ביטול מכתב פיטורים למורים

להלן פסק דין בנושא ביטול מכתב פיטורים למורים: פסק דין 1. ביום 28/5/07 עתרה המבקשת בבקשה לצו מניעה זמני, שיורה למשיבה שלא למסור למורים מכתבי פיטורים עד ליום 31/5/07. 2. לאחר דיון בבקשה, נתנו סעד זמני ביום 31/5/07, כדלקמן: "לאור האמור, בשלב זה של ההליך הזמני אנו קובעים כדלקמן: א. א. מורי המגזר ההתיישבותי - הבקשה מתקבלת. משהיו הם ברובם ברשימת ה- 500 ולא הסכימו לפרישה במסגרת ה- 300 שלהם התחייבה ההסתדרות, הרי שהמדינה מנועה מלפטרם. אנו מורים שלא לכנס ועדות פריטטיות בעניינם ו/או להוציא להם מכתבי פיטורים וזאת עד לדיון בסעד העיקרי. ב. ב. לגבי הגננות במחוז הצפון ובמחוז חיפה ולגבי העובד במחוז הדרום - אך ורק בשל השיקול הכלכלי כמפורט לעיל, אנו מורים כי מכתבי הפיטורים לעובדים אלה יוצאו היום, אך לא ימסרו בשלב זה לעובדים. המכתבים יופקדו בתיק בית הדין עוד היום. בתום ההליך העיקרי יוחלט מה יעלה בגורלם". 3. בתום הדיון נמסרו לבית הדין מכתבי פיטורים והופקדו בכספת בית הדין. 4. ביום 5/6/07 וביום 26/6/07 התקיים דיון בסעד העיקרי. ב"כ המדינה הודיעה שאין בכוונתה לחקור את המצהיר מטעם המבקשת, מעבר לחקירתו בהליך הזמני. עדי המשיבה נחקרו - מר ציון שבת - מנהל אגף בכיר לכ"א בהוראה ממשרד החינוך, וגב' עפרה בר טוב - סגנית בכירה לממונה על השכר ממשרד האוצר. בדיון נשמעו דבריה של גב' ברכה אוחיון - סגן מנהל מחוז למנהל במחוז הצפון של משרד החינוך. 5. בתום הדיון הוגשו סיכומים בכתב. 6. אלה העובדות העולות מחומר הראיות: א. משרד האוצר ומשרד החינוך ניהלו משא ומתן מול הסתדרות המורים, בנוגע למכסות פרישה מרצון של עובדי הוראה לשנתיים הקרובות. ב. ביום 6/3/07 נחתם הסכם בעניין זה (להלן - הסכם מרץ 2007), בו נאמר כדלקמן: "על סדר היום: ישיבה אצל הממונה על השכר מיום 6/3/2007 סוכם כדלהלן: (לשנתיים הבאות) 1. מכסות פרישה יעמדו על 1,300 מתוכם 300 מרשימה בלעדית של מ. החינוך; מורים שחייבים לפרוש מהמערכת. ה- 300 יבחרו מתוך רשימה של 500 שתורכב בלעדית ע"י מ החינוך. הסתדרות המורים מתחייבת לאפשר פרישתם של ה- 300. 2. תנאי פרישה לקבוצת ה- 1,000: מענק חד פעמי של 40,000 + 5 ח.ה. לקבוצת ה- 300: מענק חד פעמי של 50,000 + 6 ח.ה. 3. הממונה על השכר דרש שקט תעשייתי במשך שנה"ל הנוכחית. 4. הכל כפוף לאישור שר האוצר". ג. משרד החינוך לא חתם על המסמך הנ"ל. מחומר הראיות כפי שיובהר להלן, עולה כי היה שותף להסכמות וכי הן היו על דעתו. ד. ביום 9/5/07 או בסמוך, הודע למבקשת, לראשונה, כי עקב בעיות מיוחדות שנוצרו, יהיה צורך לפטר מורים וגננות מהמגזר ההתיישבותי וממחוז הצפון. ז. המבקשת הודיעה למשרד החינוך, במכתב מיום 13/5/07: "... 4. רק עם קבלת כל הפרטים המבוקשים, נוכל להתייחס לבקשתך לקיים הליכי פיטורים מנהליים. 5. למותר לציין כי בשלב זה, הורנו שלא לקיים ועדות פריטטיות, כל עוד לא נקבל ממך את כל הפרטים המבוקשים". ח. במהלך אמצע מאי, נשלחו למורים ולגננות מכתבי זימון לועדות פריטטיות ולשימועים, בקשר עם הכוונה לנקוט נגדם בפיטורים מנהליים. ט. המורים והגננות לא התייצבו לועדות הפריטטיות. כמו כן לא התייצב נציג של הסתדרות המורים בועדה הפריטטית. י. לעובדי ההוראה שלא התייצבו, נשלח מכתב כדלקמן: "מאחר ולא נענת להזמנתנו שנשלחה אליך בדואר רשום ובהודעה טלפונית ע"י המפקחת הממונה עליך, הרינו להודיעך שהועדה הפריטטית דנה בעניין הפסקת עבודתך בגין סגירת גן שלא בנוכחותך. הודעה על החלטתנו בנושא תשלח אליך עד ה- 31/5/07". יא. כאמור, הוגשה הבקשה לתיק ביום 28/5/07, התקיים דיון ביום 31/5/07 וניתנה החלטה בסעד הזמני. ה. באשר למורים במגזר ההתיישבותי, לאחר שנושא זה נדון בהליך הזמני, קבענו כי משנכללו ברשימת ה- "500" שמתוכם נבחרו 300 שחייבים לפרוש, הרי שאין עילה לפיטוריהם. לפיכך הורינו שלא יוצאו לעובדים אלה מכתבי פיטורים. ו. לפיכך, משחלף התאריך הקובע - 31/5/07, הדיון בעניינם בהליך העיקרי, התייתר. נותר לדיון עניינם של הגננות באזור הצפון וכן מורה אחד, מר אוסם. 6. אלה טענות המבקשת - הסתדרות המורים: א. משרד החינוך היה מעורב במו"מ לקראת חתימת הסכם מרץ 2007, והיה שותף לגיבוש תנאי ההסכם. ב. מכסות הפרישה שסוכמו, נותנות מענה גם לצרכי צמצום בכח אדם. מכסת ה- 300 שגובשה בהסכם מרץ 2007, באה כצורך של המערכת בפיטורי עובדים. ג. בשנים קודמות נהגו הצדדים להסדיר את סיום עבודתם של עובדי הוראה שחוקים או עודפים, בחוזה אחד. ד. במהלך המו"מ לקראת ההסכם ממרץ 2007, היה למשרד החינוך מידע שלא שיתף בו את הסתדרות המורים, והוא - הצורך לצמצם במורים עקב קיצוצי תקציב נוכח פסיקת בג"צ, והצורך לצמצם בחינוך התיישבותי - כולם היו ידועים עוד קודם למרץ 2007. ה. משרד החינוך פעל בניגוד להוראות החוק. חוק לימוד חובה התש"ט - 1949 קובע כי האחריות על גני הילדים היא למדינה בשיתוף עם הרשות המקומית, ולכן אין די בקבלת הודעה ע"י הרשות שאינה מתכוונת לפתוח גן בשנת לימודים מסויימת. ו. לא היתה מניעה לקבל מידע מהרשויות לגבי פתיחת גני ילדים, במהלך מרץ 2007. ז. היה על משרד החינוך לגלות, בעת המו"מ, את הצורך שעלול להתעורר לעניין פיטורי מורים במחוזות השונים ובמגזר ההתיישבותי. ח. משרד החינוך הפר את החובה שנקבעה בחוזר מנכ"ל לב/8, המחייבת מו"מ עם ארגוני המורים "בסמוך לסיום ההרשמה לבית הספר, היינו - ה- 10 לאפריל …". ט. סעיף שקט תעשייתי שבהסכם 3/07 מהווה הוכחה שהסכם זה היה אמור להסדיר את נושא כ"א לשנה"ל הבאה. י. מאזן האינטרסים נוטה לטובת קבלת הבקשה. 7. להלן עמדת המדינה כפי שעולה מהתגובה ומהסיכומים: א. המדינה נהגה כדין ובתום לב, תוך כיבוד מלא של ההסכם עם המבקשת. ב. הפיטורים המנהליים הנדונים כאן הם פיטורי כורח, ואין דבר בינם לבין ההסכם ממרץ 2007. ג. הסכם מרץ 2007 נועד להסדיר נושא מכסות לפרישה מוקדמת, שעה שאין מניעה שבמקום הפורשים ישובצו עובדי הוראה אחרים (בניגוד לפיטורי צמצום - שאין מביאים עובדים אחרים במקום המפוטרים). ד. יש לפרש את הסכם 3/07 באופן כזה שההסכם חל רק על פרישה מרצון ולא על פיטורים. ה. מנהל תקין מחייב מתן אפשרות למערכת לצמצם עובדים על ידי פיטורים, שאחרת תגיע המערכת פעם נוספת למצב של חוסר יעילות. ו. בשנים קודמות נמשכו הדיונים לחודשי הקיץ, עד אוגוסט. ז. משרד החינוך לא ידע במרץ, על הצורך הצפוי בפיטורי עובדים. המידע מהרשויות אודות הגנים שיפתחו, מתקבל מאוחר יותר ובשנה הנוכחית - במחצית אפריל, לאחר חופשת הפסח. ח. בתחילת מרץ לא היה ידוע לאנשי משרד החינוך מה יהיו ההשלכות כתוצאה מיישום החלטת בג"צ לעניין אזורי עדיפות לאומית. ט. סעיף השקט התעשייתי נדרש ע"י הממונה על השכר רק לנושא הפרישה מרצון. י. בהסכמים משנים אחרות ניכר כי כל שנה נדונה לגופה, כל הסכם שונה מרעהו. יא. המדינה פעלה בתום לב. מרגע שנודעה הבעיה, הודע הדבר למר דיעי מהסתדרות המורים ונעשו מאמצים לפתור הבעיה. בכלל זאת - הפניה לבג"צ על מנת לדחות את רוע הגזירה. יב. לכל היותר ניתן לטעון כנגד המדינה כי שגתה או נקלעה לאי הבנה מצערת בתום לב, אך אין מדובר בהסתרה, בנדון וכיו"ב. יג. משמעות הסעד המתבקש היא כי עשרות עובדי הוראה יקבלו שכר במשך שנה תמימה מהקופה הציבורית, בחריגה מהתקציב, ללא שיש למערכת צורך אמיתי בשיבוצם. המשמעות הכספית היא כ- 140,000 ₪ לכל גננת לשנה. יד. אף אם בית הדין מצא שהמדינה חרגה מההסכם, הרי שלא נפל פגם היורד לשורשו של עניין ומצדיק סעד כה קיצוני של ביטול הפיטורים וזאת בניגוד לאינטרס הציבורי. 8. בהתאם להחלטתנו מיום 26/6/07, פרטה ב"כ המדינה בסיכומיה את מצבת העובדים שאליהם מתייחס הסכסוך נכון להיום: "למען הסדר הטוב יצויין, כי כיום טרם נמצא שיבוץ ל- 63 גננות ממחוז הצפון (מתוך כ- 170 ברשימה המקורית). ייתכן שניתן יהיה לצמצם עוד את הרשימה, והמשיבה מחוייבת לעניין זה כיום, כפי שהיתה מאז התעורר הצורך בפיטורין. בנוסף על גננות אלה טרם נמצא פתרון למורה אחד במחוז הדרום ול- 12 עובדי הוראה בחינוך ההתיישבותי (מתוך 40 עובדי הוראה שהיו ברשימה לכתחילה), אשר להם ממילא גם לא הוצאו מכתבי פיטורין בטרם ה- 31.5, בהתאם להחלטת בית הדין הנכבד בהליך הזמני. עניינם של שאר המחוזות שעמדו לדיון בתחילת ההליך (מחוז ירושלים ומחוז חיפה) נפתר במלואו". 9. אלה הסוגיות העומדות להכרעה א. האם בחתימת המסמך מיום 6/3/07, מוצו הצמצומים בכח האדם במשרד החינוך לשנה"ל הבאה, והאם קיימת מניעות מצד משרד החינוך לפטר מורים או גננות, בפיטורים מנהליים, מעבר למכסות הפרישה שצויינו במסמך. ב. האם פעל משרד החינוך בענין זה בתום לב. ג. היה ונקבע שהמסמך משקף את כל הצמצומים הצפויים בכח אדם במשרד החינוך, האם די בכך כדי ליתן צו מניעה כנגד הפיטורים או שמא יש להתחשב גם בשיקולים כלכליים. 10. במהלך הדיון הוצגו הסכמים ומסמכים בין הסתדרות המורים לבין משרד האוצר ו/או משרד החינוך משנים קודמות: מב/2 - הסכם קיבוצי מיום 4/5/03, בין ממשלת ישראל - הממונה על השכר במשרד האוצר ומנכ"ל משרד החינוך, לבין הסתדרות המורים. ההסכם עוסק בפיטורי עובדי הוראה עקב קיצוץ בתקציבי משרד החינוך. הסעיף כולל הוראה בדבר שקט תעשייתי. מב/3 - הסכם מיום 13/4/04, בין משרד החינוך לבין הסתדרות המורים, העוסק בפיטורים מנהליים לקראת שנה"ל תשס"ה. משרד האוצר אינו צד להסכם. מב/4 - הסכם קיבוצי מיום 31/8/05, בין ממשלת ישראל, משרד האוצר, משרד החינוך ומרכז השלטון המקומי, לבין הסתדרות המורים. ההסכם עוסק במו"מ לקראת הנהגת רפורמה במערכת החינוך. בסעיף 6 להסכם כלולים תנאים לסיום עבודה לעובדי הוראה המועסקים בשירות המדינה, הן במסלול פרישה לגמלאות והן במסלול פיצויי פיטורים (למי שאינו בר פרישה). 11. גב' ברכה אוחיון ומר ציון שבת, הבהירו כי ההרשמה לגני הילדים ברשויות המקומיות מתבצעת בחודשים פברואר ומרץ, וכי רק לאחר מכן יכולות הרשויות לדעת מה מספר הנרשמים לגני ילדים, והאם בכוונתן לפתוח את כל גני הילדים. נטען כי כתוצאה מכך - משרד החינוך יכול לדעת מה כח האדם הנדרש לשנה"ל הבאה, רק בחודש מאי ולא קודם לכן. 12. ביום 27/2/06 ניתן פסק הדין בבג"צ 11163/03 ועדת המעקב העליונה לענייני הערבים בישראל ואח' נ' ראש ממשלת ישראל. בפסק הדין קבע בית המשפט העליון, בשבתו בבית המשפט הגבוה לצדק, כי החלטת הממשלה שמתייחסת לקביעת אזורי עדיפות לאומית בתחום החינוך, דינה להתבטל. פסק הדין עוסק ומתייחס להבטים השונים של החלטת הממשלה בעניין אזורי עדיפות לאומית, ומציין כי משמעותם היא בין השאר הקלות בתשלום שכר לימוד בגני ילדים ועוד (עמ' 45 לפסק הדין). בית המשפט העליון התייחס גם לנפקות של ביטול ההחלטה, לכך שגורמים רבים הסתמכו על מצב הדברים הקיים על פי אזורי העדיפות הלאומית בתחום החינוך. לפיכך נקבע כי פסיקת בג"צ תחל בחלוף שניים עשר חודשים ממתן פסק הדין, היינו מבפרואר 2007. 13. לתיק הוגשה ראיה נוספת - בקשה של פרקליטות המדינה לבג"צ מיום 1/3/07 בבקשה להאריך את המועד שנקצב בפסק הדין, עד ליום 1/9/07. הטעמים שפורטו בבקשה הם, בין השאר, כי הקצאת תקציבים בתחום החינוך מתבצעת בהתאם למועדי שנת הלימודים וכי התקציבים לשנת הלימודים הנוכחית הוקצו עובר לתחילתה, וביטולם במהלך שנת לימודים עלול ליצור קשיים רבים ולהביא לפגיעה בתלמידים (סעיף 7 לבקשה ואילך). 14. מכאן עולה שבמועד הדיונים בין משרד האוצר להסתדרות המורים (בהשתתפות פעילה של משרד החינוך), אודות הסכם 3/07, ידעו אנשי משרד החינוך, כמו גם אנשי משרד האוצר, על קיצוץ צפוי בתקציבים של מחוזות שונים ובכללם מחוז הצפון. לכן, טענתו של מר שבת לפיה בעת המשא ומתן לא עלה על דעת המשרד לפטר עובדי הוראה, נשמעת בעייתית בהקשר זה. טוענים מר שבת וגב' אוחיון כי הסיבה לאי פתיחת גנים במחוז הצפון אינה הקיצוצים בעקבות פסיקת בג"צ, אלא העובדה שילדים לא נרשמו לגנים של המועצות המקומיות כי אם לגנים פרטיים. לכך נשיב - ראשית, שעה שפסיקת בג"צ מחייבת קיצוץ תקציבי ושעה שמשרד החינוך פונה בראשית מרץ 2007 לבג"צ בבקשה להארכת מועד לביצוע פסק הדין ומפרט את הקשיים שבפניהם יעמוד היה ולא יוארך המועד, הרי שקשה לקבל את טענת אנשי משרד החינוך, בדבר העדר קשר בין פסיקת בג"צ לבין הפיטורים הנדרשים. שנית, אף אם נכונה טענת אנשי משרד החינוך בענין זה, מן הראוי היה שמשרד החינוך יצפה נושא זה, ויהיה ערוך לכך לכל הפחות במהלך חודשים מרץ - אפריל, שכן אף לשיטתם - ההרשמה לגני הילדים היא בחודשים פברואר ומרץ. 15. בהקשר זה יצויין כי הבקשה הוגשה גם בהתייחס למורי המגזר ההתישבותי. לגביהם קבענו בסעד הזמני כי משהיו ברשימת ה- 500 שמסר משרד החינוך (רשימה שמתוכה היה על ההסתדרות "לחייב" פרישה של 300 עובדי הוראה) ולא סוכם על פרישתם, אין עוד מקום לפטרם עתה. נושא זה רלבנטי גם לכאן. לדברי מר שבת, ידע כבר במרץ 2007 שאין לו פתרון במערכת למורים מהמגזר ההתישבותי. משמע - ידע שאם מורים אלה לא יכללו ברשימת ה- 300 שתפרוש, לא תהיה ברירה אלא לפטרם. מדוע, אם כן, לא הודיע - כבר לקראת הסכם מרץ 2007, שלגבי מורים אלה חובה שהם עצמם יפרשו שאם לא כן - יפוטרו. מכאן ראיה נוספת לכך שנושא הפיטורים הצפויים, בנוסף למכסות הפרישה, היה ידוע למשרד החינוך כבר במרץ 2007. 16. אנו קובעים, אם כן, כי אנשי משרד החינוך צפו כבר לפחות בחודש מרץ שיתכנו קיצוצים נדרשים בכח אדם, אף אם לא ידעו לאמר בדיוק באיזה היקף. משכך - היה על משרד החינוך ליידע את הצדדים בעניין זה, כבר במו"מ לחתימת הסכם מרץ 2007. בכל מקרה, מסירת הודעה ראשונה על כך בראשית חודש מאי, סמוך לתאריך הקובע לפיטורי עובדי הוראה, מהווה פעולה שלא כדין. 17. בהסכם מרץ 2007 מופיע סעיף של שקט תעשייתי. ההסכם מנוסח כך שהדרישה לשקט תעשייתי היא דרישה של הממונה על השכר. גב' עפרה בר טוב ממשרד האוצר העידה מה היו הסיבות להכללת הסעיף בהסכם: "... כיוון שנושא מכסות פרישה הוא נושא שמוביל לאי פתיחת שנת לימודים דרשנו שזה לא יהווה עילה לפתיחת שנת הלימודים הקרובה. הרעיון היה שמאז שחותמים ובטח לקראת שנת הלימודים לא תהיה בעיה". (ההדגשה הוספה) 18. מההליכים בתיק כמו גם מההגיון הבריא עולה כי למשרד האוצר יש אינטרס ששנת הלימודים תפתח כסידרה, ולשם כך מוכן הוא להעמיד תקציב. האבחנה של העדה בין תקציב למכסות פרישה לבין פיטורי צמצום, אינה מתיישבת עם ההגיון. לא סביר בעיננו שהממונה על השכר דורש סעיף שקט תעשייתי כתנאי למכסות פרישה, ומנגד - רשאי הארגון היציג לנקוט בצעדים ארגוניים בנושא פיטורי צמצום. סביר יותר שהדרישה לשקט תעשייתי הוצבה, מתוך הנחה שהסכם מרץ 2007 בא לסכם את כל סוגית הצמצום הצפוי בכח אדם לשנת הלימודים הקרובה. זאת - בעוד אנשי משרד החינוך, שלא היו צד להסכם 3/07 אך היו שותפים למו"מ לכריתתו, צפו (לענין החינוך ההתישבותי) וכן צפו או היה עליהם לצפות (לענין גננות במחוז הצפון), שיהיה צורך לפטר עובדים נוספים, אך לא הודיעו על כך לאיש. 19. המדינה טוענת כי פיטורים מנהליים לחוד ופרישה מוסכמת לחוד. מר שבת ממשרד החינוך וגב' בר-טוב ממשרד האוצר, טוענים שניהם כי אין קשר בין מכסות פרישה לבין פיטורים מנהליים. ב"כ המדינה הבהירה זאת היטב בדיון ובסיכומים, כי מורה שיוצא לפרישה, התקן אינו מתבטל והמערכת יכולה ורשאית לשכור מורה אחר תחתיו. מאידך, מורה שמפוטר בפיטורי צמצום, המערכת אינה רשאית ולא תקלוט מורה אחר תחתיו. 20. ההסתדרות ביקשה להראות באמצעות המסמכים שצרפה, כי כל השנים נדון נושא הצמצום בכח אדם, בין בדרך של פיטורים ובין בדרך של פרישה בהסכמה, בצותא חדא, בשיתוף עם משרד האוצר. מעיון במסמכים שצורפו, עולה כי הדברים לא בהכרח שולבו ביחד, ובודאי שלא בכל השנים. יחד עם זאת - המכנה המשותף העולה מהמסמכים שהוצגו, הוא כי כל שנה דנו בנושא צמצום בכח אדם, בעקבות הדיונים נחתם חוזה (הסכם קיבוצי, מזכר, הסכם או כל מסמך אחר) ולאחריו לא היו פעולות נוספות כלשהן המתיחסות לכח אדם בהוראה לאותה שנה. כך, בשנים בהם דובר רק על פיטורים מנהליים ולא על מכסות פרישה - לא היו לאחר מכן מכסות פרישה. מאידך, בשנים שבהם ניתנו מכסות פרישה, לא דובר לאחר מכן על צמצומים נוספים. כך גם בענייננו - הצדדים ישבו וסיכמו שבשנה הנוכחית תהינה מכסות פרישה, מתוכן חלק מבחירת המורים וחלק מבחירת משרד החינוך. בעקבות סיכום זה חתמו על סעיף של שקט תעשייתי. גם מטעם זה, לא ניתן עתה, לבוא בדרישה לפיטורי צמצום נוספים, מעבר לאלה שעליהם דובר. 21. הצדדים התיחסו בסיכומיהם לתוכן ההסכם על פי כללי פרשנות חוזים. כך העידה בעניין זה גב' עפרה בר-טוב ממשרד האוצר: "... אני זו שהעלתי את הסוגיה של התנאי שהציב משרד החינוך לגבי ה- 300. העלנו את הדרישה, היא היתה מתואמת בין משרד האוצר למשרד החינוך. התננו ואמרנו שלא נאשר 1000 אם לא נקבל את ה- 300. לשאלתך איך הגדרנו את ה- 300 אני משיבה שדובר על 300 לפי רשימת משרד החינוך. ברור שהובן על ידי שה- 300 זה כאלה שמשרד החינוך רוצה לפטר אותם. זה הובן ע"י כל הצדדים. הסתדרות המורים הסכימה לכך". (ההדגשה אינה במקור). ועוד אמרה העדה: "... השנה אין קיצוצים במערכת ולכן כל המכסה שמתבקשת ע"י ההסתדרות היא מכסה לרענון. אם יש שנה של קיצוצים אז המכסה משמשת גם לפיטורים שתאורטית לא יחליפו אותם מורים אחרים. השנה לא דובר על קיצוץ ולכן תאורטית כל ה- 1300 הם מורים לרענון, כל מורה שהולך יקבל מורה אחר במקומו. לא חוסכים תקנים. החלוקה היתה שבתוך ה- 1,300 היו 1000 מורים שרוצים לפרוש ו- 300 שלא רוצים ושהמשרד רוצה להפרישם ...". (ההדגשה הוספה). 22. משמע - מבחינת משרד האוצר, הסכם זה בא להסדיר הן מכסות פרישה והן קבוצה של 300 "מועמדים לפיטורים". 23. מעדותו של מר ציון שבת, כמו גם מעדותה של גב' בר טוב, עולה מפורשות כי משרד החינוך הוא בעל אינטרס בראש ובראשונה במכסות הפורשים, במיוחד - בשנה הנוכחית - בכל הנוגע לאותם 300 שהמשרד עומד על כך שיפרשו, וכי הוא שותף מלא להסכמים בין ההסתדרות המורים למשרד החינוך, אף אם בפועל, בשנה הנוכחית, לא חתם על ההסכם. גב' בר טוב טענה בעדותה כי משרד האוצר אינו עוסק כלל בנושא הפיטורים, אלא בנושא התקציבי בלבד. מעדותה עולה כאילו נושא הפיטורים אינו מעניינו של משרד האוצר. בפועל, בשטח, מסתבר שהדבר אינו כה מדויק. ראשית - למשרד האוצר יש אינטרס מובהק ששנת הלימודים תפתח כסידרה, ולשם כך יש להסדיר את סוגית כח אדם בהוראה מבעוד מועד. שנית - ראינו במהלך ההליכים בתיק זה, כי שעה שסוגית הפיטורים עמדה על הפרק בהליך הזמני, הושג תקציב נוסף מטעם משרד האוצר לצורך הצעת הצעות פרישה מיטיבות למפוטרים, על מנת שיסכימו לפיטורים. 24. ועוד באשר לסעיף ההתחייבות לשקט תעשייתי - במסגרת הסכם מרץ 2007 חתמה הסתדרות המורים על סעיף שקט תעשייתי. בדיון במסגרת הסעד הזמני, לא היה ברור מה גורלו של סעיף זה עתה. בתום הדיון בסעד בהזמני, הודיעה ב"כ המדינה כי המדינה אינה עומדת על סעיף שקט תעשייתי. כפי שפרטנו לעיל, סעיף השקט התעשייתי מעיד על כך שכל הצדדים ראו בהסכם מרץ 2007 כממצה את סוגיית כח אדם בהוראה לשנה"ל הבאה. 25. לטעמנו, לא ניתן לאפשר למדינה לצאת ידי חובתה, כעת, בכך שתודיע כי אינה עומדת על סעיף שקט תעשייתי. בראש ובראשונה - הסכמים יש לכבד. משרד האוצר ומשרד החינוך הסכימו עם הסתדרות המורים על מכסת פרישה, דרשו שמתוכה יהיו 300 מועמדים לפיטורים שיפרשו "מרצון", החתימו את הסתדרות המורים על סעיף שקט תעשייתי - בכך הושלמה למעשה את מכסת הצמצומים בעובדי הוראה לשנת הלימודים הבאה. 26. לאור כל האמור לעיל, מסקנתנו היא כי ההסכם ממרץ 2007 גיבש את כל הצמצום הצפוי בכח אדם לשנת הלימודים הבאה. על דעת כל הצדדים נחתם הסכם מרץ 2007 והוסף לו סעיף שקט תעשייתי, מתוך הנחה שלקראת שנת הלימודים הבאה לא יהיו פיטורי כח אדם בהוראה. לעומת זאת - בעת חתימת הסכם מרץ 2007 ידעו אנשי משרד החינוך על פיטורים צפויים (של אנשי החינוך ההתישבותי, ככל שלא יסכימו לפרוש ושל גננות במחוז הצפון - בבחינת צפי והערכה אף כי לא נתונים מדויקים) ובכל זאת החרישו. 27. נוסיף אף זאת - אף לו היינו מקבלים את עמדת משרד החינוך לפיו נושא פיטורי גננות במחוז הצפון בא לו בהפתעה גמורה במהלך אפריל 2007, הרי שמצפים היינו שהמשרד ינקוט משנה זהירות בענין זה, ולא ישאיר את הדברים פתוחים עד ראשית מאי, ורק אז יודיע על כך להסתדרות המורים. ברי כי פיטורי עובדים בגוף מאורגן, דורשים יידוע, הוועצות וניהול משא ומתן עם הארגון המייצג בטרם יצאו אל הפועל. ראו לענין זה: דב"ע נב/4-2 חברת תרכובות ברום בע"מ - הסתדרות העובדים הכללית, פד"ע כג 456; עס"ק 400020/98 הסתדרות העובדים הכללית החדשה - מקורות חברת מים בע"מ, פד"ע לד 250; עס"ק 1018/04 שירותי בריאות כללית - ועד עובדי מחוז דן של שירותי בריאות כללית (מיום 30.5.05). הדבר ידוע היטב לאנשי משרד החינוך. נקודת האל חזור בעניינו היא 31/5/07. לכן, מתן הודעה לארגון היציג ביום 8/5/07, על הצורך בפיטורי צמצום, אינה מותירה - בהכרח - די זמן לניהול מו"מ, לקיים ועדות פריטטיות כראוי וכל הכרוך בפיטורי עובדי הוראה על פי ההסכמים הנוהגים בין הצדדים. 28. השיקול הכלכלי יש לדון עתה האם, על אף קביעתנו זו, יש לשקול את ההיבט הכלכלי - העובדה שמדובר בכמות בלתי מבוטלת של גננות שאין עבורן מקומות עבודה לשנת הלימודים הבאה, בעלות של כ- 140,000 ₪ למשרה. 29. ב"כ הסתדרות המורים מפנים בענין זה להליך סק 11/07 אורט ישראל ואח' נ' ארגון המורים, הסתדרות המורים ואח', שם חזר בית הדין הארצי על החובה עתיקת היומין למסור מכתבי פיטורים עד 31/5 של כל שנה, וקבע כי על אף מצוקה תקציבית, אין לפגוע בתאריך זה. עיון בפסק הדין שם מעלה כי מכתבי הפיטורים למורים נשלחו ביום 31/5/07 הוגשה בקשה לעכבם, ניתן צו המעכב את כניסתם לתוקף והצו בוטל. משמע - המכתבים שהוצאו במועד, עומדים בתוקפם ולמורים ולארגון היציג שלהם שמורות הזכויות בענין זה. ראו את דברי הנשיא אדלר, בעמ' 12 לפסק הדין: "אכן, יש להצטער על עוגמת הנפש העלולה להיגרם למורים רבים עם ביטול החלטתנו על הקפאת מכתבי הפיטורים אשר נשלחו אליהם. ואולם ארגוני המורים - הגופים המייצגים את ציבור המורים כולו, ובכללם המורים אשר קיבלו את מכתבי הפיטורים - הם אשר ביקשו לבטל את הצו שיצא מלפני בית דין זה ביום 31/5/07. קרי, הם אשר ביקשו ביטול הצו אשר, לכאורה מגן על המורים, חברי הארגונים. על פי הודעתם, הם מבקשים להתמודד על פי דרכם, עם מכתבי הפיטורים וצמצום היקפי המשרות שנשלחו". 30. במהלך הדיונים בתיק זה, התרשמנו כי הצורך שנוצר בפיטורי הגננות באזור הצפון, הוא צורך אמיתי של המערכת וכי לא ניתן למצוא לגננות אלה פתרונות חלופיים. התרשמנו מדברי הגב' אוחיון כי נעשים כל המאמצים למציאת פתרונות, ואכן לחלק מהגננות נמצא כזה, אך נותרו גננות שהובהר כי אין אפשרות לשבצן לעבודה בשנת הלימודים הבאה. אין מדובר בגננת אחת או בעשר גננות. במצב כזה לא היה ספק בליבנו כי על משרד החינוך לשאת בנטל העסקתן לשנה או שנתיים נוספות. עסקינן ב- 63 גננות. תשלום שכרן למשך שנה שלימה ללא שניתן לשבצן בעבודה, משמעה נטל כבד ביותר על הקופה הציבורית, על כספי משלמי המיסים. 31. יחד עם זאת, ההסכמים שבין משרד החינוך לבין הסתדרות המורים הם הסכמים עתיקי יומין. מערך החיובים והזכויות ההדדיים ידוע לצדדים מזה שנים רבות והצדדים פועלים על פיו. חובת ההוועצות, חובת ניהול המשא ומתן תוך גילוי מלא של הנתונים, כל אלה עקרונות שמתווים את הדרך ליחסי עבודה תקינים רבי שנים. ראו לענין זה: עס"ק 1005/00 עתי"ם - לוינסון (מיום 8.1.04), וכן פסקי הדין שהובאו לעיל ואחרים. לצערנו, דרך הפעולה שבה נקט משרד החינוך כאן מהווה סטיה והפרה של אותם כללים. מתן גושפנקא חוקית לאופן הפעולה של משרד החינוך במקרה זה, יכולה לפתוח פתח לפעולות נוספות בעתיד, וזאת יש למנוע ככל הניתן. אכן, מתן הסעד המבוקש במקרה זה ישית עלות גבוהה על הקופה הציבורית. יחד עם זאת, בל נשכח שאף אם נתיר את הפיטורים, לא יהיה בכך כדי למנוע מעובדי ההוראה להגיש תביעות פרטניות לפיצוי עקב פיטורים שלא כדין, ונמצאנו שהקופה הציבורית תינזק, באותה מידה או במידה פחותה במקצת. 32. סוף דבר, לאחר ששקלנו את חומרת ההפרה את מול הנזק הצפוי, אנו קובעים כי מכתבי הפיטורים שהוצאו לעובדי ההוראה בעקבות ההליך הזמני, ושהופקדו בכספת בית הדין, הרי הם מבוטלים ויוחזרו למשרד החינוך. מניה וביה מבוטלות החלטות הועדות הפריטטיות נשוא תיק זה. 33. בטרם סיום ממליצים אנו לצדדים להמשיך בהדברות על מנת לפתור את הסוגיות שבמחלוקת על דרך של הסכמה פרטנית, תוך מציאת פתרונות בתוך המערכת או מחוץ לה - בהסדר כספי כזה או אחר. 34. משעסקינן בסכסוך קיבוצי, אין צו להוצאות.דיני חינוךמסמכיםפיטוריםמוריםמכתב פיטורים / סיום העסקה