נהיגה בשלילה - אי ידיעה

בית משפט קמא הרשיע את המערער, לאחר ניהול הוכחות, בביצוע עבירה של נהיגה בזמן שלילה.

השאלה אשר עמדה בפני בית המשפט הייתה- האם היה המערער מודע לכך שרישיונו נשלל ?
להלן פסק דין בנושא נהיגה בשלילה - אי ידיעה:

פסק דין

1.     ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה בירושלים (כב' השופט י. ריבלין) בתיק פל 633/06 מיום 2.3.08. בית משפט קמא הרשיע את המערער, לאחר ניהול הוכחות, בביצוע עבירה של נהיגה בזמן פסילה, עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה, התשכ"א - 1961.
     על פי כתב האישום, ביום 22.4.06, נתפס המערער נוהג ברכבו כשהוא מודע לכך שהוא נוהג תחת פסילה של משרד הרישוי לתקופה של 3 חודשים. המערער הפקיד את רישיונו ביום 23.3.06, כך שברי כי נתפס נוהג בטרם הסתיימה תקופת הפסילה שהוטלה עליו.
בגין הרשעתו בעבירה דנן, השית בית משפט קמא על המערער העונשים הבאים: 18 ימי מאסר בפועל אשר ירוצו בעבודות שירות; 30 ימי מאסר על תנאי למשך 3 שנים; קנס בסך 1,000 ₪; 3 חודשי פסילה בפועל, וכן חודשיים פסילה על תנאי, למשך 3 שנים.
הכרעת הדין
2.     השאלה אשר עמדה בפני בית המשפט הייתה- האם היה המערער מודע לכך שרישיונו נפסל?
רישיונו של המערער נפסל על ידי משרד הרישוי בשל שיטת הניקוד. העדה, גב רחל מזרחי, עובדת המשרד, העידה בבית המשפט כי המערער הגיע אליה ביום 23.3.06 והפקיד את רישיונו. להוכחת האמור, הגישה העדה טופס הפקדת רישיון (ת/1), הנושא תאריך 24.4.06, ובו רשום כי הרישיון נפסל לתקופה של 3 חודשים מתאריך 26.3.06 ועד לתאריך 26.3.06. העדה הסבירה את האיחור ברישום התאריך בכך שמסופי המחשב לא פעלו ביום ההפקדה, שהיה יום ה', ולכן הזינה את הרישום ביום א', שלשוה ימים מאוחר יותר. כן הגישה העדה מזכר בכתב ידה למשטרה מיום 23.4.06, בו תיעדה את האמור לעיל. העדה הוסיפה נתון חשוב לפיו על פי רישומי משרד התחבורה, למערער יש כפל רישיון- שני עותקים של רישיונו, וכי הרישיון אשר הופקד מצוי ברשותה. העדה שללה באופן מוחלט את הטענה שהמערער לא הגיע אליה. עוד ציינה כי במשרד הרישוי לא נוהגים להחתים נהגים המפקידים את רישיונותיהם. היא גם הסבירה את העובדה שהרישום נעשה במועד מאוחר בחודש ימים (24.4.06) מהמועד בו הופקד הרישיון (23.3.06) בכך שמועד הרישום הנו מועד הדפסת הטופס, והטופס המקורי נשלח לנהג המפקיד. היא הוסיפה, כי לא ניתן להוציא עותק נוסף מרישיון כאשר נמצא הנהג בפסילה.
3.     טענתו העיקרית של המערער הנה, כי לא ידע שהוא בתקופת פסילה. המערער אישר כי היו ברשותו שני רישיונות נהיגה, אחד שהיה עמו עת נתפס על ידי השוטרת, שלא היה בתוקף, והשני, שהיה בתוקף, אך לא היה ברשותו עת שנעצר, אותו מסר למשטרה יומיים לאחר מכן. המערער דחה את טענת עדת התביעה וטען כי לא התייצב בפניה.
4.     בית משפט קמא קבע, שעל פי סעיף 67 לפקודה, די בהודעה בעל פה על מנת לחייב את המערער (רע"פ 729/92 משה שיטרית נ' מדינת ישראל, פ"ד מו(1)873; רע"פ 2514/92 מדינת ישראל נ' מרדכי בן נאג'י רחמים, פ"ד מו(3) 771).
בית משפט קמא דחה את גרסת המערער, תוך שהוא מעדיף את גרסת עדת התביעה, לפיה פגשה במערער והודיעה לו על הפסילה ואף קיבלה את ממנו את רישיון הנהיגה שלו, רישיון אשר עדיין נמצא ברשותה. בית המשפט התרשם כי עדה זו אמינה, ואין כל סיבה שתטפול על המערער אשמת שווא.
טענות המערער
5.     הערעור מכוון נגד הקביעה העובדתית, כי המערער נהג ברכב עת היה מודע לכך שרישיונו נפסל קודם לכן, על פי שיטת הניקוד. בכתב הערעור תיאר המערער את אשר אירע בעת שנעצר לבדיקה שגרתית. שם צוין כי המערער הודיע לשוטרת שהגיעה למקום האירוע שלא ידוע לו על דבר הפסילה, ו"אף הציג בפני השוטרים .. רישיון נהיגה התקף עד לשנת 2008" (ר' סעיף 8).
6.     באשר לפן הראייתי, טען המערער, כי המשיבה לא הצליחה להוכיח באופן פוזיטיבי שהמערער היה מודע לעובדת פסילת רישיונו, וכי אין ראיות חיצוניות כלשהן להוכחת טענה זו. ב"כ המערער מבקש להטיל ספק בעדותה של עדת התביעה גב' מזרחי, בהצביעו על כך שהעידה על סמך פתק בכתב ידה, כי המחשב "באורח פלא" לא עבד באותו יום. פתק זה היה הבסיס להרשעת המערער. הסנגור הוסיף וציין, כי פתק זה עומד בסתירה לכל העובדות המצויות בתיק, ואין כל אישור התומך בעובדות שבו. המשיבה לא הציגה בפני בית המשפט אישור הפקדת הרישיון ביום 23.3.06. הסנגור שאל בתמיהה, הכיצד אפשר שאין בידי המשיבה העתק מאישור הפסילה שלטענת גב' מזרחי נשלח למערער? תמיהה נוספת בפיו של הסנגור נגעה לעובדה שגב' מזרחי העידה שהיה למערער כפל רישיון נהיגה אולם העדה לא הציגה כל אישור לכך. ב"כ המערער הוסיף, שעל פי מסוף המשטרה, במועד שבו נעצר המערער לבדיקה האמורה, צוין כי הוא נוהג בפסילה אך לא צוין כי רישיון הנהיגה שלו הופקד בעבר.
7.     לדידו של הסנגור, אל מול גרסה תמוהה של המשיבה, חזר המערער על גרסתו לפיה מעולם לא קיבל הודעה על שלילת רישיונו בשל נקודות, מעולם לא הפקיד את רישיונו, או פגש את גב' מזרחי. עוד ציין ב"כ המערער, כי הרישיון שכביכול הופקד לא הוצג בבית המשפט, וכי הרישיון היחיד אשר הוצג בית המשפט היה אותו רישיון שהמערער הפקיד במשטרה לאחר האירוע (ת/1).
8.     באשר לחומרת גזר הדין, טען הסנגור, כי בנסיבות המיוחדות והמקלות, העונש שהוטל על המערער חמור ונוקשה ויש להתערב בו.
תשובת המשיבה:
9.     בדיון בפניי התבקש ב"כ המשיבה להתייחס לשאלה האם הגישה גב' מזרחי את הרישיון שהופקד. ב"כ המשיבה השיב, כי הרישיון לא הוגש בסופו של דבר, מאחר ובא כוח המערער התנגד להגשתו, בטענה שהוא לא נמצא בחומר הראיות עת צילם אותו, ובית משפט קמא קיבל את הטענה. בא כוח המשיבה הוסיף, כי היו בידי המערער שני רישיונות, אולם אין משמעות הדבר שהונפק לו רישיון לאחר שהוא הפקיד את הרישיון שנפסל. הנפקת שני רישיונות הנה טעות. באשר לאופן ההודעה שנמסרה למערער, ציין, כי גב' מזרחי אמרה למערער כי רישיונו נפסל ולקחה ממנו את הרישיון. מאחר והמחשב קרס, רשמה את הפרטים על פתק, אשר הוצג לבית המשפט קמא. ב"כ המשיבה ציין, כי בסופו של יום קיבל בית המשפט את גרסת עדת התביעה, האמין לה ולא האמין למערער.
     שני הצדדים הפנו לאמור בעמ' 2, ש' 22 לפרוטוקול, בעניין אי הגשת/הגשת הרישיון שהופקד. על מנת לאפשר לבא כוח המשיבה להתכונן וליתן תשובה מלאה לשאלות בית המשפט, הוריתי על מתן תגובה עד יום 20.5.08, ומתן תשובה לאחר מכן.
10.     בתגובת המשיבה מיום 20.5.08, חזר ב"כ המשיבה וציין, כי מדובר בהכרעת דין המבוססת על ממצאי מהימנות, שערכאת הערעור איננה מתערבת בה אלא בנסיבות יוצאות דופן, כפי שהדברים מוגדרים בפסיקת בית המשפט העליון. עוד הוסיף בא כוח המשיבה, כי לפי סעיף 67 לפקודה, די במתן הודעה, אף בעל פה, לנהג על שלילת רישיונו על מנת לעמוד בדרישת הסעיף (ר' רע"פ 279/92 משה שטרית נ' מדינת ישראל, פ"ד מ"ו(1) 873, ורע"פ 2514/92 מדינת ישראל נ' מרדכי בן נאג'י רחמים, פ"ד מ"ו(3) 771). בענייננו, קבע בית משפט קמא, כי גב' מזרחי העידה באופן ברור שאינו משתמע לשתי פנים, כי היא פגשה את המערער והודיעה לו כי הוא פסול מלנהוג, וקיבלה ממנו את רישיונו, תוך שהיא מדגישה כי הרישיון שמסר לה נמצא ברשותה. עוד התייחס ב"כ השיבה למזכר אותו הכינה גב' מזרחי בזמן אמת (ת/1), שהינו טופס הפקדת רישיון הנהיגה מיום 24.4.06, בו צוין כי הרישיון נפסל לתקופה של 3 חודשים מתאריך 26.3.06 עד תאריך 26.6.06, כאשר הטופס המקורי נשלח למערער.
     לעניין טענת המערער כי עצם העובדה שהטופס המקורי שנשלח אליו לא צולם ולא נשמר מעידה על כך שלא קיים אישור הפקדת רישיון הנהיגה, משיב ב"כ המשיבה כי בעידן הממוחשב היום, בשונה משהיה נהוג בשנים עברו, אישורים כאלו מצויים כקובצי מחשב במחשבי משרד הרישוי ולא בצורת ניירת. מכאן, הנתונים שבמחשבי משרד הרישוי הם המקור. מה עוד שגב' מזרחי העידה כי לא מחתימים את הנהג המפקיד את רישיונו על טופס דוגמת ת/1.
     באשר לטענה שלא הוגש הרישיון שהופקד על ידי המערער ביום 23.3.06, חזר ב"כ המשיבה וטען כי כפי שעולה מפרוטוקול הדין ביום 17.1.07 הציגה העדה את רישיון הנהיגה אשר הופקד על ידי המערער ביום 23.3.06, אך נוכח התנגדותו של הסנגור, כמבואר לעיל, קיבל בית המשפט את ההתנגדות והרישיון לא הוגש כמוצג. כן הוסיף בא כוח המשיבה, באשר לטענה, לפיה המשיבה לא הציגה אישור על כפל רישיון, כי עולה מפרוטוקול הדיון מיום 17.1.07 שמשביקשה המשיבה להגיש אישור המעיד על קיום כפל רישיון, התנגד בא כוח המערער בנימוק כי לא נכלל בחומר הראיות, ובית המשפט נעתר לבקשתו.
11.     באשר לערעור על גזר הדין, טען ב"כ המשיבה, כי מדובר בגזר דין מתון וראוי, ואף נוטה לקולא, תוך שהוא מתחשב בכלל הנסיבות.
דיון
12.     לאחר עיון בטענות הצדדים ובתיק בית משפט קמא, אני מחליט לדחות א הערעור.
באשר לערעור על הכרעת הדין- ביום הדיון בתאריך 17.1.07, במהלך חקירתה הראשית של גב' מזרחי, ביקשה באת כוח המאשימה להגיש את הרישיון, שעל פי עדותה של גב' מזרחי הנו הרישיון שהמערער הפקיד אצלה ביום 23.3.06. ואולם, בגין התנגדות הסנגור להגשתו בנימוק כי המסמך לא נכלל בחומר הראיות שנמסר לעיונו, לה נעתר בית המשפט, לא הוגש הרישיון. מדובר ברישיון נהיגה שהיה בתוקף עד 2008. אציין, כי העדה אמרה שהרישיון נמצא עמה בבית המשפט, וכי המערער העבירו לרשותה ביום 23.3.06 (עמ' 3, ש' 4-5). עוד העידה גב' מזרחי כי "היו לו [למערער] שני רישיונות. היה לו כפל רישיון. יש לי רישום שהוצא כפל רישיון" (עמ' 2, ש' 3). גם אז התנגד הסנגור לקו החקירה בנימוק כי אין בחומר הראיות מסמך כזה.
בהתנגדויותיו, כמבואר לעיל, מנע הסנגור הגשתם של מסמכים רלבנטיים ביותר ומנע דיון לגופו של עניין בצורה ממצה. כעיקרון, נכון שאין להתיר הגשתם של מסמכים שלא היו במכלול הראיות אשר נמסרו לעיונו של הסנגור. ואולם, מאחר ומתברר כי הדבר נגרם בגלל שהמסמך היה ברשות עדת התביעה, ולא בידי ב"כ התביעה עצמה (עמ' 2, ש' 17-19), אשר לא ידע עליו, טוב היה עושה בית המשפט אם היה בוחן במה דברים אמורים ודוחה את ההתנגדות, תוך מתן אורכה לסנגור לבחון את המסמך לפני המשך חקירתה של עדת התביעה. כנ"ל לגבי התנגדותו של הסנגור להגשת הרישום הנוגע להימצאות כפל רישיון בידי המערער.
סעיף 77 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982, קובע:
"(א) לא יגיש תובע לבית המשפט ראיה ולא ישמיע עד אם לנאשם או לסניגורו לא ניתנה הזדמנות סבירה לעיין בראיה או בהודעת העד בחקירה, וכן להעתיקם, אלא אם ויתרו על כך".
במקרה דנן, היה בידי הסנגור לבקש לתת לו הזדמנות סבירה לעיין במסמכים שעדת התביעה ביקשה להגיש לבית המשפט, ובכך לאפשר הגשתם של אותם מסמכים ואף חקירת העדה בנגדית לגביהם. בכך התמונה הייתה מתבררת עד תום. ואולם, הסנגור מנע זאת בהתנגדויותיו.
13.     לא ניתן שלא להעיר, כי אין זה בגדר הסבירות ותום הלב, שמצד אחד ימנע הסנגור הגשתם של מסמכים רלבנטיים להכרעה, ומצד שני יטען להעדר מסמכים להוכחת אשמתו של המערער. מה גם שבמקרה שלפנינו, הראיה ממנה מבקשים אנו להסיק מסקנות הינה עצם קיומו של הרישיון בידי העדה, ולא תוכנו, או משהו שניתן ללמוד מבחינה מפורטת שלו. ביודעו בבירור, כי העדה הצהירה כי הרישיון קיים בידה, לא יכול הסנגור לטעון בתום לב כי לא ניתן להוכיח שהרישיון הופקד.
14.     בהעדר מסמכים, בשל ההתנגדויות הנ"ל, הסתמך בית המשפט על עדותה של גב' מזרחי, אותה מצא, עדה מהימנה שעדותה אמינה. גב' מזרחי העידה על סמך מסמכים שברשותה המאשרים את דבריה, וכמובן הייתה מוכנה להציגם בפני הסנגור. במצב כזה בו שוכנע בית משפט קמא כי המערער היה מודע לפסילתו וחרף זאת נהג ברכב בהיותו בפסילה, התקיימו התנאים של סעף 67 לפקודה.
     בנתונים אלה, איני מוצא כל טעם להתערבות בממצאי המהימנות אותם קבע בית משפט קמא לעניין אמינות עדותה של גב' מזרחי. בא כוח המערער לא הצליח לשכנע כי קיים נימוק המצדיק התערבות בקביעות העובדתיות ובממצאי מהימנות אותם קבע בית המשפט.
15.     באשר לערעור על גזר הדין- נהיגה בתקופת פסילה הנה עבירה חמורה שיש בה זלזול בצווי בית המשפט וברשויות האכיפה. בנסיבות אלו, העונש שהושת על המערער נראה לי בתחום הסביר ואין כל עילה להתערב בו.
16.     המסקנה הסופית היא, שדין הערעור, על שני חלקיו, להידחות.
17.     מאחר ואין עיכוב ביצוע של גזר הדין, אני יוצא מתוך הנחה שהמערער החל בביצוע גזר הדין. במידה ולא, על המערער להתחיל בריצוי רכיב המאסר בעבודות שירות ביום 1.8.08, או בכל מועד אחר עליו יורה הממונה על עבודות שירות. הקנס ישולם בשני תשלומים שווים ורצופים, הראשון ישולם ביום 1.8.08, והשני ביום 1.9.08. באשר להפקדת רישיון הנהיגה, יש לעשות כן עד יום 1.8.08.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. שלילה ל 30 יום

  2. בקשה לחישוב פסילה

  3. נהיגה אחרי פסילה

  4. ממתי מתחילה שלילה ?

  5. שלילת רישיון לשנה

  6. מתי מתחילה השלילה ?

  7. בקשה להאריך שלילה

  8. קיצור פסילה מנהלית

  9. נהיגה בשלילה בטעות

  10. ביטול פסילה מנהלית

  11. שלילה עקב 36 נקודות

  12. ערר על פסילה מנהלית

  13. שלילה עד תום ההליכים

  14. שלילת רישיון של נאשם

  15. מעצר על נהיגה בשלילה

  16. שלילה בעבירות חמורות

  17. ערעור על סיווג פסילה

  18. עונש על נהיגה בשלילה

  19. ביטול צו פסילה מנהלית

  20. שלילת רשיון לכל החיים

  21. בקשה לחישוב ימי פסילה

  22. הפקדת רשיון נהיגה בשלילה

  23. ערעור על פסילה על תנאי

  24. נהיגה בשלילה בלי ביטוח

  25. פסילת רשיון לפני הרשעה

  26. בקשה לבטל פסילה מנהלית

  27. ידיעה ממשית בדבר פסילה

  28. נהיגה בשלילה - אי ידיעה

  29. שלילת רישיון עד פסק דין

  30. הצעת חוק מעצר נהג בפסילה

  31. בקשה לפסילת רישיון נהיגה

  32. הארכת פסילת רישיון נהיגה

  33. הארכת שלילה עד תום ההליכים

  34. נהיגה בזמן פסילה ללא ידיעה

  35. שלילת רשיון עד תום ההליכים

  36. מאסר בפועל על נהיגה בשלילה

  37. פסילת רשיון עד תום ההליכים

  38. ראיות לכאורה לשלילת רישיון

  39. פסילה מנהלית נסיעה באור צהוב

  40. שלילת רישיון עד תום ההליכים

  41. ידיעה ממשית על נהיגה בפסילה

  42. פסילת רישיון עד תום ההליכים

  43. ערר על פסילה עד תום ההליכים

  44. דחיית ערעור על נהיגה בפסילה

  45. הפקדת רשיון נהיגה בגלל שלילה

  46. ביטול פסילת רישיון ע''י שוטר

  47. שלילת רישיון בתאונה עם הרוגים

  48. פסילה מנהלית בגין נהיגה בשכרות

  49. נהיגה בשלילה - ערעור על קולת העונש

  50. רישיון נהיגה זמני - נהיגה בזמן פסילה

  51. החזרת רישיון נהיגה אחרי פסילה של שוטר

  52. סירוב לבדיקת דם - פסילה עד תום ההליכים

  53. בקשת חישוב תקופת הפסילה מיום מתן גזר הדין

  54. נהיגה בפסילה, בניגוד לסעיף 67 לפקודת התעבורה

  55. נהיגה בפסילה ביודעין - מעצר עד תום ההליכים

  56. שלילת כיסוי ביטוחי בעקבות פסילת רשיון נהיגה

  57. פסילת רישיון עקב בדיקה רפואית במכון לבטיחות בדרכים

  58. הרשעה בעבירה של נהיגה בזמן פסילה וזאת חרף שתי פסילות קיימות

  59. הרשעה בעבירות נהיגה בזמן פסילה וללא רשיון נהיגה ופוליסת ביטוח תקפים

  60. תקנות הפעלת רכב (סדרי דין בבקשות להארכת תקופת הפסילה), תשל''ד-1974

  61. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון