נהיגה ללא רישיון נהיגה - מעצר עד תום ההליכים

להלן החלטה בנושא נהיגה ללא רישיון נהיגה - מעצר עד תום ההליכים: החלטה 1. כנגד המשיב הוגש כתב אישום, אשר בו יוחסו לו עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה, נהיגה ללא ביטוח, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, חבלה בכוונה מחמירה וחבלה במזיד ברכב. עבירות אלו יוחסו למשיב משנטען כי בתאריך 02.03.07, בשעה 23:00, נהג המשיב ברכב מסוג פורד טרנזיט שמספרו 6838019, בשטח עפר מול הישוב רהט, זאת על אף שלא היה לו רישיון נהיגה בתוקף, כשלצידו ישב נוסע שזהותו לא ידועה למאשימה. קצין משטרה משה עטיה ומתנדב סופיאן עטורי, אשר נסעו בניידת של משמר הגבול הבחינו ברכבו של המשיב כאשר התקרב לכביש 264. השניים סימנו וכרזו למשיב לעצור את רכבו. כאשר הקצין ירד מהניידת והתקרב לרכבו של המשיב, המשיב לחץ על דוושת הגז ונסע במהירות על כביש 264, צפונה לכיוון הישוב רהט. הקצין והמתנדב נסעו אחר רכבו של המשיב והצליחו להשיגו בכניסה לרהט. הקצין עצר את הניידת בשולי הכביש בקרבת רכבו של המשיב, ירד מהניידת והתקרב לרכבו של המשיב. המשיב לחץ על דוושת הגז ונסע לעבר הקצין, אשר נאלץ לקפוץ הצידה כדי למנוע דריסתו על ידי המשיב. המשיב המשיך לנסוע בכביש הגישה לרהט, במהירות ובפראות בנסיעת עקלתון, כאשר הקצין והמתנדב נוסעים בניידת בעקבותיו והוא מונע מהם מלעקוף את רכבו. המשיב המשיך לנסוע בתוך רהט במהירות ובפראות תוך שאילץ כלי רכב אשר נסעו מולו בנתיב הנגדי, לסטות מנתיב נסיעתם על מנת למנוע התנגשות ברכבו. המשיב המשיך לנסוע באופן זה עד אשר הגיע לכיכר, לפניה עמדה ניידת משטרתית אשר חסמה את נתיב נסיעתו, אך המשיב המשיך לנסוע ועקף את הניידת החוסמת. המשיב המשיך לנסוע בפראות ובמהירות למרות פסי האטה בכביש, כאשר קצין המשטרה והמתנדב נוסעים בעקבותיו, וניידות משטרה נוספות הצטרפו למרדף. במהלך המרדף כל העת המשיב נדרש לעצור. המשיב המשיך לנסוע בכביש צר, אותו חסמו השוטרים נאור ביטון ומחמד אבו מדיעם באמצעות ניידת, אך המשיב עלה על המדרכה עקף את המחסום, ונכנס לשכונה 32 ברהט. במהלך נסיעתו המסכנת בשכונה, נסע בכביש צר בכיוון הנגדי כאשר מולו נסעה ניידת משטרתית. השוטרים בניידת ניסו לנסוע אחורנית כדי למנוע התנגשות, אך לא הספיקו לעשות כן והמשיב התנגש בניידת המשטרתית, כשהוא ממשיך לנסוע בכביש מרחק מה, עד אשר נעצר בחצר בית ונמלט מן הרכב יחד עם האדם הנוסף שנסע עימו ברכב. המשיב ניסה להסתתר בין השיחים אך הקצין עטיה אשר הגיע למקום רץ אחריו והוציאו מבין השיחים. 2. עם הגשת כתב האישום עתרה המבקשת למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. נטען על ידי המבקשת, בין היתר, כי המשיב מסכן את בטחון הציבור בשל אופי העבירות המיוחסות לו בשל נכונותו הבוטה לסכן חיים, בשל כך שקיים יסוד סביר לחשש כי ימלט מאימת הדין באם ישוחרר, והן לנוכח עברו הפלילי. כמו כן, נטען כי לא ניתן להשיג את מטרות המעצר בדרך של חלופה. 3. לטענת ב"כ המשיב, אין בידי המבקשת ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיב בכתב האישום, בין היתר, בשל כך שהמשיב לא זוהה כאדם אשר נהג ברכב, וכן כי גרסת המבקשת מבוססת אך על עדותו של פקד עטיה אשר עצר את המשיב כאשר הוא לא ישב ברכב. כמו כן, טען ב"כ המשיב כי המתנדב סופיאן העתיק מילה במילה את הרשום בדו"ח של הפקד עטיה. לטענת ב"כ המשיב יש לדחות את טענת פקד עטיה כי זיהה את המשיב כמי שנהג ברכב הנמלט, מכיוון שלא יכול היה לזהותו, שכן עולה מהדו"ח שעטיה כתב כי ראה את הנהג בשעה שהיה במרחק של שלושה מטרים ממנו ובמקום חשוך. עוד טען ב"כ המשיב, כי המתנדב סופיאן טען שהוא נהג ברכב המשטרתי וגם פקד עטיה טען שנהג ברכב המשטרתי ואף עמעם את האורות כאשר עצר את המשיב על מנת לזהותו. לאחר מכן התנהל מרדף בתוך רהט כאשר הכבישים הם חד סיטריים ובהם פסי האטה, לפיכך לא ניתן לטענת ב"כ המשיב לנסוע בהם במהירות. כמו כן, פקד עטיה טען כי המרדף המשיך עד לשכונה 32 היכן שנעצר הרכב הנמלט, ובהזדמנות זו הבחין כי ברכב שני נוסעים נוספים. בעוד שהמתנדב סופיאן טען כי לא זיהה אנשים נוספים ברכב פרט לנהג. ב"כ המשיב אף טען כי המתנדב סופיאן מסר כי חסם את רכבו של המשיב וחלף על פניו. לעומת זאת, חמישה ימים מאוחר יותר, ביום 06.03.07, הוסיף פרט שלא נרשם בדו"ח הראשון, והוא שהיה ניסיון לדריסת שוטר. הרכב הנמלט נעצר ליד ביתו של המשיב וגרסת המשיב היא כי אין לו כל קשר לרכב. לטענת ב"כ המשיב המבקשת לא ערכה כל בדיקות אשר מהן ניתן היה ללמוד על הקשר בין המשיב לרכב. עוד טען ב"כ המשיב, כי ראוי היה שהמבקשת תציג ראיה אשר יהיה בה כדי להוכיח שהרכב שנמלט הוא זה שגרם לפגיעה ברכב המשטרתי. 4. לאחר שעיינתי בחומר הראיות שבידי המבקשת, נחה דעתי, כי יש בידי המבקשת ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיב בכתב האישום. גרסת המבקשת מתבססת בעיקר על האמור בדוחות הפעולה אותם ערכו השוטרים אשר השתתפו במרדף, סקיצות וצילום הניידת הפגועה. אכן זיהויו של המשיב כמי שנהג ברכב הנמלט מבוסס על דברי פקד עטיה. 5. פקד עטיה ציין בדו"ח פעולה מיום 02.03.07, כי במהלך סיור שגרתי בציר בית קמה משמר הנגב הבחין ברכב מסוג טרנזיט בצבע לבן שמספרו 6838019, יוצא מהשטח לכיוון כביש מס' 264. לפני עלייתו לכביש עצר עטיה ליד הרכב במרחק של 3 מטרים "כאשר אני מזהה בוודאות את הנהג" וסימן לו לעצור. עטיה ירד מהניידת ונהג הרכב סימן לו בראשו שהוא עוצר, אך לפתע פתח במנוסה מהמקום ועטיה נסע אחריו לכיוון רהט. עטיה תיאר בדו"ח את מהלך המרדף כמתואר בכתב האישום. סיומו של המרדף היה כאשר הרכב נכנס לאחד החצרות, וכדברי עטיה בדו"ח "כאשר שני חשודים פרקו מהרכב אני דלקתי אחרי הנהג מהרגע שפרק מהרכב הייתי איתו בקשר עין עד לרגע שנתפס על ידי כאשר הוא מנסה להסתתר בין השיחים". בהתאם למצויין בדו"ח, לאחר שעצר עטיה את המשיב, החלה התקהלות של כשלושים איש מתושבי השכונה, כאשר הם אוחזים במקלות ואבנים והחלו ליידות אבנים על הניידת, לכן הכניס עטיה את המשיב לניידת, ועזב את המקום. אמנם, כטענת ב"כ המשיב, ישנן סתירות בין הרשום בדו"ח של פקד עטיה ובדו"ח של המתנדב אבו מדיעם, ואף לא ברור מקריאת שני הדוחות מי נהג בניידת ואולם, אין באמור כדי לכרסם בגרסת המבקשת. את אי הבהירות באשר לשאלה מי נהג בניידת ניתן להסביר בכך שנראה כי המתנדב העתיק את הדו"ח של עטיה. אשר לסתירות, עיקרן בשאלה כמה אנשים היו ברכב הנמלט, כאשר פקד עטיה טען כי היו בו שניים, ואילו המתנדב טען שראה אדם אחד. אין בשוני זה בין הגרסאות כדי להחליש את גרסת עטיה. בכל אופן לא בשלב זה, משלא מן הנמנע, למרות שהיו ברכב אחד שעטיה הבחין בפרטים נוספים על אלו שבהם הבחין המתנדב. אשר לטענת ב"כ המשיב שלא נערכו בדיקות ברכב הנמלט על מנת לאושש את טענת עטיה, כי המשיב הוא זה שנהג ברכב הרי שתשובת המבקשת לכך, היא כי בסמוך לאחר שהמשיב נעצר היה על הכוח המשטרתי לעזוב את זירת האירוע, כיוון שהתקבצו במקום כשלושים איש חמושים במקלות ואבנים. זמן מה מאוחר יותר, כאשר כוח משטרתי שב לזירה על מנת לתפוס את הרכב הנמלט, הרכב כבר לא היה במקום. 6. תימוכין לגרסת המבקשת ניתן למצוא בעובדה שהרכב הנמלט שייך לאחיו של המשיב, וכן בהפרכת האליבי של המשיב. באמרתו סיפר המשיב כי ביום האירוע חזר לביתו מהעבודה בשעה 16:00 וישן עד לשעה 18:00. לאחר מכן הלך יחד עם אשתו פאטמה לבית הוריה וחזר בשעה 21:00 לביתו יחד עם אשתו. המשיב טען כי יצא באותו לילה מביתו מאחר ושמע רעשים וצעקות של אנשים, וכשיצא תפס אותו קצין המג"ב. אשת המשיב פאטמה אלקרעאן, סיפרה באמרתה שנגבתה ביום 3.3.07 בשעה 01:17 כי המשיב שהה בביתו במהלך יום 2.3.07 עד לשעה 15:00, שאז יצא מהבית ויותר לא ראתה אותו. המשיב נשאל מדוע אשתו מסרה באמרתה במשטרה כי לא היה בביתו ביום 02.03.07 החל מהשעה 15:00, תשובתו היתה כי היא שקרנית ורוצה לסבכו. כן טען המשיב בחקירתו כי אילו היה נמלט מהשוטרים, לא היה נוסע לחצר ביתו אלא למקום אחר. 7. משנמצא כי יש בידי המבקשת ראיות לכאורה, קמה עילה למעצרו של המשיב. יחד עם זאת, יש לבחון האם יש בידי המשיב להציע חלופה למעצר אשר יש בה כדי להבטיח את מטרות המעצר.מעצרמשפט תעבורהנהיגה ללא רישיוןרישיון נהיגהמעצר עד תום ההליכים