דיני תעבורה מגדל העמק | עוֹרך דין רונן פרידמן

קיבלתם זימון למשפט תעבורה במגדל העמק ? מתלבטים אם לפנות לעורך דין תעבורה ? אתם לא לבד

##האם להימנעות מלהתייעץ עם עורך דין תעבורה במגדל העמק יש מחיר ? ## רבים שואלים את עצמם האם מומלץ להתמודד עם עבירות תעבורה במגדל העמק ללא עורך דין ? כאשר אדם חשוד בעבירת תעבורה ונמצא לפני חקירה במשטרה או חמור מכך, אם כבר הוגש נגדו הגשת כתב אישום, השאיפה שלו, מטבע הדברים, תהיה לשכור עורך דין תעבורה "הכי טוב בארץ". מרבית הנאשמים שהחליטו לבחור באופציה של "עורך דין תעבורה זול" - כלומר לייצג את עצמם...ולא להיות מיוצגים על ידי עורך דין מומחה לתעבורה במגדל העמק, מצאו את עצמם מתמודדים עם סיטואציות שהם לא מבינים כראוי.

 

באיזה שלב פונים לעורך דין תעבורה במגדל העמק ?

מומלץ לפנות לעורך דין לענייני תעבורה במגדל העמק בהקדם האפשרי, על מנת לקבל ייעוץ משפטי, הדרכה ובסופו של דבר ייצוג. לא כל עבירת תנועה מסתיימת בקנס כספי זניח, ישנן עבירות שהעונש עליהן הוא שלילת רישיון נהיגה לתקופה ארוכה ואף מאסר בפועל. התייצבות לדיון בבית משפט תעבורה יכולה להיות חוויה לא נעימה, הכרוכה בלחץ נפשי ומתח ועלולה להסתיים במפח נפש. ייצוג על ידי עורכי דין מומחים לדיני תעבורה במגדל העמק כבר מהשלב הראשוני, ולא רק בשלב של ערעור תעבורה, יכול להוות את הגורם מכריע בין קבלת עונש חמור, עונש קל או זיכוי מוחלט.

 

איך לבחור עורך דין תעבורה במגדל העמק ?

אנו מאמינים כי לקוח ש"עשה שיעורי בית" ולמד לעומק על סוג עבירת התעבורה הרלוונטית לגביו, יפיק תועלת רבה יותר מהייעוץ עם עורך הדין ואף את סיכויי ההצלחה בתיק. אי לכך, העמדנו לרשותכם פלטפורמה משפטית ייחודית בנושא דיני תעבורה במגדל העמק, המורכבת מספרות מקצועית, מקבץ פסקי דין והחלטות שניתן לאתר בקלות באמצעות ##מערכת חיפוש פנימית מהמתקדמות בעולם##, שתיתן לכם מענה מלא, מקיף ומקצועי תחת קורת גג אחת. לרשימת הפוסטים המלאה - 🔍 עורך דין תעבורה מגדל העמק מומלץ לקרוא בעיון על שלל בסוגיות בתחום דיני תעבורה במגדל העמק, הרלוונטיות עבורכם במדריך משפטי זה, ואף אל פי שהמידע אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי, אין ספק כי תפיקו ממנו תועלת רבה. לרשימה המלאה - 🔍 נהיגה בשכרות🔍 מהירות מופרזת🔍 שלילת רישיון נהיגה🔍 זכות קדימה🔍 נהיגה ללא ביטוח🔍 נהיגה ללא רישיון🔍 נסיעה באור אדום🔍 סטיה מנתיב / עקיפה🔍 אי ציות לתמרור🔍 שמירת מרחק🔍 תאונה מאחור🔍 פניית פרסה🔍 כללי נסיעה בכיכר 

דוגמאות

##(1) פגיעה בהולך רגל במגדל העמק## על פי כתב האישום, באותה עת נהג הנאשם במונית מרצדס בנתיב השמאלי בכביש הנ"ל, המהווה דרך עירונית תלת-מסלולית שרוחבה 3.60 מ 'ומגבלת מהירות מרבית של 50 קמ"ש. באותה תקופה, בסמוך במשך 35.6 ק"מ, החל הולך הרגל לחצות את הכביש ברגל, מימין לשמאל, מאזור תחנת האוטובוס לכיוון אי התנועה. "כשהמנוח הצליח לחצות 8.80 מ 'על הכביש," הנאשם היכה אותו בחזית המונית, בכתב האישום נטען עוד כי מקום התאונה במקום היה 80 מ 'לפחות והנאשם נסע במהירות בין 60 ל -70 קמ"ש. במסגרת משפט התעבורה - העיד העד בשפה זו: "לאחר שעלינו לכיוון מגדל העמק מחיפה הלכנו לכיוון מגדל העמק, עברנו את הרמזור, הרמזור היה ירוק, המשכנו בנסיעה לכיוון מגדל העמק. ואז אדם הופיע והוא התחיל ללכת, חצה את הכביש ונוסע. "האיש שהחל לחצות את הכביש. באמצע הדרך הוא התחיל לרוץ ואז הייתה התנגשות בין המונית ... לאותו האיש. " ##הכרעת בית המשפט:## אני קובע איפוא כי עובדות כתב האישום הוכחו בפני מעל לכל ספק סביר ונדרש וכי מדובר בתאונה בלתי נמנעת מצד הנאשם, ולכן אני מרשיעה אותו בכל הוראות החקיקה המיוחסות לו ב כתב האישום. ##(2) הפקרה לאחר פגיעה במגדל העמק## בכתב האישום הואשם הנאשם בעבירות של נטישה לאחר פגיעה לפי סעיף 64 א (ב) לפקודת התעבורה, נהיגה ללא רישיון רכב תקף לפי סעיף 2 לפקודת התעבורה, נהיגה ללא פוליסת ביטוח תקפה לפי סעיף 2 ל פקודת ביטוח רכב מנועי ונהיגה בפזיזות וגרימת נזק. לאדם ולרכוש בהתאם לסעיפים 62 (2) +38 (2) (3) לפקודת התעבורה. השוטר שירת בזמן הרלוונטי בתחנת מגדל העמק כראש המשטרה והמשרד הקהילתי, הגיע למקום התאונה וראה אופנוע על הכביש, הקורבן שוכב על הקרקע ומטופל על ידי מד"א. העד לא זכר באיזו שעה הבחין במד"א. בעדותו ובמזכרו ת / 10 הסביר העד כי במהלך החקירה ניתן לו שם העבריין ולכן נסע עם המשטרה סולימאן מוחמד ומוסא עבאס מזירת התאונה לבית הנאשם בזרזיר. ##הכרעת בית המשפט:## לאור התרשמותי מעדות הנאשם כמפורט לעיל ולאור התרשמותי החיובית מעד התביעה, הן ביחס לאחריות הנאשם לתאונה והן לעבירת הנטישה, אני מעדיף את גרסת התביעה על פני עדות הנאשם. נזק לאדם ולרכוש לפי סעיפים 62 (2) + 38 (2) (3) לפקודת התעבורה ובעבירה של נטישה לאחר פגיעה לפי סעיף 64 א (ב) לפקודת התעבורה. ##(3) עבירת אי ציות לתמרור במגדל העמק## בכתב האישום הואשם הנאשם בעבירה של אי עמידה בתמרור בן 36 המונח על הכביש, בניגוד לתקנה 64 (ג) + 22 (א) לתקנות התעבורה. הנאשם הכחיש את עובדות כתב האישום. השוטר משרת מזה שנה וחצי במשטרת מגדל העמק כסייר - הוא שירת במשטרת ישראל במשך 25 שנה ובמהלך האירוע שירת בתחנת משטרת מגדל העמק כסייר. בשעה 17:00, במהלך בדיקה שגרתית של התנועה בצומת שדרות הבנים-דרך העמק במגדל העמק, עמד העד מחוץ לניידת המשטרה והבחין כי רכב מאזדה מתקרב לצומת בנתיב הימני. ##הכרעת בית המשפט:## לנוכח התרשמותי מעדות הנאשם ונגד התרשמותם החיובית של עדי התביעה, ביחס לכלל הראיות בתיק זה, אני מעדיף את גרסת התביעה על פני גרסת הנאשם וקובע כי במועד הרלוונטי כתב האישום לא נתן לנאשם זכות קדימה. ##(4) נהיגה בשכרות במגדל העמק## על פי נסיבות המקרה, הנאשם נעצר לבדיקה שגרתית בצומת תל עדשים, נבדק באמצעות מכשיר הינשוף וגילה ריכוז אלכוהול של 360 מיקרוגרם בגופו. עוד השיב כי חזר ממגדל העמק, שם ישב עם חברים בדירת חבר ואז בחוץ. בהמשך, הנאשם סיפק הסבר אחר לנהיגתו בחזרה, אשר כלל הסכם עם משפחתו על חזרתו במועד מסוים והצורך לקום למחרת לעבודה, כמו גם חוסר נכונותו להשאיר את רכבו במגדל. העמק. לאחר שבית המשפט מסר את עדותו של השוטר ואת המסמכים שהוגשו דרכו במלוא המשקל הראייתי, בניגוד לגרסתו הבלתי אמינה של הנאשם ולאחר שהזהרתי את עצמי שמדובר בעדות יחידה של התביעה, אני קובע כי התביעה הרימה את הנטל עליה כתפיים והוכיח מעל לכל ספק סביר את העובדות. המטען. ##הכרעת בית המשפט:## על כן אני מרשיע את הנאשם בעבירה של נהיגה בשכרות, המיוחסת לו בכתב האישום. ##(5) זיכוי מעבירת אי מתן זכות קדימה למשאית במגדל העמק## נגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין עבירה לפי תקנה 64 (ג) לתקנות התעבורה - אי מתן זכות קדימה. על פי הנסיבות המתוארות בכתב האישום, ביום 18 בינואר 2008, הנאשם נהג ברכב והגיע לצומת שדרות הבנים - דרך העמק במגדל העמק. תקנה 64 (ג) לתקנות התעבורה אינה קובעת כי ציות לשלט בגיל 36 פירושו לעצור ליד התמרור או לפני קו העצירה המסומן על הכביש. באותה תקופה היא נסעה בצומת משאית אך הנאשם "יצא לצומת ולם פתאום ... וכמעט נכנס למשאית והמשאית סטתה מעט כדי להציל תאונה בצומת." המחלוקת בין הצדדים היא האם הנתבע נתן זכות קדימה לאותה משאית או לא. ##הכרעת בית המשפט:## על בסיס האמור לעיל, כאמור הנתבע זכאי.

 

ערעור על הרשעה בבית משפט לתעבורה

להלן פסק דין בנושא ערעור על הרשעה בבית משפט לתעבורה: פסק דין כב' השופט האשם ח'טיב: רקע כללי: 1. המערער הורשע, בביהמ"ש לתעבורה בנצרת ( כב' השופט סבאג) (לאחר שמיעת ראיות) בשלוש עבירות הקשורות כולן לתאונת דרכים, אחת שאירעה ביום 28/6/01, ואלה הן העבירות ; גרימת מוות ברשלנות , עבירה לפי ס' 304 לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן : "חוק העונשין" ) +ס' 64 לפקודת התעבורה (נוסח חדש ) התשכ"א- 1961 ( להלן : "פקודת התעבורה" ) , גרימת נזק לאדם ולרכוש- עבירה לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה תשכ"א -1961 ( להלן : "תקנות התעבורה " ) + ס' 38 לפקודת התעבורה, סטיה מנתיב נסיעה - עבירה לפי תקנה 40 (א) לתקנות התעבורה. 2. לפי העובדות אשר נטענו בכתב האישום ואומצו ע"י הערכאה הקודמת בהכרעת -הדין , ביום 28/6/01 ,סמוך לשעה 17:15 , נהג המערער ברכב מסחרי מסוג ג'י.מ.סי סונומה מ.ר 18-251-11 ( להלן :"הרכב " )בקטע כביש 675 המוביל מצומת הסרגל לצומת יזרעאל ( להלן : "הכביש") . באותה עת, נהג סאלח כליבאת ( להלן : "המנוח") ברכב פרטי מסוג אופל מ.ר 89-473-48 ( להלן : "האופל" ) בכיוון ההפוך של הכביש. בהגיעו לק"מ 5.4 בכביש, סטה רכב המערער שמאלה לנתיב הנגדי זאת ללא כל סיבה סבירה ומוצדקת ,חסם את נתיב הנסיעה של האופל והתנגש בו חזיתית (להלן: "התאונה"). כתוצאה מהתאונה, נהרג המנוח, והמערער נפצע ואושפז בבי"ח . כן ניזוקו האופל והרכב באופן קשה ונגרמו להם מעיכות קשות ומרובות. 3. בפני בית המשפט לתעבורה כפר המערער באשמה, וביהמ"ש קמא, לאחר ששמע ראיות, כאמור, הרשיעו בעבירות אשר יוחסו לו וגזר עליו את העונשים כדלקמן ; א. מאסר בפועל של 10 חודשים . ב. קנס בסך של 5,000 ₪. ג. פסילה בפועל של 10 שנים , מלקבל או להחזיק רשיון נהיגה. ד. פסילה על תנאי של 12 חודשים למשך שנתיים. ה. מאסר על תנאי של 8 חודשים למשך 3 שנים שלא יעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה או גרימת מוות ברשלנות. 4. גירסת המאשימה, כפי שמצאה ביטויה בכתב האישום היתה כי המערער סטה ברכבו מנתיב נסיעתו לנתיב הנגדי ללא סיבה מוצדקת, התנגש ברכב המנוח שנסע בנתיב הנגדי, וגרם ברשלנותו למוות המנוח. המערער טען בהודעתו במשטרה כי אינו זוכר את התרחשות התאונה ובתשובתו לכתב האישום בבית המשפט הכחיש את האמור בסעיף 3 לכתב האישום המייחס לו סטיה מנתיב נסיעה לנתיב הנגדי. בעדותו בפני בית המשפט הודה המערער כי הוא סטה מנתיב נסיעתו ועבר ברכבו לנתיב הנגדי, אולם טען כי הוא עשה זאת ע"מ להתחמק מרכב המנוח, אשר קודם לכן סטה לנתיב נסיעתו, וע"מ למנוע התנגשות עמו, אלא שבינתיים רכב המנוח חזר לנתיב הנסיעה שלו, ושני כלי הרכב התנגשו. המערער כפר בקשר הסיבתי שבין מוות המנוח לתאונה. ראיות הצדדים: 5. המאשימה העידה מטעמה 9 עדי תביעה, רס"מ צבי שביב שהינו בוחן תנועה, אשר צילם את זירת התאונה (לוח צילומים ת/4 - 6 גליונות) הכין דו"ח בוחן ת/6 וכן גבה עדות מהמערער למוחרת יום התאונה, ת/5. רס"ר בוריס צ'ירנובילסקי, שאף הוא בוחן תנועה והכין חוות דעת בעניין תקינות צמיד קדמי שמאלי של רכב המערער וצילומים של צמיג זה, ת/8. שוטר משטרת התנועה הארצית, יוסף ח'ורי, אשר הגיע למקום אירוע התאונה סמוך לאחר התרחשותה, והכין דו"ח פעולה, ת/11. סדן ערן, מהנדס תנועה במשטרת ישראל אשר היה בזירת התאונה והכין דו"ח, ת/12. רב פקד רומן בורנשטיין, ראש מדור תאונות דרכים באת"ן העמקים, אשר ביקר בזירת התרחשות התאונה, הסריט את מקום התאונה והממצאים שראה שם, קלטת ת/14 והכין "מזכר" בקשר לכך, ת/13. דר' ג'קוב אירינה, רופאה אשר התלוותה לניידת נט"ן שהגיעה למקום אירוע התאונה ומאוחר יותר ערכה תעודת פטירה של המנוח (ת/1), תעודה רפואית ביחס למערער, (ת/2), ותעודה רפואית של המנוח (ת/3), ובעדותה תיארה את מצב המנוח בזירה כשהוא עדיין היה בתוך רכבו. דר' יורי ברלין, רופא וכירורג שעבד ביום התאונה רופא כירורג תורן במחלקה כירורגית בבית חולים העמק, בדק את המערער וחתם על תעודה רפואית, ת/10. פרופ' יהודה היס, מומחה לאנטומיה פתלוגית ולרפואה משפטית, אשר ניתח את גופת המנוח והכין חוות דעת בקשר לכך, ת/15. מטעם ההגנה העיד המערער עצמו, אשר, כאמור, הודה לראשונה כי הוא סטה מנתיב נסיעתו שמאלה לנתיב הנגדי, אולם טען כי עשה זאת ע"מ למנוע התנגשות ברכבו של המנוח שנסע בכיוון הנגדי וסטה לנתיב הנסיעה של המערער. דר' עלי הואש, רופא העובד בקופת חולים בסמת טבעון, שם היה מטופל המנוח, שהתייחס בעדותו למצבו הרפואי של המנוח בחייו. משה ברקן, בוחן תנועה לשעבר אשר הכין ע"פ בקשת המערער חוות דעת ביחס לאירוע התאונה, נ/1, התומכת בגירסת המערער. בנוסף, הגיש המערער שני סיכומי אשפוז בבי"ח המתייחסים אליו, נ/2 ו- נ/3. פסק דין של בית המשפט לתעבורה: 6. בית משפט השלום לתעבורה בחן את ראיותיהם של שני הצדדים, ובסופו של יום, קבע כי המאשימה הוכיחה מעל לכל ספק סביר את אשמתו של המערער, על כן, הרשיעו בביצוע העבירות שיוחסו לו ע"פ כתב האישום והשית עליו את העונשים שפורטו לעיל. בית המשפט קמא קבע בהכרעת דינו כי משהודה המערער כי סטה ברכבו מנתיב נסיעתו בימין הכביש ועבר שמאלה לנתיב הנגדי, הרי בכך התקיימה הוכחה לכאורה לנהיגה חסרת זהירות מצידו של המערער, דבר שמטיל את הנטל על המערער לסתור את החזקה הנ"ל, ולו ברמה של "ספק סביר". בית המשפט ניתח בהרחבה את עדותו של המערער ואת חוות דעתו של המומחה מטעמו, משה ברקן, ומצא כי עדות המערער אינה מהימנה, בין היתר, עקב היותה עדות כבושה, שהמערער הגה אותה אחרי תום פרשת התביעה, ולאור מצבו הרפואי של המנוח, כפי שהתברר במהלך פרשת התביעה, ועקב כך שבהודעתו במשטרה למחרת יום התאונה טען המערער בפני בוחן התנועה, צבי שביב, כי איננו זוכר כיצד אירעה התאונה, והנה לאחר כשלוש וחצי שנים מיום אירוע התאונה, מפרט המערער בפרטי פרטים כיצד אירעה התאונה. בנוסף, מצא בית המשפט קמא כי בעדותו סתר המערער את עצמו, מצד אחד טען כי הוא לא מסר פרטים על התאונה לבוחן שביב, כי היה מונשם, מצד שני אישר כי חלקים מההודעה שלו במשטרה (ת/5) נמסרו על ידו. זאת ועוד, בבית המשפט העיד המערער כי לגבי מה שקדם לאירוע התאונה הוא זכר גם בעת מתן ההודעה במשטרה, מה שלא זכר, אלה הדברים שקרו אחרי התאונה, בעוד בנשימה אחת מאשר המערער כי הוא מסר חלקים מסויימים בהודעתו לבוחן שביב שעוסקים דווקא בדברים שקרו אחרי התרחשות התאונה כגון נסיעה מהירה באמבולנס, כאבים ברגליים שחש, וכאבים בגב כתוצאה מקפיצות האמבולנס ומים ששפכו על פניו. באשר לחוות דעת של המומחה מטעם ההגנה, ברקן משה, ועדותו, בית המשפט מצא כי אלה מבוססים אך ורק על גירסת המערער, והמדובר למעשה לא בחוות דעת מקצועית אלא בחזרה על גירסת המערער בצורת חוות דעת. גם בעניין הקשר הסיבתי בין מוות המנוח לתאונה, דחה ביהמ"ש קמא את טענות הנאשם וקבע כי האפשרויות שהמערער מעלה בדבר התרחשות אירוע לבבי כלשהוא שגרם למוות לפני אירוע התאונה הינן אפשרויות תיאורטיות ורחוקות ואין בהם כדי להקים ספק סביר בעניין סיבת מותו של המנוח. בית המשפט מצא בעדותה של דר' ג'קוב אירינה וחוות דעתו של פרופ' היס הוכחה כי מותו של המנוח נגרם כתוצאה מפגיעה חבלתית קשה ובכח רב בבית החזה, דבר שגרם נזק ללב ולכבד וגרם למוות המנוח. הערעור: 7. הערעור דנן מופנה הן כנגד הכרעת הדין והן כנגד גזר הדין. 8. המערער קובל על כך שביהמ"ש קמא דחה ( בהחלטה מיום 3/12/04) את בקשתו למתן צו להמצאת מלוא התיעוד הרפואי מעברו של המנוח; לטענת המערער , הוכח בפני ביהמ"ש קמא כי האפשרות שהמנוח עבר אירוע של דום לב או הפרעה בהספקת דם אשר גרמו לו לאבד שליטה על הרכב, הינה אפשרות ממשית . לחילופין טוען המערער כי החלטתו הנ"ל של ביהמ"ש קמא חסמה את האפשרות בפניו להביא מספיק ראיות לכך שהמנוח , עובר לתאונה, סבל מדום לב. עוד טוען המערער כי מעדותו של פרופ' היס, עולה המסקנה כי יש לאפשר עיון בתיעוד הרפואי מעברו של המנוח ( פרופ' היס העיד, בין היתר, כי אצל המנוח היתה היצרות קשה של העורקים שמספקים את הדם ללב ,וכן כי למנוח היתה מחלת לב קשה. עוד הוא מסר בעדותו כי חולה עם עורקים כליליים ( עורקים שמובילים את הדם ללב) כפי שהיה אצל המנוח מצדיקים טיפול תרופתי וכירורגי מידי ואדם עם מחלת לב כזו יכול לחלות באוטם חריף בשריר הלב או בהפרעת קצב שיכולה לגרום למותו בכל רגע . המערער מוסיף וטוען כי במהלך הדיון התברר כי המנוח חויב ע"י משרד הרישוי להחזיק ברכבו סוכריות. פרופ' היס העיד כי המנוח נדרש לכך כדי שבמידה ותחול ירידה פתאומית ברמת הסוכר בדם היכולה להשפיע על ראיה ועל מחשבה יש לקחת מיד סוכר דרך הפה כדי להעלות את רמת הסוכר בדם... ירידה משמעותית ברמת הסוכר בדם יכולה לגרום עד לאיבוד הכרה,טשטוש ראיה. עוד טוען המערער כי פרופ' היס גם הדגיש, במהלך חקירתו הנגדית, את החשיבות שיש לקבלת התיעוד הרפואי מעברו של המנוח לצורך קביעה באם היתה למנוח ירידת סוכר בדם עובר לתאונה. 9. המערער קובל גם על כך שביהמ"ש דחה את בקשת המערער לתקן את הפרוטוקול. טוען המערער כי עד ההגנה , רופא המשפחה של המנוח, ד"ר הואש (אשר למערער התיר בית המשפט לשאול אותו 3 שאלות בלבד) , העיד כי למנוח היתה מחלת סכרת פרועה ובלתי מאוזנת. אמרה זו של העד לא נרשמה בפרוטוקול, וביהמ"ש קמא דחה את בקשת המערער לתיקון הפרוטוקול באופן שתשובה זו של העד תקבל ביטוי בו, בנימוק כי השאלה עליה ניתנה התשובה הנ"ל, מלכתחילה לא הותרה, ע"י בית המשפט. 10. המערער טוען עוד כי הבוחן לא ניסה כלל לדעת ולחקור מה היתה הסיבה בשלה סטה המערער לשמאל, וכן הוא העיד כי לא יודע מה בדיוק קרה. הבוחן לא יכול היה לקבוע באיזה נתיב היה כל אחד מכלי הרכב שניות לפני אירוע התאונה. על כן טוען המערער כי לא ברור איך ביהמ"ש קמא שלל את טענת המערער באשר לנסיעת "הזיג זג" של המנוח עובר לתאונה. 11. עוד טען המערער כי הבוחן כשל עת הסתפק בעדות שנגבתה ממנו (מהמערער) למחרת התאונה שעה שהיה במצב רפואי קשה ביותר ומונשם. המערער טוען כי ביהמ"ש דווקא זקף לחובת המערער את העובדה שהוא לא פנה מיוזמתו למשטרה לאחר שחרורו מביה"ח , על אף שזו חובתה של המשטרה לעמת את המערער עם הממצאים והמסקנות שהגיעה אליהם. בהקשר זה טוען המערער כי הבוחן מסר גרסאות שונות בקשר לשאלה למה הוא לא חקר את המערער שוב פעם . לטענת הסניגור, עדותו הפתלתלה של הבוחן מחזקת את טענות המערער ואת גרסתו . 12. המערער מלין גם על כך שביהמ"ש קמא ייחס משקל רב ומכריע להודעתו בביה"ח , אף שהמערער אינו זוכר את נסיבות גביית עדות זו; מאחר ובעת גביית עדותו זו המערער היה מאושפז במחלקה לטיפול נמרץ נשימתי, ושם קיבל טיפול תרופתי ואף העשרת חמצן באמצעות מסכה . 13. המערער טוען עוד כי הבוחן כשל גם משלא ביצע את הפעולות הבאות ; - בדיקה אם המנוח הרכיב משקפיים כפי שרישיונו מחייב. - הבוחן לא ערך שחזור של התאונה בשטח שיכולה להיות לו תרומה משמעותית, במיוחד נוכח העובדה כי מעדות עד התביעה מס' 8, רב פקד רומן בורנשטיין, עולה כי היתה שמש בכיוון נסיעת המנוח , ובנסיבות אלה אפשר שהמנוח הסתנוור. 14. המערער מלין עוד על כך שביהמ"ש קמא דחה את כל האמור בחוות דעתו של מומחה ההגנה, וכן דחה את עדות המערער בפניו, אף שהיא לא נסתרה ע"י ראיות התביעה. מכאן לטענות המערער בכל הקשור לגזר הדין ; 15. בהקשר זה מלין המערער על המאסר בפועל שהוטל עליו וכן על התקופה הממושכת של הפסילה בפועל, ומבקש כי תקופת המאסר בפועל תקוצר ל-6 חודשים שירוצו בעבודות שירות ,ולחילופין, לקצר את תקופת המאסר בפועל. המערער טוען כי הוא בן 55, הוכר ע"י המל"ל כנכה בשיעור של 100 %, נכה צה"ל וגמלאי של משטרת ישראל ,ובין היתר, הוא שימש כקצין מודיעין בקוי העימות, וכמפקד תחנת מגדל העמק. כן הוא טוען כי היה על ביהמ"ש קמא להורות על קבלת תסקיר מבחן , במיוחד נוכח נסיבותיו האישיות והמשפחתיות ( אשתו של המערער חלתה במחלת סרטן ,סובלת משיתוק ביד ימין והוכרה ע"י המל"ל כנכה בשיעור של 63% ). הוא נוהג מזה 30 שנה ולחובתו 16 הרשעות קודמות ,אך כולן מסוג "ברירת משפט". המערער מעולם לא הורשע בעבירה פלילית כלשהי וגם לא בעבירה של גרימת תאונות דרכים. טענות המשיבה: 16. התנהגות המנוח עובר לתאונה אינה רלוונטית, זאת לאור מיקום התאונה והממצאים הפיזיים שנמצאו בשטח ; בדו"ח הבוחן לא נמצאו סימנים המעידים על סטיה פתאומית של רכב המנוח לצד השני של הכביש , כפי טענת המערער. אילו היה פועל המערער כפי שהעיד ( עלה בפתאומיות מהשוליים לכביש וסוטה חדה שמאלה ) , היו נמצאים ממצאים פיזיים בשטח התואמים זאת. ע"כ , אין כל אחיזה במציאות לטענות המערער לעניין נהיגתו הפרועה של המנוח,אשר הובילה לפניה חדה של המערער עצמו מהשול הימני לשול השמאלי כדי "לחמוק מההתנגשות". טענות המערער לעניין נהיגתו הפרועה של המנוח נולדו לאחר סיום פרשת התביעה. מאחר והמערער לא הציג כל גרסה בשלב של עדויות התביעה, לא במשטרה ולא בעת תשובתו לאישום. על כן לא היה כל בסיס לבקשת המערער לקבלת התיק הרפואי של המנוח. המאשימה מוכנה להסכים כי אי מתן התיק הרפואי להגנה , חייב לפעול לטובתה ולא יכול לפגוע בהגנתו. אך , גם אם התנהגותו של המנוח הושפעה ממחלה כלשהי, הרי המערער לא היה יכול לראות זאת , ומשכך לא פעל המערער כתוצאה מכך. גם לא נמצאו בשטח סימנים המעידים על זיגזוגים או סטיות חדות או פתאומיות של שני כלי הרכב. ע"כ אין להתנהגות המנוח כל השפעה על נסיבות קרות התאונה . 17. לעניין טענת הפגמים שבניהול הפרוטוקול בפני ביהמ"ש קמא , טוען ב"כ המשיבה כי התשובה שלא נרשמה היתה תשובה לשאלה שביהמ"ש ,מלכתחילה, לא התיר אותה, שכן למערער ניתנה האפשרות לשאול את רופאו של המנוח שלוש שאלות בלבד אשר הוכתבו מראש. 18. המשיבה דוחה את טענות המערער לעניין רשלנות בבדיקת זירת התאונה וטוענת כי בתיק דנן העידו שני בוחנים שונים אשר הגיעו לזירה מיד לאחר קרות התאונה. בוחן אחד ביצע את המדידות והשרטוטים בשטח והבוחן השני תיעד את זירת התאונה בקלטת וידאו עם הסברים לגבי הנראה בשטח. 19. באשר לטענות המערער לפיהן המשטרה התרשלה בכך שלא ביקשה לגבות ממנו עדות נוספת , טוענת ב"כ המשיבה כי דווקא המערער הוא זה אשר שיקר בקשר למצבו הרפואי בעת מסירת גרסתו . בנוסף, מדובר במערער שהוא קצין משטרה ותיק , אשר שימש גם כקצין חקירות , ולכן הוא ידע שהוא יכול לפנות למשטרה ולמסור את גרסתו. 20. ב"כ המשיבה מדגישה כי רוב קביעותיו של ביהמ"ש קמא מבוססות על התרשמותו מן העדים והראיות אשר הונחו בפניו. 21. לעניין גזר הדין , טוענת ב"כ המשיבה כי מדובר בעונש סביר המאזן בין נסיבותיו האישיות והרפואיות של המערער לבין התוצאה הטרגית של מעשיו והצורך להילחם בנגע תאונות הדרכים. ביהמ"ש קמא קבע בגזר דינו כי רשלנותו של המערער במקרה דנן היתה רשלנות גבוהה. 22. בתגובתו לסיכומי המשיבה חוזר המערער על נימוקי הערעור וכן טוען כי גם העובדה כי הוא לא הורשה לשאול את רופאו של המנוח אלא 3 שאלות , גם היא צריכה לפעול לטובת המערער. המערער גם טוען כי טענת המשיבה ,לפיה מכל מקום המערער לא ראה את המנוח ולכן הוא גם לא פעל בהתאם להתנהגות המנוח, הינה טענה לא מבוססת ואף מנוגדת לחומר הראיות . דיון: 23. בחנתי את הראיות שהונחו בפני בית המשפט קמא, ונתתי את דעתי לטענותיהם של שני הצדדים, ובאתי לדעה כי דינו של הערעור להידחות, הן לעניין ההרשעה והן לעניין העונש. הכרעת דינו של בית משפט קמא נסמכת על הראיות שהובאו בפניו מנומקת היטב, ואין כל עילה לשנות ממנה דבר. בית המשפט קמא צדק כאשר קבע בהכרעת דינו כי הודאת המערער, כי הוא סטה מנתיב נסיעתו בימין הדרך שמאלה אל הנתיב הנגדי, יצרה ראיה לכאורה בדבר נהיגה בחוסר זהירות, וכי משלב זה עברה חובת ההוכחה למערער אשר עליו להביא ראיות מטעמו הסותרת את הראיה לכאורה של נהיגה לא זהירה, אם כי רמת ההוכחה הנדרשת מן הנאשם לסתירת הראיה לכאורה הינה הרמה הנמוכה של "יצירת ספק סביר". (ראה בעניין זה רע"פ 1713/93 משה (בן יצחק) בוקובזה נגד מ"י תק' על 93 (2) 1368 (אותו איזכר בית המשפט קמא). קביעתו על בית המשפט קמא, לפיה המערער כשל בהבאת ראיות שיהיה בהם כדי להטיל ספק בראיה לכאורה בדבר נהיגתו הבלתי זהירה, מבוססת היטב על חומר הראיות שהיה בפניו. קביעתו של בית המשפט קמא כי עדותו של המערער אינה מהימנה מבוססת היטב הן על התרשמות מהמערער ועדותו והן על העובדה שגירסתו היתה כבושה והועלתה לראשונה רק במסגרת עדותו, ולא זו אלא אף זו, עדותו סתרה את הממצאים בשטח כפי שאלה עלו מדו"ח הבוחן בעיקר הממצא לפיו רכבו של המערער, עובר להתנגשות עם רכב המנוח, נסע בנתיב השמאלי באופן ישר ללא סטיה, בעוד רכב המנוח היה עם סטיה ימינה, והקביעה שעל השול הימיני, כיוון נסיעת המערער, לא נמצא סימני גלגלים, דבר שאינו מתיישב עם גירסת המערער לפיה הוא נסע עם שני גלגלים על שול ימני וסטה שמאלה במהירות כשראה את רכב המנוח נוסע מולו קרוב לתעלה הימנית. דחיית גירסתו של המערער מבוססת היטב בחומר הראיות שהיה בפני בית המשפט, ואין מקום להתערב בקביעותיו של בית המשפט קמא בעניין זה, לא רק משום הכלל שערכאת הערעור לא תתערב בנקל בקביעות שמקורן בממצאי מהימנות, אלא גם משום שכאמור הממצאים בשטח מעידים על כך שגירסתו של המערער, בכל המדובר לסיבת סטייתו לשמאל הכביש אינה נכונה. 24. גם בעניין הקשר הסיבתי, החלטתו של בית המשפט קמא וקביעתו כי מהראיות שהובאו בפניו, ובעיקר עדותם של דר' ג'קוב אירינה ופרופ' היס, הוכח כי גורם המוות הינו הנזקים שנגרמו ללב ולכבד כתוצאה מחבלה קשה ובכח רב שנגרמה לבית החזה כתוצאה מההתנגשות, הינה קביעה מבוססת שאין כל מקום לחלוק עליה. צדק בית המשפט קמא בקובעו כי טענות של המערער בדבר האפשרות כי מותו של המנוח נגרם מדום לב או אירוע לבבי אחר, שקדם להתנגשות, מעלות אפשרות רחוקה מאוד, על כן וגם אם יש בהן להעלות סביר בעניין סיבת מותו של המנוח, הרי שאין המדובר בספק ברמה של ספק סביר הנדרש לזיכוי נאשם, והרי הלכה פסוקה היא כי לא כל ספק מביא לזיכוי נאשם. רק ספק סביר יהיה בו כדי להביא לזיכוי הנאשם (על טיבו של הספק הסביר הדרוש לזיכוי נאשם ראה ספרו של קדמי "על הראיות" חלק שלישי, מהדורה משולבת ומעודכנת, תשנ"ט, עמ' 1238, עמ' 1549 וכן את ספרו של פרופ' א. הרנון "על מידת ההוכחה הדרושה בפלילים" עמ' 213 - 214 והציטוטים שהובאו משם בהכרעת דינו של בית המשפט קמא). בטרם סיום חלק זה של פסה"ד המתייחס להרשעתו של המערער, ראוי לציין כי לא מצאתי בטענות המערער, כנגד החלטת בית המשפט קמא אשר דחתה את בקשת המערער לתיקון פרוטוקול הדיון ע"י הוספת תשובתו של דר' הואש, לפיה סבל המנוח ממחלת סכרת פרועה ובלתי מאוזנת, כל ממש. נכון כי משניתנה תשובתו של דר' הואש, היה ראוי כי תירשם בפרוטוקול הדיון, גם אם ניתנה לשאלה שלא הותרה ע"י בית המשפט, יחד עם זאת, אין בתשובתו זו של דר' הואש כדי לשנות מהתוצאה אליה הגיע בית המשפט קמא, כך גם עניין העיון בתיקו הרפואי של המנוח, הרי שגם באם בעברו הרפואי של המנוח היה מוצא הסניגור מקרים בהם אירעו עליות או ירידות חדות ומפתיעות ברמת הסוכר, אין בכך כדי להוכיח כי כך גם קרה עובר לאירוע התאונה. בית המשפט קמא קבע כממצא עובדתי הנסמך על הראיות שבפניו ובעיקר ממצאים פיזיים בשטח, כי המנוח לא סטה מנתיב נסיעתו לנתיב הנגדית, משכך, לא היה כל ערך למידע רפואי אפשרי בעניין זה. הוא הדין לעניין מצב הלב, בית המשפט קמא קבע ובצדק כי האפשרות שהמערער מעלה לפיה עובר להתרחשות התאונה קרה אירוע לבבי כלשהוא שגרם למותו של המנוח הינו אפשרות רחוקה ובלתי מבוססת וקבע בהסתמך על עדויותיהם של דר' ג'קוב אירינה ופרופ' היס כי המוות נגרם מחבלה קשה ובכח רב לבית החזה שפגעה בלב ובכבד, חבלה שאין חולק כי נגרמה כתוצאה מהתאונה. לסיכום, הכרעת דינו של בית המשפט קמא מנומקת היטב ומתבססת על חומר הראיות שהיה בפניו. בהכרעת דינו זו לא מצאתי פגם שיצדיק ביטולה או שינוייה, על כן דינו של הערעור על הכרעת הדין להידחות. 25. באשר לעונש, לא מצאתי כל ממש בטענותיו של המערער בעניין זה. תאונת הדרכים הפכו למכת מדינה, ובתי המשפט מצווים לתרום את תרומתם במלחמה בתאונות הדרכים, במיוחד הקטלניות שבהם. בענייננו, התאונה אירעה כתוצאה מכך שהמערער סטה לנתיב הנגדי ונסע עם כל ארבעת גלגלי רכבו בנתיב הנגדי, עד שהתנגש ברכב המנוח מבלי שתהיה כל הצדקה לכך, התרשלותו של המערער לכל הדעות הינה בדרגה גבוהה ביותר, דבר המחייב החמרה בעונש. בחנתי את טענותיו של הסניגור ומצאתי כי העונש שבית המשפט קמא גזר על המערער הינו עונש המאזן נכונה בין חומרת העבירה, ההתרשלות החמורה של המערער, התוצאה הקטלנית הטרגית, והאינטרס הציבורי המחייב מלחמה בתאונות דרכים ע"י הטלת עונשים חמורים ומרתיעים, מצד אחד, והאינטרס של המערער ונסיבותיו האישיות והמשפחתיות של המערער, מצד שני. סבורני כי לאור המכלול, העונש שנגזר על המערער ע"י ביהמ"ש קמא איננו סוטה מרמת הענישה המקובלת במקרים דומים ואיננו עונש חמור, לא כל שכן אינו חמור, במידה המצדיקה התערבותנו כערכאת ערעור. על כן, ולאור כל האמור לעיל, ולו דעתי תשמע על ידי חבריי, הרי שיש לדחות את הערעור על שני חלקיו. האשם ח'טיב, שופט כב' השופט יצחק כהן - אב"ד: מסכים. יצחק כהן, שופט-אב"ד סגן נשיא כב' השופטת אסתר הלמן: מסכימה. אסתר הלמן, שופטת הוחלט איפוא פה אחד לדחות הערעור וכאמור בחוות דעת כב' השופט חטיב. משפט תעבורה