עקיפה בקו לבן

הנאשם עקף רכב שלפניו במקום ללא שדה ראיה, כאשר קו לבן רציף על הכביש אוסר זאת וגרם כתוצאה מכך לתאונה בה נפצעו ונחבלו קשות קורבנות התאונה במכונית שנסעה בנתיב הנגדי וכן המערער עצמו.

להלן פסק דין בנושא עקיפה בקו לבן:

פסק דין

1.     המערער הורשע עפ"י הודאתו בבימ"ש לתעבורה באשקלון בעבירות של עקיפה שלא כחוק, חציית קו הפרדה רצוף, גרימת תאונת דרכים עם חבלות של ממש ועוד - כל זאת בכך שביום 9.4.04 בשעה 17:00 נהג את רכבו בכביש הגישה למושב בית שקמה, עקף משאית שנסעה לפניו בניגוד לתמרור הפס הלבן הרציף שאסר זאת ומבלי שהדרך מולו היתה פנויה - כתוצאה מכך אירעה התנגשות בין מכוניתו למכונית שנסעה בנתיב הנגדי ובה ארבעה נוסעים, אחת מהן ילדה בת שבע.
ארבעת הנוסעים ברכב השני וכן המערער עצמו נחבלו ונפצעו בצורה רצינית.
הילדה בת השבע ספגה חבלה בראש ונזקקה לטיפול נשימתי, נגרם שבר בגולגולתה ונזקקה לניתוחים ואשפוז, לנהגת הרכב השני נגרמו שבר באגן ובירך והמערער עצמו סבל שבר בצווארו.

בטיעונים לעונש הודיעה ב"כ המאשימה כי הגיעה להסדר טיעון עם הנאשם, לפיו יוטלו על הנאשם קנס כספי, פסילת רשיון נהיגה ל-8 חודשים ופסילה מותנית.
בימ"ש קמא [בישיבת 24.2.05] הורה על הפסקה בדיון כדי לאפשר לתובעת להביא בפניו את עמדת הממונה עליה - ראש לשכת התביעות - ביחס לאותו הסדר טיעון.
לאחר ההפסקה הודיעה התובעת בשם הרל"ת, כי אותו הסדר טיעון לא נעשה על דעתה ואינו מקובל עליה וזאת "... לאור כך שהאינטרס הציבורי וגורם ההרתעה לא נלקחו בחשבון בצורה מספקת וההסדר שהוצג הוא מקל מאד. המשמעות היא שהתביעה חוזרת בה מההסדר...".

הסנגור הגיב לדבריה אלה של התובעת בדברים המפורטים בפרוטוקול הישיבה 24.2.05 ובתום דבריו נרשמו דברי התובעת כדלהלן:

"לאחר ששמעתי את הסנגור, ולאור האמור, ההסדר שהוצג מלכתחילה קיבל אישור של ראש לשכת תביעות".

בהחלטה מיום 3.3.05, קבע בימ"ש קמא [כב' השופטת ד. קליימן] כי לאחר שהביע עמדתו לעניין הסדר הטיעון הנ"ל ולאחר ששמע את דברי הנהגת המעורבת שנכחה בדיון "... הגם שהצדדים לא ביקשו זאת מפורשות, למען מראית פני הצדק ולמען לא ייגרם עיוות דין, פוסלת אני את עצמי מלדון בתיק זה".

     ביום 8.5.05 התחדש הדיון בפני מותב אחר - כב' השופט ר. בן יוסף.
באותה ישיבה הוחלפו דברים בין הצדדים לשאלת תוקפו של הסדר הטיעון, שעפ"י הסנגור - עומד הוא בתוקפו ועפ"י עמדת התביעה - בטל הוא.

בישיבה נוספת מיום 29.5.05, לא חזר בו הנאשם מהודאתו וסנגורו שב וביקש את ביהמ"ש לגזור את הדין עפ"י הסדר הטיעון המקורי.

2.     בגזר הדין מיום 5.6.05 קבע בימ"ש קמא כי הסדר הטיעון המקורי מחייב את המאשימה ואין היא יכולה לחזור בה ממנו, כפי שביקשה לעשות.
לאור זאת ולאור הלכת ע"פ 1958/98 פלוני נ' מ.י. [פד"י נ"ז (1) 577], החליט בימ"ש קמא שלא לסטות מהסדר הטיעון והוסיף כי "יסוד ההרתעה והמניעה שבענישה ניתן להשיגו במידה רבה גם במסגרת הסדר הטיעון".

     העונשים שהטיל בימ"ש קמא על הנאשם היו:

     א.     פסילת רשיון בפועל ל-8 חודשים.
     ב.     פסילה מותנית של שנה.
     ג.     קנס כספי של 15,000 ₪.

3.     בערעור זה שבפני מערער הנאשם על חומרת עונשו, ככל שהדברים אמורים בגובה הקנס שהוטל עליו.
לטענתו, ככל שהמדובר ברכיב העונשי של קנס, הרי שבעבירות מסוג העבירות דנן עולה גובהו של הקנס שהוטל [15,000 ₪] באופן משמעותי ביותר על סכומי הקנסות המקובלים בעבירות תנועה.
הוא מסכים כי עפ"י הסדר הטיעון המקורי, לא היתה הגבלה על גובה הקנס שיוטל, אולם לטענתו לא העלה הנאשם בדעתו כי קנס בסדר גודל שכזה מצוי בד' אמותיו של הסדר הטיעון.

ב"כ המדינה טוען לעומתו, כי לאור חומרתן הרבה ותוצאותיהן הקשות ביותר של העבירות בהן הורשע הנהג, מאזן במקצת גובה הקנס את קולת שאר מרכיבי גזר הדין וכי הדברים מחמירים נוכח עברו המכביד מאד של המערער בעבירות תעבורה.

4.     דין הערעור להדחות.
     העבירות בהן הורשע המערער הן חמורות ביותר.
הנאשם נהג מכוניתו בצורה פוחזת, עקף רכב שלפניו במקום ללא שדה ראיה, כאשר קו לבן רציף על הכביש אוסר זאת וגרם כתוצאה מכך לתאונה בה נפצעו ונחבלו קשות קורבנות התאונה במכונית שנסעה בנתיב הנגדי וכן המערער עצמו.
     
הסדר הטיעון המקורי בנסיבות אלה אכן לא איזן כראוי את אינטרס הציבור, הענישה וההרתעה - והתביעה אמנם חזרה בה ממנו.
על אף זאת החליט בימ"ש קמא [כב' השופט ר. בן יוסף] שלא לחרוג מהסדר הטיעון ומרמת הענישה שהוסכמה בו.
     
הסדר הטיעון המקורי כלל בתוכו "איזון מרכיבי הענישה", באופן בו תסכים המדינה לצמצום משמעותי ביותר [וברמה בלתי מאוזנת בעליל] של מרכיב הפסילה, תוך הותרת גובה המרכיב הענישתי הנוסף - הקנס - ללא "תקרה" מוסכמת.

במכלול נסיבות אלה, ומשנקודת המוצא של בימ"ש קמא היתה שלא לסטות מהסדר הטיעון - איני מוצא כי נפל פגם באיזון מרכיבי הענישה שאיזן בימ"ש קמא - איזון המצוי כל כולו בד' אמותיו של הסדר הטיעון.

5.     לא אכחד כי תוצאתו המסכמת של גזר הדין, כפי שהוא, נמצאת בעיני מקלה באופן קיצוני וחריג עם המערער.
ספק גם בעיני אם בכל נסיבות וגלגולי הדברים, כפי שפורטו בפרוטוקול הדיון של ארבע הישיבות שהוקדשו לשאלת תוקפו של ההסדר - נותר אותו הסדר בתוקפו כפי שקבע בימ"ש קמא [כב' השופט ר. בן יוסף] בנימוקי גזר הדין.
שכן, משהודיעה ב"כ המדינה בשלוש הזדמנויות - בטרם מתן גזר הדין - כי המדינה חוזרת בה מהסדר הטיעון, היה גם היה סיפק בידי הנאשם לבקש את ביהמ"ש להתיר לו לחזור בו מהודאתו ולהמשיך בהליכים כאילו לא היה הסדר מעיקרא.

בנסיבות שכאלה, לא מתקיימים לכאורה הנימוקים העיקריים התומכים בהלכות שנפסקו לעניין הסדר הטיעון, ומשבוחרים הנאשם וסנגורו לדבוק בהודאתו, על אף הצהרת המדינה על חזרתה בה מן ההסדר, עניין הוא לנאשם - ולו בלבד - לענות בו.
אולם, דברים אלה אינם צריכים לענייננו, שכן המדינה בחרה שלא לערער על גזר הדין ואין בפני אלא את ערעור הנאשם בלבד.
על כן, לא ארחיב בדברים אלה מעבר לספקות שהעליתי לעיל.

6.     סוף דבר - לא זו בלבד שגזר דינו של הנאשם - בתוצאתו הכוללת - אינו נוטה לחומרה, אלא שתוצאתו הכוללת נמצאת מקילה עם הנאשם באופן בולט.

לאור זאת אני מחליט לדחות את הערעור.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עקיפה בקו לבן

  2. עקיפה שלא כדין

  3. עקיפה בדרך לא פנויה

  4. עקיפה בקו הפרדה רצוף

  5. זכות קדימה בפניה שמאלה

  6. תאונת דרכים בעת עקיפת קטנוע

  7. תאונת דרכים במהלך פניה שמאלה

  8. תאונה עקב פניה ימינה בצומת

  9. פניה שמאלה - תקנות התעבורה

  10. תאונת דרכים בגלל עקיפה אסורה

  11. פניה ימינה בכיכר מהנתיב השמאלי

  12. תאונת דרכים עקב עקיפה וגרימת עצירה

  13. תאונת דרכים עם אוטובוס במהלך פניה ימינה

  14. טענת אחריות לתאונה על רכב אשר עקף מצד ימין

  15. פניה שמאלה - סעיף 43 (א) (3) לתקנות התעבורה

  16. התנגשות אוטובוס ברכב פרטי בזמן פניה ימינה

  17. התאונה בעת שהאוטובוס ביצע פנייה שמאלה בצומת

  18. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון