש) כי עליו לקבל את אישורו טרם קליטה של עובד כאמור לבית החולים. הדברים באו לידי ביטוי בסיכום הדברים שלהלן: "העסקת קרובי משפחה - בהתאם להנחיות הנהלה ראשית מיולי 2004 אין קליטת קרובי משפחה בקפלן. ועד העובדים מקבל את הגדרת בית החולים כולו כיחידה אחת. - מתנהל ויכוח עם ועד העובדים לגבי עובדים שנקלטו לפני התאריך הנ"ל. ועד העובדים מבקש להכיר בהם כ'דור המדבר' ולאשרם לקביעות. - סוכם להעביר לאישור הנהלה בתנאי שיש חוות דעת טובה של הממונה ואין ניגוד אינטרסים" (פרוטוקול ישיבת הנהלת בית חולים קפלן מיום 10.4.05, צורף כנספח ג' לכתב ההגנה) כל זאת טרם קליטתה של התובעת לעבודה בבית החולים קפלן כעובדת בשירות קנוי. לפיכך - יש לדחות את טענת התובעת כי אין בהעסקתה העסקה תוך קרבת משפחה אסורה (סעיף 57 לסיכומיה). כפי שהובהר ניתנה החלטה גורפת בבית החולים קפלן שלא להעסיק קרובי משפחה בכל הרמות בשל ריבוי העסקת קרובי משפחה (ר' עדות קרן בעמ' 26 ש' 15). 32. בין אם מועסקת התובעת כעובדת שירותי בריאות כללית, ובין אם הכללית היא מעסיקתה בפועל - הרי קבעתי לעיל כי על העסקת התובעת חלים הנוהלים שנקבעו בכללית. מעמדה של כללית כגוף דו מהותי עליו חלים חובות המשפט הציבורי נקבע כבר בפסקי דין רבים (ר' בג"צ 6845/00 איתנה ניב נ' בית-הדין הארצי לעבודה, פד"י נו(6) 663, 699; עב (ים) 2307/02 תמר-ז'ולטי שלומית נ' הסתדרות מדיצינית הדסה הר הצופים ואח', ניתן ביום 2.1.05 (הש' אייל אברהמי) והאסמכתאות שם; ה"פ 850/03 ד"ר רון דבי ואח' נ' שירותי בריאות כללית ואח', ניתן 24.1.05 (הש' גרסטל)). ככזו מחויבת היא לתקינות ציבורית גם למראית עין. 33. הוצגו בפני נתונים חמורים בדבר העסקת קרובי משפחה בבית החולים קפלן. (לפחות ככל שהדברים עולים מריבוי קרובי משפחתו של יו"ר ועד העובדים - דודה של התובעת - העובדים בכללית), נראה כי החמרת התנאים לגבי כניסתם של עובדים חדשים שיש להם קרבת משפחה כלשהי לעובדי בית החולים הינה מדיניות ראויה בה נקטה ההנהלה, שהרי הרציונל העומד בבסיס האיסור להעסקת קרובי משפחה באותה יחידה נוגע לאיסור על ניגוד עניינים (ר' לעניין הרחבת ההגדרה של קרבת משפחה בהקשר של ניגוד עניינים: עב (ים) 1357/01 שלומי ירון נ' עיריית ירושלים, ניתן ביום 8.9.05 (כב' השופט אברהמי) ובר"ע 1078/02 ירון ירושלמי נ' עיריית ירושלים, ניתן ביום 25.2.02 (כב' השופט צור)). 34. האיסור על קיום ניגוד עניינים הינו אחד מעקרונות היסוד של שיטת המשפט שלנו. כך נפסק בהקשר זה ב-בג"צ 1100/95 קאסוטו ואח' נ' אהוד אולמרט, ראש עיריית ירושלים ואח', פ"ד מט(3) 691: "העיקרון בדבר איסור ניגוד עניינים הפך לחלק ממשפטנו המחייב, ותחולתו היא כללית, אפילו באין הוראה סטטוטורית הקובעת זאת מפורשות לגבי נושאי תפקידים מסוימים... ... בבוחננו סיטואציה אשר בה נטען ניגוד עניינים, אין צורך להשתכנע כי הלכה למעשה נוצר ניגוד עניינים. די בכך שמבחינת הנתונים האובייקטיבים ועל סמך השיקולים המבוססים על ניסיון החיים והשכל הישר, קיימת אפשרות סבירה שהנושא... עלול להגיע למצב של ניגוד עניינים..." 35. בהמשך לישיבת ההנהלה האמורה (ולאחר שהתובעת החלה לעבוד בכללית באמצעות תפקיד פלוס), הוציא מר סינואני ביום 9.4.06 מכתב לו צורפה רשימה של 8 עובדים במסגרת שירות קנוי שלהם קרובים העובדים בכללית, שנתבקש אישור להמשך העסקתם (נספח ד' לתצהיר דוידי המסומן א'). התובעת אינה נמצאת ברשימה זו. יחד עם זאת, אין חולק כי רשימה זו מונה רק עובדים שלהם קרובי משפחה מדרגה ראשונה בכללית (עדות דוידי בעמ' 29 מש' 13). 36. כאמור, טענת התובעת היא כי קרבת המשפחה של התובעת עם יו"ר ועד העובדים אינה קרבה משפחתית המונעת את קבלתה לעבודה בהתאם לנוהל קליטת עובדים בכללית. טענה זו נסמכת על כך שכך הובנו הדברים גם על ידי גורמים שונים במחלקת משאבי אנוש (לעניין זה ר' תשובת דינה טיפולצקי לשאלתו של קרן בדבר קרבה משפחתית בהתכתבות נספח ז' לכתב ההגנה). יחד עם זאת, אין חולק כי ליו"ר ועד העובדים - דודה של התובעת - תפקיד אקטיבי ומכריע באשר לעבודתם של עובדי בית החולים (מבחינת תנאי עבודה, קידום וסיום עבודתם) (ר' עדות מעודד בעמ' 14-15 וכן בעמ' 22). מכך, קיים חשש סביר לקיום ניגוד עניינים בהעסקת התובעת כאשר דודה הינו יו"ר ועד העובדים. 37. גם אם העסקת התובעת באמצעות שירות קנוי נעשתה כאמור בתום לב, וההנחיה הגורפת שנתן מר דוידי למר סינואני לא הובנה על ידו כראוי, עדיין משעמדה הנהלת בית החולים על הפגם שבהתנהלותה לאורך השנים, שהביא לכך שהעסקתה של התובעת לא נבחנה בראי נוהל מניעת ניגוד אינטרסים (ככל הנראה עקב חקירה שקיים משרד מבקר המדינה בעניין (בהינתן סמיכות הפגישה שקיים מר דוידי עם נציגי משרד מבקר המדינה לפיטורי התובעת כעולה מסעיף 4 לתצהיר דוידי המסומן ג')), מחובתה היתה לבחון מחדש את המשך העסקתה במתקניה. בהקשר זה יוער שוב שהתובעת הינה עובדת בשכר שהמשיכה למלא תפקיד שבעבר בוצע על ידי עובדת בהתנדבות. 38. אכן, לא היה זה ראוי שהתובעת תשמע על הכוונה לפטרה באמצעות מכתבו של ד"ר בראל לכלל העובדים, מבלי שניתנה לה ההזדמנות להעלות להתגונן. אולם, פגם זה נרפא משנערך לתובעת שימוע כדין בסמיכות זמנים למועד פיטוריה. נימוקי ההחלטה שניתנה בעקבות השימוע להפסקת הצבת התובעת בבית החולים קפלן הינם ענייניים וסבירים בנסיבות העניין. 39. זאת ועוד: נעיר כי התובעת דחתה את הצעות העבודה שהציעה לה תפקיד פלוס מיד לאחר פיטוריה משיקולים שאינם ענייניים. 40. לאור האמור לעיל, אני קובעת כי פיטורי התובעת נעשו כדין, על פי חוקת העבודה ונוהלי הנתבעת 1. משכך, נדחית תביעתה של התובעת לפיצויים בגין פיטורים שלא כדין. 41. בנוסף לפיצויים אלו, תבעה התובעת גם פיצויים בגין פיטורים בחוסר תום לב, וכן פיצויים בגין עוגמת נפש, לאור הליך פיטוריה ונסיבותיו. מצאתי לדחות גם תביעות אלו. כאמור לעיל, הפגמים שנפלו בהליך פיטוריה של התובעת רופאו עם עריכת השימוע, אף אם זה נערך באיחור - לתובעת ניתנה ההזדמנות להתגונן מפני ההחלטה לפטרה, לשמוע את נימוקי ההחלטה, ולנסות להשפיע עליה; ובהחלטה שבאה בעקבות השימוע פורטו נימוקים סבירים וענייניים לפיטורים. בנוסף לכך, חרף הכוונה לפטרה, אישרה הנתבעת 1 לתובעת מימון של קורס מזכירות רפואיות - כך שעל אף פיטוריה, רכשה התובעת הכשרה מקצועית חשובה שתסייע בידה גם במקומות עבודה אחרים. זאת ועוד, כפי שצוין גם לעיל, לאחר שהוחלט לפטר את התובעת מעבודתה בביה"ח, סירבה התובעת לכל הצעת עבודה שהוצעה לה ע"י הנתבעת 2. לאור כל אלה, לא מצאתי כי נותרה לתובעת עילה כלשהי לקבלת פיצויים בגין עוגמת נפש. 42. סוף דבר, ולאור קביעותיי דלעיל - נדחות כל תביעות התובעת. 43. איני פוסקת הוצאות לטובת הנתבעת מס' 2, כיוון שלא הגישה סיכומים בכתב. 44. התובעת תשלם לנתבעת 1 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪ + מע"מ וזאת וזאת תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין. לאחר מועד זה ישא סכום ההוצאות הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל. רפואההעסקת קרובי משפחהבית חולים