סיכון חיי אדם בכביש

בית המשפט ציין כי אין מדובר בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה שבוצעה בשעת לילה מאוחרת באזור נידח מבלי שאותה נהיגה סיכנה באופן ממשי חיי אדם, טענה שנשמעת בביהמ"ש לעיתים קרובות ואולי יש בה כדי להצדיק אבחנה בין אותו מקרה למקרה שבפני, אלא כאן מדובר בסיכון של ממש שרק בנס לא הסתיים במותו של אחד מהמעורבים, כאשר גם הנאשם עצמו היה נתון בסכנת חיים של ממש והוא לא נרתע מאנשי משטרה, מיריות שנורו באוויר, מיריות שנורו לעבר גלגלי המשאית בה נהג, ירי שיכול היה בנסיבות רגילות להביא לאובדן שליטה על המשאית וליצירת סיכון כמעט מוחלט על חיי אותם נהגים שעמדו בפקק שעלולים היו לקפח את חייהם או להיפצע באופן קשה כתוצאה ממעשה הנאשם.

להלן גזר דין בנושא סיכון חיי אדם בכביש:

גזר דין

1.     הנאשם הורשע על סמך הודאתו, במסגרת הסדר טיעון חלקי, בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, עבירות של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, נסיון לחבלה בכוונה מחמירה, גניבת רכב ונהיגה ללא ביטוח, הכל כמפורט בכתב האישום ממנו עולה שביום 6.4.07 סמוך לשעה 15.00, גנב הנאשם משאית באזור התעשיה בחולון, תלונה בגין גניבת המשאית הועברה מיידית למשטרה ומידע אודות פרטי המשאית הועבר לניידות המשטרה בקשר המשטרתי, בסמוך לאחר מעשה הגניבה.
סמוך לשעה 17.27, הבחין מתנדב משטרתי שנהג בניידת אותה עת במחלף השבעה, במשאית נהוגה על ידי הנאשם כאשר זו עמדה בצומת מתוך כוונה לפנות שמאלה לכיוון כביש גהה צפון, המתנדב העמיד את הניידת במקביל למשאית וירד מהניידת על מנת לברר את פרטי הנאשם, ומשהבחין בו הנאשם החל הוא לנסוע באופן פרוע על מנת לברוח מהמקום, פגע ברכב שעמד לפניו והסיט את המשאית תוך שהוא פוגע בניידת, חלף את הצומת בניגוד לאור אדום ופנה שמאלה לכביש גהה שם המשיך בנסיעה במהירות גבוהה תוך שהוא עובר מנתיב לנתיב מבלי להיענות לכריזת ניידת משטרה שדלקה אחריו.

בשלב מסוים הגיעו אנשי משטרה נוספים שחסמו באמצעות ניידת את תנועת כלי הרכב סמוך לצומת קריית אריה. כתוצאה מהחסימה נוצר פקק במקום ורכבים עמדו בארבעת נתיבי הכביש לכיוון צפון כאשר השוטרים מבחינים במשאית קרבה במהירות לעבר המחסום, אחד השוטרים שלף את אקדחו, ירה מספר יריות באוויר ומשהגביר הנאשם את מהירות נסיעתו, ירה השוטר מספר יריות לעבר גלגלי המשאית.
הנאשם הבחין במחסום המשטרתי, ברכבים העומדים, באנשי המשטרה שנמצאים במקום אך בחר שלא לעצור את המשאית, הגביר נסיעתו ועבר לנתיב הימני הקיצוני, המשיך בנסיעה למרות היריות תוך שהוא פוגע בשוטר, ב 12 רכבים שעמדו באותה עת בכביש, עד אשר עצרה המשאית במרכז הכביש.
גם בשעה זו הנאשם לא שעה לקריאות אנשי המשטרה והמשיך להימלט רגלית כאשר השוטרים דולקים אחריו, עד אשר נעצר על ידי אנשי משטרה בשדה סמוך.

כתוצאה ממעשי הנאשם נפגעו 12 רכבים אזרחיים, ניידת משטרתית, ו-12 אזרחים ושוטר נחבלו קלות בעוד אזרח נוסף נחבל חבלה של ממש שחייבה תפירת ידו השמאלית.


2.     ב"כ הנאשם עו"ד אבנון הודיע כבר בפתח הדיונים שבכוונתו לבוא בדברים עם התביעה, כל זאת בשים לב לעובדה שהסניגוריה אינה מתכוונת לנהל הוכחות בתיק, אך נחוצה לה דחייה לצורך קבלת חוו"ד פסיכיאטרית בנוגע למצבו הנפשי של הנאשם.

הדיון נדחה מעת לעת במשך חודשים רבים עד אשר בישיבה מיום 24.1.08 הודיעו הצדדים על הסדר טיעון במסגרתו הודה הנאשם במיוחס לו בכתב האישום המקורי, התביעה עתרה להטלת עונש מאסר של 4 שנים, כמו כן עתרה להפעלה של מאסר על תנאי בן 10 חודשים באופן שחציו יופעל במצטבר וחציו בחופף, מאסר על תנאי, פסילת רשיון נהיגה לתקופה ממושכת וקנס כספי.
הסניגור אישר את הסדר הטיעון, ביקש להדגיש שעתירת המאשימה הינה ברף העליון של החומרה, בעוד שלסניגוריה שמורה הזכות לטעון לעונש מופחת.
במסגרת הסדר הטיעון הוסכם בין הצדדים על הגשת חוות דעת פסיכיאטרית שהוכנה על ידי פסיכיאטר מטעם ההגנה, ובלבד שבית המשפט יתעלם מהסיפא של חוות הדעת בנוגע לסעיף האחריות המופחתת.

3.     ב"כ המאשימה עו"ד שביט ביקשה לשכנע את בית המשפט שבמקרה זה יש מקום להטיל על הנאשם את הרף העליון של הענישה המוסכמת, כל זאת בשים לב לעובדה שהמאשימה שקלה את כל הנסיבות לקולא שקיימות במקרה זה, למול הנסיבות לחומרא, ומצאה לאזן בין אלה לאלה באופן שעתירתה לעונש כוללת בחובה שקלול כל הטעמים הראויים במקרה זה , ועל כן אין מקום להפחתה בענישה מעבר לרף העליון.
     עו"ד שביט ביקשה להדגיש את רמת הענישה המחמירה שנקבעה על ידי בית המשפט העליון בעבירות מסוג אלה בהן הורשע הנאשם, כאשר היא מציינת שבמקרה זה אך נס קרה שעה שלא קופחו חיי אדם כתוצאה מהאופן שבו נהג הנאשם את המשאית בכביש הומה , בשעת עומס, תוך פגיעה בכלי רכב חונים ובאיש משטרה המנסה לעצור אותו, תוך התעלמות מוחלטת מקריאות אנשי משטרה שהופנו לעבר הנאשם במערכת כריזה, תוך התעלמות ממחסום משטרתי שהוצב על ידי אנשי המשטרה כדי לחסום את משאיתו, תוך התעלמות מירי שנורה באוויר ונועד להזהירו ותוך התעלמות מירי שכוון לגלגלי המשאית, הכל בכוונה לעצור את דהירתו של הנאשם שסיכנה באופן ממשי חיי אדם.

     עו"ד שביט טענה שבנסיבות שכאלה, הרי העונש אליו עתרה המאשימה אינו חמור כלל ועיקר, והוא מתבסס על שיקולים לקולא שקיימים במקרה זה לרבות גילו הצעיר של הנאשם, הודאה מיידית וחיסכון בזמן שיפוטי, העובדה שאין לחובתו הרשעות מכבידות, העובדה שמצבו הנפשי של הנאשם אינו שפיר וזאת בלשון המעטה, הכל כפי שעולה מחוות דעתו של הפסיכיאטר שהוגשה לבית המשפט.

     עו"ד שביט הגישה לבית המשפט שורה של גזרי דין מהשנים האחרונות, שניתנו על ידי בית המשפט העליון, בהן נקבעה רמת ענישה חמורה ביותר לעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, כל זאת בשים לב לאינטרס הציבורי המובהק שקיים במקרים כאלה להחמיר עם מבצעי העבירות שבצידן סיכון של ממש לחיי אדם, לצורך בהרתעת נאשמים נוכח ריבוי תופעה זו המבוצעת לרוב על ידי עבריינים אשר מנסים להימלט מאנשי משטרה ואגב כך מסכנים חיי אדם.

4.     ב"כ הנאשם עו"ד אבנון מיקד את עיקר טיעונו באותה חוות דעת פסיכיאטרית שהוגשה לעיונו של בית המשפט, כאשר הגשת חווה"ד נעשתה בהסכמת המאשימה, ללמדך שמדובר בחוות דעת שמשקפת נכונה את מצבו הנפשי של הנאשם.
     מחווה"ד עולה שמדובר בנאשם שאובחן כסובל מאפילפסיה מגיל שנה, ומגיל 12 מוכר על ידי המערכת הפסיכיאטרית בהיותו מטופל במרפאת ילדים ונוער במרכז לבריאות הנפש, סובל מהפרעות רגשיות, חשיבה על נושאי מוות, פחדים, ומטופל בטיפול אנטי פסיכוטי ואנטי אפילפטי עם מנת משכל מתחת לממוצע המתקרבת לתחום הגבולי, הפרעת אישיות אורגנית וכיוצ"ב.
     
     עו"ד אבנון ביקש לשכנע את בית המשפט שאדם נורמאלי וסביר לא היה נוהג כפי שנהג הנאשם, והרי התנהגות הנאשם כמשתקף מכתב האישום ומצילומי סרט שתיעד את אופן נהיגתו, מלמדים על מי שמעשיו לא היו מלווים במחשבה סבירה וכאילו הם לקוחים מתוך סרט הזוי ובלתי מציאותי.

     עו"ד אבנון עתר לביהמ"ש לבחון גם את הפן השיקומי במקרה זה בו יאלץ הנאשם לרצות מספר שנים מאחורי סורג ובריח אך ראוי להותיר לו תקווה מסוימת שבתום ריצוי עונש המאסר יוכל הוא לשוב למעגל החיים התקינים עד כמה שהדבר אפשרי מבחינתו.

     לבסוף טען עו"ד אבנון שבמקרה זה בו הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה וחסך מזמן שיפוטי יקר, הודאה שחזר עליה גם בפני ביהמ"ש וגם בפני הפסיכיאטר, ראוי ליתן משקל מסוים גם להודאה זו.

5.     ביהמ"ש העליון קבע כבר בשורת פסקי דין (ראו ע"פ 3383/05 - אלעסם אנוואר נ' מדינת ישראל . תק-על 2005 (4), 873; ע"פ 2079/06 - אוסמה אבו עצא נ' מדינת ישראל . תק-על 2006(2), 3459; ע"פ 308/06 - מדינת ישראל נ' יונתן סבן . תק-על 2006(2), 2493 ),
שעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה היא עבירה קשה, חמורה שמסכנת חיי המשתמשים בדרך ועלולה להסתיים באובדן חיי אדם, או פציעתם הקשה.
     ומוסיף ביהמ"ש העליון שנהיגה פרועה ומופקרת שלמרבה הצער הפכה להיות תופעה נפוצה בעת האחרונה, וגובה היא מחיר כבד של אובדן חיי אדם בגין אותו נגע של ריבוי תאונות דרכים עד אשר כמעט לא חולף יום אחד מבלי שנגע זה גובה חיי אדם, ובנוסף גם גורם לפציעתם של רבים אחרים, הרי יש בכל אלה כדי ללמד שתופעה של נהגים הנמלטים מפני אנשי משטרה, אינה נחלתם של מעטים אלא של רבים שעושים זאת במפגיע ותוך קריאת תגר על שלטון החוק - תופעה אשר מחייבת את בתי המשפט להחמיר בענישה ולגמול לאותם עבריינים על מעשיהם הקשים באמצעות ענישה מרתיעה של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח ולא לתקופות קצרות.


     עוד הוסיף וקבע ביהמ"ש העליון שמציאות קשה זו של נהגים הנוסעים במהירות מופרזת לעיתים קרובות בטבורה של עיר כפי שאירע במקרה זה, שעה שהנאשם גנב משאית ודהר באמצעותה בנתיב תחבורה מרכזי באזור גוש דן, בכביש גהה לכיוון צפון סמוך לשעה 17:00 שעה שהכביש עמוס לעייפה בנהגים העושים דרכם בסוף יום עבודה, מבלי ליתן את דעתו כלל ועיקר לסיכון הרב שיש באופן נהיגתו על חיי אותם נהגים, ומבלי ליתן את דעתו לכך שפגיעה בכלי רכב שעומדים בפקק, ובמקרה זה הנאשם פגע ב-12 כלי רכב תוך ניסיון להימלט מאנשי המשטרה ולחלוף על פני אותו מחסום שחסם את דרך נסיעתו, ותוך חבלה שנגרמה ל-13 אנשים מרביתם אמנם חבלה קלה, אך תופעה זו לבטח מחייבת את ביהמ"ש לומר את דברו בצורה ברורה ונחרצת שמי שמהין לעבור על חוקי התנועה באופן כה קיצוני ומי שאינו נותן את דעתו לשלומם ובטחונם של המשתמשים בדרך ומסכן באופן ממשי את חייהם של אלה, דינו אחת - החמרה בענישה על מנת להרתיע אותו ולהרתיע אחרים אך גם כדי לגמול לו על מעשיו החמורים.

     אין מדובר בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה שבוצעה בשעת לילה מאוחרת באזור נידח מבלי שאותה נהיגה סיכנה באופן ממשי חיי אדם, טענה שנשמעת בביהמ"ש לעיתים קרובות ואולי יש בה כדי להצדיק אבחנה בין אותו מקרה למקרה שבפני, אלא כאן מדובר בסיכון של ממש שרק בנס לא הסתיים במותו של אחד מהמעורבים, כאשר גם הנאשם עצמו היה נתון בסכנת חיים של ממש והוא לא נרתע מאנשי משטרה, מיריות שנורו באוויר, מיריות שנורו לעבר גלגלי המשאית בה נהג, ירי שיכול היה בנסיבות רגילות להביא לאובדן שליטה על המשאית וליצירת סיכון כמעט מוחלט על חיי אותם נהגים שעמדו בפקק שעלולים היו לקפח את חייהם או להיפצע באופן קשה כתוצאה ממעשה הנאשם.

     חייב אני לציין שהסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים, מקל הוא עם הנאשם, ואולי אף מקל מידי ואם בסופו של דבר מצאתי שלא להתערב בהסדר הטיעון ולא להטיל על הנאשם עונש החורג מהרף העליון, הדבר נובע מסיבה אחת ויחידה והיא מצבו הנפשי של הנאשם ושורת מחלותיו, הכל כפי שעולה ומשתקף מחווה"ד הפסיכיאטרית.

     אילולא חוו"ד זו, יכול אני לומר באופן וודאי שהייתי דוחה את הסדר הטיעון ולא מכבדו, אך יש להניח לטובתה של הפרקליטות שאילולא אותה חוו"ד פסיכיאטרית, היא לא היתה מסכימה להסדר טיעון מקל שכזה.

     מדובר במעשים אשר מצדיקים הטלת עונש של מאסר לשנים רבות מאחורי סורג ובריח, גם כאשר מדובר בנאשם צעיר שעברו הפלילי אינו מכביד, הכל עקב וכתוצאה ממידת הסיכון הגבוהה לחיי אדם שיצרו מעשיו והתנהגותו של הנאשם במהלך כל האירוע.

6.     חברה מתוקנת אינה יכולה לסבול פריקת עול שבצידה סיכון של ממש בחיי אדם. בריונות בכלל ואלימות בכבישים בפרט היא תופעה שהפכה להיות נפוצה למרבה הצער, ובלעדי תגובה ראויה והולמת מצד בתי המשפט, לא ניתן לקוות לצמצום ממדיה של תופעה זו ועל כן הצורך למגר את התופעה, והצורך לאפשר לאנשי החוק למלא את תפקידם מבלי לסכן את חייהם, מצדיקים החמרה בענישה המוטלת על נאשמים העוברים על הוראות החוק באופן בוטה ותוך אתגור רשויות אכיפת החוק.

     כאמור מצאתי בסופו של דבר לכבד את הסדר הטיעון, אך יחד עם זאת מוצא אני לקבוע כי הרף העליון של הענישה אליו עתרה המאשימה, הינו בגדר הרף התחתון של הענישה שביהמ"ש יכול לאמץ ולכבד בנסיבות כאלה, במשמע שאם היה מדובר ברף עליון נמוך יותר, ספק אם הייתי מוצא לנכון לכבדו.

     על כן, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

א.     4 שנות מאסר בפועל.
ב.     אני מורה על הפעלת עונש מאסר על תנאי בן 10 חודשים שהוטל על הנאשם בת.פ. 530/05 בימ"ש שלום לנוער בכפר סבא באופן ש-5 חודשים מתוך עונש מאסר מותנה זה ירוצו במצטבר לעונש המאסר שהוטל על הנאשם, ו-5 חודשים נותרים ירוצו בחופף.
     למען הסר ספק בסך הכל ירצה הנאשם מאסר בפועל למשך 53 חודשים, שמניינם יחל מיום מעצרו 6.4.07.
ג.     12 חודשי מאסר, אך הנאשם לא ישא בעונש זה, אלא אם יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר, על אחת העבירות בהן הורשע.
ד.     קנס כספי בסך של 4,000 ₪ או 4 חודשי מאסר תחתיו.
     הקנס ישולם עד ולא יאוחר מיום 1.5.08.
ה.     אני פוסל את הנאשם מלהחזיק או לקבל רשיון נהיגה לתקופה של 5 שנים שתחל מיום שחרורו ממאסר ותצטרף לכל עונש פסילה אחר שהוטל על הנאשם.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. נפילה לבור בכביש

  2. כתמי צבע על הכביש

  3. עתירה לסגירת כביש

  4. פגיעה במחסום כביש

  5. נפילה לתעלה בכביש

  6. בור בכביש בגלל גשם

  7. סיכון חיי אדם בכביש

  8. התנגשות במחסום בכביש

  9. תאונת דרכים בכביש 22

  10. הצעת חוק כביש מספר 45

  11. עורכי דין כביש 6

  12. אדמת מושע קרובה לכביש

  13. הצעת חוק כביש מספר 80

  14. נפילה במהלך חציית כביש

  15. הצעת חוק כבישים עוקפים

  16. החלקה על כתם שמן בכביש 1

  17. פגיעה בעץ בנסיעה בכביש

  18. תאונה בגלל אבן על הכביש

  19. נזק לרכב בגלל בור בכביש

  20. חסימת כבישים תל אביב מחאה

  21. סגירת כבישים בשבתות ובחגים

  22. תאונה בחזרה לכביש מהשוליים

  23. אחריות לנזקים עקב בור בכביש

  24. תאונה בכביש 4 תל אביב אשדוד

  25. נזקים לכביש עקב נסיעת טנקים

  26. תאונה בגלל כתם שמן על הכביש

  27. תאונת דרכים עם רכב מטאטא כביש

  28. תאונת דרכים בגלל עבודות בכביש

  29. תאונה עם רכב חונה בשולי הכביש

  30. תאונת דרכים בכביש תל אביב חיפה

  31. חסימת גישה לעסק עקב עבודות בכביש

  32. הדלקת אורות ברכב חונה בצידי הכביש

  33. השפעות שליליות של כביש חוצה ישראל

  34. צו כביש ארצי לישראל (החלת החוק על מקרקעין מסויימים), התשס"ח-2007

  35. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון