ערר על פסילה עד תום ההליכים

להלן החלטה בנושא ערר על פסילה עד תום ההליכים: החלטה 1. ביום 25.11.07 הוצא כנגד העורר צו פסילה מינהלי מלהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 30 יום, וזאת מתוקף סמכותו של קצין משטרה סעיף 47(ה)(3) לפקודת התעבורה. 2. ביום 2.12.07 הוגש לבית משפט השלום לתעבורה בת"א כתב אישום המייחס לעורר עבירה של נהיגה בשכרות בניגוד לסעיפים הרלבנטיים בפקודת התעבורה. במצורף לכתב האישום הוגשה בקשה להארכת צו הפסילה המינהלי וזאת עד תום ההליכים ואף מעבר לשישה חודשים. 3. בית המשפט קמא נענה לבקשה והאריך את הפסילה עד לתום ההליכים כנגד העורר ובשלב זה לתקופה של שנה מיום מתן ההחלטה. מכאן הערר. 4. בערר תוקף ב"כ העורר את קביעת בית המשפט קמא בדבר מסוכנותו של מרשו וכן טוען כי בית המשפט קמא שגה עת ביסס את החלטתו על הראיות לכאורה, שלדידו, אין בהן כדי להוות הצדקה להארכת הפסילה. עוד טען ב"כ העורר טענות מטענות שונות, כולן טענות משפטיות, המתייחסות להוראות החוק והתקנות הרלבנטיות בסוגיה נשוא הערר. 5. בטיעוניו בפני, מיקד ב"כ העורר את טענותיו ביחס למסוכנות ולראיות לכאורה תוך שנראה שהוא לא מבקש הכרעה בשאלות המשפטיות שהעלה. ב"כ המשיבה טען כי לא נפל כל פסול בהחלטת בית המשפט קמא. מסוכנותו של העורר נלמדת מעצם העבירה, נהיגה בשכרות, והראיות לכאורה שהיו בפני בית משפט קמא הצדיקו את מתן ההחלטה. 6.א. הראיות לכאורה שהיו בפני בית משפט קמא - תוצאות של בדיקת מאפיינים שנעשתה לעורר וכן תוצאות של בדיקת נשיפה באמצעות מכשיר הינשוף. ב. בבדיקת המאפיינים נקבע כי נדף מפיו של העורר ריח של אלכוהול, עיניו היו אדומות ודומעות, התנהגותו רדומה ודיבורו איטי והוא התנדנד עת ביצע את מבחן ההליכה על קו. מאידך עמידתו היתה יציבה, והוא לא כשל במבחני הביצוע האחרים שנעשו לו, הבאת אצבעות לאף בעיניים עצומות. התרשמותו של השוטר היתה כי העורר היה תחת השפעת אלכוהול כבדה. על אף הבעייתיות של בדיקת המאפיינים, הוכרה בדיקה זו בפסיקה, גם בפסיקתו של בית המשפט העליון, כבדיקה שיש בה כדי לשמש בידי בית המשפט כלי, הגם לא כלי מכריע, בקביעת נהיגה תחת השפעת אלכוהול, ומכל מקום הוכרה בדיקה זו ככלי שיש בו כדי לשמש בידי בית המשפט בהליך הביניים, הפסילה המינהלית. בענייננו, בדיקת המאפיינים מצביעה מחד על נהיגה לכאורה תחת שכרות ומאידך ישנם סממנים שמטילים ספק בקביעה לכאורית זו. ג. תוצאת בדיקת הינשוף הצביעו על 525 מיקרוגרם אלכוהול, כמות העולה למעלה מ-פי שניים מהכמות המותרת הקבועה בחוק ואף עולה בכמות ניכרת על הכמות אותה קבע לאחרונה כב' השופט טננבוים בתיק תעבורה ירושלים 11893/07 מדינת ישראל נ' עוזרי ואח' (טרם פורסם) - ככמות המינימלית שמעליה יש לקבל את תוצאות הבדיקה - 305 מיקרוגרם. אשר לתוצאות הבדיקה, טען ב"כ העורר, כי גם אם נכונה התוצאה, הרי שיש לקחת בחשבון שהבדיקה נערכה בסמוך מאוד למועד בו שתה העורר את האלכוהול. לדבריו, הוא סיים לשתות בשעה 01:40 - חמש דקות לפני שנעצר ע"י השוטר כשהבדיקה נעשתה בשעה 2:05, 20 דקות מרגע שסיים לשתות. לדבריו, לוח הזמנים האמור מסביר את ריח האלכוהול הכבד שנדף מפיו של מרשו וגם את תוצאות הבדיקה, שכן בלוח זמנים זה טרם נספג האלכוהול בגופו ובדמו של העורר. לטענה זו אשיב כי העורר אישר כי שתה 3 כוסות בירה על בטן ריקה. גם אם העורר סיים לשתות ב- 01:40, יש להניח שהוא לא שתה את כל כוסות הבירה בדקה זו וכי השתיה התבצעה בשלבים ובמרווחי זמן, כך שניתן לקבוע במידה סבירה של וודאות שחלק מהאלכוהול ששתה הספיק להספג בגופו. 7. אינני יכול לומר שקביעותיו של בית המשפט קמא הינן שגויות המצדיקות התערבות. עם זאת, בחינת עברו התעבורתי של העורר, ומבלי להתעלם מהעובדה כי הוא מחזיק ברישיון נהיגה רק 4 שנים, איננו מצביע על מסוכנות תעבורתית, אם כי אחת מן העבירות היא עבירה של שיחה בטלפון תוך כדי היותו של הרכב בתנועה. 8. במהלך טיעוניו הביע ב"כ העורר את הסכמתו, כחלופה ראויה, להותיר את הפסילה המינהלית על כנה, לתקופה שנקבעה, אך ביקש לסווג את הפסילה לכל רכב למעט נהיגה על טרקטור על מנת לאפשר לעורר לסייע לבני משפחתו בעבודה החקלאית במושב. ב"כ המשיבה טען לחוסר סמכותו של בית המשפט לסווג פסילה מינהלית. הוא הפנה לסעיף 36א' לפקודת התעבורה המקנה את הסמכות הזאת בגזר-הדין ומבקש ללמוד מכלל ההן על הלאו. אינני סבור שקיימת מניעה לסווג פסילת רישיון גם בשלב של פסילה מינהלית. בפני בית המשפט הדן בפסילה המינהלית מונחות הראיות שבידי התביעה ובית המשפט גם בשלב של הפסילה המינהלית יכול להפעיל את שיקול דעתו ולסווג את הפסילה על בסיס ההנחה שהוא יורשע בעבירה המיוחסת לו על בסיס אותן ראיות שבפניו. בנסיבות המקרה שבפנינו, ודווקא בשלב בו אנו עוסקים, שלב ביניים שכל כולו מבוסס על ראיות לכאורה, נכון יהיה להקל את הגזירה ולאפשר לעורר את הנהיגה על טרקטור כדי לסייע לבני משפחתו. 9. אשר על כן, אני דוחה את הערר על תקופת הפסילה, אך קובע כי הפסילה לא תחול על הרישיון לטרקטור שבו העורר יוכל לעשות שימוש. משפט תעבורהשלילת רישיון נהיגהערר