פסק דין תעבורה בהעדר התייצבות

בית המשפט פסק באשר לטענה בדבר פסיקת בית משפט בהעדר המערער כי ההלכה היא כי בעבירות תעבורה אין מקום לביטול פסק דין שעה שבעל דין זומן כדין ולא התייצב. מערכת המשפט חייבת לשאוף לכך כי המשפטים יתנהלו כסדרם ובמועד שנקבע להם מלכתחילה וכי לא יתרחב הנוהג של תביעות מיותרות, אדם שיתרשל ישא בתוצאות מעשיו ולא הציבור ובתי המשפט בפרט הם שיצטרכו ללכת עקב בצד אגודל אחרי מידת תשומת הלב אותה מוכן פלוני לגייס לענין ההליכים המשפטיים נגדו. להלן פסק דין בנושא פסק דין תעבורה בהעדר התייצבות: פסק דין 1. המערער הורשע בבית משפט השלום בפני כב' השופט סבאג חנא בביצוע עבירות של אי ציות לתמרור ב - 36 בניגוד לתקנה 64 (ג) לתקנות התעבורה ביחד עם ס' 38 (2) לפקודת התעבורה, נהיגה בקלות ראש וברשלנות, עבירה בניגוד לס' 62 (2) לפקודת התעבורה בקשר עם ס' 38 (2) לפקודת התעבורה, כניסה לצומת - עבירה בניגוד לתקנה 65 לתקנות התעבורה בקשר עם ס' 68 לפקודת התעבורה, נהיגה ללא תעודת ביטוח, עבירה בניגוד לס' 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי והתנהגות הגורמת נזק, עבירה בניגוד לתקנה 21 (ב) (2) לתקנות התעבורה בקשר עם ס' 68 לפקודת התעבורה. 2. בית משפט קמא גזר על המערער פסילה בפועל של ששה חודשים מלקבל או להחזיק רשיון נהיגה, פסילה על תנאי של ששה חודשים לתקופה של שנתיים מלקבל או להחזיק רשיון נהיגה וקנס ע"ס 1,500 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתם. פסק הדין ניתן בהעדר שעה שהמערער לא טרח להתייצב בבית משפט קמא. בקשה לביטול פסק דין עיכוב ועיון חוזר כפי שהוגדרה על ידי ב"כ המערער נדחתה על ידי בית משפט קמא תוך שבית משפט קמא ראה לציין שהמערער זומן כדין ואין מפורטת כל עילה לבקשה. 3. בערעור בפני מלין המערער הן על העובדה שהמערער נידון בהעדרו והן על חומרת העונש. עוד טרח וציין ב"כ המערער כי מדובר במעידה חד פעמית של המערער ועברו נקי לחלוטין. ב"כ המערער המשיך וטען כי בית משפט קמא לא שקל את נסיבות התאונה, המערער קופח, עברו נקי וכן צריך הוא את הרשיון לעיסוקיו ולטיפול באמו מכל אלה, מבקש הנו לקבל הערעור. ב"כ המשיבה מבקש לדחות הערעור, מפנה לעובדה שלמערער עבר פלילי מכביד, המערער זומן כדין לבית משפט קמא ומדובר בעונש ראוי. 4. ראש וראשון, אני רואה לציין כי שעה שעו"ד בא בשערי בית המשפט מוטלת עליו החובה לטעון טענות נכונות. למערער עבר פלילי מכביד, לחובתו 35 עבירות קודמות בעבירות תעבורה ובכללן, אי ציות לתמרור עצור, סטיה מנתיב נסיעה ללא זהירות, נסיעה מעבר למהירות המותרת (לפחות 4 פעמים), עבירות חוזרות של אי החזקת רשיון ועבירות ביטוח, אי החזקת הגה, נהיגה ללא חגורת בטיחות ועוד כהנא וכהנא כמפורט בגליון ההרשעות. בנוסף לכך, לחובת המערער עבירות גם על חוק העונשין, העלבת עובד ציבור, חבלה במזיד לרכב ומשיכת צ'ק ללא כיסוי וכמפורט שם. א. באשר לטענה בדבר פסיקת בית משפט קמא בהעדר המערער - ההלכה היא כי בעבירות תעבורה אין מקום לביטול פסק דין שעה שבעל דין זומן כדין אלא בנסיבות מיוחדות וחריגות שלא מצאתי כאן. מדובר בפן יחודי לעבירות כגון דא ולא בכדי. "...מערכת המשפט חייבת לשאוף לכך כי המשפטים יתנהלו כסדרם ובמועד שנקבע להם מלכתחילה וכי לא יתרחב הנוהג של תביעות מיותרות, אדם שיתרשל ישא בתוצאות מעשיו ולא הציבור ובתי המשפט בפרט הם שיצטרכו ללכת עקב בצד אגודל אחרי מידת תשומת הלב אותה מוכן פלוני לגייס לענין ההליכים המשפטיים נגדו" (ע"פ 418/85, רוקנשטין נ' מ"י, פד"י ל"ט (3), 279 שם, עמ' 280) וכן גם בתי המשפט לדרגותיהם, ראה גם כאן בהרחבה בעניין ע"פ 494/02 אבו דקא נעמן נ' מ"י והמפורט שם. המבחן הנו זימון כדין ואי גרימת עיוות דין. מול זכות היסוד של המערער ליומו בביהמ"ש, קיים האינטרס הציבורי. יש לבחון באורח מידתי, ראוי ומאוזן את נסיבות אי ההתייצבות מול המיוחס למערער. כאן, המערער זומן כדין ולא נגרם למערער עיוות דין. אין חולק שהמערער זומן כדין (יצוין שגם כאן לא התייצב לישיבה ביום 25/1/05 ופסק הדין שניתן בוטל מחמת הספק באישור המסירה). מכל אלה, אין כל ממש בנטען לביטול פסק הדין בנסיבות כאן והכף נוטה לטובת האינטרס הציבורי כגובר. ב. באשר לנטען לחומרת העונש: גם כאן, אין בערעור ממש. מדובר בעבירות חמורות שיכלו להסתיים בקיפוח חיי אדם. מדובר במערער שנהג ברשלנות וקלות ראש, לא נתן זכות קדימה בצומת, חסם דרכו של רכב אחר וגרם לפגיעה ברכב ופגיעה בנהגת. למערער כמובאר לעיל, עבר מכביד ביותר בניגוד מוחלט לנטען בהודעת הערעור, העונש כפי שנגזר בבימ"ש קמא בנסיבות החמורות ומעשיו העבריינים של המערער ראוי ומאוזן. מכל אלה אני מורה על דחית הערעור.משפט תעבורהאי התייצבות לדיוןפסק דין בהעדר (תעבורה)