הגבלת העסקת עובד לשעבר ואיסור לגלות סודות מקצועיים אליהם נחשף

להלן החלטה בנושא הגבלת העסקת עובד - ערעור: ה ח ל ט ה 1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו (השופט שמואל טננבוים, בשא3341/07 בתיק עיקרי עב2450/07) מיום 23.1.2007 בה נדחתה בקשת המבקשים למתן צויי מניעה זמניים לפיהם תוגבל העסקתו של המשיב 1 (להלן - העובד) אצל המשיבה 2 (להלן - החברה המתחרה), וכן ייאסר על העובד לגלות לחברה את הסודות המקצועיים אליהם נחשף במהלך עבודתו במבקשת 1 (להלן - המבקשת) והכל לתקופה של שנתיים ימים, החל מיום 19.1.2007. 2. לאחר עיון מעמיק בבקשת רשות הערעור רחבת ההיקף, לרבות נספחיה, אני מחליט לדחותה. זאת, אף מבלי להידרש לתשובת המשיב. 3. ואלה, בתמצית, העובדות לכאורה הצריכות לעניינינו, כעולה מהחלטת בית הדין האזורי. המבקשות הינן חברות ותיקות ובעלות מוניטין העוסקות בתחום ייצוג, פיקוח ותכנון רכיבי אלקטרוניקה מול ספקיות בינלאומיות. אחת הספקיות היא חברת רנסס הפועלת באמצעות שלושה מפיצים מורשים, וביניהם המבקשת. העובד הועסק במבקשת בעיקר במכירות בקרים של חברת רנסס. לטענת המבקשת, טרם תחילת עבודתו, לא עסק העובד ברכיבים אלה, ולא היה לו ניסיון בתחום זה. במהלך עבודתו נשלח הוא להשתלמויות שונות בחו"ל במימונה כחלק מהכשרתו. במסגרת הסכם ההעסקה בין הצדדים, התחייב העובד בתניית הגבלת עיסוק ואיסור תחרות. חרף זאת, לפני כחצי שנה, פנה נציג של החברה המתחרה לעובד, ולאחר משא ומתן ביניהם בעניין תנאי העסקתו, החליט הוא לעזוב את עבודתו במבקשת, ולעבור לעבוד בחברה המתחרה. מנגד, טען העובד כי את המידע בדבר הבקרים של חברת רנסס למד בעיקר דרך אתר האינטרנט, ובעיקר בשעות הפנאי, והמדובר במידע כללי בלבד, ואין בידו כל סודות מסחריים ומקצועיים. זאת ועוד, שיטת המכירות אותה מפעילה חברת רנסס מבטיחה שהחברה המתחרה לא יכולה, באופן מעשי, לפנות ללקוחות להן מכרה המבקשת בקרים ולהציע להם רכיבים בגין אותו פרויקט. לטענת סמנכ"ל השיווק הטכני בחברה המתחרה, העובד לא התקבל לעבודה על מנת לנצל את הסודות העסקיים המצויים, אם מצויים, בידו. הוא אף לא הציג עצמו ככזה, והיה זוכה לעבודה גם בלא התמחותו בתחום הבקרים. זאת ועוד. החברה המתחרה עוסקת במתן פתרונות מקצועיים לצורכי הלקוח, פיתוח מוצרים ייחודיים ומתן שירותי תמיכה וליווי. ככזו, קיים הבדל משמעותי בין שיטת עבודתה לבין שיטות העבודה של המבקשות הואיל ולה יש קשת מוצרים רחב יותר, ויכולת להתאים מגוון רחב של מוצרים כפתרון לצורך נתון. העובד עתיד להצטרף לאחד הצוותים הפועלים בתחום הבקרים, ולהתמקד בעיקר בתמיכה טכנית. בכוונת החברה המתחרה להכשירו למתן שירות תמיכה בכל מגוון המוצרים של היצרנים שחברה המתחרה קשורה עמם, ותהליך ההכשרה יהא הדרגתי וממושך. 4. בהחלטתו, קבע בית דין קמא כי המבקשות לא הרימו את נטל ההוכחה בדבר קיומו של סוד מסחרי בידי העובד. עוד נקבע כי לא הוכח שהעובד התחייב לעבודה לתקופה מסוימת ומוגדרת בגין ההכשרה שקיבל. צוין שאכן הוכח שהעובד נשלח על ידי המבקשת להשתלמויות ולהכשרה, אך אין מדובר בהכשרה מיוחדת, אין מדובר בהוצאות כספיות גבוהות במיוחד, ולכאורה מדובר בהכשרה שוטפת וללא קשר להסכמתו להגבלת העיסוק. נוסף על כך, נדחתה טענת המבקשות לפיה ניהול משא ומתן בין העובד לבין החברה המתחרה עוד כחצי שנה לפני התפטרותו, ותוך כדי עבודתו במבקשת, מהווה חוסר תום לב והפרת חובת האמון מצידו. בית הדין מציין כי שוכנע, בניגוד לטענות העובד וסמנכ"ל השיווק הטכני, כי יש יסוד לטענת המבקשות לפיהן החברה המתחרה מקבלת את העובד לעבודה תוך ניצול הניסיון והידע שצבר במהלך עבודתו במבקשת. עם זאת, קבע בית דין קמא שאין בכך כדי לשמש עילה מספקת למתן צו מניעה לנוכח פסיקת בית הדין הארצי בעניין הגבלת חופש העיסוק. 5. במסגרת בקשת רשות הערעור מעלות המבקשות טענות שונות כנגד קביעותיו של בית דין קמא. בין היתר, טוענות המבקשות כי משקבע בית הדין כי יש יסוד לטענה לפיה העובד התקבל תוך ניצול הידע והניסיון שצבר במהלך עבודתו במבקשת, וזאת בניגוד לעדויות מטעם העובד וסמנכ"ל השיווק הטכני, היה עליו לפסוק לטובתן. זאת, משעדויות הן שקריות, העדים מוטים ולא ניתן לתת בהם אמון. נוסף על כך, מעלות המבקשות טענות שונות כנגד קביעותיו העובדתיות, לכאורה, של בית הדין האזורי. כך, טוענות המבקשות כי יש לראות בהכשרה שקיבל העובד, הכשרה מיוחדת; הפרויקטים הנמצאים בתהליך משא ומתן מול לקוחות מהווים סוד מסחרי לכל דבר ועניין; העובד נהג שלא בתום לב; ועוד. נוסף על כך, טוענות המבקשות כי מאזן האינטרסים נוטה לטובתן באשר ייגרם להן נזק חמור ובלתי הפיך בלא קבלת הצו הזמני המבוקש. 6. החלטה אם ליתן סעד זמני נתונה ככלל לשיקול דעתה של הערכאה הדנה בהליך. ערכאת הערעור לא תתערב בשיקול דעתו של בית הדין האזורי בבקשה למתן סעד זמני, אלא אם כן הפעיל בית הדין שיקול דעתו שלא כהלכה (דב"ע שן/41-14 ועד עובדי קבוצת הקשר של תדיראן בע"מ - תדיראן בע"מ, פד"ע כב 92; דב"ע נה/247-3 המרכז הרפואי שערי צדק - ד"ר אורלי פרט, פד"ע כט 244). במקרה דנא, נחה דעתי, כי לא התקיימו תנאים המצדיקים שמיעת ערעור על החלטת בית הדין האזורי בעניין מתן הצו הזמני שהתבקש. ההחלטה מפורטת, מנומקת כדבעי ועומדת בקנה אחד עם הקווים המנחים שהותוו בפסיקת בית דין זה לעניין הגבלות על חופש העיסוק (ראו: עע164/99 דן פרומר וצ'ק פוינט טכנולוגיות תוכנה בע"מ - רדגארד בע"מ, פד"ע לד 294). בית הדין קבע קביעות עובדתיות לכאוריות, לאור מכלול הראיות שהוצגו בפניו, ולאור העדויות שנשמעו בפניו, בשלב זה של ההליך. הלכה פסוקה היא, כי ערכאת הערעור אינה ממהרת להתערב בקביעות עובדתיות של הערכאה הדיונית. הדברים אמורים ביתר שאת מקום בו מדובר בקביעות עובדתיות לכאוריות במסגרת הליך זמני (ראו: ברע761/06 LDI - Licensing Dynamics International Ltd ואח' - עמוס חכמון ואח', ניתן ביום 12.11.2006). בסיכומו של דבר, כאמור לעיל, לא מצאתי טעם משפטי או אחר המצדיק מתן רשות ערעור כמבוקש. 6. סוף דבר - הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובת המשיב, לא ייעשה צו להוצאות. סוד מקצועיעובד לשעבר