נהיגה בשכרות - איבוד שליטה על הרכב

ביום 14/03/05 נהג המשיב ברכב בקלות ראש וברשלנות, בכך שנהג ברכב בהיותו שיכור ותחת השפעת משקאות משכרים בריכוז של 910 מיקרוגרם, איבד שליטה ברכב, סטה מנתיב נסיעתו שמאלה והתנגש במעקה בטיחות. להלן פסק דין בנושא נהיגה בשכרות - איבוד שליטה על הרכב: פסק דין 1. המשיב הועמד לדין בבית משפט לתעבורה בנצרת בגין עבירה של נהיגה בשכרות, נהיגה בקלות ראש, התנהגות הגורמת נזק, סטייה מנתיב נסיעה ונהיגה ללא פוליסת ביטוח חובה. 2. ביהמ"ש קמא הרשיע את המשיב, על פי הודאתו, בעבירות שיוחסו לו, והטיל עליו קנס בסך 1000 ₪ או 10 ימים מאסר תמורתו, פסילה מלקבל או להחזיק רשיון נהיגה בפועל לתקופה של 11 חודשים בניכוי חודשיים פסילה מינהלית, וכן צו מבחן המעמיד את המשיב תחת פיקוח שירות המבחן למשך 18 חודשים מיום מתן גזר הדין. 3. על פי הנטען בכתב האישום, ביום 14/03/05 נהג המשיב ברכב בקלות ראש וברשלנות, בכך שנהג ברכב בהיותו שיכור ותחת השפעת משקאות משכרים בריכוז של 910 מיקרוגרם, אבד שליטה ברכב, סטה מנתיב נסיעתו שמאלה והתנגש במעקה בטיחות. כתוצאה מהתאונה נגרמו לרכב נזקים שונים. עובר לתאונה נהג המשיב ברכב ללא פוליסת ביטוח חובה בת תוקף. 4. א. ב"כ המערערת הלין על קולת העונש שהוטל על המשיב וביקש להחמיר באופן משמעותי בעונשו, במובן זה שתוטל על המשיב פסילה בפועל לתקופה שאינה נופלת מתקופת הפסילה המינימאלית הקבועה בחוק ועומדת על שנתיים, הוא טען כי הפחתה ברף העונש המינימאלי מביאה להפחתה בחומרתה של העבירה. ב"כ המערערת, ציין כי בתי המשפט התייחסו בשורה ארוכה של פסקי דין לחומרה היתרה הגלומה בעבירה של נהיגה בשכרות, אשר הינן בבחינת "מכת מדינה ויש לנקוט ענישה מחמירה שתרתיע ציבור הנהגים מפני נהיגה בשכרות. עוד טען ב"כ המערערת כי, לא נמצאו כל נסיבות יוצאות דופן המצדיקות במקרה זה סטייה מעונש פסילת המינימום הקבוע בחוק וביהמ"ש קמא לא נימק את החלטתו בדבר הסטייה מתקופת הפסילה המינימאלית. בטיעוניו בפניי, ביקש ב"כ המערערת להעמיד את עונש הפסילה בפועל לתקופה המינימאלית, וכן להטיל על המשיב עונש של מאסר על תנאי. עוד הדגיש כי, המדובר בכמות אלכוהול שהיא פי 4 מהכמות המותרת, מדובר על מעשה חמור המצביע על רשלנות גבוהה, וכן זלזול בוטה בהוראות החוק וגם בכללים בסיסיים. לדידו, אין כל מקום להקלה בעונש וסטייה מעונש הפסילה המינימאלי הקבוע בחוק. ב. מנגד, ביקש ב"כ המשיב לדחות הערעור, טען כי במקרה שלפנינו קיימת חובה לסטות מהעונש המינימאלי הקבוע בחוק. ב"כ המשיב והפנה לתסקיר שירות המבחן, למשבר שנקלע לו המשיב בעקבות פטירת אביו, וליוזמתו האישית של המשיב שהתחיל בטיפול בנפגעי אלכוהול. לתמיכה בטענה זו, צורף מכתב מעמותת "אפשר". ב"כ המשיב הדגיש כי הוטל על המשיב פיקוח של שירות המבחן במשך שנה וחצי. עוד הפנה ב"כ המשיב לעברו ולאישיותו של המשיב וצירף קורות חיים אודותיו, המדובר במשיב נורמטיבי לחלוטין, טכנאי בזק, סיים 14 שנות לימוד כטכנאי, עובד מזה 20 שנה בחב' בזק. עוד ציין ב"כ המשיב כי המדובר בנוהג מאז שנת 80 ולחובתו סה"כ 3 הרשעות קודמות, המשיב הביע חרטה אפילו לפני הגשת האישום. עוד טען ב"כ המשיב כי בנסיבות העניין מומלץ לדחייה נוספת לראות איך המשיב מתקדם עם שירות המבחן. 5. אכן צודק ב"כ המערערת כי העבירות שהורשע בהן המשיב חמורות ובתי המשפט נוטים בד"כ בעבירות כגון דא להורות על פסילה בפועל של רשיון הנהיגה לתקופה של מינימום שנתיים. ביהמ"ש העליון קבע בשורה של פסקי דין את הצורך להחמיר בעונשם של נהגים הנוהגים בהיותם תחת השפעת משקאות משכרים. ברע"פ 6439/06 - עובדיה קריטי נ' מדינת ישראל תק-על 2006(4), 806 ,עמ' 807, ציין כב' השופט ס' ג'ובראן כי: "נהיגה במצב של שכרות מסכנת את חייהם של הנוהגים בכביש והיא מהווה גורם מרכזי למספרן הרב של תאונות הדרכים. על-כן, יש לנקוט במדיניות ענישה מרתיעה ולהעניש בחומרה נהגים הנתפסים כאשר הם נוהגים בשכרות" 6. סעיף 39 א לפקודת התעבורה קובע כי: "הורשע אדם על עבירה כאמור בסעיף 3)62), דינו - בנוסף לכל עונש אחר - פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משנתיים, ואם כבר הורשע על עבירה זו בשנה שקדמה לאותה עבירה -פסילה לתקופה שלא תפחת מארבע שנים; אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר". הנסיבות המיוחדות שיצדיקו תקופת פסילה פחותה מזו שנקבעה כתקופת מינימום בחוק, לא הוגדרו בחוק, אלא נמסרו לשיקול דעתו של בית המשפט. בענייננו, עיון בתסקיר של שירות המבחן אשר הוגש בעניינו של המשיב עולה, כי המדובר בבן 51, רווק, עבד לפרנסתו כטכנאי בחב' בזק קרוב ל- 20 שנה. המשיב זיהה את בעיית השכרות ופנה ביוזמתו לפני כשנה וחצי לעמותת אפשר ואף מימן את הטיפול מכספו, היום הוא נמצא נקי מאלכוהול ואף נמצא בטיפול ומשתף פעולה באופן מלא. התרשמות שירות המבחן, כי מצבו של המשיב כיום מאוזן יותר. המדובר באדם חיובי ביסודו, ללא דפוסי מחשבה או התנהגות של עבריינים או אלימים, מקיים אורח חיים נורמטיבי במישור התעסוקתי ובעל כישורים מגוונים, עם זאת, ניכר כי נעדר מקורות תמיכה להתמודד עם חוויית אבדן קשה לאחר פטירת הוריו וחי בחוויית בדידות ממושכת, המשיב התמסר במשך שנים לטיפול בהוריו החולים ועם הלכתם, נקלע למשבר רגשי עמוק עמו התקשה להתמודד ולכן החל לשתות. נוכח היות המשיב בטיפול שממנו מפיק תועלת ממשית, ונוכח היותו נקי כיום מאלכוהול, המליץ שירות המבחן להמשיך בדרך שיקומית זו, בכפוף לפיקוח שרותם למשך שנה וחצי, בנוסף להטלת התחייבות כספית, קנס, עונשי פסילה בפועל ומותנית. מעבר לנסיבות שפורטו בתסקיר של שירות המבחן, המשיב נוהג מאז שנת 1980 ולחובתו רק שלוש הרשעות קודמות, כאשר שתיים מהן עבירות טכניות, ועבירה אחת חמורה של אי ציות לתמרור עצור. נוכח התקופה הארוכה בה נהג המערער, אין לראות בעברו כעבר מכביד. סבור אני, כי מכלול הנסיבות דלעיל, מהוות נסיבות מיוחדות, אשר מצדיקות סטייה מהפסילה המינימאלית שנקבעה בחוק. 7. לסיכום, גזר דינו של ביהמ"ש קמא שיקף את מכלול השיקולים הראויים הן לקולא והן לחומרא, איזן בין חומרת העבירה לבין נסיבותיו האישיות, ועל מנת לוודא כי המערער ימשיך בדרך השיקומית, קיבל בית משפט קמא את המלצת שירות המבחן והטיל על המשיב צו מבחן למשך 18 חודשים. 8. סוף דבר, לאחר עריכת איזון ראוי בין חומרת העבירה, לבין הודאת המשיב בהזדמנות הראשונה וחסכון זמן שיפוטי יקר, עברו התעבורתי הלא מכביד כלל, נסיבותיו האישיות המיוחדות ותסקיר שירות המבחן החיובי, סבור אני כי העונש שהוטל ע"י ביהמ"ש קמא, היה מאוזן, ראוי והולם את נסיבות העניין, ואינני רואה כל מקום להתערב. 9. אשר על כן, הנני מורה על דחיית הערעור. משפט תעבורהתאונת דרכיםשכרותאיבוד שליטה (על רכב)