שלילת רישיון עד תום ההליכים

להלן החלטה בנושא שלילת רישיון עד תום ההליכים:

החלטה

1.     המדובר בבקשה לפסילת רשיון נהיגתה של המשיבה עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדה וזאת בהתאם לסעיפים 45 (א) ו- 46 לפקודת התעבורה (נוסח חדש), התשכ"א - 1961 (להלן: "פק' התעבורה").

2.     ביום 14/11/05 הוגש לבית משפט זה כתב אישום נגד המשיבה, אשר מייחס לה עבירות של הריגה - עבירה לפי סעיף 298 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), וסעיף 35 לפקודת התעבורה (נוסח חדש), התשכ"א - 1961 (להלן: "פקודת התעבורה"), חבלה חמורה בנסיבות מחמירות -עבירה לפי סעיפים 333 + 335 (א) (1) לחוק העונשין וסעיף 35 לפקודת התעבורה, עקיפה וחציית קו הפרדה לבן - עבירה לפי תקנה 47 (ד) + (ה) (5) לתקנות התעבורה, התשכ"א - 1961 (להלן: "תקנות התעבורה"), וסעיף 68 לפקודת התעבורה, נהיגה ברכב לא תקין - עבירה לפי סעיף 306 לתקנות התעבורה וסעיפים 62 + 68 לפקודת התעבורה, נהיגה בחוסר זהירות - עבירה לפי תקנה 21 (ג) לתקנות התעבורה וסעיף 68 לפקודת התעבורה.

3.     על פי הנטען בכתב האישום, ביום 30/05/03 סמוך לשעה 16:00 נהגה המשיבה ברכב פרטי מסוג סובארו מ"ר 08-536-40 (להלן: "הסובארו") בכביש מס' 65 מכיוון כללי כפר - תבור לכיוון כללי עפולה, שהינו כביש דו סטרי בעל נתיב אחד בעל כיוון (להלן: "הכביש"). המשיבה נהגה בסובארו כאשר אחד הצמיגים ברכב אינו תקין, מסוכן לשימוש ויש בו כדי לגרום נזק ולסכן עוברי אורח. באותו זמן, בכיוון הנגדי לכיוון נסיעת המשיבה,נסע בכביש רכב פרטי מסוג מיצובישי מ"ר 02-768-55 (להלן: "המיצובישי"), נהוג על ידי יערה מאיר (להלן: "המנוחה") ונסעו עמה ארבעה נוסעים נוספים. המשיבה נהגה בחוסר זהירות ובפזיזות ובעת שהגיעה עם הסובארו לקילומטר ה- 57.5 לערך, יצאה לעקוף שיירה ארוכה של כלי רכב שנסעו בנתיב נסיעתה תוך שהיא חוצה שלא כדין קו הפרדה לבן רציף. המשיבה המשיכה בנהיגתה המסוכנת וחסרת הזהירות בנתיב הנגדי, תוך כדי עקיפת שיירת הרכבים בעיקול הכביש ותוך חציית קו הפרדה לבן רציף, עד אשר התנגשה עם חזית רכבה בחזית רכב המיצובישי הנהוג על ידי המנוחה שבא ממול והופתע מנוכחות רכב המשיבה (להלן: "התאונה").
     כתוצאה מהתאונה נהרגה המנוחה ונפצעו ארבעת הנוסעים שנסעו עמה, ואף המשיבה נפצעה. בזמן התאונה הראות הייתה טובה, מזג האוויר נאה והכביש תקין ויבש.

4.     א.     בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה זו לפסילת רשיונה של המשיבה עד תום ההליכים המשפטיים נגדה. בבקשתה, טענה המבקשת כי קיימות ראיות טובות לכאורה להרשעתה של המשיבה בעבירות המיוחסות לה הכוללות בין היתר הודעות עדים, חוות דעת בוחן וסימנים וממצאים אובייקטיביים בזירת התאונה, לשיטתה נשקפת מן המשיבה סכנה לציבור כתוצאה מאופן נהיגתה.
     ב.     מנגד, טען ב"כ המשיבה כי נגד המשיבה הוגש תחילה כתב אישום לבית המשפט לתעבורה אשר ייחס למשיבה נהיגה בקלות ראש בלבד כאשר האישום בעקיפה בקו הפרדה לבן נטען לראשונה בכתב אישום זה. עוד טען, כי העובדה שמאז תום תקופת הפסילה המינהלית ועד היום המשיכה המשיבה לנהוג ברכבה ולא ביצעה עבירות תנועה, מצביעה על אי קיומה של סכנה מהמשיבה. הוסיף כי המשיבה הנה אם חד הורית, יש לה שני ילדים, פרנסתה תלויה ברשיון הנהיגה כאשר היא נוסעת למעלה ממאה ק"מ ביום על מנת להגיע למקום עבודתה.

5.     סעיפים 45 ו- 46 לפקודת התעבורה אינם מגדירים קריטריונים ברורים להפעלתם, קריטריונים אלו נתגבשו בפסיקה, ועל פי ההלכה בבוא בית המשפט לדון בשאלה האם יש מקום לשלילת רשיון נאשם עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, יש לבחון האם נהיגתו מסכנת את שלום הציבור. בבש"פ 7399/00 לחמי שמואל נ. מ"י, תקדין עליון 2000 (3), 2245 נקבע כי בטרם יבחן בית המשפט שאלה זו יהא עליו לבחון מספר שאלות משנה:

"האם יש ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של הנהג? האם מעידות נסיבות התאונה על כך שאופן נהיגתו מסוכן? האם מדובר באירוע בעל אופי מקרי, או בדרך התנהגות אופיינית? האם מעיד עברו של הנהג על כך שהוא מסוכן? האם יש גורמים אחרים הטבועים בנהג - כגון מצב בריאותו הגופנית או הנפשית - העושים אותו מסוכן? מתוך מכלול התשובות, תוך שימוש בנסיון החיים ובשכל ישר, מרכיב בית המשפט את התמונה הכוללת שממנה מסיק הוא את מסקנתו."

באשר לראיות לכאורה, מעיון בהודעותיהם של נוסעי רכב המיצובישי בו נהגה המנוחה עולה לכאורה, כי המנוחה נסעה בנתיב הימני בכביש דו סטרי, כאשר בנתיב השמאלי נסעה שיירה של מכוניות, לפתע הגיחה מכונית לבנה לנתיב הנסיעה שלהם ופגעה בהם. מעדותם עולה לכאורה, כי הם לא הבחינו ברכב המשיבה יוצא מתוך שיירת הרכבים ונוסע בנתיב שלהם, אלא לפתע ראו אותו ממש מולם נוסע בנתיב הנסיעה שלהם, אחת הנוסעים - רותם - תארה בעדותה מיום 28/05/03 את אשר אירע:

"לראשונה ראיתי את הרכב הלבן ממש בנתיב שלנו מול הפנים שלי כמטרים ספורים ממני, מיד אחרי זה הייתה ההתנגשות. לא ראיתי את רגע היציאה של הרכב הלבן מהנתיב הנגדי לנתיב שלנו. מה שזכור לי שהייתה שיירה של רכבים בנתיב הנגדי ממש בעת התאונה. ברגע שראיתי רכב לבן בנתיב שלנו מתקרב אלינו באותו רגע ראיתי את השיירה של הרכבים ממש במקביל לרכב הלבן מימני. אני לא זוכרת אם הרכבים נסעו לאט או מהר בנתיב הנגדי אבל בטוח שהם לא עמדו והיו רווחים ביניהם. אני חושבת שאם הרכב הלבן היה רוצה לחזור לנתיב שלו לא היה מצליח כי הרווחים שהיו בין הרכבים ממול לא היו מספיקים כדי שהרכב הלבן ייכנס לתוכם."

     המשיבה בהודעתה מיום 02/06/03 לא מסרה פרטים אודות התרחשות התאונה עצמה בטענה שהיא שכחה, אולם נזכרה לספר כי תנאי מזג האוויר ושדה ראייה היו טובים בעת התאונה ושללה קיומן של בעיות ברכב בעת התאונה. המשיבה מסרה גם כי היא נוטלת תרופות באופן קבוע מזה שנתיים על פי מרשם רופא, אולם תרופות אלו אינן משפיעות על נהיגתה.
     בחוות הדעת של מומחה על כשל צמיג, ד"ר איתמר שרון, נקבע כי גלגל הסובארו על אף שלא היה ראוי לשימוש לפני התאונה, לא זה אשר גרם לתאונה אלא נפגע במהלכה ובגללה, אמנם השימוש בו היה מסוכן אולם הוא אינו קשור לתאונה.

     עיון בדו"ח בוחן תנועה שחקר את התאונה, מלמד לכאורה על מסקנה לפיה המשיבה הגיעה בכביש 65 מכיוון צפון לכיוון דרום ובעקומה קלה לימין נסעה ישר, חצתה את קו ההפרדה לבן רצוף ותוך כדי בלימת חירות, התנגשה חזיתית עם רכב המיצובישי שבא ממול

6.     לסיכום, חומר הראיות שהצבעתי עליו בהרחבה מלמד על קיומה של תשתית ראייתית לכאורית שיש בה הפוטנציאל להביא בסופו של דבר להרשעת המשיבה בעבירות המיוחסות. ב"כ המשיבה טען כי בגין התאונה הנדונה הוגש תחילה נגד המשיבה כתב אישום בבית משפט השלום שייחס לה רק עבירה של נהיגה בקלות ראש, ולא הוזכר עניין חציית קו הפרדה רצוף. לשיטתו יש בכך כדי להפחית ממסוכנות המשיבה. טענה זו אין בה ממש ויש לדחותה. ראשית כל לא מצאתי בתיק החקירה כל אזכור לעניין הגשת כתב אישום קודם לכתב האישום הנוכחי, אולם גם אם נניח שהוגש תחילה כתב אישום שייחס למשיבה עבירה של נהיגה בקלות ראש ולאחר מכן התברר על פי חומר הראיות שהושלם כי אכן המשיבה עברה עבירה נוספת של חציית קו הפרדה רצוף, בעקבות זאת בוטל כתב האישום הקודם והוגש כתב האישום הנוכחי, אין בהתנהגות זו של המבקשת כל פסול ואין בכך כדי להפחית מחומרת העבירות שביצעה המשיבה לכאורה.

     לעניין נסיבות התאונה: על פי הנטען בכתב האישום, המשיבה נהגה ברשלנות ובפזיזות תוך סיכון מירבי של הנוסעים בכביש כאשר יצאה ממסלולה בסמוך לעיקול עקפה שיירה של מכוניות, ואף חצתה קו הפרדה לבן רצוף וסטתה למסלול הנגדי, וכתוצאה מכך התנגשה חזיתית עם רכב המיצובישי שבא ממול. בעקבות נהיגתה המסוכנת גרמה למותה של המנוחה ולפציעת כל הנוסעים שהיו איתה ואף גרמה לעצמה פציעה.
     לסיכום, נסיבות ביצוע העבירה מלמדות לכאורה על התנהגות חמורה של המשיבה, המצביעה על מסוכנותה לציבור כאשר היא נוהגת בכבישים.

לעניין עברה של המשיבה: מחומר הראיות שהוגש ועל פי טיעוני הצדדים עולה, כי המשיבה קיבלה רשיון נהיגה שנתיים לפני התאונה ומאז היא נוהגת בכבישים ולמעט התאונה הקטלנית אין לה כל רישום פלילי, דבר אשר מלמד כי אין המדובר בפנינו בנהג מסוכן לציבור, אדרבא עברה הנקי של המשיבה בתעבורה מלמד על כך כי בפנינו נהגת זהירה ששומרת על מצוות החוק, וכי התאונה הקטלנית חרף חומרתה מהווה מעידה חד פעמית ואינה מלמדת על נהג מסוכן לציבור אשר צבר רשימת עבירות תעבורה החוזרות ונשנות.

לעניין מסוכנות המשיבה: ב"כ המשיבה טען כי בעקבות התאונה בחודש מאי שנת 2003 נשלל רשיון הנהיגה של המשיבה מנהלית לתקופה של שלושה חודשים, אולם לאחר מכן הוחזר לה רשיון הנהיגה, מאז ועד היום היא נוהגת בכבישים ונוסעת מדי יום כמעט 100 קמ"ש, חרף זאת המשיבה לא עברה אף עבירת תעבורה דבר המלמד כי המשיבה אינה מסוכנת בכבישים, וכי התאונה בה מעורבת המשיבה הייתה אירוע נקודתי שאינו מאפיין את נהיגתה.
ב"כ המבקשת בתגובתו לא סתר את הנטען על ידי ב"כ המשיבה.

נראה לי כי יש ליתן משקל לא מועט לעובדה כי מאז התאונה ועד היום חלפה תקופה של יותר משנתיים, תקופה זו לכל הדעות הנה תקופה ארוכה וכאשר המשיבה נוהגת במהלך תקופה כה ארוכה ונוסעת מדי יום כ- 100 קמ"ש ואינה מעורבת בעבירות תעבורה כלשהן, עניין זה מלמד כי בפנינו נהגת שאינה מסוכנת לציבור בכביש. התנהגות זו מחזקת את המסקנה שהגעתי אליה קודם כי המדובר בנהגת שהמסוכנות לציבור אינו מאפיין אותה והתאונה הקטלנית החמורה נשוא כתב האישום שלפנינו מהווה מבחינתה מעידה חד פעמית.

מעבר לנדרש, ראוי לציין, כי אין בשיהוי עצמו בהגשת כתב האישום כדי להביא לדחייתה, אולם העובדה כי המשיבה המשיכה לנהוג ברכבה שנתיים אחרי התאונה מבלי לבצע עבירות תעבורה נוספות, היווה אחד השיקולים שהביאו לדחיית הבקשה, וזאת בשונה מהמקרה שהיה בב"ש 1220/05 מ"י נ. גלית וולפמן של בית משפט זה, שם בית המשפט לא ראה בשיהוי בהגשת הבקשה כגורם המצביע על אי מסוכנות מאחר וכתב האישום הוגש תשעה חודשים אחרי התאונה, כאשר במהלך כל התקופה הנהגת שירתה כחיילת בשירות חובה, בבסיס הרחוק ממקום מגוריה, וניתן להניח שלא נהגה בתדירות רבה בתקופה זו, על כן לא ניתן היה להצביע על שיפור במיומנות הנהיגה שלה במהלך תקופת זמן זו.

לעניין השיהוי בהגשת כתב האישום, בית המשפט העליון קבע:

"כי השיהוי בהגשתו של כתב האישום אינו צריך להכריע, כאשר נבחנת השאלה האם לצוות על פסילה מלהחזיק רשיון, שעה שמוגש כתב אישום. נראה לי, כי יש ליתן משקל לפער הזמנים, שהרי ככל שחולף הזמן בלא שהוגש כתב אישום, מתעצמת החזקה שאין המשטרה והפרקליטות צופות סיכון מנהיגתו של הנהג שהיה מעורב בתאונה". (ראה בש"פ 7726/02 איאד חסיין נ. מ"י, פ"ד נו (6) 562).

אף בענייננו העובדה שכתב האישום נגד המשיבה הוגש בחלוף תקופה של יותר שנתיים, מעצים את החזקה שגם המבקשת לא צופה סיכון מנהיגת המשיבה.

לסיכום, לאחר ששקלתי את מכלול טענות הצדדים, ועריכת האיזונים הראויים, הגעתי למסקנה כי הכף נוטה לטובת דחיית הבקשה.

7.     אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, הנני מורה על דחיית הבקשה.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. שלילה ל 30 יום

  2. בקשה לחישוב פסילה

  3. נהיגה אחרי פסילה

  4. ממתי מתחילה שלילה ?

  5. שלילת רישיון לשנה

  6. מתי מתחילה השלילה ?

  7. בקשה להאריך שלילה

  8. קיצור פסילה מנהלית

  9. נהיגה בשלילה בטעות

  10. ביטול פסילה מנהלית

  11. שלילה עקב 36 נקודות

  12. ערר על פסילה מנהלית

  13. שלילה עד תום ההליכים

  14. שלילת רישיון של נאשם

  15. מעצר על נהיגה בשלילה

  16. שלילה בעבירות חמורות

  17. ערעור על סיווג פסילה

  18. עונש על נהיגה בשלילה

  19. ביטול צו פסילה מנהלית

  20. שלילת רשיון לכל החיים

  21. בקשה לחישוב ימי פסילה

  22. הפקדת רשיון נהיגה בשלילה

  23. ערעור על פסילה על תנאי

  24. נהיגה בשלילה בלי ביטוח

  25. פסילת רשיון לפני הרשעה

  26. בקשה לבטל פסילה מנהלית

  27. ידיעה ממשית בדבר פסילה

  28. נהיגה בשלילה - אי ידיעה

  29. שלילת רישיון עד פסק דין

  30. הצעת חוק מעצר נהג בפסילה

  31. בקשה לפסילת רישיון נהיגה

  32. הארכת פסילת רישיון נהיגה

  33. הארכת שלילה עד תום ההליכים

  34. נהיגה בזמן פסילה ללא ידיעה

  35. שלילת רשיון עד תום ההליכים

  36. מאסר בפועל על נהיגה בשלילה

  37. פסילת רשיון עד תום ההליכים

  38. ראיות לכאורה לשלילת רישיון

  39. פסילה מנהלית נסיעה באור צהוב

  40. שלילת רישיון עד תום ההליכים

  41. ידיעה ממשית על נהיגה בפסילה

  42. פסילת רישיון עד תום ההליכים

  43. ערר על פסילה עד תום ההליכים

  44. דחיית ערעור על נהיגה בפסילה

  45. הפקדת רשיון נהיגה בגלל שלילה

  46. ביטול פסילת רישיון ע''י שוטר

  47. שלילת רישיון בתאונה עם הרוגים

  48. פסילה מנהלית בגין נהיגה בשכרות

  49. נהיגה בשלילה - ערעור על קולת העונש

  50. רישיון נהיגה זמני - נהיגה בזמן פסילה

  51. החזרת רישיון נהיגה אחרי פסילה של שוטר

  52. סירוב לבדיקת דם - פסילה עד תום ההליכים

  53. בקשת חישוב תקופת הפסילה מיום מתן גזר הדין

  54. נהיגה בפסילה, בניגוד לסעיף 67 לפקודת התעבורה

  55. נהיגה בפסילה ביודעין - מעצר עד תום ההליכים

  56. שלילת כיסוי ביטוחי בעקבות פסילת רשיון נהיגה

  57. פסילת רישיון עקב בדיקה רפואית במכון לבטיחות בדרכים

  58. הרשעה בעבירה של נהיגה בזמן פסילה וזאת חרף שתי פסילות קיימות

  59. הרשעה בעבירות נהיגה בזמן פסילה וללא רשיון נהיגה ופוליסת ביטוח תקפים

  60. תקנות הפעלת רכב (סדרי דין בבקשות להארכת תקופת הפסילה), תשל''ד-1974

  61. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון