הסכם קיבוצי מיוחד למחלקת הפצה בידיעות אחרונות

להלן פסק דין בנושא הסכם קיבוצי מיוחד למחלקת הפצה בידיעות אחרונות:

פסק דין

הנשיא סטיב אדלר

האם חמישה עשר עובדי מחלקת ההפצה בעיתון ידיעות אחרונות, שהתקבלו לעבודה כ"עובדים בנסיון" בין השנים 1996-2000, זכאים לתנאי עבודה כשל העובדים הוותיקים במחלקת ההפצה? זו השאלה העומדת להכרעתנו בערעור זה.

ואלה העובדות העומדות ביסוד הערעור:

2.     המערערות (להלן: ידיעות אחרונות או העיתון) הינן חברות בע"מ המוציאות לאור את העיתון היומי "ידיעות אחרונות" ומעסיקות כ - 500 עובדים, מתוכם בין 350 ל - 400 עובדים מאורגנים. מחלקת הדפוס בעיתון ידיעות אחרונות מחולקת לשלושה מגזרים: סקטור הקדם דפוס או הסדר הצילום הממוחשב ובו כ - 70 עובדים; סקטור הרוטציה שעובדיו עוסקים במלאכת הדפסת העיתון, ובו למעלה מ - 100 עובדים; וסקטור האקספדיציה (הפצה) של העיתון, המונה כ - 70 עובדים. מושא דיוננו בערעור זה הם עובדי מחלקת ההפצה (להלן גם: המחלקה), הנמנים על צוות פס הייצור של העיתון ועוסקים בהכנת העיתון המודפס לאריזה, משלוח והפצה. עובדי מחלקת ההפצה יוצגו משך שנים על ידי ועד עצמאי במסגרת ההסתדרות הכללית, הוא ועד עובדי האקספדיציה. ביום 14.3.2004 אוחדו ועדי האקספדיציה והרוטציה, וממועד זה מיוצגים כלל עובדי מחלקת הדפוס על ידי "איגוד עובדי הדפוס" (להלן גם: נציגות העובדים).     
      בעשור האחרון מועסקים במחלקת ההפצה של עיתון ידיעות אחרונות שתי קבוצות עובדים עיקריות: האחת, קבוצת העובדים הוותיקים, שמספר העובדים בה השתנה מעת לעת ועמד בתקופה זו על בין 33 ל - 39 עובדים. עובדים אלה מועסקים בתנאי העבודה הקבועים בהסכמים הקיבוציים המיוחדים של העיתון ומכונים בפי הצדדים עובדי המחלקה "הקבועים" (להלן: העובדים הוותיקים או עובדי "דור א"). השנייה, קבוצה של חמישה עשר עובדים שהתקבלו לעבודה כ"עובדים בנסיון" במועדים שונים בין השנים 1996-2000. עובדים אלה מועסקים בתנאי העבודה הקבועים בהסכם הקיבוצי הכללי בענף הדפוס משנת 1966 (להלן ה"גולדשטיינים" או עובדי "דור ב").
      לצד שתי קבוצות עובדים אלה, מועסקים במחלקת ההפצה של העיתון, דרך קבע, עובדי קבלן רבים.

המערך ההסכמי הנוגע לדיון לפנינו

3.     [א] הסכם המסגרת - ביום 9.1.1995 נחתם הסכם קיבוצי כללי (מסגרת) לתנאי השכר במשק הפרטי בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות (להלן: הסכם המסגרת). זהו הסכם קיבוצי כללי פלוראלי החל על כל המעסיקים החברים בארגוני המעסיקים המאוגדים בלשכת התיאום של הארגונים הכלכליים. באי כח העיתון לא חלקו על כך שהוראות הסכם המסגרת חלות על עניינם של ה"גולדשטיינים" חרף פרישתו של ידיעות אחרונות מהתאחדות התעשיינים. סעיף 13 להסכם המסגרת קובע כך:

"למרות האמור בהסכמים הקיבוציים בין הצדדים ויחידיהם בהם נקבעה תקופת ניסיון קצרה מ - 24 חודש, תקופת הניסיון של עובדים המתקבלים לעבודה החל מ - 1.2.1995 תהיה בת 24 חודש".

     [ב] הסכם קיבוצי כללי בענף הדפוס - ביום 17.7.1966 נחתם הסכם קיבוצי כללי בענף הדפוס בין איגוד הנהלות העיתונים היומיים (איגוד המו"לים) לבין ההסתדרות. הסכם זה זכה לכינוי "הסכם גולדשטיין" על שם מנכ"ל איגוד עובדי הדפוס לשעבר, מאיר גולדשטיין, שחתם עליו מטעם ההסתדרות. איגוד המו"לים חדל להיות ארגון מעבידים בשנת 1988. דיעותיהם של הצדדים להליך זה חלוקות בשאלת תוקפו של הסכם 1966 לאחר שארגון המו"לים חדל להיות ארגון מעבידים. (להלן: הסכם גולדשטיין).

     [ג] הסכם קיבוצי מיוחד למחלקת ההפצה - ביום 24.11.1997 נחתם הסכם קיבוצי מיוחד בין ידיעות אחרונות לבין ועד עובדי ההפצה בעיתון, בו נקבעו הסדרי העבודה של עובדי מחלקת ההפצה ותנאי העסקתם (להלן: הסכם 1997).
הסכם 1997 עיגן את זכאותם של 38 העובדים הוותיקים במחלקת ההפצה לתנאי העבודה הקבועים בהסכמים הקיבוציים המיוחדים של העיתון. בכל הנוגע ל"גולדשטיינים" קבע הסכם 1997, כי הם יועסקו בתנאי שכר שלא יפחתו מתנאי הסכם גולדשטיין הענפי, שהם תנאים פחותים מאלה של העובדים הוותיקים. הלכה למעשה, כינו באי כח הצדדים את תנאי העסקתם של ה"גולדשטיינים" כ"גולדשטיין משופר". ואלה הוראות הסכם 1997 הרלוונטיות לערעור לפנינו:
     
"6. מצבת כח האדם של עובדי האקספדיציה הקבועים תמנה 38 עובדים בשתי משמרות.
     7. בעת פרישת עובד מסיבה כלשהי מתוך 38 עובדי המשמרות הקבועים, יתקבל במקומו עובד כקבוע מן המניין (להלן גם: מנגנון המעבר - ס.א).
     10. הפעילויות שלהלן יבוצעו ע"י עובדים בניסיון, שתנאי העסקתם יהיו כדלקמן: א. עובדים בנסיון שישובצו לעבודה במשרה מלאה - תנאי שכרם לא יפחתו מהמתחייב עפ"י ההסכם הקיבוצי הענפי (גולדשטיין). ב. עובדים בנסיון שישובצו לעבודה באופן חלקי - שכרם ישולם עפ"י תעריף לשעות עבודה בפועל.
מובהר ומוסכם בזאת, כי על עובדים אלה, כל עוד הם בנסיון, לא יחולו תנאי ההסכמים הקיבוציים המיוחדים החלים על העובדים הקבועים בעיתון".

במסגרת הסכם 1997 נקבע גם סוג העבודות שתבצע כל אחת מקבוצות העובדים במחלקה, תוך ייחודן של מלאכות מסויימות לקבוצת העובדים הותיקים.
הסכם 1997 הוא פרי משא ומתן בן מספר שנים שהתנהל, בין היתר, על רקע פתיחת אתר דפוס חדש לעיתון בראשון לציון בתחילת שנות ה - 90. אתר הדפוס בראשון לציון הופעל משך מספר שנים במקביל לאתר הדפוס הישן בתל-אביב. אתר הדפוס בתל-אביב נסגר בסופו של דבר בחודש יולי 2003.
ביום 1.2.2004 שלח העיתון לממונה הראשי על יחסי עבודה הודעה על ביטול הסכם 1997. הטעם שעמד ביסוד הודעת הביטול היה השינויים המשמעותיים שחלו בתקופת ההסכם "בהסדרי העבודה, סוגי הציוד ופעולות נוספות הקשורות במערך ההפצה של ידיעות אחרונות". ביניהם, סגירת אתר הדפוס הישן בתל-אביב ומעבר עובדיו לאתר העבודה בראשון לציון. ביטול ההסכם הקיבוצי נכנס לתוקף ביום 4.7.2004.

הארכות תקופות העסקתם של ה"גולדשטיינים" -
     
4.     ביום 14.11.1995 שלחה הנהלת ידיעות אחרונות מכתב לוועד עובדי ההפצה, בו נאמר כי סעיף 13 להסכם המסגרת, שעניינו בתקופת ניסיון בת 24 חודשים, חל על עובדים בניסיון במחלקת ההפצה, על פי רשימה מפורטת. תקופת העסקתם הזמנית של ה"גולדשטיינים" הוארכה על ידי הנהלת העיתון מעת לעת, ואף מעבר ל - 24 חודשים. הארכת העסקתם הזמנית של ה"גולדשטיינים", כפי שנעשתה מעת לעת, נעשתה על דעת ובהסכמת ועד עובדי ההפצה, שחתם על מכתבי ההארכה, וללא שהתבקשה הסכמת איגוד עובדי הדפוס להארכות אלה. ההסכמה האחרונה של הועד להארכת ההעסקה הזמנית של ה"גולדשטיינים" היתה עד לחודש יוני 2002.
לאחר מועד זה, סירבה נציגות העובדים להאריך פעם נוספת את תקופת הניסיון של ה"גולדשטיינים", והנהלת העיתון הודיעה ל"גולדשטיינים", כי העסקתם צפויה להסתיים בחודש יוני 2002. או אז, הסכים ועד עובדי ההפצה להארכה נוספת ואחרונה של תקופת העסקתם הזמנית של ה"גולדשטיינים", בחודשיים נוספים, עד תום חודש אוגוסט 2002. כתוצאה מכך, בוטלו מכתבי הפיטורים שנועדו להיכנס לתוקף בחודש יוני 2002 וההעסקה הזמנית של ה"גולדשטיינים" הוארכה עד ליום 31.8.2002. ממועד זה ואילך, לא נשלחו ל"גולדשטיינים" הודעות נוספת בעניין הארכת תקופת העסקתם הזמנית, והם המשיכו וממשיכים להיות מועסקים במחלקת ההפצה של העיתון, בתנאי הסכם גולדשטיין, עד עצם היום הזה.

     דרישת נציגות העובדים להקנות ל"גולדשטיינים" מעמד "קבוע" -

5.     ביום 7.8.2002, ובסמוך לתום ההארכה האחרונה של תקופת ההעסקה הזמנית של ה"גולדשטיינים", שלח ועד עובדי ההפצה מכתב למשנה למנכ"ל ידיעות אחרונות, מר יעקב כפיר, במסגרתו דרש להעביר את ה"גולדשטיינים" למעמד של "עובדים קבועים", תוך החלת כלל ההסכמים הקיבוציים של העיתון על העסקתם. עוד נדרש באותו מכתב, לשלם ל"גולדשטיינים" הפרשי שכר כמתחייב ממעמדם החדש, רטרואקטיבית, החל מיום 1.1.2002. דרישתם של העובדים נדחתה במכתבו של מר יעקב כפיר מיום 4.9.2002, שציין כי הסכם 1997 קבע מכסה ברורה ומוגדרת של עובדים "קבועים" במחלקת ההפצה, ולפיכך אין יסוד לטענת נציגות העובדים בדבר זכאותם של ה"גולדשטיינים" לתנאי עבודה כשל העובדים הוותיקים במחלקה.
      מר דוד גלנוס, יו"ר איגוד עובדי הדפוס בהסתדרות, שלח ביום 1.3.2004 מכתב למר יעקב כפיר, בו דרש להחיל על ה"גולדשטיינים" את תנאי העבודה של עובדי המחלקה הוותיקים ולשלם לכל אחד מהם את ההפרשים המתחייבים ממעמדם כ"עובדים קבועים" החל מתום תקופת הנסיון של כל אחד מהם, לאמור, מתום 24 חודשי העסקה של כל עובד. לשיטתו, הארכות תקופת העסקתם, כפי שנעשו מעת לעת בהסכמת הועד, אינן יכולות לפגוע בזכויותיהם על פי ההסכמים הקיבוציים, מאחר והאיגוד לא נתן הסכמתו להארכות אלה. דרישותיו של מר גלנוס נדחו על ידי מר יעקב כפיר במכתב מיום 22.3.2004.

התביעה -

6.     משנדחתה דרישת נציגות העובדים להחיל על ה"גולדשטיינים" את תנאי העסקתם של העובדים הוותיקים במחלקת ההפצה, הגישה ההסתדרות ביום 5.5.2004 לבית הדין האזורי בקשת צד לדיון בסכסוך קיבוצי, בה עתרה לסעדים אלה:
     [א] סעד הצהרתי הקובע, כי ה"גולדשטיינים" הם עובדים קבועים במלאות שנתיים להעסקתו של כל אחד מהם בעיתון. לחילופין, כי הם עובדים קבועים החל מתום תקופת הארכת העסקתם הזמנית האחרונה ביום 31.8.2002.
     [ב] צו עשה המורה לעיתון להחיל על ה"גולדשטיינים" את תנאי העבודה של העובדים הוותיקים במחלקת ההפצה.
     [ג] צו עשה המורה לעיתון לשלם לכל אחד מה"גולדשטיינים" את ההפרשים הנובעים מהכרה במעמדם כעובדים קבועים בהתאם למועד בו יוכרו ככאלה.

תובענה נוספת בעניין המעבר לאתר דפוס בראשון לציון -

7.     בחודש יולי 2003, נסגר אתר הדפוס של העיתון בתל-אביב, אתר שהחזיק ציוד הדפסה ואקספדיציה ישנים, ועובדיו עברו לעבוד באתר הדפוס בראשון לציון. השלכותיה של סגירת אתר תל-אביב על זכויות העובדים נדונה במסגרת שתי בקשות צד שהגישה ההסתדרות לבית הדין האזורי בתל-אביב .
הבקשות נדחו, וערעור על פסקי הדין של בית הדין האזורי בעניין זה תלוי ועומד בפני בית דין זה.

פסק דינו של בית הדין האזורי

8.     בית הדין האזורי קיבל את בקשת הצד שהגישה נציגות העובדים והורה לעיתון להעניק ל"גולדשטיינים" את תנאי העבודה הקבועים בהסכמים הקיבוציים המיוחדים בעיתון, החל מיום 1.9.2002. ואלה קביעותיו של בית הדין האזורי:
      כוונת הצדדים להסכם 1997 היתה להעסיק עובדים בניסיון לתקופה מוגבלת בזמן, ולא ליצור מעמד של עובדי דור ב' המועסקים בתנאי עבודה מופחתים. תמיכה למסקנתו מצא בית הדין האזורי באלה: לשון ההסכם; התנהגות הצדדים לאחר ההסכם, ובין היתר, ניהול משא ומתן להסדרת מעמדם של "העובדים בניסיון" כעובדי דור ב'; הארכת תקופות הניסיון של ה"גולדשטיינים" מעת לעת; ופסיקת בית הדין הארצי בעניין אסנת ניתאי ובעניין אילנה לוינגר לעניין העסקת עובדים בנסיון ללא הגבלת זמן.
לצורך קביעת משך תקופת הנסיון של ה"גולדשטיינים", "קרא" בית הדין האזורי את הוראות הסכם המסגרת משנת 1995 אל תוך הוראות הסכם 1997, וקבע כי תקופת הנסיון של ה"גולדשטיינים" הינה בת 24 חודשים. עם זאת, נוכח הארכת תקופות הנסיון של ה"גולדשטיינים" מעת לעת בהסכמת הועד, קבע בית הדין האזורי כי בפועל תמה תקופת הנסיון של ה"גולדשטיינים" בתום ההארכה האחרונה של תקופת עבודתם הזמנית, ביום 1.9.2002. ממועד זה, סבר בית הדין האזורי, מדובר ב"עובדים קבועים" הזכאים לתנאי העבודה הקבועים בהסכמים הקיבוציים המיוחדים של העיתון, כעובדי המחלקה הוותיקים.
אשר לביטול הסכם 1997 בשנת 2004 קבע בית הדין האזורי, כי מדובר בהוראות נורמטיביות בהסכם קיבוצי, המחלחלות כתניות לחוזה העבודה האישי של ה"גולדשטיינים", וממשיכות לחול לפיכך גם לאחר פקיעת תוקף ההסכם.

     הערעור -

9.     על פסק דינו של בית הדין האזורי הוגש הערעור לפנינו. תחילה, נשמע הערעור ביום 31.10.2006 בפני מותב שחבריו הנשיא סטיב אדלר, השופטת נילי ארד, השופטת ורדה וירט ליבנה, נציג עובדים מר יצחק שילון ונציג מעבידים מר חיים בנימיני. דיון ראשון זה יוחד בעיקרו לבחינת נתונים ולנסיון להעביר את הסכסוך להכרעת בורר. המשך הדיון נדחה על מנת לאפשר לבעלי הדין ליישב את המחלוקות ביניהם בדרכים אלטרנטיביות. משהצדדים הודיעו לבין הדין, כי לא הגיעו להסכמה בדבר העברת התיק לבורר, נקבע דיון נוסף לשם השלמת טענות בעל-פה ביום 12.7.2007. בשל אילוצים הכרוכים ביומן בית הדין ובהעדר התנגדות מטעם הצדדים, הוחלפו, בהסכמת הצדדים, לקראת הדיון השני נציגי הציבור שישבו בדיון הראשון בנציג העובדים מר רן חרמש ונציג המעבידים מר חיים קמיניץ. פסק דיננו ניתן על ידי המותב שישב בדין ביום 12.7.2007.
להשלמת התמונה נציין את שנציגות העובדים הביאה לידיעתנו, כי ידיעות אחרונות לא ביצע את פסק הדין שבערעור ואף לא פנה לבית דין זה בבקשה לעיכוב ביצועו. חלף זאת, הגיש העיתון תביעה אישית כנגד ה"גולדשטיינים" בבית הדין האזורי, במסגרתה טען, כי לא ניתן לבצע את פסק הדין. אי ביצועו של פסק הדין יובא בבוא העת בכלל חשבון, במסגרת דיון בשאלת פיצויי הלנה והוצאות משפט, ככל שאלה יוטלו בהליך מתאים.

טענות הצדדים בערעור

10.     עיקר טיעונו של ידיעות אחרונות הוא בכך שפסק דינו של בית הדין האזורי עומד בניגוד להוראות הסכם 1997, והפרשנות המילולית שניתנה לו על ידי בית הדין האזורי מתעלמת ממכלול הוראות ההסכם ומן ההקשר התעשייתי בו נחתם. לטענת העיתון, ה"גולדשטיינים" אינם זכאים לתנאי העסקה כשל העובדים הוותיקים במחלקת ההפצה. הסכם 1997 בא ליצור שתי אוכלוסיות עובדים במערך ההפצה של העיתון, תוך שהוא מעגן הסכמה בין הצדדים לקביעת מכסה מספרית קשיחה של 38 עובדים וותיקים שיועסקו בתנאי העבודה הקבועים בהסכמים הקיבוציים המיוחדים של העיתון, בעוד ה"גולדשטיינים" יועסקו בתנאי ההסכם הענפי. כוונת הצדדים להסכם 1997, אליבא דידיעות אחרונות, היתה ליצור שני דורות העסקה במחלקת ההפצה של העיתון בשני היבטים אלה: סוג העבודות המבוצעות על ידי אוכלוסיית דור א' ביחס לאלה המבוצעות על ידי דור ב' ותנאי ההעסקה השונים להם זכאית כל אחת מאוכלוסיות העובדים. עוד נטען, כי בהתאם להוראות הסכם 1997, ה"גולדשטיינים" או מי מהם, יוכלו לזכות בתנאי העסקתם של העובדים הותיקים רק בדרך של פרישת עובד מבין העובדים הותיקים והחלפתו לצורך השלמת "מכסת" העובדים הותיקים עליה הוסכם.
השימוש במינוחים "עובדים קבועים" ו"עובדים בניסיון" במסגרת הסכם 1997 נעשה, לטענת העיתון, רק לצורך אבחנה בין שני דורות ההעסקה במחלקת ההפצה ואין לייחס להם פרשנות מילולית. לאמור, לטענת העיתון, הסכם 1997 עוסק רק בתנאי עבודה ולא בביטחון תעסוקתי ולפיכך אין לקרוא את הוראות הסכם המסגרת משנת 1995 - שעוסק בביטחון תעסוקתי - אל תוך הוראות הסכם 1997, שעניינו בתנאי העסקה.
מוסיף העיתון וטוען, כי ה"גולדשטיינים" הועסקו משך מספר שנים בתנאי ההסכם הענפי מבלי שנציגות העובדים העלתה דרישה להעניק להם תנאי עבודה כשל העובדים הוותיקים. הדרישה להשוואת תנאי העסקתם של ה"גולדשטיינים" נולדה לראשונה, לטענת העיתון, במועד הגשת בקשת הצד מושא דיוננו בשנת 2004.
      בא כח ידיעות אחרונות הביא לידיעתנו, כי ידיעות אחרונות הוא אחרון העיתונים המאורגנים במדינה, וכי לתנאי העסקתם של עובדי מחלקת ההפצה בעיתון, אין אח ורע בעיתונים אחרים. בא כח העיתון ייחד טיעונים גם לעניין ההקשר התעשייתי של הדיון לפנינו, ובכלל זה לתמורות בענף התקשורת, לשינויים העסקיים והניהוליים בעיתון ולצורך שיכול ויקום לצמצום מצבת כח האדם בעיתון.
     
11.     נציגות העובדים תומכת בפסק דינו של בית הדין האזורי ומוסיפה טענות אלה:
הסכם 1997 קבע כי כל זמן שה"גולדשטיינים" הם עובדים בנסיון, לא יחולו עליהם תנאי העבודה של העובדים הוותיקים במחלקה. לטענת נציגות העובדים, מכלל הלאו אתה שומע את ההן, לאמור, משעה שתמה תקופת הנסיון, זכאים ה"גולדשטיינים" להשוואת תנאי עבודתם לאלה של עובדי המחלקה הותיקים. ואימתי תמה תקופת הנסיון? לעניין זה תומכת נציגות העובדים בקביעתו של בית הדין האזורי כי יש לקרוא את הוראת סעיף 13 להסכם המסגרת אל תוך הסכם 1997 ולקבוע כי תקופת הנסיון של כל אחד מן ה"גולדשטיינים" תמה בתום 24 חודשי עבודה, והחל ממועד זה הוא זכאי לתנאי עבודה של עובד ותיק. מוסיפה נציגות העובדים, כי לשון הסכם 1997 מצביע על כך, שההסכם לא בא ליצור דור ב' של העסקה במחלקת ההפצה, אלא להעסיק עובדים בנסיון לתקופה מוגבלת. הארכת תקופות הנסיון מעבר ל - 24 חודשים, נעשתה לטענת נציגות העובדים בהסכמת ועד עובדי ההפצה ומבלי שניתנה לכך הסכמת הארגון היציג, הוא איגוד עובדי הדפוס בהסתדרות. שליחת מכתבי הארכת ההעסקה ל"גולדשטיינים" מעת לעת על ידי העיתון, כמו גם שליחת מכתבי פיטורים קצרים בשנת 2002 ללא עריכת הליך פיטורים כלשהו, מצביעה לטענת נציגות העובדים על כך, שגם העיתון ראה ב"גולדשטיינים" עובדים בנסיון ולא עובדים קבועים עם תנאי העסקה פחותים. נציגות העובדים סומכת טיעוניה, בין היתר, על פסקי הדין בעניין אילנה לוינגר ובעניין בית התפוצות. לטענת נציגות העובדים, הוראת סעיף 10 להסכם 1997, שעניינה בתנאי העסקתם של ה"גולדשטיינים" היא הוראה נורמטיבית בהסכם הקיבוצי, שנקלטה כתניה בחוזה עבודתם. לעומת זאת, טוענת נציגות העובדים, ההוראה בהסכם 1997 בדבר מצבת של 38 עובדים ותיקים במחלקת ההפצה היא הוראה אובליגטורית הנוגעת ליחסים שבין הצדדים להסכם, ופוקעת עם ביטול ההסכם. לפיכך, אין מניעה לקלוט כיום עובדים נוספים בתנאי העבודה של העובדים הותיקים במחלקה. בהיבט זה, טוענת נציגות העובדים, עיתון ידיעות אחרונות יצא וידיו על ראשו מביטול ההסכם הקיבוצי.
נציגות העובדים טענה, כי דרשה להשוות את מעמדם של ה"גולדשטיינים" לעובדים הוותיקים עוד במסגרת מכתבו של ועד עובדי ההפצה למשנה למנכ"ל ידיעות אחרונות מיום 7.8.2002, ולא בשנת 2004 כפי שטען העיתון.
נציגות העובדים הוסיפה, כי טענות העיתון בעניין ה"ירידה בעסקיו" או הצורך בצמצומים אינן רלוונטיות לדיון שלפנינו ואין בהן כדי לשחרר את העיתון מחובותיו כלפי עובדיו.

הכרעה

12.     בערעור זה נידרש לפרשנותן של אחדות מהוראות הסכם 1997, ולמעמדן של הוראות אלה במסגרת חוזה העבודה האישי של כל אחד מן ה"גולדשטיינים".

     פרשנות הסכם 1997

קביעת זכויותיהם של ה"גולדשטיינים" תיגזר במידה רבה מפרשנותן של הוראות הסכם 1997.
הסכם 1997 יצר שתי אוכלוסיות עובדים במחלקת ההפצה של העיתון, ככל שהדבר נוגע לתנאי ההעסקה של עובדי המחלקה: עובדי "דור א'" - אלו העובדים הוותיקים במחלקה, לגביהם הוסכם כי יועסקו בתנאי ההסכמים הקיבוציים המיוחדים של העיתון. עובדי "דור ב" - אלו ה"גולדשטיינים", לגביהם הוסכם כי יועסקו בתנאי הסכם גולדשטיין.
במסגרת סעיף 6 להסכם 1997, הוסכם על מצבת קבועה של 38 עובדים "קבועים" במחלקת ההפצה. סעיף 7 להסכם, קבע מנגנון מעבר אל תוך מצבת עובדי דור א'. בהתאם למנגנון זה, עם פרישתו של עובד מעובדי "דור א", יקלוט העיתון עובד אחר במקומו בתנאי עסקתם של העובדים הוותיקים. מטבע הדברים, וכמקובל במסגרת יחסי עבודה, בעת פרישתו של עובד "דור א'", יבוא בנעליו עובד מקרב ה"גולדשטיינים" שהועסק עד לאותו מועד בתנאי ההסכם הענפי.
עמדת נציגות העובדים לפיה הסכם 1997 קבע מנגנון מעבר אוטומטי של ה"גולדשטיינים" למצבת העובדים הוותיקים בתום תקופת ה"ניסיון" של כל אחד מהם, דינה להידחות. ה"גולדשטיינים" אכן זכאים לביטחון תעסוקתי ולרשת ההגנה של ארגון העובדים מפני פיטורים החל מתום "תקופת הניסיון" שלהם כקבוע בהסכם המסגרת. אף באי כח העיתון לא חלקו על זכאותם של ה"גולדשטיינים" לביטחון תעסוקתי החל מתום שנתיים להעסקתו של כל אחד מהם. ודוק. מדובר ב"קביעות" בהיבט של ביטחון תעסוקתי. מכאן אין להסיק, כי בתום "תקופת הניסיון" זכאים ה"גולדשטיינים" לתנאי ההעסקה של העובדים הוותיקים בעיתון. זכאות זו תקום להם רק בהתאם למנגנון המעבר הקבוע בסעיף 7 להסכם 1997.

     ואלה הם עיקרי הטעמים העומדים ביסוד פרשנות ההסכם:

     [א] לשון הסכם 1997 - לשיטת נציגות העובדים, מצבת העובדים "הקבועים" במחלקת ההפצה אינה מוגבלת ל - 38 עובדים, כך שכל עובד בנסיון המסיים תקופת עבודה בת שנתיים, יקלט אל תוך מצבת זו. נציגות העובדים מבקשת לתלות יהבה בשימוש שעשה הסכם 1997 במינוח עובדים "בנסיון", מינוח המלמד לטעמה על זכאותם הבלתי מותנית של ה"גולדשטיינים" לתנאי העבודה של העובדים הותיקים במחלקה בתום תקופת עבודה בת שנתיים. טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם הוראת סעיף 6 להסכם 1997, שקבע מצבת כח האדם קבועה של 38 עובדים במחלקה. בהתאם לסעיף 7 להסכם, מצבת זו לא תווסף ולא תגרע, ועם פרישתו של עובד "דור א" מעבודתו תמלא הנהלת העיתון את מצבת 38 העובדים, בעובד אחר. הפרשנות שמבקשת נציגות העובדים ליתן להוראות ההסכם, מרוקנת מתוכן את הוראות סעיפים 6-7 ומאיינת את מנגנון המעבר למצבת עובדי דור א'.
לטעמי, "תקופת הניסיון" בה עוסק סעיף 10 להסכם 1997 נכתבה בזיקה לתנאי עבודתם של ה"גולדשטיינים" ולא בזיקה להוראות הסכם המסגרת ולהיבט של בטחון תעסוקתי. לאמור: במשך "תקופת הניסיון", ה"גולדשטיינים" לא יהיו זכאים לתנאי העבודה של העובדים הוותיקים במחלקה. השימוש שעשו הצדדים במינוח עובדים ב"נסיון" אינו משקף די הצורך את אומד דעתם ליצירת אוכלוסיית עובדי דור ב' במחלקה, שיכול ויועסקו במעמד זה תקופה ארוכה, עד למעבר אל תוך מצבת העובדים הוותיקים בעת פרישתו של עובד מעובדי "דור א".

     [ב] תכלית ההסכם - העיתונות, כחלק מענף התקשורת, עברה בעשרים השנים האחרונות תמורות טכנולוגיות מרחיקות לכת, תמורות שלא פסחו על ידיעות אחרונות. בפסק הדין צדקא עמדנו על כך שמדובר בענף רחב מימדים, אשר הרווחים העולמיים המופקים ממנו מוערכים בכ-500 מיליארד דולר בשנה. עוד הוזכר, כי הטכנולוגיה החדשה שינתה מן הקצה אל הקצה את דרכי עבודתם של העיתונאים. במסגרת נייר עבודה שגיבש ארגון העבודה הבינלאומי, ומובאות ממנו הוזכרו בפסק דין צדקא, נאמר, כי הטכנולוגיה החדשה פוגעת ביכולתם של העובדים בענף התקשורת להתארגן, והיא גורמת להגדלת מספר העובדים המועסקים בענף בתבניות העסקה בלתי שגרתיות. על המתח בין שמירה על כח המיקוח של העובדים בענף התקשורת אל מול הצורך של המעביד לגמישות ניהולית, עמדנו בעניין צדקא, כך:

     "עובדים רבים בענף התקשורת מועסקים באמצעות חוזים לתקופה קצרה או חוזים שניתן לסיים בכל עת. כח המיקוח של עובדים אלה אל מול המעסיקים חלש במיוחד. משכך, מתעורר הצורך להבטיח למבצעי עבודה בענף התקשורת שוויון וכן זכויות מכח משפט העבודה המגן וחקיקת הבטיחות...עם זאת, ולצד הדאגה להגנה על עובדי ענף התקשורת, ראוי להדגיש כי ענף התקשורת הוא ענף דינמי המחייב שמירה על גמישות ניהולית. גמישות זו דרושה למעסיקים בענף התקשורת על-מנת שיוכלו להתמודד עם השינויים התדירים בהיקף העבודה, בהיקף התכניות ובדרישות ציבור הצרכנים. ענף התקשורת מצטיין בתחלופה גדולה של מבצעי עבודה..."

מחלקת הדפוס בעיתון שינתה גם היא פניה. ממלאכת הדפוס המסורתית לעבודה ממוחשבת; מציוד הדפסה מיושן למכונות חדישות; ומבתי דפוס ישנים למפעלי דפוס מתקדמים. תמורות אלה נשאו בצידן שינוי במערך כח האדם במחלקת הדפוס של העיתון. את מקומה של העבודה הידנית תפסה במקרים רבים המכונה והעבודה שעוד נצרכה ליד אדם, נשאה אופי אחר.
על מנת להתאים את המציאות העסקית לתמורות מרחיקות לכת אלה, התפתחה בעולם ובישראל פרקטיקה של הענקת ביטחון תעסוקתי ותנאי עבודה משופרים לעובדים הותיקים בעיתון, תוך מתן גמישות ניהולית להנהלת העיתון. מחד גיסא, הקידמה בענף התקשורת אינה צריכה להיבנות על גבם של עובדי הענף, ומאידך גיסא, אין בידם של העובדים למנוע מן המעסיק להתאים את צרכיו העסקיים לתמורות המתחוללות בענף. ברוח זו, נחתם הסכם 1997 בין ההסתדרות לעיתון ידיעות אחרונות. העובדים הוותיקים שהועסקו בעיתון באותה עת, קיבלו בטחון תעסוקתי ועיגון של תנאי עבודתם בהסכם קיבוצי. לגבי העובדים החדשים הוסכם, כי יקבלו ביטחון תעסוקתי, אולם לא יועסקו בתנאי העבודה המשופרים של דור הוותיקים. במסגרת זו, קלט העיתון 8 עובדים "קבועים" נוספים, על 30 העובדים ה"קבועים" שהועסקו קודם לכן בתנאי ההסכמים הקיבוציים המיוחדים בעיתון. זאת, תוך קביעת מכסה קבועה וקשיחה של 38 עובדים שיועסקו בתנאים אלה, ומנגנון מעבר מבוּקר אל תוך מצבת זו, בעת פרישתו של עובד מעובדי דור א'.

     [ג] התנהגות הצדדים לאחר הסכם 1997 - נציגות העובדים פנתה להנהלת העיתון מספר פעמים, החל מאוגוסט 2002, בדרישה לראות ב"גולדשטיינים" עובדים קבועים ולהחיל עליהם את תנאי ההעסקה של העובדים הוותיקים במחלקה. דרישות אלה נדחו על ידי ההנהלה. בפועל, המשיכו ה"גודלשטיינים" להיות מועסקים בתנאי ההסכם הענפי כ"דור ב" והם מועסקים בתנאים אלה גם כיום.

[ד] "הסכם הרוטציה" - דרישת נציגות העובדים לקלוט את ה"גולדשטיינים" כעובדים "קבועים" במסגרת פנייתם להנהלת העיתון באוגוסט 2002, לא נסמכה על פרשנות הסכם 1997, כי אם על תנאי עבודתם של עובדי מחלקת הרוטציה ועל ההסכם הקיבוצי במחלקת הרוטציה.
ויבואר: ועד עובדי הרוטציה וידיעות אחרונות חתמו על הסכם קיבוצי מיוחד ביום 13.8.1998 על רקע מעבר העובדים לאתר הדפוס החדש בראשון לציון. במסגרת זו, קלטה הנהלת העיתון עובדים חדשים בתנאי הסכם גולדשטיין הענפי לצורך השלמת התקנים עליהם הוסכם עם ועד הרוטציה. בהסכם הרוטציה נכללה הוראה דומה לזו שבסעיף 7 בהסכם 1997, היא הוראת סעיף 14 להסכם הרוטציה, הקובע כך:

"בעת פרישת עובד מסיבה כלשהי מתוך העובדים הקבועים כפי שהיו ערב חתימת הסכם זה - יתקבל במקומו עובד קבוע מן המניין, לרבות כל התנאים של עובד דפוס קבוע בעיתון".

אלא מאי? בהסכם הרוטציה נכללה הוראה נוספת, שלא נכללה בהסכם 1997 מושא דיוננו, היא הוראת סעיף 20.5 להסכם הרוטציה, בזו הלשון:

"לא הגיעו הצדדים להסכם כולל עד ליום 31.12.2001 - יחולו על העובדים שנקלטו לצורך השלמת התקנים כל ההסדרים וההסכמים הקיבוציים המיוחדים החלים על עובדי הדפוס הקבועים בעיתון, ועובדים אלה יעברו למעמד של עובד קבוע לכל דבר ועניין".

לאמור, ככל שהצדדים להסכם הרוטציה לא יחתמו על הסכם כולל להסדרת מעמדם של עובדי המחלקה עד תום שנת 2001, יכנס לתוקפו מנגנון קליטה אוטומטי של עובדי מחלקת הרוטציה הזמניים בתנאי ההסכמים הקיבוציים המיוחדים של העיתון.
ובענייננו שאני. המנגנון היחיד שנקבע בהסכם 1997 להצטרפות למצבת העובדים "הקבועים" במחלקה, הוא זה הקבוע בסעיף 7 להסכם ועניינו במילוי מכסת העובדים הפורשים. העדר מנגנון נוסף בהסכם 1997, בדומה לזה שנקבע בהסכם הרוטציה, תומך בעמדת העיתון, כי ה"גולדשטיינים" אינם זכאים באופן אוטומטי לתנאי עבודתם של העובדים הוותיקים במחלקה.
יצויין, כי הסכם הרוטציה בוטל אף הוא על ידי העיתון. אולם, בהתאם לסעיף 20.5 להסכם הרוטציה, קיבלו העובדים הזמניים במחלקת הרוטציה תנאי עבודה כשל העובדים ה"קבועים" בעיתון ותנאים אלה נקלטו בחוזה העבודה של כל אחד מהם.

הוראות אובליגטוריות והוראות נורמטיביות בהסכם 1997

14.     סעיף 19 לחוק הסכמים קיבוציים קובע, כי הוראות הסכם קיבוצי המטילות חובה ומעניקות זכות במסגרת היחסים שבין עובד למעביד, הופכות לתניות בחוזה העבודה האישי של העובד. בפסק דין בנק אוצר החייל נאמרו בעניין זה דברים אלה:

"ההסכם הקיבוצי הוא אנדרוגינוס, באשר יש בו הן מזה והן מזה, הן מהחוזה והן מהחוק, במשמעות של כלי הקובע נורמות להתנהגות. החלק האחד של ההסכם הקיבוצי - החלק החיוב (אובליגטורי) שעניינו זכויות וחובות בעלי ההסכם - הוא כולו חוזה. החלק השני, המסדיר (הנורמטיבי) שעניינו זכויות וחובות העובדים והמעבידים שעליהם חל ההסכם...הוא בבחינת חוק, כי הוא קובע כללי התנהגות מחייבים החלים על ציבור שלם, כשאלה שעליהם חלים הכללים אינם הקובעים, ועל כל פנים - אינם הקובעים ישירות".

ההבחנה בין הוראות אובליגטוריות לבין הוראות נורמטיביות בהסכם קיבוצי לעיתים אינה חדה והיא אינה קלה כלל ועיקר. פעמים, קיימות בהסכם הוראות מעורבות בעלות היבטים אובליגטוריים ונורמטיביים כאחד.
בפסק הדין עיריית קריית גת עמדתי על ההבחנה בין הוראות אובליגטוריות להוראות נורמטיביות בהסכם קיבוצי, כדלקמן:

"ככלל, הוראות אובליגטוריות/קיבוציות הן הוראות בהסכם קיבוצי המקנות זכויות וחובות לצדדים להסכם. לדוגמה: חובות המעביד שנקבעו בהסכם לנהל הליך כלשהו (היוועצות משא ומתן עד הגעה להסכמה, בוררות) עם נציגות העובדים בנוגע לפיטורי עובדים. ואילו הוראות נורמטיביות/אישיות הן הוראות המקנות זכויות ומטילות חובות על העובד ועל המעביד כפרטים. לדוגמה: הוראה בהסכם קיבוצי המחייבת את המעסיק לקיים הליך שימוע עובר לפיטורי עובד."

במסגרת הסכם 1997 נקבעו הוראות שהן בראש ובראשונה בעלות תחולה במישור הקיבוצי-אובליגטורי, ובכלל זה, מצבת קבועה של 38 עובדים במחלקת ההפצה והתחייבות העיתון למלא את מכסת עובדי דור א' בעת פרישתו של מי מהם. לטעמי, הוראות אלה - לצד תחולתן במישור הקיבוצי-אובליגטורי - הן בעלות תחולה גם במישור האישי-נורמטיבי, הן מקנות ל"גולדשטיינים" זכויות כפרטים והופכות לתניות בחוזה העבודה של כל "גולדשטיין".
במה דברים אמורים? ה"גולדשטיינים" נקלטו לעבודה כעובדי "דור ב", בשעה שעמדה בתוקפה התחייבותו של העיתון לקלוט עובדים למצבת עובדי דור א' בעת פרישתו של כל עובד וותיק. התחייבות זו היא התחייבות בכח כלפי כל אחד מן ה"גולדשטיינים" לעבור למצבת עובדי "דור א" כל אימת שפוחתת מצבת עובדי דור א' מ - 38 עובדים. ניתן לומר, איפוא, כי הוראות ההסכם בדבר מצבת כח האדם במחלקה הן הוראות מעורבות, בעלות היבט קיבוצי-אובליגטורי והיבט אישי-נורמטיבי כלפי כל עובד מעובדי "דור ב".
      מטיעוני הצדדים לפנינו עולה, כי העיתון לא מילא אחר הוראת סעיף 7 להסכם 1997 ולא קלט עובדים "קבועים" חדשים בעת שפחתה מצבת העובדים ה"קבועים" מ - 38. אי מילוי מכסת העובדים ה"קבועים" עליה הוסכם בהסכם 1997 מהווה הפרה של ההסכם מצד ידיעות אחרונות.
לפיכך, אנו נעתרים באופן חלקי לבקשת נציגות העובדים באופן בו יוצהר, כי ידיעות אחרונות נדרש למלא את מצבת עובדי מחלקת ההפצה המועסקים בתנאי ההסכמים הקיבוציים המיוחדים בעיתון, בדרך של קליטת עובדי "דור ב" - "הגולדשטיינים" למצבת עובדי דור א', עד למכסה של 38 עובדים.
ונוסיף. מאחר ועסקינן בעתירתה של נציגות העובדים, אין אנו נדרשים לדון בתביעות הכספיות של מי מה"גולדשטיינים" בגין אי העברתו למצבת העובדים ה"קבועים" במחלקה.

15.     בטרם חתימה, נזכיר את טענת נציגות העובדים לפיה, עם ביטול הסכם 1997 בשנת 2004, פקע תוקפה האובליגטורי-קיבוצי של הוראת מצבת 38 העובדים הקבועים במחלקת ההפצה של העיתון, כך שניתן לקלוט עובדים "קבועים" נוספים למחלקה. אכן ניתן למצוא אחיזה לטענה זו ככל שהדברים אמורים בהתייחס למישור הקיבוצי של ההוראה. עם זאת, יש להעמיד על דיוקם.
חרף ביטול ההסכם הקיבוצי, ידיעות אחרונות הוא עדיין מקום עבודה מאורגן, שההסתדרות היא הארגון היציג של עובדיו. עם ביטול הוראות ההסכם שעניינן במצבת כח האדם במחלקת ההפצה, עומדת לעובדים האפשרות לדרוש או לנהל משא ומתן בעניין הגדלת מצבת העובדים במחלקה. אולם, ביטול ההוראה אינו מקנה לעובדים זכות משפטית שיש בה כדי לחייב את העיתון להגדיל את מספר העובדים המועסקים במחלקה בתנאי ההסכמים הקיבוציים המיוחדים בעיתון.

16.     סוף דבר - הערעור מתקבל חלקית באופן זה: מבוטלת קביעתו של בית הדין האזורי לפיה יש להעניק לכל ה"גולדשטיינים" את תנאי העבודה הקבועים בהסכמים הקיבוציים המיוחדים בעיתון, החל מיום 1.9.2002.
עם זאת, אנו מצהירים כי העיתון הפר את הוראות סעיפים 6-7 להסכם 1997 בכך שלא החזיק מצבת קבועה של 38 עובדי דור א' במחלקת ההפצה בתנאי ההסכמים הקיבוציים המיוחדים בעיתון. תוצאת הדברים היא, איפוא, כי על העיתון להשלים את מכסת עובדי דור א' בדרך של קליטת עובדים מקרב ה"גולדשטיינים", עד למכסה של 38 עובדים.
      משמדובר בסכסוך קיבוצי, אין צו להוצאות.






לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. בקשת צד בסכסוך קיבוצי

  2. הסכם קיבוצי בענף המלונאות

  3. הסכם קיבוצי בחינוך המשלים

  4. קידום עובדים בהסכם קיבוצי

  5. פרשנות הוראה בהסכם קיבוצי

  6. הפרת הסכם קיבוצי בענף הטייס

  7. הסכם קיבוצי כללי באולמי אירועים

  8. השלמת שעות נוספות בהסכם קיבוצי

  9. תביעה ייצוגית למרות הסכם קיבוצי

  10. קליטת ''עובד חדש'' בהסכם קיבוצי

  11. חוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957

  12. השפעת הסכם קיבוצי על זכויות גמלאים

  13. הסכם קיבוצי שחל רק על חלק מהעובדים

  14. פירוש אחיד לכל העובדים בהסכם קיבוצי

  15. הסכם קיבוצי בענף הבניין - עובדים זרים

  16. תוספת שכר לפי הסכם קיבוצי בענף המלונאות

  17. הסכם קיבוצי בענף המתכת החשמל והאלקטרוניקה

  18. הסכם קיבוצי בענף המוסכים - פיצויי פיטורים

  19. תקנות הסכמים קיבוציים (רישום), תשי''ז-1957

  20. גמול הדרכה מכח ההסכם הקיבוצי עם הסתדרות המורים

  21. הסכם קיבוצי מיוחד למחלקת הפצה בידיעות אחרונות

  22. בקשת צד בסכסוך קיבוצי שהוגשה על ידי ארגון המורים

  23. הסכם קיבוצי אולמות וגני אירועים - זכויות מלצרים

  24. כללים וצווי הרחבה של הסכמים קיבוציים בענפים שונים

  25. תקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קיבוצי), תשכ''ט-1969

  26. השוואת תנאי העסקה למעמד מצילים ותיקים/דור א' על פי הסכם קיבוצי

  27. הסכם קיבוצי מיוחד בין מדינת ישראל לבין ארגון הרופאים עובדי המדינה

  28. תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום), תשל''ז-1977

  29. תקנות הסכמים קיבוציים (תשלום דמי טיפול ארגוני-מקצועי לארגון מעבידים), תשל''ז-1977

  30. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון