להלן גזר דין בנושא גזר דין בעבירת העסקת עובדים זרים: גזר דין 1. בפני שני כתבי אישום מאוחדים (ת.פ. 270/03 ות.פ. 568/03) בהן הורשעו הנאשמות, על פי הודאותיהן, במסגרת עסקת טיעון. 2. העבירות בהן הואשמו והודו הנאשמות הינן - הנאשמת 1 - ג'ט ניהול בע"מ - עבירה על סעיף 2(א)(1)(2) לחוק העסקת עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) התשנ"א - 1991, עבירה על סעיף 29 לחוק העונשין התשל"ז - 1977 ועבירה על סעיפים 2(א), 10(א), 20(א) ו-(ג) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כח אדם התשנ"ו - 1996. הנאשמת 2 - ענת וארון ייזום ובניה בע"מ - עבירה על סעיפים 2(א)(1), 2(א)(2), 2(ב)(2), 2(ב)(3), 2(ב)(7) ו-5 לחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) התשנ"א - 1991. הנאשמת 3 - ענת וארון - עבירה על סעיפים 2(א), 2(א)(1), 2(א)(1)(2), 2(א)(2), 2(ב) (2), 2(ב)(3), 2(ב)(7) ו-5 לחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) התשנ"א - 1991 ועבירה על סעיפים 2(א), 10(א), 20(א) ו-(ג) ו-21(א)(ב) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כח-אדם התשנ"ו - 1996. 3. הנאשמת 1 הינה חברה בע"מ אשר בזמנים הרלוונטיים לכתבי האישום עסקה, בין היתר, בתחום גיוס עובדים זרים ובאספקת שירותי כח אדם של עובדים שאינם אזרחי ישראל או תושביה לשם עבודה אצל אחרים. הנאשמת 2 הינה חברת כח אדם בע"מ אשר בזמנים הרלוונטיים לכתבי האישום עסקה בגיוס עובדים ובהספקת שירותי כח אדם של עובדיה לשם עבודה אצל אחרים. הנאשמת 3 שימשה בזמנים הרלוונטיים לכתבי האישום כמנהלת פעילה בנאשמת 1 וכבעלים של הנאשמת 2. 4. הצדדים כולם הגיעו להסדר טיעון לפיו יושת על הנאשמת 1 קנס בגובה 532,080 ₪, על הנאשמת 2 קנס בגובה 136,600 ₪ ועל הנאשמת 3 קנס בגובה 70,000 ₪. כן התחייבו הנאשמות כולן להימנע מביצוע עבירות על החוקים מושא כתבי האישום למשך 3 שנים בסכום גלובלי של 104,400 ₪. 5. במסגרת הסדר הטיעון ביקשו הנאשמות לצרף , לפי סעיף 39 לחוק העונשין התשל"ז- 1977, תיקי חקירה התלויים ועומדים במשרד התעשיה המסחר והתעסוקה לפי רשימה שתוגש לבית הדין לאחר הרשעה ובטרם מתן גזר הדין המוסכם, שינתן בכתבי האישום. עוד נקבע בהסדר הטיעון שהוא יחול על תיקי חקירה שידועים למאשימה מתוך המאגר הממוחשב המצוי ברשותה וכי הקנס בתיקי החקירה יחושב לפי מפתח של 10,000 ₪ לעובד , לעבירה. 6. בהכרעת דין מיום 2.3.05 הורשעו הנאשמות על פי הודאתן בעבירות שיוחסו להן בכתבי האישום. 7. במועד הכרעת הדין בקשו הצדדים לקבוע מועד לשמיעת טיעונים לעונש, נוכח הבקשה שבהסדר הטיעון לצרוף תיקי חקירה. 8. בין ב"כ הצדדים התנהל מו"מ ממושך ביחס לרשימה סופית של תיקי חקירה וביום 29.12.05 הוגשה לבית הדין רשימה סופית הכוללת שמות 223 עובדים זרים לגביהם נפתחה חקירה, כאשר הסכום המצטבר של תיקי החקירה, לפי מפתח של 10,000 ₪ לעובד, לעבירה הינו - 2,880,000 ₪ (להלן - הרשימה). 9. במועד הדיון ביקשו הצדדים לאשר את הסדר הטיעון אליו הגיעו וטענו לעניין תיקי החקירה. הצדדים הסכימו כי כל קנס שיוטל בגין תיקי החקירה יוטל על הנאשמות 1 ו-2 בלבד. 10. המחלוקת שנתגלעה בין הצדדים עניינה בגובה הקנס המירבי שניתן להטיל בגין תיקי החקירה. בעוד המאשימה טוענת שהמפתח לחישוב כל אחת מהעבירות שבתיקי החקירה צריך להיות מחושב לפי 10,000 ₪ לעובד, לעבירה וסה"כ בגין העבירות מושא תיקי החקירה 2,880,000 ₪, טוען ב"כ הנאשמות שהמפתח לחישוב צריך להיות מחושב לפי 5,000 ₪ לעובד, לעבירה וסה"כ 1,440,000 ₪. 11. טיעוני המאשימה: א. הסכום המצטבר של תיקי החקירה עומד על סך 2,880,000 ₪ כפי שמפורט ברשימה כאשר החישוב נעשה לפי מדיניות התביעה , מפתח של 10,000 ₪ לעובד, לעבירה. ב. הסדר טיעון זה בא לשקף אינטרס ציבורי אשר יש בו כדי להגן על המדיניות הכלכלית והחברתית של אבטלה, יצירת מקומות עבודה. מדיניות זו מצאה את ביטויה בשינויים ובתיקונים שעבר חוק עובדים זרים לחומרה מידי מספר שנים הן בפן העונשי והן בפן המנהלי - ובכך הובעה המדיניות החמורה לעניין עבירות על חוק עובדים זרים. ג. מדובר בכתבי אישום רבי אישומים. ד. הנאשמות שימשו כקבלן כח אדם וגרפו רווחים נכבדים בהעסקה בלתי חוקית ועל כן על הנאשמות ליתן את הדין ביחס לחומרת העבירות. ה. מדובר בתיקי חקירה שאינם תיקים בגדר קנס מינהלי והקנס המירבי העונשי בכל אחד מהתיקים עומד על 104,400 ₪ לעובד, לעבירה. ו. יחד עם זאת, משהנאשמות הודו בעבירות המיוחסות להן בכתבי האישום והביעו רצונן לצרף את תיקי החקירה הרי שנחסך זמן שיפוטי יקר וכן נחסכו הוצאות ניכרות למאשימה ועל כן יש לאשר את הסדר הטיעון ובנוסף להטיל על הנאשמות 1 ו-2 קנס בסכום כולל של 2,880,000 ₪ בהתייחס לתיקי החקירה וביחס לנאשמת 3 להסתפק בקנס המופיע בהסדר הטיעון. 12. טיעוני הנאשמות: א. הנאשמות 1 ו-2 וכן הנאשמת 3 לא גרפו רווחים ולא התעשרו. ב. הנאשמת 3 מצאה עצמה, בגיל צעיר יחסית, נאלצת להתמודד עם בעיות קשות ולחצים אישיים, מקצועיים וכלכליים, יחד עם עומס עבודה בלתי נסבל והתמודדויות קשות עם רשויות וגורמים שונים ללא עזרה ותמיכה. ג. הנאשמות שיתפו פעולה באופן מלא , על מנת לחסוך מזמנו של בית הדין. ד. ב-31.7.03 שונה החוק באופן שהקנס המינהלי המירבי לעבירה עלה מ-5,000 ₪ ל-10,000 ₪. רוב תיקי החקירה נעברו לפני תאריך זה כך שהסכום המירבי לעבירה מינהלית צריך לעמוד על 5,000 ₪ ויש לערוך החישוב לפי מפתח של 5,000 ₪ לעבירה. על אף שבתחילה המאשימה הסכימה להעמיד את הסכום המירבי לעבירה על סכום זה, בהמשך שינתה היא את עורה ועמדה על סכום מירבי של 10,000 ₪ לעובד, לעבירה. ה. הקנסות עליהם הוסכם בהסדר הטיעון והמסתכמים בקרוב ל-800,000 ₪ הם כבדים יחסית ומשקללים אף את העובדה שהנאשמות ביקשו "לנקות את השולחן" ולפתוח דף חדש ע"י צירוף תיקי החקירה. ו. יש להעמיד את הקנס על סך 5,000 ₪ לעובד, לעבירה כך שסך הסכום בגין תיקי החקירה יעמוד לכל היותר על 1,440,000 ₪. 13. השיקולים הבאים בחשבון לחומרא הם אלה: א. מקובלת עלי טענת המאשימה שעסקינן בעבירה חמורה - העסקת עובדים זרים בהיקף גדול וברציפות במשך שנים, פוגעת בעובדים הישראליים, במיוחד בתקופות בהן שיעור האבטלה גבוה. כאשר ההעסקה של העובדים הזרים נעשית בלא היתר כדין, הפגיעה היא לא רק בעובדים הישראליים אלא גם בעובדים הזרים עצמם. מדיניות זו מצאה ביטוי בשינויים ובתיקונים שעובר חוק עובדים זרים מידי מספר שנים, שינויים לחומרא הן בפן העונשי והן בפן המנהלי. החוק אוסר העסקת עובדים זרים שלא כדין שכן בשעה כה קשה למשק הישראלי, אין להקל ראש באבטלה הנגרמת כתוצאה מהעסקת עובדים זרים, באופן בלתי מבוקר והמוני. בית הדין הארצי לעבודה פסק כי העסקת עובדים זרים הינה עבירה חמורה, ובלשון בית הדין: "לחובתו של המשיב עלינו לציין כי מדובר בעבירה חמורה, במיוחד כאשר העסקת עובדים זרים ללא היתר הופכת להיות בעיה חברתית ומוסרית. העסקת עובדים זרים, ללא היתר וללא הפיקוח של החוק ומשרד העבודה והרווחה המבטיח להם תנאי עבודה הוגנים, פוגעת גם בתנאי עבודתם של עובדים מקומיים רבים הצריכים להתחרות בשוק העבודה עם "עבודה זולה". אנו מצווים מכוח עקרונות הדמוקרטיה של מדינת ישראל ומורשת ישראל להעניק יחס הוגן לזר. לפיכך, אין להטיל קנס סמלי או נמוך על המעסיק פועלים זרים ללא היתר מבלי שקיימים נימוקים מיוחדים, דבר שאינו קיים במקרה דנן". (ע"פ 1001/01 מדינת ישראל- נפתלי ניסים, פד"ע לח 145) ב. מקובלת עלי גם טענת המאשימה לפיה הנאשמות שימשו כקבלן כח אדם וגרפו רווחים נכבדים והכל כתוצאה מהעסקה בלתי חוקית. כעולה מהרשימה שהוגשה לבית הדין הנאשמות העסיקו במשך תקופה של כ-4 שנים 223 עובדים זרים. דבר זה מלמד כי העסקת עובדים זרים אצל הנאשמות הפכה לשיטה של ממש. לא מדובר במקרה חד פעמי , במעידה חד פעמית, אלא בעסק רחב היקף המהווה את עסקן הרגיל והיומיומי של הנאשמות אשר כעולה מהרשימה שהוגשה לבית הדין, פעל באופן שיטתי במשך מספר שנים תוך התעלמות מוחלטת מהחוק וזלזול של ממש בו. אוסיף עוד כי העסקת עובדים זרים שלא כדין, בהיקף כה רחב מביאה בהכרח לפגיעה לא רק בעובדים הישראליים (הגברת האבטלה) אלא גם בעובדים הזרים עצמם נוכח העובדה כי לא קיים פיקוח על העסקתם בתנאי עבודה הוגנים ובתשלומי זכויות על פי דין. ג. כל תיק חקירה שיבשיל לכדי עבירה ויוגש בגינה כתב אישום - העונש המקסימלי בגינה יהא 104,400₪ ואילו הקנס המבוקש חושב לפי 10,000₪ לעבירה. 14. השיקולים הבאים בחשבון לקולא הם אלה: א. הנאשמות חסכו זמן שיפוטי יקר והוצאות כבדות מהמאשימה בכך שחסכו ניהול חקירות בכל אחד מתיקי החקירה וכן הגשת כתבי אישום והיו נכונים לצרף את תיקי החקירה בשלב כה מיקדמי. ב. במספר מקרים המופעים ברשימה חלף זמן רב ממועד ביצוע העבירות ועד היום. ג. מדובר בתיקי חקירה שטרם הבשילו לכדי כתבי אישום ולא ברור כיום בכמה מהם אכן היה מוגש כתב אישום. ד. נכונות הנאשמות להודות בשלב מוקדם גם ביחס לעבירות בגינן הוגש כנגדם כתב אישום ובגינם משלמות הן סכום של 738,680₪ במסגרת הסדר הטיעון. 15. סוף דבר: בשים לב לנסיבות (כתבי אישום בגין העסקת 18 עובדים זרים ותיקי חקירה בגין העסקת 223 עובדים זרים כאשר הקנס הינו לעובד, לעבירה), לחומרא ולקולא כפי שפורטו לעיל והצורך לאזן ביניהם, הנני מחליטה כלהלן - א. הנני מאשרת את הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים בתיקים בהם הוגשו כתבי אישום ולפיו - הנני מטילה על הנאשמת 1 קנס בגובה 532,080 ₪, אשר ישולם ב-10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים בסך 53,208 ₪ לחודש, החל מיום 20.10.06 וכל 20 לחודש שאחריו. הנני מטילה על הנאשמת 2 קנס בגובה 136,600 ₪, אשר ישולם ב-10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים בסך 13,660 ₪ לחודש, החל מיום 20.10.06 וכל 20 לחודש שאחריו. הנני מטילה על הנאשמת 3 קנס בגובה 70,000 ₪, אשר ישולם ב-25 תשלומים חודשיים שווים (מספר התשלומים כפי שהסכימו הצדדים) ורצופים בסך 2,800 ₪ לחודש, החל מיום 20.10.2006 וכל 20 לחודש שאחריו. ב. בנוסף, באשר לתיקי החקירה - בהתחשב בשיקולים שהובאו לעיל, הנני מטילה על הנאשמות 1 ו-2, ביחד ולחוד, קנס בסך 1,500,000 ₪, אשר ישולם ב- 120 תשלומים חודשיים שווים ורצופים (מספר התשלומים כפי שהסכימו הצדדים) בסך 12,500 ₪ לחודש, החל מיום 20.10.2006 וכל 20 לחודש שאחריו. ג. היה והנאשמות תעבורנה עבירה על חוק העסקת עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) התשנ"א - 1991 בתוך 3 שנים ממועד גזר הדין יושת עליהן קנס בסך 104,400 ₪.משפט פליליהעסקת עובדים זריםעובדים זרים