ערר על שחרור למעצר בית במשפט תעבורה

להלן החלטה בנושא ערר על שחרור למעצר בית: החלטה 1. המדובר בערר על החלטת בית המשפט לתעבורה בנצרת (כב' השופט דבור סאאב) מיום 13/11/05, על פיה הורה על שחרור המשיב לחלופת מעצר בית מלא בבית אביו במושב ירדנה. 2. א. כנגד המשיב הוגש כתב אישום לבית המשפט לתעבורה בנצרת, בו מיוחסות למשיב עבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רשיון נהיגה ונהיגה ללא פוליסת ביטוח בת תוקף. ב. בכתב האישום נטען, כי ביום 02/09/03 ובמסגרת תיק 82486/93 ניתן גזר דין על ידי בית המשפט לתעבורה בטבריה, במסגרתו נפסל המשיב מלקבל או להחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 6 חודשי פסילה. כמו כן בתאריך 23/11/95 ניתן בעניינו של המשיב גזר דין על ידי בית המשפט לתעבורה בטבריה בתיק 572/97 במסגרתו נפסל המשיב מלקבל או להחזיק רשיון נהיגה לתקופה של שנתיים פסילה. ביום 04/11/05 נתפס המשיב כשהוא נוהג ברכב פרטי באזור התעשיה של בית שאן. ג. בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים. ד. בדיון שהתקיים בתאריך 06/11/05, קבע בית המשפט לתעבורה כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית וקיימת עילת מעצר. עם זאת, קבע כי ניתן באופן עקרוני לשחרר את המשיב בחלופת מעצר במידה ותוצע חלופה ראויה. ה. בדיון שהתקיים ביום 08/11/05, הוצעה לבית המשפט לתעבורה חלופת מעצר, על פיה ישהה המשיב בבית אחיו, חלופה זו נבחנה על ידי בית המשפט ונדחתה. ו. ביום 13/11/05 הציע המשיב לבית המשפט לתעבורה חלופת מעצר נוספת, על פיה ישהה במעצר בית מלא בבית אביו ובהשגחתו במושב ירדנה. לאחר שנבחנה חלופה זו, אושרה על ידי בית המשפט. ז. הערר בפניי על החלטת בית משפט לתעבורה להורות על שחרור המשיב בחלופת מעצר. 3. הן בנימוקי הערר והן בטיעוניו בעל פה בפניי, הפנה ב"כ העוררת את טענותיו כלפי החלטת בית המשפט לתעבורה לשחרור המשיב בחלופת מעצר. לטענתו הרשעותיו הקודמות המרובות של המשיב, הן בתחום הפלילי והן בתחום התעבורתי, מהות העבירות המיוחסות, מצביעים על מסוכנותו המרובה לשלום הציבור, לכן הוא סבור כי אין כל חלופה ראויה שיש בה כדי להבטיח את שלום הציבור ובטחונו, אלא על ידי השמת המשיב מאחורי סורג ובריח. טען עוד, כי החלופה הספציפית שאושרה על ידי בית המשפט לתעבורה, אינה ראויה מכיוון שאביו של המשיב לא יכול למנוע ממנו להסתבך בעבירות בתחום התעבורה והפלילי. ב"כ המשיב בטיעוניו ביקש להשאיר את החלטת בית המשפט לתעבורה על כנה, הפנה לטיעוניו בבית משפט קמא, וכן להחלטה העקרונית שניתנה לאחרונה בבית המשפט העליון בש"פ 10118/04. הוסיף כי לאחרונה עבר המשיב טיפול גמילה מסמים וכיום הוא נקי מסמים. תמיכה בטענותיו, הוגש מכתב מהוסטל קרן התשובה בה שהה המשיב לשיקום וטיפול מחודש אפריל שנת 2004 עד חודש יוני שנה זו, על פיו המשיב השתתף בפעילות מרכז יום "מעון אברהם" לנפגעי סמים, שיתף פעולה עם הצוות, יישם את מטרות הטיפול ורכש כלים להתמודדות באופן עצמאי. בנוסף, התייצב בבית המשפט מדריך נוער לצעירים בלשכת הרווחה בבית שאן מר אלי נחמני, הצהיר בפניי כי הוא נציג של קהילה טיפולית במלכי שוע, ואישר כי המשיב נמצא כעת בטיפולם, הן מבחינה נפשית והן מבחינה פיזית, ועל פי הבדיקות שעושים לו, הוא נקי מסמים. מר אלי נחמני ביקש לאפשר למשיב להמשיך את הטיפול שלו בלשכת הרווחה בבית שאן. בנוסף, הציג ב"כ המשיב בפניי תעודה על פיה אביו של המשיב - אשר אמור על פי ההחלטה נשוא הערר להשגיח על המשיב - היה שוטר במשטרת ישראל שפרש לגמלאות בתאריך 01/11/81. ב"כ המשיב הוסיף, כי למשיב רשיון נהיגה מאז שנת 1974, והרשעתו האחרונה בתעבורה הייתה בשנת 1995, וכי בסה"כ למשיב 9 הרשעות קודמות בתעבורה. 4. לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים, עיינתי בהחלטת בית משפט קמא ובכל הראיות שהונחו לפתחו של בית המשפט, לרבות הרשעותיו הקודמות של המשיב, הן בתחום התעבורה והן בתחום הפלילי, נחה דעתי כי דין הערר להידחות, ואלה נימוקיי: א. אכן עברו של המשיב בתחום הפלילי עשיר ומכביד. מאחוריו קופת שרצים של עבירות בכל התחומים, לרבות העבירות של בריחה ממשמר חוקי ועבירות על פק' הסמים המסוכנים. בתחום התעבורה צבר המשיב משנת 1974 ועד היום 10 הרשעות קודמות שכוללות עבירות דומות לעבירות המיוחסות, מהירות מופרזת, עקיפה תוך חציית קו הפרדה רצוף. בעניין זה הנני שותף לדעתו של בית משפט קמא, כי מי שנוהג בזמן פסילה מעיד על אופיו, זלזולו בהחלטות בית המשפט ועל מסוכנותו לציבור. ב. בית המשפט העליון נדרש לאחרונה לדון בסוגייה הדומה למקרה בפנינו (ראה בש"פ 10118/04 מיום 16/11/04 נזמי ג'באלי נ. מ"י (לא פורסם)). באותו מקרה נתפס הנאשם בעבירה של נהיגה בזמן פסילה והוגשה בעניינו בקשה לעוצרו עד תום ההליכים. בית המשפט העליון בהחלטתו בערר, ביטל את החלטת בית המשפט המחוזי וקבע כי ניתן לשחרר את הנאשם בחלופת מעצר מתאימה לאחר שיונח בפני בית המשפט תסקיר מעצר. במקרה שם המדובר בנאשם בעל עבר מכביד, הן בתחום התעבורה והן בתחום הפלילי, ואף נגדו היו תלויים עונשי מאסר על תנאי בגין עבירות תעבורה שביצע, חרף זאת קבע בית המשפט העליון כי ראוי היה לבחון אם ניתן לשחרר את הנאשם בחלופת מעצר, והוסיף כי: "בית המשפט מצווה לבחון חלופה גם כאשר מתקיימת עילת מעצר וודאי שכך ראוי בעניינו של מי שלכאורה עבר עבירות תעבורה. אכן, בימים אלו, כשנגע תאונות הדרכים משתולל וגובה קורבנות רבים, חובה על בתי המשפט לסייע במאבק למניעת המסוכנות הנשקפת מנהגים עבריינים, בין השאר באמצעות הרחקתם מהכביש. יחד עם זאת, משקיימת בשלב זה של ההליכים, דרך שבה ניתן להרחיק את הנהג המסוכן מהכביש מבלי שישהה בכלא, יש לעשות מאמץ להעדפת דרך זו". המקרה שלפנינו פחות חמור מהמקרה שנדון בבית המשפט העליון. בענייננו, ומבלי להקל ראש או לזלזל בחומרת עברו התעבורתי של המשיב, הרי עברו בתחום זה אינו מן החמורים. בנוסף לא תלוי נגד המשיב מאסר על תנאי בגין עבירות תעבורה, לכן נראה כי חרף חומרת העבירות המיוחסות למשיב, בית משפט קמא פעל כמצוות החלטת בית המשפט העליון, בחן את החלופות המוצעות, תחילה הוגשה לו חלופה לא ראויה ונדחתה על ידו, אולם כאשר הוגשה לו חלופה אחרת על פיה מורחק המשיב מהכביש, הוא בחן אותה ומצאה ראויה. הנני שותף להחלטתו זו, ואינני רואה כל מקום להתערב בה. ג. מעבר לאמור לעיל, נסיבותיו האישיות של המשיב כפי שנפרשו בפניי מלמדות על אדם אשר עבר כברת דרך לא פשוטה לשם גמילה מסמים, ועל פי המסמכים שהונחו בפתחו של בית המשפט וכן מדברי המדריך המטפל באופן ישיר במשיב, המשיב כיום נקי מסמים, מטופל בלשכת הרווחה של בית שאן, לכן סבורני כי יש לסייע למשיב להשתקם ולחזור לחיים נורמטיביים, השמתו של המשיב מאחורי סורג ובריח יש בה כדי לפגוע בהליכי שיקומו. 5. לסיכום, נראה כי הדרך בה נהג בית משפט קמא הייתה מידתית, מאוזנת ושקולה, כאשר מצד אחד שחרר את המשיב למעצר בית מלא בבית אביו ובהשגחתו, חלופה זו פוגעת פחות בחירותו, ומאידך יש בה כדי לנתק את מסוכנותו לציבור הנשקפת מנהיגתו, וזאת על ידי מניעתו באופן מוחלט מלנהוג. לציין, כי אביו של המשיב האמור לפקח על המשיב הינו אדם נורמטיבי לחלוטין וגמלאי משטרה אשר מבין היטב את משמעות האחריות הרובצת עליו, לכן ניתן לסמוך עליו וליתן בו אימון. 6. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הערר. 7. מועד מתן ההחלטה נקבע להיום בשעה 13:00 בנוכחותו של ב"כ העוררת, והשעה כעת 13:10 וב"כ העוררת לא התייצב, לכן ניתנה ההחלטה בהעדרו. מעצר ביתמשפט תעבורהעררמעצר