הבטחה שלטונית

מהי הבטחה שלטונית ?

הלכה היא כי הוכחת קיומה של הבטחה שלטונית צריכה להיות ברורה וחד משמעית ועל הטוען להוכיח כי ניתנה לו הבטחה מפורשת וברורה שאינה בגדר הצהרת כוונות גרידא.

הבטחה מנהלית המהווה מקור עצמאי לחיוב הרשות, תהא אכיפה אם התקיימו התנאים המוקדמים לגיבושה של הבטחה ולא נמצא, לאחר שקילת שיקולים רלוואנטיים ואיזון אינטרסים, צידוק חוקי לחזור ממנה.

ישנם 4 יסודות הבטחה שלטונית מצטברים שהופכים אותה להבטחה מחייבת, כדלקמן:

א.     נותן ההבטחה היה בעל הסמכות לתתה;
ב.     לנותן ההבטחה הייתה כוונה להקנות לה תוקף משפטי מחייב;
ג.     הוא בעל יכולת למלא אחר ההבטחה;
ד.     אין צידוק חוקי לשנותה או לבטלה

מכוח ההלכה הפסוקה, גם אם התקיימו התנאים א-ג הנ"ל, עדיין רשאית הרשות המנהלית להשתחרר מהתחייבויותיה על-פי הבטחה שלטונית, ככל שזו ניתנה, אם צרכי הציבור מצדיקים זאת, ואם טעמיה לכך סבירים.

בהתאם להלכה הפסוקה, בוחן בית הדין לעבודה את תוקפה של ההבטחה המנהלית על פי אותם הכללים החלים במשפט הציבורי.

התנאי הראשון מחייב שנותן ההבטחה יהיה בעל הסמכות שכן, הכלל הוא כי הבטחה מנהלית נוצרת רק אם ניתנה במסגרת הסמכות החוקית של נותנה. תנאי זה נובע מעיקרון חוקיות המנהל.

בהתאם לעיקרון זה, פעולתה של הרשות המנהלית מתוחמת במסגרת הסמכויות שהוענקו לה מכוח הדין.

הבטחה של פקיד ציבור או גוף ציבורי הנוגדת את החוק שאותו הם מתיימרים לשרת אינה תופסת ובתי המשפט לא יתנו את ידם לאכיפת הבטחה כזו מפני הסכנה הברורה שבעזרת הבטחות מעין אלה, ירחיבו השלטונות את סמכויותיהם מעבר לגבולות שנקבעו להם ע"י המחוקק.


להלן פסק דין בנושא הבטחה שלטונית העוסק בשאלה האם הבטיחה המנהלת למורה להמשיך להעסיקה בבית הספר גם בשנה"ל תשס"ה ?


פסק דין

זוהי תביעה של התובעת, מורה, (להלן: "התובעת"), כנגד מדינת ישראל- משרד החינוך והתרבות (להלן: "הנתבעת"), במסגרתה היא עותרת למתן סעד הצהרתי בדבר בטלות ההודעה מתאריך 11/5/04, שעניינה הפסקת עבודתה בתום שנה"ל תשס"ד, וכן לחייב את הנתבעת לשלם לה את מלוא שכרה, בהתאם למערכת השעות שנמסרה לה עבור שנה"ל תשס"ה, לרבות גמולים ותנאים סוציאליים, ופיצוי בגין עוגמת נפש והפרת הבטחה שלטונית.

להלן העובדות הצריכות לענייננו:
1.      התובעת הועסקה, החל מיום 1/9/03 ובמשך שנת הלימודים תשס"ד, על ידי הנתבעת/ משרד החינוך, כמורה, ממלאת מקום, לספרות, הבעה ולשון עברית וכמחנכת בחטיבת ביניים בבית הספר המקיף החדש ע"ש יצחק רבין בקריית ים (להלן: "בית הספר"), וזאת בהתאם ל- "הודעה על שיבוץ לשנת הלימודים תשס"ד", שהפיקה עבורה הנתבעת בתאריך 7/10/03, (להלן: "הודעת השיבוץ").

2.      בהתאם להודעת השיבוץ הוגבלה תקופת העסקת התובעת בשירות הנתבעת לשנת הלימודים תשס"ד, ואף נרשם בה במפורש שתקופת העבודה שלה מסתיימת בתאריך 31/8/04.


3.      ביום 11/5/04, ולקראת תום שנת הלימודים תשס"ד שלחה הנתבעת לתובעת מכתב "תזכורת למועד סיום העסקה" (להלן: "מכתב סיום העסקה"), לפיו תסתיים העסקת התובעת בשירות הנתבעת בסוף שנת הלימודים תשס"ד, בהתאם ובכפוף להודעת השיבוץ. במכתבה, אף הבהירה הנתבעת לתובעת כי במידה והיא לא תשובץ עד ליום 1/10/04, תיבדק זכאותה לתשלום לפיצויי פיטורים.

4.      במהלך חודש 8/04, מסרה הגב' לאה רוזנפלד, מנהלת בית הספר (להלן: "המנהלת"), לתובעת מערכת שעות עבור שנה"ל תשס"ה.

5.      כשבוע לפני פתיחת שנת הלימודים תשס"ה, הודיעה המנהלת לתובעת, טלפונית, כי לא ניתן יהא לשבצה בבית הספר בשנת הלימודים תשס"ה, וזאת עקב מחויבות הנתבעת לשבץ מורה ותיקה וקבועה במערכת, שלא נמצא לה שיבוץ אחר, בשנת הלימודים תשס"ה.

תמצית טענות התובעת
6.      לטענת התובעת, בטרם כניסתה לתפקיד בבית הספר לא הובהר בפניה כי העסקתה תוגבל לשנת הלימודים תשס"ד וכי זו תסתיים ביום 31/8/04, וכי מה שהובהר לה היה שמדובר בשנת ניסיון, שבפועל הביעה במהלכה הנתבעת, באמצעות המנהלת, את שביעות רצונה מהישגיה. המנהלת אף הבטיחה לה, כי תפעל להמשך העסקתה בבית הספר בשנה"ל תשס"ה.

7.      לטענת התובעת, המנהלת ביקשה ממנה להתעלם ממכתב סיום ההעסקה וטענה בפניה כי, מדובר במכתב שנשלח אוטומטית כדבר שבשגרה לכלל עובדי ההוראה בתום שנה"ל ובקשה אותה להמתין לקבלת שיבוץ לעבודה לקראת שנה"ל תשס"ה, והיא אף בפועל קיבלה לידיה מערכת שעות עבור שנה"ל תשס"ה.

8.      דברי המנהלת והתנהלותה הוו לטענת התובעת, הבטחה שלטונית להעסיקה בשנה"ל תשס"ה, וככזו הינה בת אכיפה ו/או בת פיצוי.לטענת התובעת היא הסתמכה על הבטחה זו, שינתה את מצבה לרעה, נטלה משכנתא, ביצעה הפלה בתחילת חודש 5/04, כי סברה שבכך היא תוכל להקדיש את כולה לעבודתה בבית הספר, ואף נמנעה מלחפש מקום עבודה חלופי.

9.      התובעת עותרת למתן סעד הצהרתי לפיו החלטת הנתבעת על אי שיבוצה כמה ימים לפני פתיחת שנת הלימוד תשס"ה בטלה. כך גם בטל מכתב סיום ההעסקה שהוצא לה בתאריך 11/5/04.

10.      התובעת בקשה לחייב את הנתבעת לשלם לה את מלוא שכרה עבור שנה"ל תשס"ה בהתאם למערכת השעות שנמסרה לידיה, לרבות תשלום גמולים ותנאים סוציאליים.

11.      עוד טענה התובעת שהנתבעת לא שילמה לה את מלוא פיצויי הפיטורים, בעבור שנת עבודה מלאה. לטענתה שילמה לה הנתבעת במהלך חודש 12/04 סך 1,447 ₪ בלבד על חשבון סכום פיצויי הפיטורים המלא, שהיא זכאית לו.

12.     בנוסף, טענה התובעת שהיא זכאית לפיצויי בגין עוגמת הנפש והסבל הרב שנגרמו לה עקב הפסקת עבודתה, עקב ההפלה שעברה והצורך להתמודד עם ההתחייבויות הכספיות שנטלה בהסתמך על הבטחת המנהלת להעסיקה בשנת הלימודים תשס"ה

תמצית טענות הנתבעת
13.     התובעת התקבלה לעבוד בבית הספר בשנה"ל תשס"ד כממלאת מקום לשנה אחת בלבד, זאת במקום מורה קבועה של בית הספר שיצאה לשנת שבתון. עבודת התובעת אושרה בידי מפקח הנתבעת מר חיים שניר ביום 17/9/03 (ראה נספח "א" לתצהיר הנתבעת). לתובעת נשלח מכתב שיבוץ ביום 7/10/03 (ראה נספח "ב" לתצהיר הנתבעת), חתום בידי מנהלת גף כ"א והוראה במשרד החינוך, שציין במפורש שהתובעת שובצה ללמד בביה"ס לשנה"ל תשס"ד לתקופה מוגדרת, מתחילת 1/9/03 ועד 31/8/04.

14.     בריאיון שקיימה המנהלת עם התובעת טרם תחילת שנה"ל תשס"ד, היא הבהירה לתובעת באופן חד משמעי שהיא תועסק כממלאת מקום וכי העסקתה תחל ביום 1/9/03 ותסתיים ביום 31/8/04 בכפוף לאישור המפקח מטעם הנתבעת, מר שניר (להלן: "המפקח"). נטען עוד, שכבר אז הדגישה המנהלת בפני התובעת, שקיימת קדימות למורות קבועות וכי רק במידה ויינתן אישור המפקח להעסקתה בבית הספר, תימסר לה הודעה על כך לקראת סוף חודש 8/03. התובעת החלה לעבוד בבית הספר ביום 1/9/03, ואישור המפקח בעניין שיבוצה בבית הספר, ניתן כאמור רק ביום 17/9/03.

15.     במהלך שנה"ל תשס"ד, שימשה התובעת כמורה ללשון וספרות ומחנכת כיתה ט' בהיקף של 21 שעות. במהלך חודש 5/04, ובהתאם לנוהלי והנחיות הנתבעת בדבר העסקת עובדים זמניים, קיבלה התובעת מכתב סיום העסקה המדגיש בפניה את מועד סיום העסקתה בכפוף למכתב השיבוץ.

16.     לטענת הנתבעת, הגב' רונית שפילגר, רכזת מקצוע הלשון, (להלן: "הרכזת"), המליצה בפני התובעת לחפש מקום חלופי. אכן מספר פעמים פנתה התובעת למנהלת לגבי המשך העסקתה בשנה"ל תשס"ה, אך האחרונה הבהירה בפניה כי תקופה העסקתה הוגבלה לשנה אחת בלבד, וכי במידה וימצאו שעות נוספות שלא יאוישו בידי מורות קבועות, מתוך המערכת, תועבר בקשה למפקח ו/או לנתבעת לצורך קבלת אישור על להמשך העסקתה.

17.     במהלך חודש 7/04 ועם הכנת תוכנית שיבוץ ראשונית של סגל המורים בבית הספר וקביעת מערכת השיעורים הפוטנציאלית, שאינה סופית, התברר שנותרו מספר שעות הוראה ושעות פרויקט זמניות. כיוון שמדובר היה במערכת שעות ראשונית, נמסרה לתובעת מערכת שעות טנטטיבית, לא סופית, שמחייבת אישור הנתבעת, הן ביחס להוספת שעות הוראה בביה"ס והן ביחס להעסקת התובעת בשנה"ל תשס"ה, אם יתברר שאין קדימות על שעות אלו, למורה קבועה מתוך המערכת.



18.     בסוף חודש 8/04, ולאחר השלמת מערכת שיבוץ המורים הקבועים והשלמת מערכת השעות הסופית, הובא לידיעת המפקח שקיימות 9 שעות פנויות לשיבוץ בחטיבת הביניים, ושעתיים בחטיבה העליונה (שאינה בפיקוח הנתבעת), עם אופציה לחינוך כיתה. במקביל נודע למפקח, שלמורה אחרת, קבועה במערכת שעבדה בבתי ספר ברשות הנתבעת,
ושהנתבעת מחויבת לשבצה במכסת השעות הפנויות שטרם אוישו, טרם נמצא מקום לשבצה. על כן הוחלט לשבצה היא במסגרת השעות הפנויות בבית הספר .

19.     לטענת הנתבעת, המנהלת מעולם לא התחייבה ו/או הבטיחה להעסיק את התובעת במהלך שנה"ל תשס"ה, לחילופין, ואף אם ניתנה הבטחה כזו, הרי זו איננה מחייבת את הנתבעת, משום שהמנהלת, נותנת ההבטחה הנטענת, איננה מוסמכת לתת אותה, ומטעם זה בלבד, אין לראות בהבטחה המוכחשת, כמחייבת את הנתבעת.

20.     הנתבעת הודיעה בבירור לתובעת על הפסקת עבודתה במכתבה מתאריך 11/5/04 ולכן התובעת לא הייתה צריכה להתעלם מהודעת הנתבעת כעולה מהמכתב, ולהיאחז בהבטחות מוכחשות, שאף אם ניתנו לה, הן חסרות כל יסוד.

דיון והכרעה
21.     שתי השאלות העיקריות שיכריעו את גורל התביעה הן כדלקמן:
א.     האם הבטיחה המנהלת לתובעת להמשיך להעסיקה בבית הספר גם בשנה"ל תשס"ה ?
ב.     במידה וכן, האם הבטחת המנהלת, במידה וניתנה, הינה בגדר הבטחה שלטונית המזכה את התובעת בפיצוי בגין הפרתה?

22.     מטעם התובעת הוגש תצהיר עדות ראשית שלה. מטעם הנתבעת הוגשו תצהירי עדות ראשית של המנהלת ושל הרכזת בבית הספר.

23.     מהמסמכים שהוצגו בפנינו, עולה כי תקופת העסקת התובעת הוגבלה, מראש ומלכתחילה, עד לסיום שנה"ל תשס"ד. הדבר נכתב במפורש בהודעת השיבוץ מיום 7/10/03, שנחתמה ע"י גב' מזל דקל, מנהלת גף כ"א בהוראה, ובה נאמר:

     " הנדון: הודעה על שיבוץ לשנת הלימודים תשס"ד - מועמד חדש ללא פניה

אנו שמחים להודיעך כי שובצת לעבודה בשנת הלימודים תשס"ד מתאריך 1/9/03 עד תאריך 31/8/04 עפ"י הפירוט ....
מעמד: 3 חוזה מיוחד".

עולה אם כן, שאם היה לתובעת ספק בתחילת שנת הלימודים, תשס"ד, בדבר הגבלת תקופת העסקתה ואו מעמדה כממלאת מקום, ואיננו קובעים שכך היה, באה הודעת השיבוץ הנ"ל והעמידה את הדברים על דיוקם כבר ביום 7/10/03, ומשהשלימה התובעת עם הודעת השיבוץ, לא תשמע מפיה הטענה שהיא לא ידעה שתקופת העסקתה בבית הספר הוגבלה לשנה וכי מעמדה הוא של ממלאת מקום בלבד.

24.     זאת ועוד, בטופס קליטת מורה חדש מיום 17/9/03, שנשלח למנהלת בית הספר, נקבע כי שיבוצה של התובעת כמורה למקצוע הלשון בהיקף של 17 ש"ש, החל מיום 1/9/03, הינו לשנת הלימודים תשס"ד בלבד מתאריך 1/9/03 ועד 31/8/03 וזאת במקום, מורה קבועה בשם רונית כהן שיצאה לשבתון.
     הודעה זו נחתמה ע"י המפקח הכולל ויו"ר ועדת השיבוץ, מר חיים שניר, וכן מנהלת גף כ"אב, הגב' חנה עשור ונשלחה למנהלת. על רקע זה אנו מוצאים את טענת התובעת, שהמנהלת, כביכול, הציגה בפניה מצג שונה, ומנוגד לתוכן אישור משרד החינוך שקובע מפורש את תקופת ומתכונת העסקתה של התובעת ומעמדה, כבלתי הגיונית ובלתי סבירה.

25.     במכתב סיום ההעסקה, בחתימת מנהל מחוז חיפה, מר זביידה, ושנשלח לתובעת ביום 11/5/04, נאמר כי:
     "הנני להזכירך, כי עם כניסתך לעבודה הוגבלה העסקתך לשנת הלימודים הנוכחית בלבד. לפיכך, תסתיים העסקתך בתום שנת לימודים זו.
אם בשנת הלימודים הבאה לא תשובצי לעבודה עד האחד באוקטובר, תיבדק זכאותך לפיצויי פיטורין, על פי החוק..."

26.     בסעיף 7 לתצהירה, הצהירה התובעת כי במועד קבלתה לעבודה בנתבעת, אכן הובהר לה שהיא תעבוד על תקן מורה מחליפה למורה בביה"ס שאז יצאה לשנת שבתון, אך יחד עם זאת, טענה שהמנהלת הבהירה לה כי המדובר בשנת ניסיון שבעקבותיה יוכרע מעמדה בנתבעת.

     לעומת זאת, ולהבדיל מהאמור בתצהירה, התובעת סייגה בסעיף 23 לסיכומיה את טענתה הגורפת בתצהיר וטענה, שהמנהלת הבהירה לה, שהיא תשמש כמורה מחליפה למשך תקופה קצובה בת שנה, אך זאת ביחס לשעות שהיא לימדה את מקצוע הלשון בלבד במקום המורה שיצאה לשבתון, ואילו ביחס לשעות ההוראה הנוספות, במקצוע הספרות והחינוך, היא תחשב בשנת ניסיון.

27.     ודוק, התובעת הסתפקה בסכומיה בהעלאת טענה כללית לעניין היותה בתקופת ניסיון ביחס לחלק משעות עבודתה בבית הספר, אך לא טרחה להבהיר מה הנפקות לענייננו, להיותה עובדת לתקופת ניסיון ביחס לחלק משעות העבודה שלה ולהשפעת עובדה זו, ככל שתתקבל, על גורל התביעה.

28.     עיון בסעיף 3.5 לתקנון שירות עובדי הוראה, מלמד כי אין כל הגבלה ו/או מניעה על פיטורי מורה לאחר שנת ניסיון ראשונה, ככל שהתקיימו התנאים הקבועים והמפורטים היטב בסעיף הנ"ל.
     יאמר מיד, שיש לדחות את טענת התובעת שמעמדה ביחס לחלק משעות ההוראה בבית הספר, היה של עובדת בניסיון ואילו בחלק האחר כעובדת ממלאת מקום. יש לדחות גם את הטענה שזה מה שנאמר לה ע"י המנהלת. טענה זו סותרת בעליל את מסמכי השיבוץ של התובעת, שכאמור, הוברר שהובאו לידיעתה עוד בתחילת עבודתה, ולפיהם היא התקבלה לעבודה לתקופה קצובה כממלאת מקום של מורה שיצאה לשנת שבתון במעמד של חוזה מיוחד.
לכך יש להוסיף, כי אף אם הוספו לתובעת, בהסכמתה, שעות הוראה או חינוך שהמורה המוחלפת לא עבדה אותן, וזאת בתקופת עבודתה כממלאת מקום, אין בעובדה זו כדי לשנות את הסטאטוס שלה שנקבע בעת שהיא נתקבלה לעבודה ולפיו היא שובצה לעבודה לתקופה קצובה ובמעמד של ממלאת מקום.

29.     בחקירתה בפנינו אישרה התובעת שהיא קיבלה לידיה הן הודעת השיבוץ והן מכתב סיום העסקה (ראה: עמ' 10 ש' 10-18). אך משנשאלה אודות נפקות האמור המכתבים מבחינתה, היא השיבה כי:



     "אני חושבת שזה מכתב כמו כל מכתב אחר, שהוא רשמי וצריך להישלח. שיש הבדל בין דברים רשמיים ובין דברים שמתרחשים בחיים.
     לא נכנסתי למנהלת בקשר למכתב, כי גם כאשר קיבלתי את המכתב נספח ג' בחודש מאי 2004, המנהלת הודיעה לי מראש שאקבל מכתב כזה ואתעלם ממנו, שהוא רשמי, ואני אועסק מחדש, ואכן קיבלתי מערכת שעות לשנת הלימודים הבאה ב - 17/8/04 ובאותו יום נפגשתי עם רכז הפרויקט אומץ." (ראה: עמ' 10 לפרוטוקול ש' 18-23).

למעשה , תשובה מעין זאת הינה מיתממת ומעוררת יותר מאשר תמיהה, במיוחד כשהיא נשמעת מפי מורה המצויה בתחום מזה 9 שנים, שיודעת שהמעסיק שלה בבית הספר הינו משרד החינוך, ולא המנהלת, וכי אין מדובר בבית ספר בבעלות פרטית, וכי העסקתה שלה חייבה אישור של הנתבעת.

30.     למעשה התובעת בקשה לתמוך ולבסס את גרסתה, בעניין ההבטחה שניתנה ע"י המנהלת שהיא תמשיך להיות מועסקת בבית הספר בשנה"ל תשס"ה, בעובדת שנמסרה לידיה מערכת השעות לקראת פתיחת שנת הלימודים, ביום 17/8/04, ולפיה היא תשובץ בשנה"ל תשס"ה בבית הספר, ב- 16 ש"ש.

31.     בניגוד לגרסת התובעת, הצהירה המנהלת בסעיף 3(ו) לתצהירה, כי עבודת התובעת בביה"ס הייתה כפופה לאישור מפקח משרד החינוך, וכי תקופת עבודתה הוגבלה מראש לשנה, שמועד סיומה נקבע לתאריך 31/8/04, וכי הדברים הודעו מראש לתובעת.
המנהלת אף הצהירה כי בעקבות קבלת מכתב סיום העסקה, פנתה אליה התובעת כדי לברר את המשך העסקתה בשנה"ל תשס"ה, וגם אז היא הבהירה לה שתקופת העסקתה הוגבלה לשנה"ל תשס"ד בלבד, וכי המשך העסקתה תלוי בקיום שעות פנויות ובאישור המפקח מטעם משרד החינוך לאחר שהוא יבדוק שאין מורה קבועה מתוך המערכת שממתינה לשיבוץ ושהיא בעלת זכות קדימה על פניה.



32.     בתשובה לשאלת בית הדין, הבהירה המנהלת בעדותה את תוכן השיחה שלה עם התובעת ואמרה:
     "ש. האם לא אמרת לתובעת שאת מרוצה ממנה ושאת מבטיחה לה, ושאין לה מה לדאוג, ושהיא תמשיך לעבוד בבית הספר כי אתם מחפשים מורים טובים?
     ת. אני אמרתי לה שבמידה ולא תהיה מורה קבועה, בוודאי, או יותר נכון סביר להניח שהיא תמשיך לעבוד אצלנו.
          לא אמרתי לה לא לדאוג, ומעולם לא אמרתי לה אל תחפשי במקום אחר.
     ההסתברות הייתה שאם אין מורה קבועה, ושרון עדיין לא מצאה מקום, ואני אקבל אישור מהמפקח היא תוכל להמשיך לעבוד." (ראה: עמ' 18 ש' 12-18).

33.     המנהלת בסעיף 3(טו) לתצהירה אישרה שהיא מסרה לתובעת מערכת שעות, אך טענה שמדובר במערכת טנטטיבית עבור שנת תשס"ה, שהיא בגדר הצעה שהייתה מותנית באישור משרד החינוך, מבחינת היקף השעות, ומבחינת אישור העסקת התובעת באופן זמני בשנה"ל תשס"ה. בעדותה בפנינו הבהירה המנהלת עוד כי מערכת השעות שנמסרה לתובעת הייתה נתונה לשינויים הכרוכים בצמצום השעות, ביטול פרויקטים וכדו' (ראה:עמ' 16 ש' 14-16).

34.     המנהלת נחקרה ביחס לטענתה שהיה מדובר במערכת שעות טנטטיבית והיא השיבה:
     "אם המורה יודע מראש שהמערכת שניתנת לו היא טנטטיבית ולא בטוח שהוא ימשיך לעבוד בביה"ס אני מצפה שהוא ילך ויחפש עבודה, שהוא לא יטמין את ראשו בחול וייקח אחריות על המעשים שלו.
ש. איפה במערכת כתוב שהיא טנטטיבית?
ת. במערכת כתוב שזה נתון לשינויים, לגב' שרון בן ישי, מעבר לזה צוין לה לא אחת שהיא מורה לא קבועה, ואם המפקח מר חיים שניר, יאשר לי אותה כפי שהיה ב- 2003, שרק ביום ההערכות הוא אישר לי אותה, שהיא תוכל לעבוד אצלי. היא מורה לא קבועה.
ש. למה כל מה שאת אומרת עכשיו לא מצוין במכתב שמסרת לה ב - 17/8?
ת. זה לא מקרה ראשון, שמורה מקבל מסמך רשמי ממשרד החינוך שבו הוא סיים את העבודה שלו ב - 31/8, והמנהלת מבהירה שאם לא תהיה מורה קבועה אחרת, ולאור ההתנהלות שלה בשנה שעברה, היא תוכל להמשיך, אבל זה לא תלוי בי. זה תלוי במפקח משרד החינוך." (עמ' 16 ש' 19-30).

35.     בהמשך חקירתה, העידה המנהלת על מקרה אחר, בו מסרה מערכת שעות למורה לאנגלית שעבדה על תקן זמני בביה"ס, אך ומשהובהר בפני אותה מורה כי נושא העסקתה תלוי באישור משרד החינוך, וכי אין במערכת השעות כדי להעיד מאומה על מתן אישור כאמור, בחרה אותה מורה לקום לחפש מקום עבודה חלופי (ראה בעמ' 17 ש' 1-5). המנהלת טענה שהיא ציפתה מהתובעת התנהגות דומה.
36.     ב"כ התובעת הקשתה בחקירתה הנגדית של המנהלת ושאלה אותה האם ניתן יהא לבטל מערכת שעות לאחר תחילת שנת הלימודים, שאינו המקרה העומד בפנינו, ועל כך השיבה המנהלת:
     "ת. אני אומרת שאם מדובר במורה קבוע אני לא יכולה כי יש חוקי עבודה, אבל מורה שהיא לא קבועה שיודעת מראש, ולוקחת אחריות, בהסכמה שאני בכל מקרה רוצה להישאר פה, לא משנה איך, יכולה להלין רק על עצמה.
     אם קיבלתי הוראה ממשרד החינוך והמפקח שהמורה איננה מאושרת במשרד החינוך, המסמך שלי, מערכת השעות אינה רלבנטית.
     ש. אם את לא יכולה להבטיח שעות כדברייך, את חייבת לפטר את כולם בזמן?
     ת. מורים קבועים יש להם מקום עבודה. השינויים הם רק למורים שאינם קבועים במערכת." (ראה עמ' 17 ש' 6-13).

37.     המנהלת חזרה והדגישה כי כבר מתחילת הדרך, היה ברור הן לה והן לתובעת כי, העסקת התובעת מוגבלת לשנה"ל תשס"ד והוסיפה שהיא כמנהלת מזה שנים, ומתוקף תפקידה, אינה מוסמכת להתחייב בשם הנתבעת להעסיק מורה כזה או אחר, אף אם הייתה שבעת רצון מתפקודו (ראה עדותה בעמ' 17 ש' 16), וכי אין במסירת מערכת השעות הטנטטיבית לתובעת, כדי להוכיח את טענות התובעת שהובטח לה להמשיך בעבודתה בבית הספר בשנה"ל תשס"ה ללא אישור הנתבעת.

38.     בחינת חומר הראיות, עדויות הצדדים, המסמכים שהוצגו, ושקילת שיקולי סבירות הגרסה, מביאים אותנו לקביעה שלא שוכנענו בטענת התובעת שהמנהלת הבטיחה לה כי בכל מקרה היא תמשיך לעבוד בשנה"ל תשס"ה, שכן תהליך קליטת התובעת בבית הספר היה ברור לה מתחילתו ואף מתועד במסמכים מפורשים שתוכנם מדבר בעד עצמו ושאין חולק שהוא הובא לידיעת התובעת.
יתרה מזאת, טענת התובעת שהיא "בתום לב" סברה שלמנהלת קנויה הסמכות להתחייב להעסיקה בשם הנתבעת, בנוסף להיותה בלתי סבירה ובלתי הגיונית ואינה מתיישבת עם העובדה שהודעת השיבוץ שלה בבית הספר הוצאה ע"י הנתבעת ונחתמה ע"י גב' מזל דקל, מגף כ"א בהוראה של הנתבעת, ולא בידי המנהלת, אינה משנה דבר ובוודאי אינה מקימה לה זכות שלא הגיעה לה על פי דין.
בהקשר זה אנו קובעים שעדות המנהלת לפיה, היא מעולם לא התחייבה ולא הבטיחה לתובעת להמשיך ולהעסיקה בבית הספר בכלל ותוך התעלמות מהודעות הנתבעת אליה, מקובלת עלינו, בהיותה סבירה יותר ומתיישבת עם חומר הראיות והמסמכים שהוצגו בפנינו.

39.     למעשה עדות המנהלת נתמכה בעדות הרכזת אשר הבהירה כי עד לחודש 8/04, לא ידעה מה מעמדה של התובעת בשנה"ל תשס"ה (ראה עמ' 20 ש' 25-28). הרכזת אף הדגישה, כי כמי ששותפה בשיבוץ המורים ללשון בביה"ס, אין למערכת השעות שנמסרה לתובעת כל נפקות מבחינתה ומבחינת הנתבעת, ובלשונה:
     "אם מפנים אותי לכך שבראש המערכת מצוין שהיא המערכת עבור התובעת בן ישי שרון, אני אומרת שזו לא המערכת שאני מגישה, המערכת שאני מגישה לפני שיבוץ לא נראית כך, היא מערכת כללית של כל המורים, שכבת ז' שיבוץ של כל המורים, שכבת ח' וכו', שבעצם יש שיבוץ מדויק של המורים המלמדים לשון ואנחנו יודעים מה מעמדם, לגבי שרון בן ישי, אני לא זוכרת בדיוק, יכול להיות שכתבתי שרון עם סימן שאלה, אבל ברור שהשם שרון לא היה שם וודאי במערכת הזאת שרכזים מגישים לבית הספר." (ראה עמ' 21 ש' 5-10).

40.     בהמשך עדותה הוסיפה הרכזת שהיא עצמה המליצה בפני התובעת שוב ושוב לבדוק מקום עבודה חלופי זאת מאחר וידעה, מידיעה אישית, כי שתי מורות קבועות אמורות לחזור בשנה"ל תשס"ה לבית הספר, (ראה עמ' 21 ש' 16-17, ש' 28-29).

41.     לא זו אף זו. לשאלת ב"כ התובעת האם היא הבטיחה "לסדר" לתובעת את השעות במב"ר, השיבה הרכזת באופן חד משמעי בשלילה והבהירה כי הדבר נובע משניים - חוסר הוודאות לגבי מעמדה בשנה"ל תש"ס, וחוסר ניסיונה של התובעת, (ראה עמ' 22 ש' 1-4).

42.     ודוק, לא נסתרה גרסת הנתבעת, לפיה ההחלטה בדבר אי שיבוץ התובעת לשנה"ל תשס"ה נבעה ממחויבות הנתבע כלפי מורה אחרת קבועה שמוקנית לה עדיפות בהיותה עבודת קבועה ושמשרד החינוך מחויב למצוא לה מקום עבודה, אף אם לא עבדה בבית הספר עצמו, ואשר וותקה עולה על זה של התובעת שהיא במעמד של עובדת זמנית וממלאת מקום. (ראה עדות המנהלת בעמ' 17 ש' 25-28).

43.     אם לסכם את התרשמותנו מהראיות והעדויות עד כה, הרי התמונה המתקבלת הינה שהמנהלת שהייתה שבעת רצון מתפקוד התובעת, הביעה את הערכתה כלפי התובעת ואולי אף בקשה להשתדל עבורה, והייתה מוכנה שהיא תמשיך לעבוד בבית הספר תחת ניהולה, אך זאת בכפוף לאישור הגורמים המוסמכים והמעסיק, משרד החינוך.
על רקע זה נחזית לנו מסירת מערכת השעות האפשרית לתובעת, כמהלך נוסף מצד המנהלת לעזור לתובעת, מהלך שאינו חורג בנסיבות העניין, מהמגבלה שחייבה אישור משרד החינוך הן לשעות והן לעצם העסקת התובעת, ואיננו חורג ממסגרת האמור במכתב סיום ההעסקה מיום 11/5/04, שמאפשר שיבוץ ושינוי שיבוץ עד הראשון לאוקטובר של אותה שנה, ובוודאי אינו עולה לכדי הבטחה שלטונית.

44.     באשר להקפדה על מועד משלוח מכתב הפסקת העבודה ע"י הנתבעת, נקבע בעניין ס"ק 11/07 - אורט ישראל נ' ארגון המורים בבתי הספר העל-יסודיים, סמינרים ובמכללות (מיום 7/6/2007- טרם פורסם), כדלקמן:

" חובת מתן ההודעה עד ליום 31 במאי של שנת העבודה מעוגנת בהסכם הקיבוצי לעובדי הוראה וחינוך - נוסח משולב 77/9 (סעיף 102 להסכם), ובתקנון שירות עובדי הוראה שהוא הסדר קיבוצי. ככזו, נקלטה חובת מתן ההודעה עד ליום 31 במאי בחוזה האישי של עובד ההוראה. משחובת ההודעה מעוגנת בחוזה העבודה האישי, בהסכם ובהסדר קיבוציים ובנוהג, מסתמכים עובדי ההוראה על חובה זו כחלק מתנאי העבודה שלהם. דחיית המועד להודעת הפיטורים או לצמצום היקף המשרות יש בה פגיעה מהותית באינטרס הסתמכות עובדי ההוראה שלא יפגעו תנאי עבודתם אלא לפי הכלל של חובת הודעה עד ליום 31 במאי המעוגנת בחוזה העבודה האישי, בהסכם והסדר קיבוציים ובנוהג [ראו והשוו על אינטרס ההסתמכות ביחסי עבודה - עסק 52/05 הסתדרות המעו"ף - עיריית קריית גת, הנשיא אדלר, ברק, רבינוביץ, ניתן10.11.2005]".

אם כן, הרושם שלנו הוא, שהתובעת בחרה להתמקד בשאיפה שלה להמשיך לעבוד במוסד השייך למשרד החינוך ופיתחה ציפייה סובייקטיבית בעניין זה, ללא קשר לעובדות וללא קשר למכתב השיבוץ ומכתב הפסקת העבודה שנשלחו אליה ע"י משרד החינוך, ביום 11/5/04, שהוא המעסיק שלה ולא המנהלת.

45.     הגם שדחינו את גרסת התובעת שכביכול, המנהלת בקשה ממנה להתעלם ממכתב הפסקת העבודה שנשלח אליה ע"י הנתבעת בחודש 5/04, והבטיחה לה להמשיך ולהעסיקה בבית הספר, ולמעלה מהצריך, ואף אם תומר אחרת, קרי שמה יש במסירת מערכת השעות בסוף חודש 8/04, יש כדי לתמוך בטענת התובעת, שהובטח לה ע"י המנהלת שהיא תמשיך לעבוד בבית הספר בשנת הלימודים תשס"ה, הרי יש מקום לבחון את תוקפה של הבטחה זו, ככל שניתנה, ואת השלכותיה, ואת זאת נעשה להלן,

הבטחה שלטונית
46.     הלכה היא כי הוכחת קיומה של הבטחה שלטונית צריכה להיות ברורה וחד משמעית ועל הטוען להוכיח כי ניתנה לו הבטחה מפורשת וברורה שאינה בגדר הצהרת כוונות גרידא. (ראה: בג"צ 585/01 קלכמן נ' ראש המטה הכללי רב אלוף שאול מופז, פ"ד נ"ח (1), 694, 706), כאשר התנאים להוכחת הבטחה שלטונית הם תנאים נוקשים.(בג"צ 5853/04 "אמנה" תנועת ההתיישבות של גוש אמונים אגו"ש ואח' נ' ראש הממשלה ואח', מיום 20/9/04) "

47.     הבטחה מנהלית המהווה מקור עצמאי לחיוב הרשות, תהא אכיפה אם התקיימו התנאים המוקדמים לגיבושה של הבטחה ולא נמצא, לאחר שקילת שיקולים רלוואנטיים ואיזון אינטרסים, צידוק חוקי לחזור ממנה, (ראה: רענן הר-זהב, המשפט המינהלי הישראלי, (תשנ"ז) 514).
היסודות להלכה זו הותוו בבג"צ 135/75, 321/75 סאי - טקס קורפוריישן בע"מ ואח' נ' שר המסחר והתעשיה, פ"ד ל(1) 673, 676), וכן בג"ץ 4915/00 רשת חברת תקשורת והפקות (1992) בע"מ נ' ממשלת ישראל ואח', פ"ד נד (5) 451, 477 - 478; ע"א 2054/98 אחים רויכמן שומרון בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד נו (2) 433, 456 - 457), שם נקבעו יסודות ההבטחה השלטונית המצטברים שהופכים אותה להבטחה מחייבת, כדלקמן:

א.     נותן ההבטחה היה בעל הסמכות לתתה;
ב.     לנותן ההבטחה הייתה כוונה להקנות לה תוקף משפטי מחייב;
ג.     הוא בעל יכולת למלא אחר ההבטחה;
ד.     אין צידוק חוקי לשנותה או לבטלה

קרי, מכוח ההלכה הפסוקה, גם אם התקיימו התנאים א-ג הנ"ל, עדיין רשאית הרשות המנהלית להשתחרר מהתחייבויותיה על-פי הבטחה שלטונית, ככל שזו ניתנה, אם צרכי הציבור מצדיקים זאת, ואם טעמיה לכך סבירים.


זאת ועוד, בהתאם להלכה הפסוקה, בוחן בית הדין לעבודה את תוקפה של ההבטחה המנהלית על פי אותם הכללים החלים במשפט הציבורי (בג"צ 1407/90 מנשה נבעה נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', פ"ד מה (1) 152).

48.     כפי שניתן לראות, התנאי הראשון מחייב שנותן ההבטחה יהיה בעל הסמכות שכן, הכלל הוא כי הבטחה מנהלית נוצרת רק אם ניתנה במסגרת הסמכות החוקית של נותנה. תנאי זה נובע מעיקרון חוקיות המנהל.
     בהתאם לעיקרון זה, פעולתה של הרשות המנהלית מתוחמת במסגרת הסמכויות שהוענקו לה מכוח הדין. הבטחה של פקיד ציבור או גוף ציבורי הנוגדת את החוק שאותו הם מתיימרים לשרת אינה תופסת ובתי המשפט לא יתנו את ידם לאכיפת הבטחה כזו מפני הסכנה הברורה שבעזרת הבטחות מעין אלה, ירחיבו השלטונות את סמכויותיהם מעבר לגבולות שנקבעו להם ע"י המחוקק.
(ראה: ע"א 5555/92 עזבון המנוח נתן בסון ז"ל נ' קצין התגמולים, עבודה עליון, כרך לה, 470).

49.     בענייננו, טוענת התובעת כי המצגים שנעשו כלפיה, נעשו ע"י מנהלת בית הספר אשר לא הייתה מוסמכת להתחייב בשם הנתבעת, ולכן ואף אם עשתה כן והבטיחה לתובעת שהיא תועסק בשנה"ל תשס"ה, בניגוד לסמכותה, וזה אכן בניגוד לסמכותה, הרי מדובר בהבטחה שניתנה בחוסר סמכות, וכבר נפסק, כי הבטחה שניתנה בחוסר סמכות, אינה מחייבת את המדינה [ראה: דב"ע נו/3-278 אברהם קיזמן ואח' נ' עיריית גבעתיים, פד"ע לא 116, 126; ע"א 6971/93 עיריית רמת גן נ' שאול קרשין ואח', פ"ד נ(5) 478, 483].
     גם בחינת יתר התנאים בענייננו, מראה כי המנהלת אינה בעלת היכולת למלא אחרי ההבטחה שכן אישור מכסת שעות בית הספר ואישור העסקת התובעת, אף הם באחריות משרד החינוך והפיקוח ולא של המנהלת.
למעלה מהצריך נוסיף, כי אף אם תומר שהתקיימו בהבטחה השלטונית, בנסיבות המקרה, שלושת התנאים הראשונים, א-ג, הרי עדיין עומדת האפשרות בפני הנתבעת לבטל את השיבוץ לפי התנאי בסעיף ד', שעניינו קיום צידוק חוקי לשינוי או ביטול ההבטחה, ובמקרינו זה קיומו של אינטרס עדיף של מורה קבועה במערכת, שמשרד החינוך מחויב לשבץ אותה בשעות הפנויות של בית הספר, כאשר זכותה מעוגנת בהסכמי העבודה של הנתבעת עם הארגון היציג של המורים, נסיבה זו, מהווה בנסיבות העניין שבפנינו, צידוק שמאפשר לחזור מההבטחה, ככל שניתנה. על כך יש להוסיף את העובדה שהנתבעת שריינה לעצמה במכתב סיום ההעסקה לשקול שיבוץ מחדש עד הראשון לאוקטובר של שנת הלימודים, ובמקרינו כבר לקראת סוף אוגוסט הודע לתובעת שאין .

50.     הנה כי כן, ברור כי מפאת כך שלא התקיימו בענייננו התנאים המתחייבים והמצטברים לקיומה של הבטחה שלטונית, מסקנתנו היא שאין בפנינו הבטחה שלטונית ברת אכיפה כלפי התובעת.

51.     לאור כל האמור לעיל, אין בידינו אלא לדחות את טענתה של התובעת בעניין קיומה של הבטחה שלטונית ברת תוקף בדבר העסקתה בבית הספר בשנת הלימודים, תשס"ה ובעניין זכאותה לאכיפתה ו/או לפיצויי בגינה. קביעתנו זו מייתרת את ההתייחסות לטענות הכלליות, מותר לומר, של התובעת בעניין ההפלה שעברה ובעניין המשכנתא שנטלה לטענתה בהתבסס על ההבטחה הנטענת של המנהלת ואת טענת ההסמכות על ההבטחה שלא הייתה .

52.     בסעיף 16 לסיכומיה העלתה התובעת טענה נוספת לפיה, ההודעה הטלפונית שקיבלה מהמנהלת אודות אי שיבוצה כמה ימים לפני פתיחת שנה"ל תשס"א, מהווה מבחינתה פיטורים שלא כדין, בהיותה מנוגדת להוראה שמחייבת את הנתבעת למתן הודעה על סיום עבודת מורה עד היום ה- 31 למאי.
דין טענה זו להידחות, מהסיבה הפשוטה, שהנתבעת קיימה את חובתה עת הודיעה לתובעת על סיום העסקתה כבר בתאריך 11/5/04 (ראה נספח "ג" לתצהיר הנתבעת), והתובעת הודתה שהיא קיבלה את ההודעה כבר ביום, 14/5/04.
התעלמות התובעת מההודעה על הפסקת העבודה אינה מבטלת אותה. בכל מקרה משציינה הנתבעת במכתב סיום ההעסקה כי המועד הקובע להודעה על השיבוץ הסופי, (להבדיל מההודעה על הפסקת ההעסקה ), הינו עד ראשון לאוקטובר, הרי גם ההודעה על אי השיבוץ של התובעת בסוף חודש אוגוסט, אף היא ניתנה לפני המועד שנקבע לכך.

     אי לכך, ומשקבענו שלא ניתנה לתובעת הבטחה מנהלית כשרה מחייבת בדבר הארכת תקופת העסקתה בשירות הנתבעת לשנה"ל תשס"ה, ומשקבענו כי המנהלת אינה מוסמכת להתחייב בשם הנתבעת, הרי הודעת הנתבעת בדבר סיום העסקתה בעינה עומדת, וכי לא הייתה כל סיבה סבירה לכך שהתובעת תתעלם מהודעה זו כאילו לא ניתנה. בנסיבות העניין, התעלמות התובעת מהודעה זו מהווה עצימת עיניים מצידה, ובכך אין לה להלין אלא על עצמה.

סוף דבר
53.     משדחינו את טענות התובעת, אין היא זכאית לסעדים הנתבעים על ידה ועל כן דין תביעתה להידחות, והיא נדחית בזאת.

54.     לאור תוצאת פסק הדין שקלנו לחייב את התובעת בהוצאות, אך החלטנו לפנים משורת הדין לא לעשות כן.

     אי לכך, התביעה נדחית, ללא צו להוצאות.

55.     זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, תוך 30 יום.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון