עונש על סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה

להלן גזר דין בנושא עונש על סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה:

גזר דין

1.     מאחר ונבצר מכב' השופט חביב עמר ז"ל לסיים את המשפט ובהתחשב בהסכמת הצדדים שמותב זה ישמע את הטיעונים לעונש ויגזור את דינו של הנאשם, מסיים מותב זה את המלאכה והכול מכוח סמכותו לפי סעיף 233 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב - 1982.

2.     הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה לפי סעיף 332 (2) לחוק העונשין התשל"ז - 1977.

3.     כתב האישום המתוקן מלמד כי ביום 30.6.04, בסמוך לשעה 04:03, נהג הנאשם בכלי רכב מסוג הונדה בצומת רחובות השלום והמעפילים, בעיר באר-שבע. בכלי הרכב ההונדה ישבו נוסעים נוספים. לצומת הרחובות האמור הגיעה ניידת משטרתית ובה שוטרים. כאשר הבחין הנאשם בניידת המשטרתית, כיבה את אורות רכב ההונדה והחל להימלט מהשוטרים כשהוא נוסע במהירות ובפרעות רבה, תוך כדי סיכון חיי אדם של העושים שימוש בדרך, בין השאר כאשר גרם לאוטובוס להאט את מהירות נסיעתו כדי למנוע התנגשות ברכב ההונדה וכן כאשר הסיט הנאשם את רכבו לעבר הניידת, עד שפגע באמצעות רכבו בניידת. כתוצאה מהאירוע נפגע אחד השוטרים, שישב בניידת המשטרתית, בידו.

4.     התובעת בטיעוניה לעונש הדגישה את חומרת מעשיו של הנאשם אשר בכדי להימלט מהמשטרה נהג ברכבו במהירות, ביצע פניות מסוכנות, חצה צמתים באור אדום ופגע בניידת המשטרתית. התובעת עמדה על חומרת מעשים אלו ועל הסיכון המוחשי אשר יש בנהיגה פראית שכזו לעושים שימוש בדרך. התובעת ציינה, כי הגם שלא נגרמו פגיעות או אבידות בנפש מן הראוי להחמיר עם הנאשם ולהשית עליו ענישה מוחשית בדרך של מאסר ממושך והכול בהתאם למדיניות הענישה אשר התגבשה בשנים האחרונות בעבירות אלו ובפרט כאשר מדובר במחוז הדרום בו הפכה תופעה זו ל"מכת אזור".

5.     מנגד טענה בפני ב"כ הנאשם בזכות הנאשם כשהיא מציינת כי מדובר באירוע חד פעמי, אשר אירע לפני כשנה וחצי, אשר אינו מאפיין את אורחות חייו של הנאשם ואשר בפועל שינה את חייו של הנאשם, אשר חזר לדרך הישר. הסנגורית המלומדת לא חלקה על חומרת מעשיו של הנאשם, להיפך, היא עמדה על כך כי הנאשם הודה בפני בית המשפט וכן בפני שירות המבחן ולקח אחריות מלאה על מעשיו. אך, טענה כי לנוכח התפנית המשמעותית שעשה הנאשם מאז האירוע המצער ועד היום יש לתת משקל משמעותי לנסיבותיו האישיות ולהעדיף אותם על פני מדיניות הענישה הנוהגת בעת האחרונה במחוז הדרום, בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. לפיכך, ביקשה כי בית המשפט יאמץ את המלצת שירות המבחן וישית על הנאשם ענישה מרתיעה בדרך של ביצוע שעות עבודה לתועלת הציבור וכן פיקוח של שירות המבחן.

6.     מטעם ההגנה העידו בפני עדי אופי. האחת הגב' יעל אהרוני מאיר, אשר הכירה את הנאשם במסגרת קורס תגבור באוניברסיטה, בו לימדה סטודנטים מהמכינה הבדואית קורס של "מבוא לפסיכולוגיה". העדה ציינה כי לא היה זה קורס במסגרת מטלות החובה אשר בהם היה חייב הנאשם ולכן, שלא בדומה לסטודנטים אחרים, הוא לא היה מחויב לבוא לכל אותם שיעורים. יחד עם זאת, ציינה הגב' אהרוני, כי הנאשם בלט בנוכחותו, כי הגיע לכל המפגשים כשהוא מוכן, מכיר את החומר ומלא בשאלות ועניין רב בשיעור ובחומר הנלמד, כשהוא מקפיד בהגשת עבודותיו. הגב' אהרוני ציינה כי גם לאחר שהסתיים הקורס היא המשיכה לשמור על קשר עם הנאשם, אשר הינו בן למשפחה בת 10 ילדים שאף אחד מהוריו אינו אקדמאי וגם לא סיים את לימודי הבגרות באופן מלא. הגב' אהרוני מצאה לנכון לחזור ולציין כי הנאשם הנו בן למשפחה בדואית, אשר הינו היחיד מבני המשפחה אשר גילה נחישות רבה ורצון להתקבל ללימודים אקדמאיים וכי כיום נמצא הוא בשנה השלישית ללימודיו באוניברסיטה כשבמקביל ללימודיו עובד הוא לפרנסתו במשרה כמעט מלאה. הגב' אהרוני, אשר גילתה מודעות מלאה לחומרת העבירה של הנאשם, ביקשה לציין כי מדובר בבחור אשר יכול לתרום לחברה הרבה יותר מחוץ לכותלי בית הסוהר וכי יש לראות בנסיבותיו של הנאשם כנסיבות יוצאות דופן אשר בגינן יש לשקול ענישה לקולא.
עד נוסף מטעם ההגנה, אשר העיד בפני, הינו מר מוחמד אלעסאם, אשר הינו עובד ציבור מזה כ-18 שנים במועצה המקומית תל-שבע ומשתייך בהתנדבות לעמותה הנקראת "פרחי המדבר", העובדת ומנהלת פרויקטים לקידום החברה ביישוב תל-שבע. לדבריו, מדובר בעמותה אשר מגייסת סטודנטים מהאוניברסיטה לעזרת ילדים ביישוב תל-שבע, על בסיס התנדבותי. לדבריו, הנאשם לקח חלק פעיל בעמותה זו, הפועלת לרווחת התושבים ואשר הביאה לשינוי דרסטי בתפקודם וקידומם של ילדים בישוב.

7.     שירות המבחן, אשר הניח בפני תסקיר בעניינו של הנאשם, סקר את נסיבותיו האישיות והדגיש את העובדה כי מדובר בבחור צעיר בן 21 תושב הישוב תל-שבע הלומד כיום לקראת תואר הראשון באוניברסיטת "בן גוריון", בפקולטה למדעי הרוח במחלקה ללימודי המזרח התיכון, כאשר לפרנסתו עובד ברשת שופר סל. שירות המבחן התרשם מבחור בעל רמת משכל גבוהה, המנהל אורחות חיים נורמטיביים ובעל שאיפה לבניית עתיד נורמטיבי. שירות המבחן אף הדגיש את העובדה כי הנאשם הודה בפניהם בביצוע העבירה המיוחסת לו ולקח אחריות מלאה על מעשיו וכי לקיחת אחריות זו כמו גם התמשכות ההליכים המשפטיים היוו ומהווים עבורו גורם הרתעתי משמעותי. שירות המבחן התרשם כי מדובר באירוע יוצא דופן וחד פעמי באורחות חייו של הנאשם וכי לא קיימת סכנה להישנות התנהגות עבריינית מצידו בעתיד. לפיכך, המליץ כי לא ימוצה עימו הדין וכי תושת עליו ענישה אשר תרוצה בדרך של ביצוע שעות לתועלת הציבור ופיקוח שרות המבחן לתקופה של שנה.

8.     נלאיתי מלחזור ולהדגיש את חומרת המעשים המגלמים עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, עבירה אשר אין חולק כי הפכה ל"מכת איזור" במחוז הדרום. התופעה בה צעירים חסרי רסן ומנוח נוהגים באופן פרוע בכבישי הנגב, תוך סיכון העושים שימוש בדרך, כמו גם סיכון עצמם, הפכה לנפוצה. לנוכח תופעה זו, התגבשה מדיניות ענישה מחמירה בעבירות אלו, מדיניות אשר זכתה לגיבוי של בית משפט העליון, לפיה בעבירות אלו יש להשית עונשי מאסר לתקופה ממושכת והכול במטרה לגמול לעבריינים אלו כמו גם למגר, או למצער לצמצם, את תופעת האלימות בכבישים. וכך בשורה ארוכה של פסקי דין מצאו בתי המשפט לנכון להשית ענישה מחמירה של שנות מאסר ארוכות מאחורי סורג ובריח, ענישה אשר אין חולק כי יש בה כדי להחמיר עם העבריינים ביחס לענישה בעבירות אלימות אחרות, אך כאמור היא באה מתוך הכרה כי מדובר ב"מכת איזור" אשר יש להלחם בה מלחמת חורמה. לעניין זה - ראה ע"פ 2410/04 מדינת ישראל נ' סלמאן אבולקיען - שם החמיר בית המשפט העליון בעונשו של המשיב והשית עליו עונש למאסר של 4 שנים. ע"פ 3383/05 אלעסאם אנואר נ' מדינת ישראל וע"פ 217/04 חאפז אלקורען נ' מדינת ישראל וכן ראה ע"פ 2079/06 אוסמא אבו עצא נ' מדינת ישראל - שם החמיר בית המשפט העליון בענישה והשית על המערער עונש למאסר של 4 שנים כשהוא קובע:
"לא נעלמה מעינינו העובדה כי מדובר באדם צעיר, חסר הרשעות בפלילים. ברם, שעת חירום היא בדרכים, הואיל וכמעט בכל יום מצטרפות משפחות רבות למעגל השכול שנגרם בעטייה של נהיגה רשלנית. בנסיבות אלו, כשבתוכנו מסתובבים לא מעטים המעלים, ומדעת, את רף הסיכון בכבישים לשיאים שלא ידענו כמותם, מצווה בית המשפט להחמיר בענישה כדי לתרום את תרומתו לביעורו של נגע זה ."

9.     אל מול מדיניות ענישה זו עומד הנאשם כאדם, על נסיבותיו האישיות כאשר נדרש בית המשפט לשקול כל מקרה ומקרה לגופו, כל נאשם ונאשם על נסיבותיו ולעשות את האיזונים הנכונים במלאכת הענישה. אומר כל כך בית המשפט העליון מפי כב' השופט מ. חשין ברע"פ 3674/04מוחמאד אבו סאלם נ' מדינת ישראל, דינים עליון, כרך עו, 492:

"עקרון יסוד הוא בדין העונשין: הסמכות לגזור עונשו של מי שהורשע בדינו -לפתחו של בית-המשפט המרשיע היא רובצת, ובית-המשפט אסור הוא להתנצל את סמכותו זו לקביעת העונש. ועם הסמכות תבוא גם האחריות. בית-המשפט העליון יכול, אמנם, להכתיב מדיניות ענישה ראויה, והערכאות האחרות נדרשות לכבד ולקיים הלכות שנקבעו. בה-בעת, ואולם ידענו כי כל כלל מלַווים אותו חריג או חריגים, שכן מדיניות נעדרת חריגים אין סופה להתקיים. וכפי שנאמר בפרשת סטמקה (??"? 3648/97 <>בג"צ 3648/97 סטמקה נ' שר הפנים, פ"ד נג(2) 728, 794): "מדיניות נעדרת חריגים כמוה כמכונת-מסבים בלא שמן להסיכה. מה זו האחרונה לא תפעל ותישרף במהרה, כן דין המדיניות". רק מדיניות שחריגים בצידה סופה להתקיים (כמובן, כל עוד רצויה היא המדיניות לבוראיה).

וכך, מדיניות ענישה כללית ועקרונית לעולם לא תוכל לבוא תחת שיקול דעתו של בית-המשפט בערכאת הדיון ובנסיבותיו האינדיווידואליות של הנאשם המיוחד שהורשע בדינו. ראו, למשל: ?"? 433/89 <>ע"פ 433/89 אטיאס נ' מדינת ישראל, פ"ד מג(4) 170, 175-174 (מפי המישנה לנשיא מ' אֵלון). "עונשים חמורים כי יטילו בתי-משפט על עבריינים - כך יהיה בעונשים קלים - מעשיהם יזכום, מעשיהם יחייבום, והאחריות על שיכמם תרבוץ": ?"? 1289/93 <>ע"פ 1289/93 לוי נ' מדינת ישראל, פ"ד מח (5) 158, 174. ראו עוד והשוו: ?"? 6967/94 <>ע"פ 6967/94 נקן נ' מדינת ישראל, פ"ד מט(5) 397, 409; ??"? 1109/02 <>דנ"פ 1109/02 שושני נ' מדינת ישראל (לא פורסם))......"
(הדגשה שלי ר.ב.)

10.     במקרה זה, אשר בא בפני, סבורה אני כי מדובר בנסיבות אישיות יוצאות דופן של נאשם אשר ביצע עבירה חמורה למדי אך, מאז ביצוע העבירה, בחלוף כשנתיים, עשה כברת דרך עצומה לעצמו, באופן המלמד כי אין זה המקרה בו יש למצות עימו את הדין. כאמור, יש לתת את הדעת לעובדה כי מדובר בבחור צעיר, הנעדר הרשעות קודמות ואשר ניהל אורח חיים נורמטיבי. אך כאמור אין בכך די כדי להקל עימו. אלא, שנאשם זה, בן למשפחה בדואית חסרת השכלה, אסף את עצמו ובכוחותיו הוא השתלב בלימודים במוסד אקדמאי - "אוניברסיטת בן גוריון" וכיום נמצא הוא בשנה השלישית ללימודיו האקדמיים, כאשר לצד לימודיו עובד הוא למחייתו ומסייע בפרנסת בני משפחתו ומוצא גם את הזמן להתנדב לפעילות בקהילה לה הוא משתייך.
אין מדובר בעבריין, בדמות אותם עבריינים אשר יש לגמול להם כראוי כמו גם להרתיע בדרך של ענישה מוחשית. המדובר במקרה יוצא דופן וחריג בנסיבותיו המחייב חריגה ממדיניות הענישה הנוהגת בנסיבות של ביצוע עבירה זו במחוז הדרום. פסיקה רבה באה בפני של מקרים דומים אשר נדונו במחוזות ארצנו האחרים, שם בהעדר הגדרה כי מדובר "במכת איזור" נמצאה מדיניות ענישה מקילה יותר והצידוק עימה. (ראה ע"פ 6039/06 אסתר אליעזר נ' מדינת ישראל)
כמובן שלא התעלמתי מחומרת נסיבות ביצוע העבירה ואלמלא תהליך השיקום אותו עשה הנאשם לעצמו, כאשר פרץ את דרכו ללימודים אקדמאים, היה אך ראוי הוא לענישה מחמירה מאחורי סורג ובריח. אולם, באיזון כל האינטרסים העומדים על הפרק והם האינטרס החברתי לגמול לנאשם בדרך של ענישה אל מול נסיבותיו האישיות של הנאשם, גובר, בנסיבות המיוחדות של העניין, האינטרס האישי, אשר יש בו גם כדי להשליך על האינטרס החברתי והוא בבחינת קידומו של נאשם ושילובו בחברה נורמטיבית.

11.     לאור כל האמור לעיל ובאיזון האינטרסים אשר באו בפני סבורתני כי ענישה בדרך של הרחקתו של הנאשם לעונש מאסר מאחורי סורג ובריח לא תקדם את אינטרס ההרתעה בנסיבות העניין. יש לאפשר לנאשם לסיים את לימודיו האקדמאים ובמקביל לאפשר לו לרצות עונש מאסר אשר ירוצה בעבודות שירות. המלצת שירות המבחן לפיה יבצע שעות לתועלת הציבור אין בה די וראוי הוא לסנקציה מוחשית בדמות מאסר בפיקוח הממונה על עבודות שירות.

12.     אשר על כן, אני משיתה עליו את העונשים הבאים:

א.     6 חודשי מאסר.
ב.     מאסר על תנאי ל- 6 חודשים והתנאי שהנאשם לא יעבור כל עבירת אלימות.
ג.     אני פוסלת את הנאשם מלהחזיק ולקבל רישיון נהיגה לתקופה של 3 שנים מהיום.

מאחר וסבורה אני כי יש לאפשר לנאשם לרצות את עונש המאסר בעבודות שירות הנני פונה אל הממונה על עבודות שירות על מנת שייתן את חוות דעתו באם כשיר הנאשם לרצות את עונשו בדרך של עבודות שירות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פטור מחגורת בטיחות

  2. כתב הרשאה למכון רישוי

  3. תביעה נגד משרד התחבורה

  4. ערעור על החלטת משרד הרישוי

  5. סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה

  6. תחבורה ציבורית לחרדים - עתירה

  7. תקנת השוק - רישום במשרד הרישוי

  8. רישום בעלות על רכב במשרד הרישוי

  9. מכרז להפעלת קווי תחבורה ציבורית

  10. עונש על סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה

  11. סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה

  12. זיכוי בעבירת סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה

  13. גזר דין בעבירת סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה

  14. עונש על סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה

  15. סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה - מאסר 27 חודשים

  16. תביעה לתשלום הוצאות התאמת רכב לתקני משרד התחבורה

  17. תקנות שעות המנוחה השבועית בתחבורה, תשי''א-1951

  18. אזור מוטה תחבורה בו שימושי הקרקע מעורבים ומתוכננים

  19. תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית), התשס''ג-2003

  20. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון