ראיות לכאורה לשלילת רישיון נהיגה

הכלל אשר אמור להנחות את בית המשפט לתעבורה, הוא הכלל כי כאשר קיימת תשתית ראייתית לכאורה המעידה על המשך המסוכנות בהמשך נהיגת הנהג, הרי עניינו האישי של הנהג, אשר נפגע על ידי שלילת רשיונו עד תום ההליכים, חייב לסגת מפני האינטרס הציבורי הקיים בשלילתו. להלן החלטה בנושא ראיות לכאורה לשלילת רישיון נהיגה עד תום ההליכים: החלטה 1. בפני ערר על החלטת בימ"ש לתעבורה ברמלה (כב' השופטת טאובר) לפסול את העורר עד תום ההליכים נגדו אך לא יאוחר מ- 12 חודשים. בכתב האישום אשר הוגש כנגד העורר נאמר כי בינואר 2006 נהג העורר ברכב פרטי מכיוון צומת מסמיה לכיוון צומת נחשון. באותה עת הלכו על השול בכיוון נסיעת העורר, אביה ובעלה איתמר. כאשר הגיע העורר לק"מ 256 בכביש, סטה העורר עם הרכב לכיוון השול הימני ופגע עם הרכב באביה ובאיתמר. אביה נהרגה ואיתמר נחבל.לאחר התאונה פגע העורר בעמוד תאורה, במספר עמודי תמרור ובקצהו של מעקה בטיחות. העורר הואשם בגרימת מוות ברשלנות, עבירה לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה, וגרימת תאונת דרכים בה נחבל אדם חבלות של ממש. 2. בהחלטת בימ"ש קמא נאמר כי לאחר שבחן את העדויות אשר נמצאו בתיק החקירה, סבור בימ"ש כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת האישום המיוחס לעורר. בימ"ש ציין כי הסנגור של העורר לא טען שאין ראיות לכאורה להוכחת האישום, אלא טען כי רשלנותו של העורר היא רגעית במשך זמן קצר ביותר, וכי הסיבה לסטיה לימין היא מצב טופוגרפי של הדרך והולכי הרגל שלא ניתן היה לצפות כי ילכו על השול הימני. ביהמ"ש החליט להעתר לבקשת הפרקליטות לפסול את העורר עד תום ההליכים ואף מעבר ל- 6 חודשים. בימ"ש התייחס לדוח הבוחן אשר קבע כי מזג האוויר היה מעונן, הכביש יבש, המקום מואר, שדה הראיה פתוח לפנים לפחות 200 מ' ללא הפרעה וללא הגבלה. בימ"ש ציין כי העורר לא נתן בהודעתו הסבר לעובדה כי הגיע מנתיב שמאל לשול ימין, וטען רק כי פתאום ראה אנשים. עוד נאמר על ידו כי ראה את הולכי הרגל בפעם הראשונה כאשר היו בפניו במרחק של 8-10 מ'. העורר גם אמר כי "אני לא יכול להסביר למה לא ראיתי אותם". לא היתה לו גם תשובה לשאלה מדוע נסע על השוליים. בימ"ש קבע כי מהודעה זו עולה רשלנות רבתי והודאה באשמה. עוד נקבע כי אין ספק שנהג הסוטה לשול ימין ללא כל הסבר, הוא נהג שהמשך נהיגתו מסכן את הציבור. במקרה כזה, קבע בימ"ש, כאשר התוצאה גרמה למוות של בחורה צעירה בת 23 וחבלות של ממש לבחור צעיר בן 24, כאשר אין לעורר כל הסבר כיצד קרתה התאונה בנסיבות שתוארו בהחלטה, הרי שענייניו האישיים של הנהג חייבים לסגת מפני האינטרס הציבורי הקיים בשלילתו. המסוכנות שבהמשך נהיגת נהג שגרם לתאונת דרכים קטלנית, יכול להעלות גם מחומר החקירה ומהתשתית הראייתית ולא רק מהרשעות קודמות. לכן, הורה בימ"ש כאמור על פסילת העורר עד תום ההליכים ואף מעבר ל- 6 חודשים. 3. ביום 15.5.06 דן כב' השופט גורפינקל בערר אשר הגיש העורר על ההחלטה שפורטה על ידי לעיל. גם שם טען ב"כ העורר כי מדובר ברשלנות רגעית ואי אפשר להאשים את העורר ברשלנות גבוהה. ב"כ העורר ביקש לקבוע באותו דיון כי פסילה של 6 חודשים הינה תקופת צינון מספקת. בהחלטת כב' השופט גורפינקל נקבע במפורש כי העורר הוכיח בנהיגתו שהוא מסכן את הציבור ואת עוברי הדרך. עוד נאמר כי דרגת הרשלנות לכאורה גבוהה, שכן אין הסבר סביר לסטיה ימינה, לפגיעה בהולכי רגל אשר היו על השוליים ולפגיעה בעמודים, אלא נהיגה חסרת זהירות מצד העורר. עוד נקבע על ידי בימ"ש המחוזי בערר, כי מי שבנהיגתו הלא זהירה גורם למותו של אדם אחר, מוכיח לכאורה כי המשך נהיגתו מסכנת את שלום הציבור. לכן, יש מקום לפסול אותו מלנהוג עד תום ההליכים. עם זאת, קבע בימ"ש שאין מקום למתן החלטה גורפת של שלילה עד תום ההליכים, כאשר לא ברור אם ההליכים יסתיימו תוך זמן סביר. נקבע כי יש מקום לפסילה עד תום ההליכים, בתנאי שהעורר יהיה פסול מלנהוג עד תום ההליכים, אולם לא מעבר לתקופה של 18 חודשים מיום הפסילה. 4. בדיון אשר התקיים בפני בימ"ש קמא ביום 9.7.07, החליט בימ"ש על פסילת המשיב עד תום ההליכים, ולא יאוחר מ- 12 חודשים החל מאותו מועד. ב"כ המדינה ציינה באותו דיון כי בתיק נשמעו ראיות, נשמע משפט זוטא, והתיק נדחה ליום 19.7.07. בנובמבר 2006, לאחר שנדחתה טענת הזוטא, נפתחה פרשת התביעה ונותרה רק עדותו של ד"ר שרון לסיים את פרשת התביעה. ביום 31.1.07 פנה סנגורו של המבקש וביקש להגיע להסדר טיעון, ולכן הוסכם לדחות את הדיון לפברואר 2007. בסופו של דבר לא נערכה פגישה בין הצדדים שכן ב"כ העורר לא יכל להגיע לפגישה, והתבקשה דחיה נוספת. מאז ועד יוני 2007 היו בקשות דחיה מטעם הסנגוריה. ב"כ העורר התנגד לבקשת הארכת הפסילה, וטען כי הדחיות בדיון היו מתוך מאמצים להגיע להסדר בתיק שלא נשאו פרי. פרשת ההגנה טרם החלה ולא רואים לדבריו את סוף המשפט וזאת לאחר שהעורר היה פסול כבר במשך 18 חודש. לכן, ביקש ב"כ העורר להחזיר את רשיון הנהיגה. בהחלטת בימ"ש קמא נאמר כי התיק נמצא בשלבי סיום, שכן הצדדים נמצאים במו"מ מתמשך. דחיות רבות כולל מו"מ להסדר נתבקשו על ידי הסנגור ולכן גם התיק נמשך מעבר ל- 18 חודשים. עוד נאמר על ידי בימ"ש, כי הוא סבור שהתיק יסתיים בהסדר טיעון וגם ההוכחות, אם תישמענה, לא יתארכו מעבר לשנה. לכן, פסל כאמור בימ"ש את רשיון העורר עד תום ההליכים ולא יאוחר מ- 12 חודשים החל מאותו מועד. 5. בדיון שבפני טען ב"כ העורר כי בקשת הפרקליטות כפי שהוגשה לבימ"ש קמא, אותה בקשה אשר נדונה ביום 9.7.07, אינה עומדת בסדר דין כלשהו. הבקשה הוכתרה בכותרת "בקשה דחופה להארכת פסילה עד לתום ההליכים ולקביעת מועד תכוף". אם ביהמ"ש המחוזי קצב את הפסילה ל- 18 חודשים, ופתרון זה אינו מוצא חן בעיני המדינה, היה עליה לערור לעליון. החלטת בימ"ש קמא סותרת את החלטת כב' השופט גורפינקל. הדחיה האחרונה שהיתה בתיק היתה בגין התביעה, שלא הצליחה להביא את העד ד"ר שרון. התיק קבוע להמשך הוכחות ליום 24.9.07, ואין הבטחה כי הדיון יסתיים, ויש סיכוי סביר כי התיק ימשך שנה נוספת. ב"כ המשיבה ציינה כי מדובר בתאונת דרכים קטלנית, וכי קיימות ראיות לכאורה ומסוכנות לכך שהעורר ימשיך לנהוג בכביש. התביעה כבר הביאה את מרבית ראיותיה והבוחן, שהוא העד העיקרי בתיק, כבר העיד. רוב הדחיות בתיק התבקשו על ידי ב"כ העורר, וללא אותן דחיות כבר אמור היה התיק להסתיים. בישיבת התזכורת אשר התקיימה ב- 19.7.07 נקבע כאמור התיק להמשך הוכחות, ליום 24.9.07. התיק גם נקבע לתזכורת ליום 10.9.07, ואז יודיע ב"כ העורר אם הוא מסכים להסדר שהוצע על ידי התביעה. קביעתו של כב' השופט גורפינקל, בה הוא סייג את המשך הפסילה ל- 18 חודשים, ניתנה במועד שלא היה ברור באיזה שלב יסתיימו ההליכים. לעורר רשיון נהיגה משנת 91', לחובתו הרשעות ו- 2 מהן בעבירות מהירות. אין צורך כרגע להפסיק את הפסילה. 6. הכלל אשר אמור להנחות את ביהמ"ש, הוא הכלל כי כאשר קיימת תשתית ראייתית לכאורה המעידה על המשך המסוכנות בהמשך נהיגת העורר, הרי עניינו האישי של העורר, אשר נפגע על ידי שלילת רשיונו עד תום ההליכים, חייב לסגת מפני האינטרס הציבורי הקיים בשלילתו. המקרה שבפני מצדיק לגופו של ענין את הפסילה עד תום ההליכים, גם אם אין לעורר הרשעות קודמות. ראה לענין זה בש"פ 2634/93 מיכל רוטנברג נ' מדינת ישראל. ב"כ העורר הפנה לבש"פ 7399/00 לחמי נ' מדינת ישראל. אין בהפניה זו כל רלוונטיות למקרה שבפני. הוגש כנגד העורר כתב אישום אשר יחס לו עבירה של גרימת מוות ברשלנות. העורר נרדם ככל הנראה בשעת הנהיגה. ביהמ"ש העליון קבע כי בנהיגה ממושכת ומייגעת בלי חניה לצורך תנומה, ניתן אמנם לראות כראיה לכאורה להוכחת האשם. אולם, לא ניתן ללמוד מנסיבות התאונה כי אופן נהיגתו של העורר מסוכן בדרך כלל. במקרה שבפני, מצביעות נסיבות המקרה עצמו על נהיגה מסוכנת, שכן העורר לא נתן למעשה כל הסבר לצורת נהיגתו הבלתי ברורה והסטיה אותה סטה, אשר פגעה בסופו של דבר באביה והרגה אותה. גם ההפניה לבש"פ 759/99 הורביץ נ' מדינת ישראל אינה רלוונטית. באותו פס"ד קבע כב' השופט מצא כי על מסוכנותו של נהג שהיה מעורב בתאונת דרכים ניתן ללמוד מעברו של הנהג ומנסיבות האירוע הספציפי בגינו הועמד לדין. שם, כמו במקרה שבפני, לא היה לעורר עבר מחמיר. אולם, נסיבות התאונה שונות שכן באותו מקרה ההכרעה בשאלת אשמת העורר היתה תלויה בבחינת אמינות גרסתו, לעומת אמינות גרסתה של עדת הראיה היחידה שנכחה בזירת האירוע. ביהמ"ש העליון ציין כי מלבד שתי גרסאות אלה, אין ככל הנראה חומר ראיה בעל ערך שבימ"ש לתעבורה יוכל להסתמך עליו. לא כך במקרה שבפני. מחומר הראיות עולה לכאורה כי העורר סטה מנתיב נסיעתו לשול הימני ללא סיבה, לא הבחין בהולכי הרגל ואף לאחר התאונה המשיך העורר ופגע במספר עמודי תמרור, בעמוד תאורה ובקצה של מעקה בטיחות. מכאן, ברור שקיימת מסוכנות בהמשך נהיגתו של העורר. אמנם, כב' השופט גורפינקל הגביל את תקופת הפסילה ל- 18 חודש במאי 2007. אולם, מהטיעון אשר נשמע בפני היום, כמו מהאמור בהחלטת בימ"ש קמא עליה מוגש הערר, עולה כי חלק ניכר מהדחיות אשר ארעו במהלך הדיון, מאז ינואר 2007 ועד היום, היו בגין בקשות דחיה של הסנגוריה, אם כי עדותו של עד התביעה ד"ר שרון לא נשמעה ביום 20.6.07 בגין תקלה בזימונו, וגם עובדה זו האריכה את הימשכות ההליכים. בנסיבות אלה, נראה כי היה אכן מקום להאריך את הפסילה בגין המסוכנות העולה מעצם האירוע. אולם, יש לקבל את הערר באופן חלקי, שכן לאור העובדה כי העורר נמצא כבר בפסילה של 18 חודשים, וסופו של המשפט אכן עדיין איננו צפוי, יש להגביל את תקופת הפסילה כך שתהיה עד תום ההליכים, אולם לא יאוחר מ- 5 חודשים החל מהיום. קביעה זו לוקחת בחשבון את העובדה כי המשך הדיון קבוע ביום 24.9.07, כאשר קודם לכן קבועה תזכורת ליום 10.9.07.משפט תעבורהראיות לכאורהשלילת רישיון נהיגהראיותרישיון נהיגה