שלילת רשיון לכל החיים

להלן פסק דין בנושא ערעור על שלילת רשיון לכל החיים (לצמיתות):

פסק דין

בפנינו ערעור וערעור שכנגד על החלטת בית משפט לתעבורה בנצרת (כב' השופט חנא סבאג), ת.ד. 10726/03, מיום 30.10.06, אשר לפיה נגזרו על המערער העונשים הבאים; קנס בסך 3,000 ₪, פסילה בפועל מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לצמיתות, 8 חודשי מאסר על תנאי למשך תקופה של שלוש שנים שלא יעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה או עבירה של גרימת מוות ברשלנות ומאסר בפועל לתקופה של שישה חודשים, אשר ירוצו בעבודות שירות.

המערער בע"פ 1377/06, מר הייב חדר (להלן: "המערער") עורר כנגד רכיב עונש הפסילה בפועל לצמיתות, ואילו המדינה המערערת בע"פ 1342/06 (להלן: "המדינה/המאשימה") מערערת על קולת העונש ככלל.

ההליך בבית משפט קמא
כנגד המערער הוגש כתב אישום בגין גרם מוות ברשלנות (שלושה מקרים) - עבירה לפי סעיפים 304 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") וסעיפים 64, 40 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א-1961 (להלן: "פקודת התעבורה"), גרם חבלה לאדם ונזק לרכוש ברשלנות - עבירה לפי סעיפים 62(2) ו- 38(2) ו- (3) לפקודת התעבורה.

על פי עובדות כתב האישום המערער נהג ברכב מסחרי מסוג פורד טרנזיט מ.ר. 08-499-10 (להלן: "הרכב") בכביש 65 (להלן: "הכביש"). יחד עם המערער נסעו ברכב יוסף הייב, אשתו סמירה הייב, בתם ראואן הייב (להלן: "המנוחים") וגם אינס מרעי, מרוואת מרעי, עביר מרעי וארפעיה מרעי. באותו זמן עמדה בצדו הימני של הכביש, בכיוון נסיעתו של המערער, משאית אשר לה היה מחובר נגרר. בשל תקלה מכנית שאירעה למשאית, עצר נהג המשאית את המשאית והנגרר על השול הימני של הכביש, כאשר כ- 1.2 מטר מרוחב הנגרר בלט אל תוך הכביש על נתיב הנסיעה של הרכב. המערער לא הבחין במשאית ובנגרר והתנגש עם חזית הרכב בחלקו האחורי השמאלי של הנגרר (להלן: "התאונה"). כתוצאה מהתאונה נהרגו המנוחים, כן נפגעו באורח בינוני המערער ושאר נוסעי הרכב, ונגרם נזק לרכב ולנגרר.

תחילה כפר המערער במיוחס לו בכתב האישום ובפני בית משפט קמא החל להתנהל הליך של הוכחות, לאחר שנסתיימה פרשת התביעה ובו ביום שבו היה על פרשת ההגנה להשמיע ראיותיה (ביום 9.3.06) המערער ביקש לחזור בו מכפירתו והודה והורשע בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. לאחר שהוגש תסקיר על ידי שירות המבחן ובאי כוח הצדדים טענו לעניין העונש, נגזר דינו של המערער, ביום 30.10.06, כאמור לעיל.

טענות המערער
כאמור ערעורו של המערער מופנה כנגד רכיב הפסילה בפועל לצמיתות בלבד. לטענת המערער זוהי ענישה דרסטית מחמירה ואינה מחויבת המציאות בנסיבות העניין, כמו כן ב"כ המאשימה לא ביקש את הרחקתו של המערער מהכביש לצמיתות במסגרת טיעוניו לעונש בפני בית משפט קמא. הרחקת המערער מהכביש לצמיתות הינה בבחינת גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה. התאונה אירעה בעיקר מחמת הרשלנות התורמת של נהג המשאית, אשר העמיד את הנגרר באופן שבלט כ- 1.2 מטר אל תוך הכביש לנתיב הנסיעה, וזאת מבלי להציב אמצעי אזהרה כלשהו לנהגים שנסעו בכביש. לאור רשלנות זו של נהג המשאית הרי שבצדק לא מיצה בית משפט קמא את הדין עם המערער בכל הקשור לעונש המאסר שהוטל עליו. משכך היה על בית המשפט לנהוג בעניין הפסילה כפי שנהג לעניין המאסר, במיוחד כאשר לא נדרש מטעם ב"כ המאשימה עונש פסילה לצמיתות. לטענת המערער רישיון הנהיגה הינו פת לחמו, ועיסוקו הבלעדי הוא בנהיגה והובלת סחורה ונוסעים. עונש הפסילה לצמיתות הינו תקדימי ואין לו אח ורע בפסיקה.
המערער סבל מעינוי דין מהזמן הרב שחלף מיום התאונה (17.12.01) ועד להגשת כתב האישום נגדו (16.10.03) ועד לסיומו של התיק בפני בית משפט קמא (30.10.06). המערער המשיך לנהוג בתקופה זו ולא הורחק מהכבישים פרט לתקופת פסילה מנהלית בת 90 ימים. המערער נוהג כ-10 שנים ובעברו עבירות תעבורה טכניות בעיקרן, כאשר לאחר התאונה ביצע המערער שתי עבירות טכניות.
המנוחים היו בני משפחתו של המערער ומאז התאונה ובעקבותיה הוא סובל מבעיות נפשיות, מלבד זאת המערער סובל מנכות צמיתה בשיעור 62% בגין תאונת עבודה קודמת לתאונה נשוא הדיון שלפנינו ובשל מגבלה זו, כאמור פרנסתו הינה בהסעת נוסעים וסחורה. שלילת רישיונו לצמיתות כאשר הוא מתגורר בישוב ספר כמו טובא משמעה שלילת חירותו וכושר פרנסתו.
המערער מוסיף וטוען כי מתסקיר המבחן עולה תמונה לפיה המערער הינו בחור צעיר בן 28, הלוקח אחריות מלאה על התאונה ונטול "חדווה ורצון לחיים" בשל התאונה. כל אלה מהווים שיקולים לקולה והיה על בית משפט קמא לקחתם בחשבון בעת גזירת עונשו של המערער בעניין פסילתו מלהחזיק ברישיון נהיגה.

טענות המדינה
לשיטת המדינה עונש המאסר בפועל שהוטל על המערער הינו מופרז לקולה ואינו משקף את החומרה שבמעשיו והתוצאה הקשה שלהם. עונש זה הינו נטול כל ערך הרתעתי ראוי במיוחד לאור הקטל בדרכים ההולך וגובר. טעה בית משפט קמא בכך שלא השית על המערער עונש של מאסר בפועל לתקופה ממושכת. בתאונת הדרכים נשוא כתב האישום קופחו חייהם של שלושה בני אדם - בני זוג ובתם ומספר נוסעים נוספים נפגעו, חלקם באורח קשה. ב"כ המאשימה מדגיש כי התוצאה הקטלנית הנ"ל הינה תולדה של רשלנותו וחוסר זהירותו של המערער בלבד. המערער לא העלה כל הסבר סביר מדוע לא הבחין במשאית ובנגרר שעמדו על נתיב הנסיעה והתנגש בהם עם רכבו. שגה בית משפט קמא עת ביסס את אי הטלת עונש המאסר בפועל לתקופה ממושכת בהתבסס, בין היתר, על רשלנותו התורמת של נהג המשאית, שכן במהלך הצגת ראיותיה הפריכה התביעה את כל טענות המערער בעניין זה. לטענת המאשימה בית משפט קמא התעלם מהעובדה כי התאונה התרחשה לאור יום, נהג המשאית נקט באמצעי זהירות מתאימים ומספקים כדי להזהיר עוברי דרך ולא היתה כל מגבלה בשדה הראייה אל מקום עמידת הנגרר.
בהתחשב בנסיבות אילו ניתן היה לצפות כי בית משפט קמא ינקוט בדרכי ענישה והרתעה ראויים, אשר ישקפו את מדיניות הענישה המקובלת ויעבירו מסר ברור וחד משמעי לציבור הנהגים בישראל. בית משפט קמא נימק את העונשים הקלים, כך על פי ב"כ המאשימה, בנסיבותיו המיוחדות של המערער ובעיקר הנסיבה שהמנוחים היו קרובי משפחתו, ואולם היה על בית משפט קמא לקחת בחשבון כי חלק גדול מהנהגים רגילים להסיע את בני משפחתם, על כן, העובדה כי ההרוגים היו קרובי משפחה של המערער אינה מחייבת התייחסות מיוחדת כלפיו. כמו כן, לא היה מקום להקל בעונשו של המערער בשל מצבו הבריאותי שכן מצב זה אינו תולדה של התאונה נשוא ענייננו. שגה בית משפט קמא עת העדיף את נסיבותיו האישיות של המערער על האינטרס הציבורי המחייב מיצוי הדין עם עבריינים כגון דא.
יתר על כן, לטענת המאשימה, נסיבותיו האישיות של המערער אינן חריגות וככאלה אינן מצדיקות סטייה כה מהותית ממדיניות הענישה המקובלת במקרים דומים.
לבסוף טוען ב"כ המאשימה כי כאשר נמנע בית משפט קמא מהטלת עונש מאסר בפועל משמעותי לריצוי מאחורי סורג ובריח, הדבר מהווה מסר חברתי שלילי לציבור הנהגים בישראל. אשר על כן, מבקש ב"כ המאשימה כי ערכאת הערעור תתערב בגזר דינו של בית משפט קמא ותגזור על המערער עונש מאסר בפועל לתקופה ממושכת שלא בדרך של עבודות שירות.

דיון
כאמור המערער הורשע, על פי הודאתו, בעבירות של גרימת מוות ברשלנות (שלושה מקרים) וגרימת חבלה לאדם ונזק לרכוש ברשלנות. לשיטת המערער הוא הודה בכתב האישום, לאחר סיום פרשת התביעה, וזאת לאור הערות בית משפט קמא והבנתו את רשלנות נהג המשאית. לשיטת התביעה יש לראות את הודאת המערער במועד זה לחובתו דווקא וזאת לאור כך שכל ש"חסך" הינו עדותו שלו בפני בית משפט קמא ותו לא.

עיון בגזר דינו של בימ"ש קמא מלמד כי מספר שיקולים עמדו נוכח עיניו של השופט קמא:

ראשית - קביעתו של בית המשפט העליון בעניין רע"פ 548/05 מאירה לוין נ' מ"י כי גם בעבירות של גרם מווות ברשלנות ניתן להמנע מהשתת עונש מאסר בפועל ולהסתפק בעונש של פסילת רשיון לזמן ארוך ומאסר לריצוי בעבודות שרות.

שנית - העובדה שחלפו חמש שנים מאז אירוע התאונה.

שלישית - העובדה שמי שקיפח את חייו בתאונה היו קרובי משפחתו של הנאשם, והסבל הרב שנגרם לו עקב כך והאשמה אותה הוא נושא עימו.

רביעית - מצבו הרפואי הקשה של הנאשם, הסובל מ-62% נכות, מתהלך עם קביים, ואשר בעקבות התאונה נקבעה לו אף נכות פסיכיאטרית, וכעולה מהתסקיר אף סובל מתסמינים פוסט טראומטיים.

חמישית - עברו התעבורתי של הנאשם אינו מכביד כאשר רוב עבירותיו הינן טכניות במהותן.

ואחרון - רשלנותו התורמת של נהג המשאית שהעמיד פולטריילר בשולי הדרך כשהוא בולט 1.2 אל תוך הכביש בו נסע הנאשם, מבלי שהעמיד כל אמצעי אזהרה.

כל השיקולים הנ"ל הביאו את בימ"ש קמא למסקנה כי יש להקל עם המערער, אין להטיל עליו עונש מאסר בפועל, וניתן להסתפק בהטלת עונש מאסר לריצוי בעבודות שרות, הטלת קנס ופסילת רשיון הנהיגה.
לעניין פסילת רשיון הנהיגה, בימ"ש קמא סבר כי "על בתי המשפט לדאוג להרחקת נהגים המורשעים בגרימת מוות ברשלנות לתקופות ארוכות וממושכות, דבר שיש בו כדי להביא למניעת סיכון חוזר לשאר המשתמשים בדרך...."

שותפים אנו לנימוקיו של בימ"ש קמא לעניין השיקולים שהנחו אותו בבואו לגזור את הדין, והצטברותם מביאה אכן למסקנה כי לא זה המקום למיצוי הדין עם המערער ושליחתו למאסר מאחורי סורג ובריח, וניתן להסתפק בעונש מאסר שירוצה בעבודות שירות כפי שנגזר על ידו.

אין מדובר כאן בנהיגה פרועה, אין מדובר כאן בנהיגה שכרכה ביצוע עבירות תנועה, אין נהיגה במהירות מופרזת, אין מדובר בעקיפה , אין כניסה לצומת וכיוצא באלה עבירות שלעיתים קשה לתחום מתי תהא זו עבירת הריגה, ומתי תהא זו עבירה של גרם מוות ברשלנות.
מדובר במצב של נהג נורמטיבי אשר נסע עם בני משפחתו במסלול נסיעה רגיל במהירות מותרת, אשר לפי קביעת בית משפט קמא למעשה הונח בפניו מכשול - נגרר של משאית הבולט כדי 1.2 מ' לתוך מסלול נסיעתו - ומחמת חוסר זהירות רגעית או הערכה לא נכונה של תנאי הכביש, דבר שלעולם לא נדע, לא הצליח לעקוף את המכשול ובכך גרם לתאונה ולמותם של בני משפחתו.

בהקשר זה נציין כי העובדה שהמשאית בלטה לתוך מסלול נסיעת המערער נקובה בכתב האישום, כמו כן מעבר לעובדת ההתנגשות עצמה שאין אנו מפחיתים מחומרתה, אין כל פרטים אחרים המצביעים על רשלנות או התנהגות פרועה.
זוהי אותה "התרשלות רגעית או אי תשומת לב" עליה מדבר כב' השופט ג'ובראן בפס"ד מאירה לוין, שהסתיימה באסון כבד. כמו כן, התקיימו כאן אותן נסיבות חריגות ומיוחדות ביותר, המצדיקות המנעות מהטלת מאסר בפועל.

יתירה מזו, דעתנו הינה כי במקרה דנן לא היתה הצדקה אף להטיל עונש של פסילה לצמיתות.
עונש כזה "שמור" לדעתנו לאותם נהגים אשר נהיגתם כה פרועה וכה רשלנית וכוללת בחובה ביצוע עבירות תנועה חמורות, אשר מצדיקות שלילת הרשיון לצמיתות, מאחר והמשך נהיגתם אכן עלול לסכן שלום הציבור.

לא כך הדבר בענייננו, וע"כ כאשר מטרת הענישה הינה גמול והרתעה, די בעונש של פסילת רשיון הנהיגה לתקופה ארוכה, כדי לענות על האינטרס הציבורי, וזאת שעה שזה אף תואם את הענישה הנוהגת במקרים דומים.

אשר על כן, אנו דוחים את ערעורה של המדינה ככל שהדבר נוגע לקולת העונש, ומקבלים את ערעורו של המערער ככל שהדבר נוגע לחומרתו, וקובעים כי במקום עונש הפסילה לצמיתות שהוטל, ישלל רשיונו של המערער ל-12 שנה.

יתר חלקי גזה"ד יעמדו בתוקפם.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. שלילה ל 30 יום

  2. בקשה לחישוב פסילה

  3. נהיגה אחרי פסילה

  4. ממתי מתחילה שלילה ?

  5. שלילת רישיון לשנה

  6. מתי מתחילה השלילה ?

  7. בקשה להאריך שלילה

  8. קיצור פסילה מנהלית

  9. נהיגה בשלילה בטעות

  10. ביטול פסילה מנהלית

  11. שלילה עקב 36 נקודות

  12. ערר על פסילה מנהלית

  13. שלילה עד תום ההליכים

  14. שלילת רישיון של נאשם

  15. מעצר על נהיגה בשלילה

  16. שלילה בעבירות חמורות

  17. ערעור על סיווג פסילה

  18. עונש על נהיגה בשלילה

  19. ביטול צו פסילה מנהלית

  20. שלילת רשיון לכל החיים

  21. בקשה לחישוב ימי פסילה

  22. הפקדת רשיון נהיגה בשלילה

  23. ערעור על פסילה על תנאי

  24. נהיגה בשלילה בלי ביטוח

  25. פסילת רשיון לפני הרשעה

  26. בקשה לבטל פסילה מנהלית

  27. ידיעה ממשית בדבר פסילה

  28. נהיגה בשלילה - אי ידיעה

  29. שלילת רישיון עד פסק דין

  30. הצעת חוק מעצר נהג בפסילה

  31. בקשה לפסילת רישיון נהיגה

  32. הארכת פסילת רישיון נהיגה

  33. הארכת שלילה עד תום ההליכים

  34. נהיגה בזמן פסילה ללא ידיעה

  35. שלילת רשיון עד תום ההליכים

  36. מאסר בפועל על נהיגה בשלילה

  37. פסילת רשיון עד תום ההליכים

  38. ראיות לכאורה לשלילת רישיון

  39. פסילה מנהלית נסיעה באור צהוב

  40. שלילת רישיון עד תום ההליכים

  41. ידיעה ממשית על נהיגה בפסילה

  42. פסילת רישיון עד תום ההליכים

  43. ערר על פסילה עד תום ההליכים

  44. דחיית ערעור על נהיגה בפסילה

  45. הפקדת רשיון נהיגה בגלל שלילה

  46. ביטול פסילת רישיון ע''י שוטר

  47. שלילת רישיון בתאונה עם הרוגים

  48. פסילה מנהלית בגין נהיגה בשכרות

  49. נהיגה בשלילה - ערעור על קולת העונש

  50. רישיון נהיגה זמני - נהיגה בזמן פסילה

  51. החזרת רישיון נהיגה אחרי פסילה של שוטר

  52. סירוב לבדיקת דם - פסילה עד תום ההליכים

  53. בקשת חישוב תקופת הפסילה מיום מתן גזר הדין

  54. נהיגה בפסילה, בניגוד לסעיף 67 לפקודת התעבורה

  55. נהיגה בפסילה ביודעין - מעצר עד תום ההליכים

  56. שלילת כיסוי ביטוחי בעקבות פסילת רשיון נהיגה

  57. פסילת רישיון עקב בדיקה רפואית במכון לבטיחות בדרכים

  58. הרשעה בעבירה של נהיגה בזמן פסילה וזאת חרף שתי פסילות קיימות

  59. הרשעה בעבירות נהיגה בזמן פסילה וללא רשיון נהיגה ופוליסת ביטוח תקפים

  60. תקנות הפעלת רכב (סדרי דין בבקשות להארכת תקופת הפסילה), תשל''ד-1974

  61. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון