ערעור תעבורה

ערכאת ערעור מתערבת במידת העונש בערעור תעבורה רק אם יש סטייה מהותית ובלתי מוצדקת מהמידה הסבירה.

ערכאת ערעור, בדונה במידת העונש, בכל סוגי העבירות, איננה דנה בעניין כאילו היא באה להטיל את העונש מעיקרו ואינה מטילה את העונש שהיא הייתה גוזרת לנאשם לו ישבה כערכאה ראשונה.

ללא קשר לעבירות תנועה, מקובל מאז ומתמיד שבית משפט שלערעור מתערב במידת העונש רק אם יש סטייה מהותית ובלתי מוצדקת מהמידה הסבירה. מבחינה זו יש הבדל בין הערכאה הראשונה לבין ערכאת הערעור.


להלן פסק דין בנושא ערעור תעבורה:

פסק דין

1.     המערער הועמד לדין בבית משפט לתעבורה בנצרת בגין עבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רשיון נהיגה תקף, נהיגה ללא פוליסת ביטוח בת תוקף וכן בעבירה של נהיגה בקלות ראש שיוחסה לו במסגרת תיק שצורף.

2.     ביהמ"ש קמא הרשיע את המערער, על פי הודאתו, בעבירות המיוחסות לו, וגזר עליו קנס בסך 1900 ₪ או 19 ימים מאסר תמורתו, פסילה מלקבל או להחזיק רשיון נהיגה על תנאי לתקופה של 6 חודשים למשך שנתיים, פסילה מלקבל או להחזיק רשיון נהיגה בפועל לתקופה של 11 חודשים, חתימה על התחייבות בסך של 15,000 ₪ שלא יעבור אותה עבירה שעניינה נהיגה בזמן פסילה במשך שנתיים, וכן מאסר על תנאי של 7 חודשים למשך שלוש שנים שלא יעבור עבירה של נהיגת רכב בזמן פסילה.

3.     על פי הנטען בכתב האישום בו הורשע המערער (תיק תעבורה 115/05), ביום 11/8/04 נהג המערער ברכב על אף שידע על פסילת רשיונו למשך 5 חודשים וזאת מיום 15/7/04, אשר ניתנה בבימ"ש לתעבורה בת"א, המערער אף ערער לבימ"ש המחוזי וערעורו נדחה, המערער נהג ללא רשיון נהיגה תקף וללא תעודת ביטוח (להלן:"האירוע הראשון"). בתיק שצורף נטען כי, ביום 14/1/05 נהג המערער ברכב בקלות ראש בעת שלא ציית להוראת שוטר לעצור, נסע בפראות תוך כדי שהוא מסכן וגורר איתו איש משטרה, ואף עובר על שטח הפרדה בנוי, לאחר מכן נסע המערער אחורנית במהירות ובפראות, וכל זאת, כאשר איש המשטרה עדיין תלוי על הרכב, המערער סירב לעצור, לא ציית להוראת שוטר, וברח מהמקום , כשהוא נוהג בפראות וזאת לאחר שפגע בשוטר עם הרכב (להלן:"האירוע השני").

4.     א.     ב"כ המערער הלין על חומרת העונשים שהוטלו על המערער, אולם בפניי הפנה עיקר טענותיו לעונש הפסילה בפועל שהוטל על המערער. ב"כ המערער ציין כי בית המשפט קמא לא התחשב מספיק בנסיבותיו האישיות של המערער, שהינו בן 42, נשוי ואב לתינוקת בת חצי שנה ומגדל את שני ילדיה של אשתו מנישואים קודמים, מוכר על ידי הביטוח הלאומי כנכה ב- 100%, בעבר התמכר לסמים, אולם כיום הוא נקי מסמים. ב"כ המערער הפנה לתסקיר שירות המבחן וטען כי, בית המשפט קמא לא נתן את דעתו בצורה מספקת לאמור בתסקיר שירות המבחן, שהמליץ להטיל על המערער עונשים מותנים בלבד. עוד ציין כי, נסיבות ביצוע העבירה הינן נסיבות חריגות ביותר, המערער נתפס בזמן שאשתו, אשר עברה באותה עת טיפול פוריות, חשה לפתע ברע ולא הייתה מסוגלת להמשיך לנהוג, בשל חשש המערער למצבה הבריאותי של אשתו, החליף אותה בנהיגה. בטיעוניו בפניי, ציין ב"כ המערער כי, יום למחרת ביצוע העבירה, המערער ואשתו ניגשו לבית חולים איכילוב בת"א וגם שם הטיפולים של ההפריה כשלו. עוד טען ב"כ המערער כי, רשיון הנהיגה חיוני למערער, כך שהוא צריך להגיע לכל מיני מקומות לטיפולים שלו, של אשתו ושל ילדיו.

לסיכום, ב"כ המערער ביקש להקל בעונשו של המערער, ולהסתפק בפסילה שהמערער כבר ריצה עד כה, לחילופין ביקש לקצר את תקופת הפסילה באופן משמעותי.

ב.     מנגד, ביקש ב"כ המשיבה לדחות הערעור, הפנה לחומרת מעשיו של המערער, כאשר מדובר על שני אירועים חמורים שכל אחד מחייב ענישה רצינית, הפנה לגליון הרשעותיו הקודמות אשר מונה 70 הרשעות קודמות וזאת חרף העובדה כי המדובר בנהג המחזיק ברשיון נהיגה כ- 13, 14 שנים. בנוסף טען כי למערער רשומות גם מספר עבירות פליליות. עוד טען ב"כ המשיבה כי, המערער יצא לנסיעה כאשר הנהגת היחידה הייתה אשתו בשלבים מתקדמים של הריון ובמצב בריאותי קשה, לכן על המערער היה לצפות אפשרות זו והיה צריך להיערך או להימנע מנסיעה ארוכה.

לסיכום, ב"כ המשיבה ביקש לדחות את הערעור תוך הדגשה כי המדובר בעונש מתון, בית משפט קמא הטיל ענישה כה קלה כלפי המערער והייתה התייחסות לא מבוטלת למכלול הנסיבות, לכן אין מקום להתערבות.

5.     אין להקל ראש בעבירות המיוחסות למערער, המדובר בעבירות חמורות שהפכו לרעה חולה בחברתנו, והאינטרס הציבורי מחייב ענישה מרתיעה, לרבות מאסר בפועל או מאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות.
בית המשפט העליון התייחס לא אחת לרמת הענישה הראויה למי שנוהג בזמן פסילה בקובעו כי העונש הראוי למעשים כגון דא כולל מאסר בפועל לתקופה הולמת. (ראה רע"פ 410/04 - זאב מזרחי נ' מדינת ישראל, תק-על 2004(1), 2134 ורע"פ 7019/04 - ניר אופיר נ' מדינת ישראל, תק-על 2004(3), 1758 ).

אין להקל ראש גם בעבירה שיוחסה למערער באירוע השני, נהיגה בקלות ראש. המדובר באדם אשר הוכיח במעשיו על זילות בחיי אדם וגרם בנהיגתו והתנהגותו לסיכון חיי השוטר כאשר לא ציית להוראות השוטר והמשיך בנהיגה בפראות תוך כדי שהוא מסכן וגורר איתו איש משטרה.כאן המקום לציין כי, בעבירה זו לא היו ולא נטענו נסיבות חריגות כפי שנטענו באירוע הראשון.

עם זאת יש לבחון כל עבירה ונסיבותיה וכל נאשם ונסיבותיו, כאשר הכלל הוא שהענישה אינדיווידואלית, ובית המשפט מחוייב למצוא את האיזון הראוי בין השיקול ההרתעתי לבין נסיבותיו האישיות של כל נאשם ונאשם.

6.     עיון בגיליון הרשעותיו הקודמות של המערער מלמד, כי המדובר ב- 70 רישומים שכוללות בין היתר עבירות של מהירות, נהיגה ללא זהירות, אי מתן זכות קדימה, נהיגה באור אדום. כמו כן, עבירות של נהיגה ללא רשיון נהיגה וללא ביטוח, שהן דומות לעבירות בהן הורשע המערער בתיק הנדון, דבר אשר מלמד כי בפנינו אדם אשר מזלזל ורומס ברגל גסה את חוקי התעבורה.

לעומת זאת, כעולה מתסקיר של שירות המבחן, המדובר באדם בן 42, נשוי ואב לשני ילדים בגילאים 5 שנים ו- 6 חודשים, אינו עובד, מטופל באופן אינטנסיבי ביחידה לנפגעי סמים ונקי מזה 19 חודשים. לעניין פסילת הרשיון הדגיש המערער בפני שירות המבחן כי, על רקע נכותו הפיזית הוא מתקשה לתפקד ללא רכבו, שכן הינו נכה ומוכר על ידי הביטוח הלאומי ולו 100% נכות. ציין כי רשיונו נשלל לאחר שלא שילם קנסות שהוטלו עליו, עוד ציין כי לאחרונה פנה לרשויות, טיפל בחובותיו וכיום משלם אותם כחוק ועל רקע זה הוחזר לו רשיונו.

להערכת שירות המבחן, המערער עובר תהליך שינוי ארוך ומשמעותי וכיום מתמודד עם ההשלכות של התנהגותו הבעייתית על חייו, לכן שירות המבחן המליץ להטיל על המערער רק עונשים מותנים שיאפשרו לו להמשיך בתהליכי השינוי החיוביים אותם עבר ולא להטיל מרכיב של פסילה בכלל.

7.     כידוע, ערכאת הערעור מתערבת במידת העונש רק אם יש סטייה מהותית ובלתי מוצדקת מהמידה הסבירה.

לעניין זה ראה רע"פ 4484/92 סיריה רפאל נ' מדינת ישראל, פ"ד מו (5), 176, עמ' 182- 183:

"כלל מקובל הוא, שערכאת ערעור, בדונה במידת העונש, בכל סוגי העבירות, איננה דנה בעניין כאילו היא באה להטיל את העונש מעיקרו ואינה מטילה את העונש שהיא הייתה גוזרת לנאשם לו ישבה כערכאה ראשונה. ללא קשר לעבירות תנועה, מקובל מאז ומתמיד שבית משפט שלערעור מתערב במידת העונש רק אם יש סטייה מהותית ובלתי מוצדקת מהמידה הסבירה. מבחינה זו יש הבדל בין הערכאה הראשונה לבין ערכאת הערעור, והדברים ידועים ואינם חדשים".

8.     עיון בגזר הדין של בית משפט קמא מלמד, כי המדובר בגזר דין אשר משקף את מכלול השיקולים הן את השיקולים לקולא והן את השיקולים לחומרא, כאשר מצד אחד התחשב בחומרת העבירות בהן הורשע המערער, עברו התעבורתי והאינטרס הציבורי, ומאידך התחשב בתסקיר המבחן ונסיבותיו האישיות של המערער. זאת ועוד, ביהמ"ש קמא התחשב בנסיבותיו החריגות של המערער וסיכויי שיקומו כהמלצת שירות המבחן, ונמנע מלהטיל על המערער מאסר בפועל, אף לא בדרך של עבודות שירות. עוד ציין ביהמ"ש קמא כי, תקופת הפסילה בפועל אשר הוטלה על המערער, הושפעה במידה רבה מנסיבותיו האישיות של המערער, וכן מהעובדה כי שירות המבחן המליץ לא להטיל מרכיב של פסילה בכלל, לכן נמנע בית משפט קמא מלהטיל על המערער עונש של פסילה ארוך מהעונש שהוטל, כפי שנהוג להטיל בנסיבות דומות.

9.     סוף דבר, העונש שנגזר בנסיבות העניין, הינו ראוי, מאוזן ומידתי, ואינני רואה כל הצדקה להתערב בגזר הדין.

10.      אשר על כן, הנני מורה על דחיית הערעור.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ערעור תעבורה

  2. אי שמירת רווח

  3. הידרדרות עגלה

  4. מספר שלדה מזויף

  5. כניסה לאי תנועה

  6. סיבוב פרסה מסוכן

  7. זהירות במעבר חציה

  8. דחיית ערעור תעבורה

  9. ענישה בעבירות תעבורה

  10. חובת איתות לפני פניה

  11. פניית פרסה במקום אסור

  12. הצעת חוק משקיפי תנועה

  13. הסעת נוסעים ללא מלווה

  14. עבירות תנועה של עו''ד

  15. נסיעה נגד כיוון התנועה

  16. פגם ברישום דו''ח תנועה

  17. שמירת מרחק בפניית פרסה

  18. תקנה 41 לתקנות התעבורה

  19. מתי מותר לנסוע לאחור ?

  20. תקנה 567 לתקנות התעבורה

  21. סעיף 48 לפקודת התעבורה

  22. סעיף 56 לפקודת התעבורה

  23. אי האטה לפני מעבר חצייה

  24. הארכת מועד בתיקי תעבורה

  25. זיכוי לאחר ערעור תעבורה

  26. תקנה 169 לתקנות התעבורה

  27. תקנה 21 ג לתקנות התעבורה

  28. כניסה לכיכר - עבירת תנועה

  29. ערעור תעבורה ללא עורך דין

  30. תקנה 169ו' לתקנות התעבורה

  31. פניה שמאלה - תקנות התעבורה

  32. בדיקה שנתית של ממיר קטליטי

  33. האטה לפני פקק - שמירת מרחק

  34. אזהרה לא לעבור עבירות תנועה

  35. אי ידיעה על מועד דיון תעבורה

  36. ביצוע פניית פרסה שלא בזהירות

  37. הארכת מועד הגשת ערעור תעבורה

  38. עונש לא מרתיע בעבירות תעבורה

  39. דחיית ערעור תעבורה על גזר דין

  40. ערעור על חומרת גזר דין תעבורה

  41. הרשעת עורך דין בעבירות תעבורה

  42. פניה ימינה בכיכר מהנתיב השמאלי

  43. פסיקת הוצאות בגין זיכוי תעבורה

  44. ערעור על הרשעה בבית משפט לתעבורה

  45. הארכת מועד להישפט בעבירות תעבורה

  46. קנס בשל עבירת תעבורה של ברירת משפט

  47. זימון למשפט תעבורה ללא אישור מסירה

  48. ערעור על חומרת העונש בעבירות תעבורה

  49. תקנה 49 לתקנות התעבורה - שמירת מרחק

  50. הארכת מועד להישפט בבית משפט לתעבורה

  51. עבר תעבורתי כשיקול בערעור על גזר דין

  52. אי ייצוג ע''י עורך דין בעבירות תעבורה

  53. הצעת חוק לתיקוני ענישה בעבירות תעבורה

  54. קבלת ערעור המדינה על זיכוי בעבירת תעבורה

  55. הארכת מועד להגשת ערעור על גזר דין תעבורה

  56. פניה שמאלה - סעיף 43 (א) (3) לתקנות התעבורה

  57. ערעור על גזר דין בית משפט לתעבורה תל אביב

  58. צו מס בולים (תשלום אגרות תעבורה בבולים), תש"ם-1980

  59. התאונה התרחשה בתוך מעגל תנועה שהיו בו שני נתיבי נסיעה

  60. קביעת בית המשפט לתעבורה בהכרעת הדין המרשיעה מהווה ראיה

  61. תקנות התעבורה (הגשת צילומים לבית המשפט), התשנ''ז-1997

  62. חוק שיפוט בענייני תעבורה (תשדיר - הוראת שעה), התשס"ט-2009

  63. כתב אישום בעבירות סטייה שלא בבטחה, בניגוד לתקנה 41 לתקנות התעבורה

  64. כתב אישום על קיפוח זכות עוברי דרך - עבירה לפי תקנה 21(ב)(1) לתקנות התעבורה

  65. כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים - שופט תעבורה), התשמ"ז-1986

  66. תקנה 40(א) - לא יסטה נוהג רכב מנתיב נסיעתו אם עלול הדבר לגרום להפרעה או לסיכון

  67. סעיף 44 (א) לתקנות התעבורה - לא יפנה נוהג את רכבו כדי להסתובב ולנסוע בכיוון הנגדי

  68. תקנות התעבורה (סדרי הדין בבקשות לפי סעיף 57 לפקודת התעבורה וערעור על החלטות בהן), תש''ם-1980

  69. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון