סעיף 48 לפקודת התעבורה

המסגרת המשפטית בדבר פסילה מנהלית של רשיון נהיגה היא סעיף 47 לפקודת התעבורה [נוסח חדש].

סעיף 48 לפקודה הדן בביטול פסילה ע"י בית המשפט, מסמיך את בית המשפט לבטל את הפסילה, בתנאים או ללא תנאים אם שוכנע שביטול הפסילה לא יפגע בבטחון הציבור.

להלן החלטה בנושא סעיף 48 לפקודת התעבורה:

החלטה

בפניי ערר על החלטת בית משפט השלום לתעבורה בנצרת [השופט ס' דבור] מיום 20/2/06 בה דחה את בקשת העורר לביטול פסילה מנהלית של רשיון הנהיגה שלו.

העורר היה מעורב בתאונת דרכים ביום 23/12/05. לכאורה הוא לא ציית לתמרור ב - 36 וכתוצאה התנגש במכונית אחרת. מאחר ולא נפצע איש בתאונה לא הוזמנה המשטרה. דבר התאונה נודע למשטרה בשלב מאוחר יותר והיא פתחה בחקירה. בעקבות כך נעשה ביום 18/1/06 שימוע לעורר בפני קצין משטרה ובסופו החליט לפסול את העורר מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 60 יום. בהחלטתו ציין הקצין:

עיון בתיק החקירה עולה כי קיימות ראיות לכאורה לצורך הגשת כתב אישום. מדובר בעבירות שלהן יש עניין ציבורי רב. פוסל הרשיון".

העורר לא השלים עם החלטת קצין המשטרה והגיש ביום 8/2/06 לבית משפט השלום לתעבורה בקשה לביטול פסילה מנהלית. בית משפט השלום דחה את בקשת העורר ובין יתר קביעותיו ציין שקיימת תשתית ראייתית לכאורית שהעורר בצע את העבירות המיוחסות לו, וישנן ראיות המחזקות את המסקנה כי התאונה נגרמה בשל נהיגתו הרשלנית של העורר. עוד צויין בהחלטה כי לעורר יש 5 הרשעות קודמות וכי הוא נוהג משנת 2001. לאור זאת קבע השופט דבור כי הפסילה המנהלית שהוטלה מוצדקת וסבירה ואין מקום להתערב בה, שכן השמירה על בטחון הציבור וההגנה עליו מפני נהגים כדוגמת העורר עדיפות בנסיבות העניין. על ההחלטה הוגש הערר שבפניי.

ב"כ העורר טוען כי טעה בית משפט קמא בקובעו כי קיימת תשתית ראייתית. עוד טען שבית משפט קמא לא התייחס כלל לשאלת המסוכנות ולכך שלא הייתה לעורר בעבר כל מעורבות בתאונת דרכים, דבר המעיד על אי מסוכנות לציבור. נטען כי טעה בית המשפט בכך שלא התייחס לטענת העורר שהפסילה נעשתה כחודש ימים לאחר התאונה דבר אשר משמיט את טעם הפסילה.

ב"כ המדינה מצדד בהחלטת בית משפט קמא בדבר התשתית הראייתית. לדעתו חומרת התאונה נובעת משני היבטים: ראשית, אי ציות לתמרור וקיפוח זכות הזולת לשימוש בדרך; שנית, העורר נהג ללא פוליסת ביטוח בת תוקף.

המסגרת המשפטית בדבר פסילה מנהלית של רשיון נהיגה היא סעיף 47 לפקודת התעבורה [נוסח חדש]. וזו לשון הסעיף:

47. פסילה על-ידי קצין משטרה
(א)...
(ב) .... היה לשוטר יסוד סביר להניח כי נהג עבר לעיניו עבירה מן העבירות המפורטות בתוספת הרביעית, או כי בשל עבירה שעבר הנהג אירעה תאונת דרכים שבה נהרג אדם או נחבל, או ניזוק רכוש, רשאי השוטר לדרוש מהנהג להילוות אליו אל קצין משטרה או ליטול ממנו את רשיון הנהיגה שלו.
....
(ה) היה לקצין משטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום נגד הנהג שביצע את העבירה לפי סעיף קטן (ב) ינהג כלהלן, לפי הענין:
(1) ...
(2) בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נחבל אדם או ניזוק רכוש - רשאי הוא לפסול את הנהג מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה של 60 ימים;
...."

סעיף 48 לפקודה הדן בביטול פסילה ע"י בית המשפט, מסמיך את בית המשפט לבטל את הפסילה, בתנאים או ללא תנאים אם שוכנע שביטול הפסילה לא יפגע בבטחון הציבור. ב"כ המשיבה טען כי הסמכות שהוענקה לקצין המשטרה מכוח סעיף 47 לפקודה הינה סמכות-רשות רק לגבי השאלה האם לפסול את הרשיון, אך אין לו שיקול דעת לפסול לתקופה פחותה מהתקופות שצוינו בסעיף. ברוח זו טען כי לדעתו גם לבית המשפט אין סמכות לקצר את התקופה אלא רק לבטל את הפסילה או להשאירה על כנה. לגוף העניין טען ב"כ המשיבה כי קצין המשטרה שקל את כל השיקולים הרלוונטיים שעה שהחליט לפסול את העורר מהחזיק רשיון נהיגה.

דעתי אינה כדעתו של ב"כ המשיבה בכל הנוגע לסמכות בית המשפט. באשר לסמכותו של קצין המשטרה ההלכה היא -

"שיקול הדעת הנתון לאיש משטרה לעניין זה בנוי משני רבדים: האחד - רובד ראייתי שעניינו בשאלה האם קיים חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת הנהג בעבירה המיוחסת לו. השני - עיקרו בשאלה האם קיימת מסוכנות לציבור מהמשך נהיגתו; שהרי הפסילה המנהלית לא נועדה להעניש נהג בטרם הורשע בדין אלא למנוע סכנה מיידית לציבור מנהיגתו, ועל רקע זה מובנת קביעת סעיף 48 לפקודה לפיה בית המשפט רשאי לבטל פסילה מנהלית בתנאים או בלא תנאי אם שוכנע שהביטול לא יפגע בבטחון הציבור ... לעניין זה נודעת חשיבות לנסיבות ביצוע עבירת התעבורה וכן להרשעות קודמות של הנהג בעבירות תעבורה ... ".

[בש"פ 8450/02 זינגר נגד מדינת ישראל, תקדין עליון [3] 2683].

משכך וכפי שעולה מהחלטתו של קצין המשטרה שיקול הדעת שהופעל הוא שיקול דעת סביר שהתחשב, בעיקר, באינטרס הציבורי אך גם בעברו התעבורתי של העורר שהספיק לצבור 5 הרשעות קודמות משנת 2001. בית משפט השלום אכן אישר את החלטת הפסילה ואיני רואה שנפל איזה שהוא פגם בהחלטתו.

באשר לסמכותו של בית המשפט לקצר את התקופה, דעתי היא שהגם שהדבר לא נאמר במפורש, סמכות זו קיימת, בין השאר לאור המלים "לבטל את הפסילה, בתנאים או ללא תנאים" שבסעיף 48. זוהי הפרקטיקה וזו גם ההלכה ראו, למשל, בש"פ 8545/02 אבו מדיעם נגד מדינת ישראל (טרם פורסם) מפי השופטת פרוקצ'יה. הסמכות תופעל רק אם שוכנע בית המשפט כי אין בקיצור התקופה משום פגיעה בבטחון הציבור.

האם הנסיבות שטוען להם ב"כ העורר יש בהם כדי להביא למסקנה שיש לקצר את התקופה? בין היתר נטען שהעורר גר בכרמיאל ועובד בנצרת עלית כטבח ועליו להגיע לעבודה מדי יום, כך שהעדר אפשרות לנהוג במכונית מכביד עליו. לדעתי אין בנסיבה זו כדי להטות את הכף לטובת קיצור התקופה. ראשית, מקצועו ופרנסתו של העורר אינם קשורים קשר אמיץ עם רשיון הנהיגה להבדיל, למשל מנהג מונית או נהג רכב מקצועי אחר. שנית, יש דרך סבירה להגיע מכרמיאל לנצרת באוטובוס או במונית; שלישית, קצין המשטרה וגם בית משפט השלום לא שוכנעו שמשקלה של הנסיבה הזו גובר על המסוכנות הנובעת מנהיגתו של העורר, שכאמור זה השיקול העיקרי. בנקודה זו דעתי כדעתם. על פי הראיות שנצברו נהג העורר בצורה מסוכנת. בהודעתו מיום 18/1/06 שעה 13:11 הוא מודה כי מכוניתו עברה את אי התנועה שעליו היה מוצב תמרור תן זכות קדימה, מה שגרם לנהגת השנייה לבלום בלימת חרום, שלא הועילה למניעת התאונה. וראו גם את המכתב שכתב העורר בו הודה באשמתו. בנוסף, מדובר בנהג משנת 2001 שעד כה צבר 5 עבירות תנועה. בהן עבירות מהירות, שימוש בפלאפון בזמן נסיעה, עבירות שיש בהן יסוד מובהק של רשלנות.

בשולי ההחלטה אומר כי העובדה לכשעצמה שהפסילה נעשתה כחודש ימים לאחר התאונה אינה צריכה להשפיע על שיקולי בית המשפט שכן האיחור לא נגרם באשמת המשטרה ולא היה תוצאה של היסוס או שינוי בעמדתה, נהפוך הוא: מרגע שנדע למשטרה על דבר התאונה פעלה מיד גם לפסילת הרשיון. המסוכנות נותרה בעינה.

הערר נדחה.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ערעור תעבורה

  2. אי שמירת רווח

  3. הידרדרות עגלה

  4. מספר שלדה מזויף

  5. כניסה לאי תנועה

  6. סיבוב פרסה מסוכן

  7. זהירות במעבר חציה

  8. דחיית ערעור תעבורה

  9. ענישה בעבירות תעבורה

  10. חובת איתות לפני פניה

  11. פניית פרסה במקום אסור

  12. הצעת חוק משקיפי תנועה

  13. הסעת נוסעים ללא מלווה

  14. עבירות תנועה של עו''ד

  15. נסיעה נגד כיוון התנועה

  16. פגם ברישום דו''ח תנועה

  17. שמירת מרחק בפניית פרסה

  18. תקנה 41 לתקנות התעבורה

  19. מתי מותר לנסוע לאחור ?

  20. תקנה 567 לתקנות התעבורה

  21. סעיף 48 לפקודת התעבורה

  22. סעיף 56 לפקודת התעבורה

  23. אי האטה לפני מעבר חצייה

  24. הארכת מועד בתיקי תעבורה

  25. זיכוי לאחר ערעור תעבורה

  26. תקנה 169 לתקנות התעבורה

  27. תקנה 21 ג לתקנות התעבורה

  28. כניסה לכיכר - עבירת תנועה

  29. ערעור תעבורה ללא עורך דין

  30. תקנה 169ו' לתקנות התעבורה

  31. פניה שמאלה - תקנות התעבורה

  32. בדיקה שנתית של ממיר קטליטי

  33. האטה לפני פקק - שמירת מרחק

  34. אזהרה לא לעבור עבירות תנועה

  35. אי ידיעה על מועד דיון תעבורה

  36. ביצוע פניית פרסה שלא בזהירות

  37. הארכת מועד הגשת ערעור תעבורה

  38. עונש לא מרתיע בעבירות תעבורה

  39. דחיית ערעור תעבורה על גזר דין

  40. ערעור על חומרת גזר דין תעבורה

  41. הרשעת עורך דין בעבירות תעבורה

  42. פניה ימינה בכיכר מהנתיב השמאלי

  43. פסיקת הוצאות בגין זיכוי תעבורה

  44. ערעור על הרשעה בבית משפט לתעבורה

  45. הארכת מועד להישפט בעבירות תעבורה

  46. קנס בשל עבירת תעבורה של ברירת משפט

  47. זימון למשפט תעבורה ללא אישור מסירה

  48. ערעור על חומרת העונש בעבירות תעבורה

  49. תקנה 49 לתקנות התעבורה - שמירת מרחק

  50. הארכת מועד להישפט בבית משפט לתעבורה

  51. עבר תעבורתי כשיקול בערעור על גזר דין

  52. אי ייצוג ע''י עורך דין בעבירות תעבורה

  53. הצעת חוק לתיקוני ענישה בעבירות תעבורה

  54. קבלת ערעור המדינה על זיכוי בעבירת תעבורה

  55. הארכת מועד להגשת ערעור על גזר דין תעבורה

  56. פניה שמאלה - סעיף 43 (א) (3) לתקנות התעבורה

  57. ערעור על גזר דין בית משפט לתעבורה תל אביב

  58. צו מס בולים (תשלום אגרות תעבורה בבולים), תש"ם-1980

  59. התאונה התרחשה בתוך מעגל תנועה שהיו בו שני נתיבי נסיעה

  60. קביעת בית המשפט לתעבורה בהכרעת הדין המרשיעה מהווה ראיה

  61. תקנות התעבורה (הגשת צילומים לבית המשפט), התשנ''ז-1997

  62. חוק שיפוט בענייני תעבורה (תשדיר - הוראת שעה), התשס"ט-2009

  63. כתב אישום בעבירות סטייה שלא בבטחה, בניגוד לתקנה 41 לתקנות התעבורה

  64. כתב אישום על קיפוח זכות עוברי דרך - עבירה לפי תקנה 21(ב)(1) לתקנות התעבורה

  65. כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים - שופט תעבורה), התשמ"ז-1986

  66. תקנה 40(א) - לא יסטה נוהג רכב מנתיב נסיעתו אם עלול הדבר לגרום להפרעה או לסיכון

  67. סעיף 44 (א) לתקנות התעבורה - לא יפנה נוהג את רכבו כדי להסתובב ולנסוע בכיוון הנגדי

  68. תקנות התעבורה (סדרי הדין בבקשות לפי סעיף 57 לפקודת התעבורה וערעור על החלטות בהן), תש''ם-1980

  69. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון