עבירת נסיעה אחורנית

בכניסה לרחוב סובב הנהג את המשאית על מקומה ופתח בנסיעה לאחור אל תוך הרחוב, לכיוון צרכניה, מרחק של כ-70 מטר, וזאת מבלי שכוון על ידי איש ועל אף ששדה הראיה היה מוגבל.

להלן גזר דין בנושא עבירת נסיעה אחורנית עם משאית:


גזר דין

1.     הנאשם הורשע, על יסוד הודאתו, ובמסגרת הסדר טיעון, בעבירות הבאות: נסיעה אחורנית, עבירה לפי תקנה 45 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961; והריגה, עבירה לפי סעיף 298 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. במסגרת ההסדר שבין הצדדים הוסכם, כי המאשימה תגביל עצמה בעת הטיעון לעונש לעונש מאסר של שנתיים, מאסר על תנאי ופסילה על תנאי, ואילו הנאשם יהיה חופשי בטיעוניו לעונש.

על פי האמור בכתב האישום, עבד הנאשם כנהג משלוחים בצרכניה שבשכונת רמות, ובמסגרת עבודתו נהג במשאית מסוג מרצדס לשם ביצוע המשלוחים. ביום 10.11.05, בשעות אחר הצהרים המאוחרות, הגיע הנאשם כשהוא נוהג במשאית לרחוב הסמוך לצרכניה. המדובר ברחוב ללא מוצא, מואר בתאורת רחוב משני צידיו, שבצידיו מדרכות להולכי רגל. באותה עת שרר חושך, ובצד ימין של הרחוב חנו מספר כלי רכב. בכניסה לרחוב סובב הנאשם את המשאית על מקומה ופתח בנסיעה לאחור אל תוך הרחוב, לכיוון הצרכניה, מרחק של כ-70 מטר, וזאת מבלי שכוון על ידי איש ועל אף ששדה הראיה היה מוגבל. עוד נאמר בכתב האישום, כי בעת ביצוע נסיעה זו ישב לצידו של הנאשם נוסע נוסף. לאחר כ- 34 מטר של נסיעה לאחור באופן שתואר, פגע הנאשם עם חלקה האחורי של המשאית בהולך רגל יליד 1938 (להלן: המנוח), אשר נפטר כתוצאה מן התאונה.

2.     שירות המבחן ערך תסקיר אודות הנאשם ביום 22.11.07. הנאשם מוכר לשירות המבחן משתי הזדמנויות שונות (בשנים 2001 ו-2003). הנאשם בן 29, נשוי ואב לשני ילדים. הנאשם עובד לאחרונה בבית הארחה בבית וגן. בעבר עבד בעבודות מזדמנות וכנהג משאית. לדבריו של הנאשם, מצבו הכלכלי קשה. בשנת 1998 עבר תאונת דרכים, שבמהלכה נפצע קשה, ועד היום הוא סובל מבעיות רפואיות שונות. בתסקיר נאמר, כי בתקופת התבגרותו התקשה הנאשם בריסון עצמי וגילה בעיות התנהגות. הנאשם אף חבר לחבורה שולית והיה מעורב פעמיים בביצוע עבירות. נתונים אלה הביאו לחוסר הערכה ולדחיה כלפיו מצד בני משפחתו. במסגרת תיק קודם נדון הנאשם למאסר בפועל למשך 12 חודשים. הנאשם חווה את תקופת המאסר כקשה וציין, כי גם אשתו ובתו סבלו ממצוקה כלכלית בתקופה זו. כיום מבטא הנאשם חשש גדול לגורלה של משפחתו, אם יוטל עליו עונש מאסר. הנאשם נישא בשנת 2001. אשתו סובלת מבעיות רפואיות שונות ונזקקת לאשפוז לעיתים קרובות. הנאשם ממלא תפקיד חשוב בטיפול בילדיו, ואשתו מתפקדת באופן חלקי בלבד.

אשר לעבירות, הנאשם לוקח אחריות לביצוען, ושרות המבחן התרשם כי הוא מוצף רגשית בתחושות של כעס, אשמה וחרדה לתוצאות מעשיו. הבחנת שירות המבחן היא, כי בולטת נזקקות טיפולית במצבו. לסיכום, ממליץ שירות המבחן על הטלת מאסר קצר, או מאסר לריצוי בעבודות שירות בצירוף צו מבחן טיפולי למשך שנה.
3.     ב"כ המאשימה הגיש במסגרת ראיותיו לעונש את גליון ההרשעות הקודמות של הנאשם. לחובת הנאשם ארבע הרשעות קודמות בעבירות רכוש ביחס לכלי רכב וכן בעבירות של תגרה והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. בשנת 2002 נדון למאסר בעבודות שירות בגין פריצה לרכב, חבלה במזיד ברכב והחזקת כלי פריצה (עבירות משנת 1999). בשנת 2003 נדון למאסר בפועל למשך 12 חודשים (כולל הפעלת מאסר על תנאי) בגין עבירות דומות (משנת 2003).

בתחום התעבורה רשומות לחובת הנאשם חמש הרשעות קודמות, בעיקר בעבירות טכניות.

4.     ב"כ המאשימה טען, כי העונש הראוי לנאשם הוא העונש שהמאשימה התחייבה שלא לחרוג ממנו - מאסר בפועל למשך שנתיים, מאסר על תנאי, פסילה בפועל ופסילה על תנאי. ב"כ המאשימה הפנה לנסיבות התאונה, לפיהן נהג הנאשם במשאית לאחור מרחק רב, ללא שדה ראיה וללא מכוון. זאת, על אף שישב לידו נוסע שניתן היה להיעזר בו. המדובר בנסיעה שניתן להמשילה לנסיעה בעיניים עצומות, כאשר הכוונה המקורית היתה לנסוע באופן זה לאורך 70 מטר. המנוח נפגע לאחר שהנאשם נסע באופן זה כמחצית מן המרחק המתוכנן. העונש הראוי בנסיבות אלה הוא מאסר בפועל. כך נקבע בפסיקה, על מנת להילחם בנגע תאונות הדרכים ולהרתיע נהגים בדבר אופן נהיגתם. בענייננו, המדובר במי שלחובתו עבירות פליליות וכבר התנסה במאסר בפועל. במצב זה, על נסיבותיו האישיות של הנאשם לסגת מפני האינטרס הציבורי בדבר המלחמה בתאונות הדרכים. אשר לפסילה, התבקשה פסילה למשך שנים רבות, "באופן דו ספרתי".

ב"כ הנאשם הפנה לנסיבותיו האישיות של הנאשם ולתוצאה הטראגית של העבירה גם כלפי הנאשם עצמו, שעולמו נהרס ברגע אחד. המדובר במי שתיכנן לשקם את חייו ואף עשה צעדים בכיוון זה, עבד ופירנס את משפחתו, אך איתרע מזלו ובאשמו גרם לתאונה. כל כוונתו של הנאשם היתה להוביל סחורה לסופרמרקט, וזאת ניתן היה לעשות רק בנסיעה לאחור. הוא אכן נסע לאחור, אך סמך על כך שהקול שהמשאית משמיעה בעת הנסיעה לאחור יזהיר את הולכי הרגל. המנוח שנפגע מן המשאית היה אדם מבוגר, שהתקשה בשמיעה ובהליכה, וכך ארעה התאונה. בנסיבות אלה, אין לדבר במי שנהג בפזיזות או באדישות, אלא לכל היותר בדרגה הנמוכה של המחשבה הפלילית, היינו, בקלות דעת, בכך שנטל סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת התוצאות. עוד הפנה הסניגור לכך, שעל אף שהנאשם עבד כנהג משאית, לא צבר לחובתו עבירות תעבורה רבות (הנאשם מחזיק ברשיון נהיגה משנת 1998). אשר לתסקיר שירות המבחן, המדובר בתסקיר חיובי אשר מתאר נכונה את מצבו של הנאשם. הנאשם דואג מאוד לגורל משפחתו, הוא הפסיק לעבוד ומתקשה לתפקד. לסיכום טען הסניגור, כי מן הראוי לאמץ את המלצת שירות המבחן בדבר הטלת מאסר בעבודות שירות.

5.     הנאשם בדברו האחרון התייחס למשמעות הקשה ביותר שתהיה להטלתו של עונש מאסר. לדבריו של הנאשם הוא עוזר להוריו ולאשתו, בבחינת "אשה וגבר בבית". הנאשם הביע צער גדול על מותו של המנוח בתאונה, וביקש את רחמי בית המשפט.

עד כאן טענות הצדדים והראיות לעונש.

6.     הנאשם הסיע משאית לאחור, ברחובה של עיר, כשבכוונתו היתה לעבור מרחק של כ-70 מטר באופן זה. אחרי נסיעה של 34 מטר פגע במנוח והרגו. הנאשם הסיע את המשאית מתוך התעלמות מהעדר שדה ראיה, על אף נוכחותו במשאית של אדם שיכול היה לשמש כמכוון. בעשותו כן יצר הנאשם סיכון של ממש למשתמשים בדרך, במיוחד הולכי רגל, והראיה לכך התוצאה הקטלנית שאירעה. בית המשפט העליון היתווה את מדיניות הענישה במקרים מסוג זה, כדלהלן: "...בית משפט זה היתווה מזה שנים מדיניות ענישה מחמירה ביחס לעבירות נהיגה הכרוכות בתאונות קטלניות, בין בגדר הריגה ובין בגדר גרם מות ברשלנות. הוא דבק בגישה זו מתוך אמונה כי לנקיטת יד עונשית קשה ומחמירה ישנה השפעה מרתיעה על הנהגים בכביש, ויש בה כדי לקדם את הטמעתה של מודעות ציבורית בדבר החובה לשמור על כללי זהירות כדי להגן על חיי אדם ושלמות גופו... בצד מדיניות הענישה המחמירה בעבירות הקשורות בתאונות קטלניות, שומא על בית המשפט, ככלל, לשקול את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה, ולעולם ישמשו נסיבות אינדיבידואליות של נאשם שיקול בר-התייחסות בקביעת העונש הראוי" (רע"פ 548/05 מאירה לוין נ' מדינת ישראל, פסק דין מיום 19.1.06, מפי כב' השופטת פרוקצ'יה).

ואכן, עיון בפסקי הדין באשר לרמת הענישה מגלה מגוון עונשים, מן הכבד אל הקל. כך, למשל, ב-ע"פ 5167/5 עלי מג'דוב נ' מדינת ישראל (פסק דין מיום 10.10.05) הוחמר עונשו של מי שהורשע בהריגה ובגרימת חבלה חמורה מ-18 חודשי מאסר ל-30 חודשים; ב-ע"פ 8103/05 ראמי עותמאן נ' מדינת ישראל (פסק דין מיום 19.12.05) נדחה ערעורו של מי שהורשע בעבירה של הריגה ונדון לעונש מאסר של שנתיים וחצי; ב-ע"פ 1688/07 מדינת ישראל נ' סמי אלעוברה (פסק דין מיום 17.7.07) הוחמר עונשו של מי שהורשע בעבירה של הריגה מתשעה חודשי מאסר בפועל ל-18 חודשים; לעומת זאת, ב-ע"פ 7317/97 דב זגרון נ' מדינת ישראל (פסק דין מיום 14.9.98) הומתק עונשו של מי שהורשע בעבירה של הריגה והועמד על תשעה חודשי מאסר, במקום 18 חודשים; ב-רע"פ 548/05 הנ"ל הומתק (ברוב דעות) עונשה של מי שהורשעה בעבירה של גרימת מוות ברשלנות לשישה חודשי מאסר בעבודות שירות; ב-ע"פ 5909/04 אייל ארנן נ' מדינת ישראל (פסק דין מיום 13.1.05) הומתק עונשו של מי שהורשע בעבירה של הריגה מ-15 חודשי מאסר לריצוי בפועל לשישה חודשי מאסר בעבודות שירות.

לא למותר להזכיר גם שני עניינים שנדונו בבית משפט זה: ב-ת"פ 3009/07 מדינת ישראל נ' פארס אבו כיף, הגיעו הצדדים להסדר טיעון, בעניינו של מי שהורשע בעבירה של הריגה, לפיו התבקש בית המשפט לגזור את עונשו, בין היתר, ל-18 חודשי מאסר לריצוי בפועל. באותו ענין היה מדובר בנהג שעסק בהסעת תלמידים, אשר נסע לאחור מרחק של 70 מטר, פגע בילדה שהלכה לבית הספר והרגה. ב-ת"פ 1006/05 מדינת ישראל נ' גלעד רביבו גזר בית המשפט (כב' השופט נ' סולברג) עונש של שנה מאסר לריצוי בפועל על מי שהורשע בעבירה של הריגה (גזר דין מיום 18.9.06). ענין זה דומה במידה רבה לענייננו. גם שם הסיע הנאשם לאחור משאית לשם פריקת סחורה. כוונתו היתה לנסוע באופן זה מרחק של 80 מטר, והוא פגע בהולכת רגל שעברה במקום והרגה, לאחר 20 מטר.

7.     בענייננו, כאמור, הורשע הנאשם בהריגתו של המנוח בנסיבות שתוארו. תוצאתה הקטלנית של העבירה ונסיבותיה מחייבים ענישה חמורה של מאסר בפועל. עם זאת, בקביעת משך התקופה יש מקום להביא בחשבון את הודאתו של הנאשם וחרטתו, תוכנו של הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים, ונסיבותיו האישיות של הנאשם, כאמור בתסקיר שירות המבחן. במיוחד יש לתת את הדעת למצבה הקשה של משפחת הנאשם, לנוכח מחלת אשתו. נראה, כי הנאשם מתפקד כאב וכאם ביחס לילדיו הקטינים, ומאסרו ישפיע באופן קשה על תפקוד המשפחה כולה. עוד יש להתחשב בכך שהנאשם נוהג מאז שנת 1998 ולחובתו עבירות תעבורה בודדות וקלות.

לאחר שנתתי את דעתי למכלול שיקולי הענישה, לקולא ולחומרה, אני מחליטה להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:
(א)     מאסר בפועל למשך 15 חודשים. הנאשם יתייצב לריצוי העונש ביום 6.1.08 עד השעה 11:00 בתחנת המשטרה במגרש הרוסים בירושלים.
(ב)     מאסר על תנאי למשך שבעה חודשים, והתנאי הוא שתוך שלוש שנים מיום שישתחרר מן המאסר לא יעבור הנאשם עבירה לפי סעיפים 298 ו-304 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
(ג)     פסילה מלהחזיק ברשיון נהיגה למשך 10 שנים מהיום, בניכוי התקופות הבאות: מיום 10.11.05 עד ליום 10.2.06, ומיום 15.11.06 עד היום.

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום מהיום.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עבירת הפקרה

  2. מבצע בצוותא

  3. עבירת שבל''ר

  4. הבעת חרטה כנה

  5. הגבלת עבירות

  6. התעללות בפעוט

  7. שותפות לעבירה

  8. התקהלות אסורה

  9. הסעה שלא כדין

  10. סיוע לאחר מעשה

  11. קשירת קשר לעוון

  12. היזק לרכוש במזיד

  13. פשע בגלל מצב כלכלי

  14. סיוע לאחר מעשה פשע

  15. התיישנות עבירת עוון

  16. עבירת נסיעה אחורנית

  17. קשירת קשר לביצוע פשע

  18. זכויות קורבנות עבירה

  19. עבירת העלבת עובד ציבור

  20. התחייבות להימנע מעבירה

  21. עבירות מע"מ של עורך דין

  22. מרשם עבירות כלפי קטינים

  23. ביטול עבירה לאחר עשייתה

  24. עבירת שימוש במאגרי מידע

  25. עבירת יריות באזור מגורים

  26. העובדות אינן מקימות עבירה

  27. רישום פלילי עבירות בנייה

  28. ערעור על עבירות ביטחוניות

  29. עבירה על חוק שמירת הניקיון

  30. כניסה בתחבולה למקום מגורים

  31. עבירות על חוק הכניסה לישראל

  32. ביטול עבירת העלבת עובד ציבור

  33. עבירת נסיעה לאחור באי זהירות

  34. חיוב ליידע נפגע עבירה פלילית

  35. הצעת חוק עבירות שיש עמן קלון

  36. סדרי דין מיוחדים בעבירות קלות

  37. חטיפה לצורך דרישת כופר מהמשפחה

  38. ערעור בעבירת קשירת קשר לביצוע פשע

  39. שלילת כושר התנגדות לשם ביצוע עבירה

  40. חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001

  41. תקנות זכויות נפגעי עבירה, התשס''ב-2002

  42. דחיית פגישת עצור בעבירות בטחון עם עורך דין

  43. חוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות, התשס"ה - 2005

  44. צו אזורים חופשיים לייצור בישראל (עבירה על בטחון המדינה), התשנ"ה-1995

  45. תקנות שעת חירום (שיפוט בעבירות שבוצעו בלבנון על-ידי מבקרים מישראל), התשמ''ב-1982

  46. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון