גמלת שאירים לאלמן

להלן פסק דין בנושא גמלת שאירים לאלמן:

פסק דין

1.      התובע, אלמן של המנוחה שנפטרה ביום 20/3/05.
התובע עותר לתשלום גמלת שאירים וקצבת נכות מקופת הגמל "מנורה מבטחים פנסיה בע"מ" (להלן - הקרן).
תביעתו מופנית גם כלפי מי שהיתה מעסיקתה של המנוחה - אחווה מכללה אקדמית לחינוך (להלן - "המכללה").

2.      אלה העובדות העולות מחומר הראיות, חלקן עובדות מוסכמות כפי שנקבעו על ידי כב' הרשמת ויסמן:

  1.      התובע היה נשוי למנוחה, שנפטרה ביום 20.3.05.
  2.      המנוחה הועסקה במכללה כמרצה לבלשנות במהלך שתי תקופות שונות, עד 31.8.04.
  3.      המנוחה ילדה את ביתה ביום 30.8.02.
  4.      לאחר הלידה קיבלה פיצויי פיטורים מהמכללה ומכתב שחרור המיועד למבטחים.
  5.      המנוחה חזרה ללמד במכללה ביום 1/2/03, בסימסטר ב'.
  6.      ביום 16/2/03 אובחנה בגופה של המנוחה מחלת הסרטן.
  7.      המנוחה נפטרה ממחלתה ביום 20/3/05.
  8.      המנוחה היתה חברה בקרן הפנסיה מבטחים החל מסוף שנת 1997, עד שנת 2000 ומשנת 2003 ועד פטירתה.



3.      מטעם התובע העידו התובע בעצמו.
מטעם הקרן העידה הגב' ציפורה לדרמן, מנהלת מחלקת פיתוח מוצרי פנסיה ותקנות.
מטעם המכללה העידה הגב' אורלי יצחק, מנהלת מחלקת משאבי אנוש.

4.      להלן טענות התובע:
א.      המנוחה לא סיימה עבודתה במכללה עם סיום כתב המינוי שלה ביום 31.8.02 אלא יצאה לחופשת לידה.
לא נותקו יחסי עובד ומעביד ונשמר רצף העבודה.
ב.     היה על המכללה להפריש דמי גמולים עבור המנוחה גם בתקופה שבה חל איסור על פיטוריה.
ג.      הקרן נהגה ברשלנות שעה שלא הודיעה למנוחה כי הופסקה הפרשת דמי תגמולים עבורה בתקופה ששהתה בחופשת לידה.
ד.      המכללה פעלה שלא כדין שעה שלא הפרישה דמי גמולים עבור המנוחה בעת שזו שהתה בחופשת לידה וכן בתקופה שלאחר תום חופשת הלידה ובניגוד לסעיף 19 לחוק הגנת השכר.
ה.      טענת הקרן לפיה חודש ההצטרפות לקופת הגמל הוא מרץ 2003, הינה שגויה ולא הגיונית.

5.      להלן טענות הקרן:
א.      המכללה הודיע לקרן כי התובעת פוטרה ביום 1.9.02.
ב.      אין זה מתפקידה של הקרן, כגוף זר ליחסי העבודה בין המנוחה והמכללה, לבחון האם נכונה הודעת המכללה ובאילו נסיבות הסתיימו היחסים.
ג.     המנוחה לא הופיעה ברשימות שהעבירה המכללה לקרן.
ד.      עותק מההודעה שנשלחה מהמכללה לקרן, נשלח אל המנוחה אשר לא הלינה על תוכנו.
ה.      גם לגישת המכללה, המנוחה לא היתה עובדת שלה בתקופה השנויה במחלוקת.
ו.      הקרן פועלת מכח תקנון הקרן. הרשימות שמועברות לה על ידי המעסיקים הם מידע מכונן לצורך חברות בקרן הפנסיה.
ז.      חברות בקרן מתגבשת רק בהתקיים שני תנאים - הודעה על הצטרפות והעברת דמי גמולים.
המועד בו הועברו דמי גמולים עבור המנוחה הוא חודש מרץ 2003.
ח.      המנוחה לא פעלה בדרכים העומדות לרשותה בחודשים אוקטובר 2002 עד פברואר 2003 כדי לשמור על רצף ביטוחי בקופת הגמל.
כאשר שולמו דמי התגמולים עבורה בחודש מרץ 2003 ראתה בה הקרן כמצטרפת חדשה.
ט.     לא היתה חובה על הקרן לפעול בהתאם לסעיף 19 לחוק הגנת השכר.

6.      להלן טענות המכללה:
א.      יחסי העבודה בין המכללה והמנוחה הסתיימו בהסכמה עם סיום כתב המינוי ביום 31.8.02. המנוחה לא פוטרה.
לכן לא היתה חובה על המכללה לשלם דמי גמולים בתקופה שלא התקימו יחסי עובד ומעביד.
ד.      המנוחה לא הלינה על סיום העסקתה ביום 31.8.02 ולא התנגדה לקבלת פיצויי הפיטורים.
ה.      הציון "חופשת לידה" באישור ההעסקה שהנפיקה המכללה לתובע, שנתיים לאחר פטירת המנוחה, מקורו בטעות.
ו.      גם אילו לא היו מסתיימים יחסי עובד ומעביד ביום 31.8.02, עדיין לא היתה חובה על המכללה להמשיך ולהפריש דמי גמולים לטובת המנוחה כל זמן שהמנוחה לא הפרישה בעצמה את חלקה בדמי הגמולים.
ז.      מועד חידוש הצטרפות המנוחה לקרן הוא 1.2.03 מועד התחלת העבודה, ולא בחודש מרץ 2003.
המחלה התגלתה לאחר מועד חידוש ההצטרפות.
ח.      שמה של המנוחה מופיע ברשימת העובדים המבוטחים בחודש פברואר 2003 ששלחה המכללה לקרן.
ט.      אין להחיל על המקרה את סעיף 19(י)(1) לחוק הגנת השכר שכן המכללה אינה צד להסכם קיבוצי ולא חל עליה הסכם קיבוצי.

7.      הקרן הגישה תשובה לסיכומי המכללה, וטענה בין השאר כי לזכות התובע מצוי סכום שחסכה המנוחה במהלך תקופות חברותה בקרן.

8.     לאחר עיון בטענות הצדדים ובעדויות, להלן פסק הדין.

9.     קיומם של יחסי עובד ומעביד בין המכללה למנוחה
בתקופה שבין 31.8.02 ועד 31.1.03
     חוק עבודת נשים תשי"ד- 1954 קובע איסור על פיטורי עובדת בהריון בלא היתר מהממונה על חוק עבודה נשים במשרד התמ"ת.
יחד עם זאת, אין מניעה שהצדדים יגיעו להסכמה בדבר סיום היחסים.

10.      מחומר הראיות עולה כי יחסי העבודה בין המנוחה והמכללה הסתיימו בהסכמה ביום 30.8.02.
נפרט את הטעמים למסקנתנו.

11.      כתב המינוי של העובדת, מיום 14/10/01, מסתיים ביום 31/8/02 (נספח א' לתצהיר המכללה).
המכללה הציגה מכתב סיום העסקה מיום 28/4/02 לפיו ההעסקה תסתיים ביום 31/8/02 (נספח ב' לתצהיר המכללה).
במועד זה היתה המנוחה בהריון.
כמו כן הוצגה הודעה ששלחה המכללה לעובדת ביום 6/6/02, לפיה היא זכאית לכספי פיצויי הפיטורים הצבורים לטובתה בפוליסת הביטוח.
מכתב שחרור למבטחים נשלח ביום 6/6/02 (נספח ד' לתצהיר המכללה).

12.     כל האמור לעיל מעלה שהמנוחה ידעה שהיא מפסיקה לעבוד במכללה וכי בעקבות זאת היא זכאית לפיצויי פיטורים, ואף קיבלה פיצויי פיטורים.

13.      בעדות התובע בפנינו לא היתה כל התייחסות לקבלת כספי פיצויי הפיטורים לאחר יציאתה של המנוחה לחופשת לידה.
כל שהעיד התובע בעניין זה הוא:
"… כאשר עלה נושא הבעייתיות הפנסיה מבחינת מבטחים, נדרשתי לחטט בניירת בבית וראיתי משום מה בניגוד לאישור שניתן לי מאחוה, שאשתי היתה בחופשת לידה ולא נרשם בטופסי 106 חופשת הלידה כתקופת עבודה ואין לי מושג מדוע …
לא ידוע היה לי כי הוחסרו תשלומים למבטחים בתקופת חופשת הלידה עד אשר קיבלתי את הדחיה לבקשתי לפנסיית שאירים ממבטחים. לא ידוע לי אם אישתי שילמה תשלומים לקרן הפנסיה בתקופת חופשת הלידה. מבחינתי מבטחים ראתה את תקופת חופשת הלידה כסיום חברות של אישתי בקרן ולא כך היה הדבר מבחינתי".

14.     לא ניתן להסיק מעדותו של התובע כאילו המנוחה סברה שלא חל ניתוק ביחסי העבודה.
     ההיפך הוא הנכון.
המנוחה לא הלינה על סיום העסקתה במהלך ההריון.
לא הוכח שפנתה לממונה על חוק עבודת נשים במשרד התמ"ת בבקשה למנוע את פיטוריה או כי ביקשה לשוב לעבודתה לאחר סיום תקופת חופשת הלידה.

15.     במכתב המכללה מיום 19/7/06 נכתב שבתקופה מ- 1/9/02 עד 31/1/03 היתה בחופשת לידה.
     הובהר שמכתב זה הוצא בשלב מאוחר הרבה יותר, וכי מקורו בטעות שכן הוא סותר מסמכים מזמן אמת.

16.      לאור האמור לעיל הגענו למסקנה כי יחסי העבודה בין המנוחה והמכללה הסתיימו בהסכמה ביום 30.8.02, עם פקיעת כתב המינוי.
     בתקופה שבין 1/9/02 ו- 31/1/03, לא התקימו בין המנוחה לבין המכללה יחסי עובד ומעביד.

17.     האם היתה על המכללה חובה להפריש עבור המנוחה
כספים לקרן בתקופת חופשת הלידה
     קבענו כי בתקופת חופשת הלידה ולאחריה, לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בין המנוחה לבין הקרן.

אף לו היינו מקבלים את טענת התובע לפיה יחסי עובד ומעביד לא נותקו, לא היה בכך כדי לסייע.

18.      סעיף 7א לחוק עבודת נשים קובע כדלקמן:
"א. עובד או עובדת הזכאים לדמי לידה לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (בסעיף זה - דמי לידה), או עובדת הזכאית לגמלת שמירת הריון לפי החוק האמור (בסעיף זה - גמלת שמירת הריון), והם ומעבידם או המעביד בלבד, נהגו לשלם תשלומים לקופת גמל, ימשיך המעביד לשלם תשלומים כאמור בעד התקופה שבעדה שולמו דמי הלידה או גמלת שמירת ההריון, לפי הענין, ובלבד שהעובדת או העובד שילמו בעד התקופה האמורה את התשלומים החלים עליהם, אם חלים, להבטחת הזכויות האמורות, והכל בשיעורים ולפי שכר העבודה כאילו הוסיפו העובדת או העובד לעבוד בתקופה האמורה; בסעיף קטן זה, "קופת גמל" - כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 …".

בתקנות עבודת נשים (הבטחת פנסיה), תשנ"א-1991 נקבע:

"2.     מעביד ישלם את התשלומים החלים עליו לפי סעיף 6(ז)(1) לחוק, במועדים ולפי הכללים כמפורט להלן:
(1) נהג המעביד בלבד לשלם תשלומים להבטחת פנסיה לעובדת, ימשיך המעביד לשלם תשלומים אלה במועדים ולפי הכללים החלים עליו, כאילו הוסיפה העובדת לעבוד בתקופה שבעדה משלמים לה דמי לידה;
(2) נהגו גם המעביד וגם העובדת לשלם תשלומים להבטחת הפנסיה לעובדת - ישלם המעביד את התשלומים החלים עליו כאמור, תוך שלושים ימים מהיום שבו המציאה לו העובדת אישור כאמור בתקנה 1".

19.     על מנת לחייב את המכללה בהפרשת דמי גמולים עבור המנוחה בתקופת חופשת הלידה, היה על המנוחה להפריש דמי גמולים בעצמה.
בענייננו, המנוחה לא הפרישה דמי גמולים בעצמה בעת חופשת הלידה ולאחריה.

20.     ב"כ התובע טען כי היה על הקרן ליידע את המנוחה על כך שהמכללה אינה מפרישה דמי גמולים בגינה.
הקרן טענה כי שעה שהמכללה לא מנתה את המנוחה ברשימת העובדים המועסקים על ידה, לא היתה חובה על הקרן לפנות למנוחה וליידע אותה כי לא מועברים בגינה דמי גמולים.
בנסיבות שהוכחו בתיק זה, אנו מקבלים את עמדת הקרן.
זאת מן הטעם שבמקביל לכך ששמה של המנוחה לא נכלל ברשימת העובדים לאחר אוגוסט 2002, קיבלה הקרן מכתב שחרור של הכספים המופקדים בקרן, עקב סיום עבודה.
מטעם זה לא היתה כל חובה על הקרן לפנות למנוחה ולהודיע שאין מועברים כספים בגינה.

21.      חידוש החברות בקרן
תקנה 11 לתקנות קרן "מבטחים יותר" (בתוקף מאפריל 2003) (להלן: "התקנות" או "התקנון") מתייחסת לנושא הפסקה וחידוש חברות בקרן.
כך נקבע:
"ג. נפסקו תשלום לקרן בגין החבר, לא הוציא כל הכספים שנצברו לזכותו בקרן וחידש התשלומים לקרן בטרם עברו שלושה חודשים ממועד ההפסקה, יהיה החבר זכאי להשלים דמי גמולים בצירוף ריבית בהתאם לקבוע בתקנה 14 (ב) להלן, בתוך 30 יום מיום חידוש החברות ותקופה זו תחשב לצורך מנין תקופות האכשרה הקבועות בתקנות ובלבד שלא ארע אירוע נכות או פטירה בתקופת ההפסקה.
ד. לא שולמו דמי גמולים לקרן בהתאם לתקנות עבור החבר במשך תקופה העולה על 3 חודשים והחבר חידש חברותו בקרן בהתאם לתקנות, יהיה דינו כדין חבר חדש בקרן לכל דבר וענין, לרבות לצורך צבירת תקופות אכשרה.
דמי גמולים ששולמו בגין תקופת ההפסקה יקנו לחבר מנת פנסיה על פי התקנות, אך לא יובאו במנין תקופת האכשרה לנכות ושאירים." (ההדגשה הוספה)

22.      כפי שהוכח, ניתוק יחסי עובד ומעביד בין המנוחה למכללה עלה על שלושה חודשים.
משכך, לא חלה חובה על המכללה להמשיך ולהפריש דמי גמולים עבור המנוחה.
שעה שחלפו למעלה משלושה חודשים בין ניתוק החברות לתחילתה, הרי שמדובר על חידוש חברות בקרן.


23.     מתי חודשה החברות בקרן
בהתייחס לתנאי ההצטרפות לקרן קובעת תקנה 8 כדלקמן:
א. ההצטרפות לקרן תיעשה בהתאם להודעת הצטרפות חתומה ע"י החבר בהסכם או בהתאם להסכם הצטרפות מפעלי או הסכם קיבוצי ובלבד שניתנה לכך הסכמת החברה בכתב ומראש ובתנאים כפי שיקבעו בהסכמה ובכפיפות לקבוע בתקנת משנה (ג) להלן.
ב. אדם יהיה חבר בקרן אם גילו בעת כניסתו לקרן 18 שנה לפחות ושולמו בגינו דמי גמולים בהתאם לתקנות..."

24.      הכללים לפרשנות תקנות קרן פנסיה פורטו ונקבעו בפסק דין דב"ע נא/6-7 זיו - מבטחים, פד"ע כג 493, כדלקמן:
"יש לפרש את תקנות קרן 'מבטחים' לאור מטרתן הסוציאלית-חברתית...
קיימים כללי פירוש לתקנות קרנות פנסיה. ... כאשר קיים ספק בעניין הוראה או הלכה בתחום הביטחון הסוציאלי יש לפרשן לטובת המבוטח ושאיריו. עם זאת, קיים כלל פירוש נוסף על-פיו יש לפרש תקנות קרן פנסיה, ככל מסמך משפטי אחר, בשלמותן ועל-פי מטרתן-ויש להתחשב במהות קופת 'מבטחים' כמוסד לקידום הביטחון הסוציאלי של חבריו.
כלל פירוש נוסף הוא, כי יש להתחשב בשיטת הגמלאות, שהיא שיטה המחייבת את עקרונות השוויון, ההדדיות והמטרה הסוציאלית...
יתר על כן, יש לפרש הסכם קיבוצי המעניק ביטחון סוציאלי לקבוצת עובדים גדולה כמאזן את טובת כלל החברים וטובת הפרט. על כן, אם הפירוש מתייחס לאינטרסים של הפרט והכלל, אין לדבר על פירוש 'לטובת' מישהו, אלא פירוש המתחשב באיזון שנקבע בתקנות בין טובת הכלל לטובת הפרט."
(ההדגשה לא במקור)

25.     המנוחה החלה לעבוד ביום 1/2/03.

26.      הקרן טוענת כי את תקופת החברות החדשה יש למנות מחודש מרץ 2003, הוא המועד שבו הופרשו עבור המנוחה דמי גמולים.

27.      הקרן מסתמכת על תקנה 8 לתקנות, הקובעת כי הצטרפות כחבר בקרן תלויה בשני תנאים שאחד מהם הוא ששולמו עבור המצטרף דמי גמולים.

כך העידה גב' לדרמן:
"נניח שהמנוחה לא היתה עמיתה לפני כן. היא היתה מתחילה בפברואר ובפברואר קרתה המחלה, מבחינתנו קיבלנו את התשלום במרץ ולכן זה תשלום לאחר פרוץ המחלה וכך זה בכל התחום של ביטוח." (עמ' 9 לפרוטוקול שורות 25-27)

כמו כן העידה:
"אם היתה רשימה בזמן בגין חודש מסויים ללא תשלום ושולם מאוחר יותר עם ריבית והצמדה הקרן זוקפת את זה לזכות העובד בחודש שבו זה היה צריך להיות משולם. זה מעוגן בחוק הגנת השכר.
נכון שאני טוענת שהמנוחה לא היתה מבוטחת בפברואר 2003 למרות ששמה נכלל ברשימת המבוטחים בחודש פברואר כי התשלום נכנס בחודש מרץ וכך זה צריך להיות. נכון שאני מבססת את דבריי על סע' 8ב' לתקנון שבו כתוב שצריכים להיות משולמים בגינה תשלומים ובמקרה שלה לא שולמו בגינה תשלומים. החוק קובע שמעבירים את הכסף במועד תשלום המשכורת ומועד תשלום המשכורת על פברואר או מרץ.
מכללת אחווה העבירה תשלומים בהתאם לתקנות בהתייחס לחודש מרץ.
לשאלתך אם נכון שכאשר עובדת מתחילה להיות מבוטחת בחודש פברואר מכללת אחווה צריכה לשלם עבורה בחודש מרץ ואכן עשתה זאת אני משיבה שזה החוק. מבחינתנו מכללת אחווה פעלה בהתאם לחוק ולתקנון בהתייחס לתשלום ששולם במרץ עבור העובדת בגין דיווח המעסיק על חודש פברואר."

28.      גב' אורלי יצחק העידה מטעם המכללה כדלקמן:
"עובד הוראה יכול להיות מבוטח מהיום הראשון לעבודתו. לטענתך שאולי אנחנו מטעים את העובדים אני משיבה שאני אומרת זאת אחרי שהתייעצתי על זה עם נציג של קרן פנסיה ושאלתי מתי העובד מבוטח האם זה מהיום הראשון לעבודה או מהיום שאני מעבירה את הכסף והוא אמר שזה מהחודש הראשון לעבודה שבגינו מופרשים הכספים".

29.      בעקבות עדותה של גב' יצחק, הוסיפה גב' לדרמן דברים כדלקמן:
"אני מתארת לעצמי שמה שנאמר לעדה זה שיש תקנונים שלפיהם המעסיק יכול להודיע לקרן הפנסיה במועד מסויים שבו העובד התחיל לעבוד שהעובד עובד אצלו ושזו המשכורת שתהיה לו וקרן הפנסיה מחזירה הודעה לבטח את העובד הזה ממועד העסקה ולא ממועד התשלום אבל זה בתנאי שאותו מעסיק מבטח תחת הסכם קיבוצי את כל העובדים באותה קרן וצריכה להיות הודעה של המעסיק לענייננו כבר בפברואר. למיטב ידיעתי ב- 2003 זה לא היה קיים בשום קרן.
בתשובה לב"כ המכללה היכן הדברים כתובים אני משיבה שאפשר לראות את זה בתקנונים.
בתשובה לב"כ המכללה אני משיבה שנכון שלפי דבריי אף עובד לא היה מבוטח בחודש הראשון להעסקה שלו במבטחים אלא אם שילמו לו מראש בתחילת החודש."
(כל ההדגשות לא במקור)

30.      לטעמנו פרשנות הקרן שגויה.
בתקנה 8 אין התייחסות למועד ההצטרפות של חבר לקופת גמל אלא רק לעצם החברות בקרן.

31.      בהתאם לחוקי העבודה ומשפט העבודה המגן, חלה חובה על המעביד לשלם שכר עבודה לעובדיו בתום חודש העבודה.
מועד תשלום השכר אינו מאיין את יחסי העבודה עובר לתשלומו.
אין המשמעות כי עד לתשלום שכר העבודה לא היו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים.
רציונל זה צריך שיהא גם במסגרת הביטוח הפנסיוני, זאת לאור תכליתו.

32.     העדה מטעם הקרן, גב' לדרמן, התמקדה בעדותה על "רשימות" שמעביר המעביד לקרן.
על פי דבריה, הקרן מתיחסת רק לרשימות. רק לעובדים המצויינים ברשימות שולחת היא מכתבים שעה שלא מועברים בגינם דמי גמולים.
עוד העידה שעובד שאינו כלול ברשימות, מבחינתה אינו עובד כלל, וכי אין עליה חובה לברר אם הוא עדיין עובד ומדוע לא מועברים בגינו דמי גמולים.

ככל שזהו אופן הפעולה של הקרן, הרי שהדבר פועל לשני הכיוונים.
מחד - הקרן מחוייבת בחובת גילוי כלפי עובד המנוי ברשימות ואשר לא הועברו בגינו דמי גמולים.
מאידך - הקרן מחוייבת לבטח את אותו עובד הכלול ברשימות, אף אם טרם הגיע המועד להעברת דמי גמולים בגינו על ידי המעביד.

במקרה הנדון כאן, אישרה גב' לדרמן בעדותה כי שמה של המנוחה הופיע ברשימת העובדים של המכללה לחודש פברואר 2003.
מכאן שעל פי שיטת הקרן, חברותה של המנוחה בקרן החלה בחודש פברואר, אף אם טרם הועברו בגינה דמי גמולים.

33.     ב"כ הקרן מבקש כי ניישם במקרה הנדון את הוראת סעיף 16(א) לחוק חוזה ביטוח,הקובעת:
"חוזה ביטוח לכיסוי של סיכון שבעת כריתת החוזה כבר חלף או למקרה ביטוח שבאותה עת כבר קרה - בטל".

     תחולת חוק חוזה ביטוח על ביטוח פנסיוני, נדון בעניין ע"ע 629/97 משה אליאב ואח' - קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים אגודה שיתופית בע"מ פד"ע לו, 721:
"יש לזכור, כי אנו דנים בחוזה ביטוח מיוחד במינו, חוזה ביטוח מתחום הביטחון הסוציאלי. שני חוקים יוחדו לחוזה ביטוח. האחד הוא חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 והשני הוא חוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981. מכוחו של הראשון הוצא צו חוזה ביטוח (קביעת סוגי עסקאות עליהן לא יחול החוק, התשמ"ו-1986), וממנו הוצא במפורש חוזה ביטוח פנסיוני ("הוראות החוק לא יחולו על חוזי ביטוח שמתקשרת בהם קופת גמל לקצבה כמבטח"). חוק הפיקוח על עסקי ביטוח מכוחו הוצאה הודעת הפיקוח על עסקי ביטוח (ענפי ביטוח), התשמ"ה-1985, המסווגת את ענפי הביטוח השונים ובם "ביטוח פנסיה - קרנות פנסיה" (ראה מאמרו של הנשיא גולדברג הנ"ל בעמוד 104). למרות שחוזה ביטוח פנסיוני הוצא במפורש מחוק חוזה הביטוח, הרי שיש לזכור כי, מדובר בביטוח שהעיקרון הטמון בו הוא הבטחת צדק סוציאלי. לכן הכללים החלים בדרך כלל על היחסים המיוחדים בין מבטח למבוטח חלים אף ביתר שאת על היחסים בין קרן פנסיה למבוטחיה. יחסים מיוחדים אלו בין מבטח למבוטח הוגדרו באנגליה כיוצרים יחסי אמון מיוחדים, חוזים uberimae fidea, הדורשים חובת גילוי מיוחדת מוגברת מזו שבחוזה רגיל. על חובת גילוי מיוחדת זו ניתן ללמוד מסעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973. סעיף זה מגדיר "הטעיה" כ- "אי גיליון של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן".
הנסיבות בהן מדובר בענייננו הן נסיבות של התקשרות בביטוח בגיל צעיר לצורך הבטחת ביטחון כלכלי אידיבידואלי, כאשר היעד הסופי של הביטחון הסוציאלי הוא להבטיח עד כמה שניתן את רווחתו של כל אדם, ובמקרה שלנו - את רווחתו של הקשיש" (אריה ל.מילר, קצבות זקנה בדיני ישראל ובמשפט העמים, מחקר השוואתי, ירושלים תשנ"ב-1992, עמ' 11). חובה זו של גילוי מלא ונאמנות מוגברת נובעת, לא רק ממהות חוזה הביטוח הפנסיוני, לא רק מסעיף 15 לחוק החוזים, אלא גם מחובת תום הלב החולשת על כל אלה. הדברים נכונים לגבי כל חוזה הצטרפות לביטוח פנסיוני שפרט מתקשר בו בדרך כלל באמצעות הארגון היציג בהסכם קיבוצי; הדבר נכון פי כמה בענייננו כאשר התקשרות המערערים עם המשיבה נעשתה תוך שהמערערים עבדו בבנק והתקשרו להסכם ההצטרפות מרצונם ובראשית דרכם בעבודה".
     
וראו גם ע"ע 17/03 מריו ויינגוט נ' מבטחים (מיום 9.5.05).
     
34.     זאת במיוחד לאור תכליתו של הביטוח הפנסיוני המושתת על עקרון השוויון וההדדיות בין חברי קרן הפנסיה והגשמת "המטרה הסוציאלית של מתן פנסיה, תוך התחשבות בטובת כלל חברי הקרן" (ע"ע 629/97 הנ"ל).

35.     ניתן ללמוד על הדברים מהיקש לחוק הביטוח הלאומי.
תכלית שני ההסדרים, זה של קרנות הפנסיה ושזה של ביטוח לאומי לעובדים, דומה - הבטחת בטחון סוציאלי לעובד.

עיון בהוראות חוק הביטוח הלאומי מעלה כי העובד מבוטח על פי חוק, מהיום הראשון לעבודתו, זאת אף אם טרם הועברו בגינו תשלומים מטעם המעביד.
     ראו לעניין זה עב"ל 76/98 משה אהרוני - המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם, ניתן ביום 5.8.02.

     הלכה זו יש ליישם גם בכל הנוגע לביטוח הפנסיוני.

36.      פרשנות הקרן מביאה למצב אבסורדי, לפיו עובד לעולם אינו מבוטח בחודש הראשון לעבודתו.
     במיוחד התוצאה אבסורדית שכן הדבר מוסתר מהעובדים ולא נאמר להם או למעבידם על ידי הקרן.
     עם תוצאה כזו לא ניתן להסכין.

37.     חוק הגנת השכר קובע שעל המעסיק לשלם את דמי הגמולים בתום כל חודש עבודה.
החובה להעברת דמי הגמולים עם תשלום שכר העבודה היא מטעמי נוחות. אין הכוונה כי בכל חודש ראשון לעבודתו לא יהא עובד מבוטח כלל.
לא יתכן שתכלית ההוראה בחוק הגנת השכר הקובעת את מועד תשלום השכר, באה למנוע מהעובד מלהיות מבוטח בביטוח פנסיוני בחודש הראשון לעבודתו.

38.      גב' לדרמן ציינה בעדותה כי כיום ניתן לבטח את העובד בחודש הראשון לעבודתו, ללא העברת תשלום דמי גמולים עבורו.
     הקרן לא הצביעה על השוני בתקנונים, שבעקבותיו ניתן היום לבטח בקופת גמל גם מי שעוד לא הועברו עבורו דמי גמולים לקופה, אך לא ניתן היה לפעול באותה דרך בעבר.

39.     הקרן חוששת שקביעה כזו תביא לרמיה מצד מבוטחים.
אין זה המקרה שבו יש לחשוש מכך.
המנוחה החלה לעבוד ביום 1/2/03.
המנוחה אובחנה כחולה ביום 16/2/03.
אין ולו ראשית טענה במקרה הנדון כי החלה לעבוד על מנת להיות מבוטחת, או כי ידעה על מחלתה בטרם החלה לעבוד.
טענה כזו לא הועלתה, ולא בכדי.

40.     סוף דבר, אנו קובעים כי התובעת החלה חברותה בקרן הפנסיה מיום 1.2.03.

41.     זכאות לקצבת שארים
בהתייחס לזכאות לפנסית שאירים קובעת תקנה 28 לתקנות כדלקמן:
"א. נפטר חבר, יהיו שאיריו זכאים לפנסית שאירים בהתמלא כל התנאים הבאים יחדיו:
שולמו לקרן עבור החבר דמי גמולים במשך חודש אחד לפחות לפני פטירתו.
התמלאו המגבלות ו/או התניות שנקבעו, בהסכם ההצטרפות.
ב. אם הפטירה הינה תוצאה של התאבדות, תידרש תקופת אכשרה של 12 חודשים רצופים מיום ההצטרפות או חידוש החברות לפי המאוחר ועד הפטירה.
ג. אם הפטירה היא כתוצאה ממחלה או תאונה או מום שנקבעו לפני הצטרפות החבר לקרן או חידוש החברות בקרן, תידרש תקופת אכשרה של 60 חודשי חברות לפחות מיום ההצטרפות או חידוש החברות, לפי המאוחר ועד הפטירה, אלה אם נקבע אחרת לפי תקנה 8 (ה) לעיל."

42.     לאור הנתונים שהובאו בפנינו עולה כי התמלאו התנאים הקבועים בתקנה 28(א).
התובע וביתו, שהינם שאירי המנוחה, זכאים לקצבת שאירים.

43.     זכאות לקצבת נכות
בהתייחס לזכאות לפנסית נכות קובעת תקנה 36 לתקנות כדלקמן:
"א. חבר שכיר יהיה זכאי לפנסית נכות בהתמלא כל התנאים הבאים יחדיו.
חבר עצמאי או חבר בעל זכויות מוקפאות יהיה זכאי לפנסית נכות בהתמלא התנאים הקבועים בתקנות משנה 2-4 יחדיו:

  1. בעת שהחבר נהיה לנכה התקיימו יחסי עובד ומעביד בין החבר והמעסיק שעמו קיים הסכם לפי תקנה 8 לתקנות.
  2. שולמו לקרן עבור החבר דמי גמולים עבור חודש אחד לפני היותו לנכה.
  3. התמלאו המגבלות ו/או התניות שנקבעו בהסכם ההצטרפות.
  4. החבר הוכר כנכה ע"י הועדה הרפואית או שועדה רפואית עליונה קבעה זכותו לפנסית נכות, אלא אם נקבע אחרת על פי תקנה 8(ה) לעיל.

ב. אם הנכות היא כתוצאה ממחלה או תאונה או מום שנקבעו לפני הצטרפות החבר לקרן או חידוש החברות בקרן, תידרש תקופת אכשרה של 60 חודשי חברות לפחות מיום ההצטרפות או חידוש החברות לפי המאוחר ועד היותו לנכה, אלא אם נקבע אחרת על פי תקנה 8 (ה) לעיל."

44.      יש לבחון האם התמלאו כל התנאים שבתקנה.
מנספח יא' לכתב התביעה המתוקן עולה כי הועדה הרפואית בפניה הובא עניינה של המנוחה קבעה כדלקמן:
"... לפיכך הועדה בדעה, כי סרטן בשד שמאל עם גרורות גרמיות וגרורות בכבד אשר אובחן לראשונה בביופסיה ב- 16/2/03, אשר בעטיהם נפטרה הם מחלה קודמת ל-3/2003."

45.     משזו קביעת הועדה הרפואית, הרי שעל התובע היה לפעול בהתאם להוראות התקנון בכל הנוגע לערעור על מסקנות הועדה.
אין אנו יכולים בהליך זה לקבוע את זכאות המנוחה לקצבת נכות.
על התובע לפעול בענין זה בהתאם לתקנון הקרן.

46.      סוף דבר:
     התביעה כנגד הקרן מתקבלת.
     משהחלה המנוחה לעבוד ביום 1/2/03, הרי שהיתה מבוטחת בקרן ממועד זה, אף אם טרם הועברו דמי גמולים בגינה אלא רק בחוד ש מרץ.
     משכך, זכאי התובע לתשלום גמלת שארים עקב פטירת המנוחה.

     באשר לגמלת נכות, על התובע לפעול בהתאם לתקנות הקרן.

47.     התביעה כנגד המכללה נדחית.

48.     לאור הנסיבות המצערות שעולות מהתיק, אנו קובעים שכל צד ישא בהוצאותיו.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. גמלת שאירים לאלמן

  2. קצבת שארים רטרואקטיבית

  3. הגדרת "אלמנה" קצבת שארים

  4. הצעת חוק קצבת שארים ליתום

  5. קצבת שאירים לאלמן עם ילדים

  6. קצבת שאירים לאלמנת איש קבע

  7. קצבת שארים ליתום גמלאי צה"ל

  8. קצבת שאירים לאלמנת קצין בקבע

  9. פיצויי פיטורים לשאירים של העובד

  10. הזכאות לקצבת שאירים מקרן הפנסיה

  11. קצבת שאירים לאלמנה של עובד מדינה

  12. קצבת שארים ממבטחים לידועה בציבור

  13. גמלת שאירים קרן מקפת לידועה בציבור

  14. פנסיית שארים למשפחות עובדים אקדמאים

  15. האם הכנסה מפנסיה שוללת קצבת שאירים ?

  16. פיצויי פיטורים לשאיריו של עובד שנפטר

  17. פנסיית שאירים בגין תקופת עבודת המנוח

  18. אלמנה הזכאית לקצבת שאירים שחזרה ונישאה

  19. פיצויים המשתלמים לשאירים של עובד שנפטר

  20. פנסיית שאירים בגין תקופת עבודתו של המנוח

  21. תביעה לתשלום קצבת שאירים בגין פטירת המנוח

  22. הפסקת תשלום קצבת שאירים למנוחה, עקב שהותה בחו"ל

  23. שלילת זכאות לקצבת שאירים בשל הכרה כידועה בציבור

  24. קצבת שאירים נמוכה לאלמנה בגין אי הפרשות לקרן פנסיה

  25. כללי שירות המדינה (גימלאות) (מענק לשאירים), תשט"ז-1956

  26. בעלה של המנוחה הגיש תביעה כשאיר עתר לתשלום פיצויי פיטורים

  27. תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת שאירים לאלמנה שנישאה) תשל''ז-1976

  28. תביעת שאירי עובד שנפטר לתשלום פיצוי בשיעור פנסיית שאירים מהוונת

  29. תקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זיקנה ושאירים), תשל''ז-1976

  30. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון