נהיגה בזמן פסילה ללא ידיעה

הסוגיה השנויה במחלוקת היא אם המערער אכן ידע מידיעה אישית או באמצעות עורך-דינו שאכן נפסל מנהיגה. סעיף 67 לפקודת התעבורה קובע בזו הלשון: "נהיגה בזמן הפסילה או בניגוד לתנאים מי שהודע לו שנפסל מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה, וכל עוד הפסילה בתקפה הוא נוהג ברכב שנהיגתו אסורה בלי רשיון לפי פקודה זו, או מי שנוהג בניגוד לתנאים שנוספו ברשיונו כל עוד הם בתקפם, או מי שהודע לו כי נפסל מהחזיק ברשיון רכב וכל עוד הפסילה בתקפה הוא משתמש באותו רכב או מרשה להתשמש בו או מי שנהג או הרשה לאחר לנהוג ברכב בניגוד להודעת איסור שימוש או צו איסור שימוש, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס מאה אלף לירות, או שני הענשים כאחד." להלן פסק דין בנושא נהיגה בזמן פסילה ללא ידיעה: פסק דין א. פתח דבר 1. בפני ערעור על פסק דינו של בימ"ש לתעבורה ת"א (כב' השופטת פראג) בתיק פ"ל 1247/06 מתאריך 20.5.08 לפיו הורשע המערער בכך שנהג בזמן פסילה וכן נהג ללא רשיון נהיגה ופוליסת ביטוח בני-תוקף. 2. על המערער הושתו העונשים הבאים: א. פסילה בפועל מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה בת 12 חודשים (החל מתאריך 1.6.08). ב. הפעלת שתי פסילות ע"ת התלויות ועומדות נגד המערער בתיק 40613/03 של בימ"ש לתעבורה ת"א לתקופה בת 3 חודשים, ותיק 36474/05 של בימ"ש לתעבורה ת"א לתקופה בת חודשיים. הפעלת שתי הפסילות באופן מצטבר לעונש הפסילה שההוטלו בתיק דנן. סה"כ יהיה המערער פסול מנהיגה לתקופה בת 17 חודשים. ג. פסילה ע"ת מלקבל או מלהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה בת 6 חודשים למשך 3 שנים ד. מאסר ע"ת לתקופה בת 6 חודשים למשך 3 שנים, והתנאי הוא שלא ינהג בעת פסילה. ה. קנס בסך 3,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו. ב. טיעוני ב"כ המערער 3. לטענת ב"כ המערער, בימ"ש קמא שגה בהסקת מסקנות משפטיות מהתשתית העובדתית שהוצגה בפניו, עת הרשיע את המערער בנהיגה בזמן פסילה. 4. לדבריו, היה על המשיבה להוכיח כי המערער ידע על פסילתו מנהיגה, אך היא לא עמדה בנטל זה כנדרש בסעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א-1961. 5. עוד הוסיף עו"ד גולן וציין, כי בעת שהוטלה הפסילה בפועל על ידי כב' השופט דרורי, משרדו אמנם ייצג את המערער, אך איבד הקשר עימו, ונציג המשרד אף הודיע על כך לבימ"ש קמא. עקב כך, לא יכול היה משרד עוה"ד גולן להודיע למערער על כך שהוא נפסל, והיתה זו מחובתה של מזכירות בימ"ש קמא להודיע לו על כך. 6. ב"כ המערער הסביר כי בהיות מרשו איש עסקים בענף גידול וטיפוח כלבים גזעניים הוא נמצא תדיר במסעות עסקים במדינות אירופה, ומכאן כנראה התעורר הקושי ליצור עימו קשר. עוד הלין ב"כ המערער על כך, שבימ"ש קמא "הפיל" האחריות לביצוע העבירה על בא-כוח המערער בשל כך שלא הודיע למערער אודות הפסילה לאחר שהודיע לבימ"ש כי איבד את הקשר עם מרשו. 7. לחילופין, טען ב"כ המערער כי יש לזכות את מרשו מחמת הספק. 8. לחילופי חילופין טען, כי בימ"ש קמא החמיר יתר על המידה עם הנאשם בגוזרו עליו עונשי פסילה לתקופה ממושכת. המערער מסר בחקירתו בתאריך 30.7.06 כי לא ידע שהוא פסול מנהיגה. עו"ד גולן היה אמור ליצגו בבימ"ש אך הוא לא ייצג אותו, ולא ידוע לו שמישהו אחר ייצג אותו (שם עמ' 1 שורות 21-20). בעדותו בבימ"ש קמא טען כי העביר את הדו"ח שקיבל לעו"ד גולן, ואף אחד לא יצר איתו קשר "חיכיתי שיצרו איתי קשר לגבי הדחיה" (עמ' 5 שורה 6) ו"אני מצפה ממשרד גדול ומכובד שיצרו איתי קשר" (עמ' 5 שורה 11) וכן: "אני יודע שבמזכירות בתי המשפט כל הזמן דוחים תיקים" (עמ' 6 שורות 8-7) ג. טיעוני ב"כ המשיבה 9. לטענת ב"כ המשיבה, המערער היה מודע להליך שהתנהל בפני השופט דרורי שכן נכח בדיון בתאריך 7.2.06 והודה בביצוע העבירה, ואף היה מודע לכך שתלויה ועומדת נגדו פסילה ע"ת. אך המערער לא התייצב לשימוע גזה"ד בתאריך 6.5.06. 10. עוד לדברי ב"כ המשיבה, על הסניגור כשלוחו של המערער מוטלת חובה להודיע לו כי נפסל מנהיגה, וכל עוד לא הופטר מתפקידו לא ניתן לטעון שהסניגור אינו מייצג את המערער. 11. עוד הוסיפה וציינה ב"כ המשיבה, כי המערער נקט ב"עצימת עיניים" ולא בירר תוצאות הדיון, הגם שהיה ידוע לו שהוא הורשע עפ"י הודאתו, ותלויה ועומדת נגדו פסילה ע"ת בת הפעלה. ד. פסק-דינו של בימ"ש קמא 12. בימ"ש קמא קבע כי המערער נמנע ביודעין מלברר דברים לאשורם על אף שהיה מודע לדו"ח ת/2 שהוגש נגדו. הוא פנה לעו"ד גולן על מנת שייצגו, ומאז לא ויתר על ייצוגו. המערער ידע כי נהג ללא ביטוח בר תוקף, וכי הוא צפוי לעונש של פסילה בפועל. במהלך ההליך הפלילי בתיק דנן לא הזמין המערער את עו"ד גולן או מי ממשרדו כעד מטעמו על מנת שיעיד כי הלה לא דיווח לו על גזר הדין שניתן בהעדרו הכולל פסילתו מנהיגה. אי-הבאת עד היכול לתמוך בגירסתו של המערער מביאה למסקנה שעדות זו פועלת נגדו. מפסק דינו של בימ"ש קמא עולה מסקנתו, כי האמירה בדיון שהתקיים בפני כב' השופט דרורי ע"י עו"ד ממשרדו של עו"ד גולן, לפיה עוה"ד איבד הקשר עם הלקוח-המערער איננה יכולה לסייע למערער בתיק שהמתנהל בפני כב' השופטת פראג, והיה עליו להעיד על עובדה זו בביהמ"ש. 13. עוד ציין בימ"ש קמא, כי היתה חובה על הסניגור להודיע למזכירות ביהמ"ש כי לא הצליח להמציא למערער את גזה"ד לפיו הוא פסול מנהיגה. 14. המערער עצמו לא הוכיח כי הוא שוהה מרבית זמנו בחו"ל, ומעדותו עלה כי הוא נמצא כל העת עם "טלפון זמין" (עמ' 5 ש' 21-20), והוא אף הביע תמיהה כיצד הוא לא אותר ע"י עורך דינו. ה. דיון 15. סעיף 67 לפקודת התעבורה קובע בזו הלשון: "נהיגה בזמן הפסילה או בניגוד לתנאים [תיקון: ש"ם,תשמ"ז] מי שהודע לו שנפסל מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה, וכל עוד הפסילה בתקפה הוא נוהג ברכב שנהיגתו אסורה בלי רשיון לפי פקודה זו, או מי שנוהג בניגוד לתנאים שנוספו ברשיונו כל עוד הם בתקפם, או מי שהודע לו כי נפסל מהחזיק ברשיון רכב וכל עוד הפסילה בתקפה הוא משתמש באותו רכב או מרשה להתשמש בו או מי שנהג או הרשה לאחר לנהוג ברכב בניגוד להודעת איסור שימוש או צו איסור שימוש, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס מאה אלף לירות, או שני הענשים כאחד." 16. בעניינו, הסוגיה השנויה במחלוקת היא אם המערער אכן ידע מידיעה אישית או באמצעות עורך-דינו שאכן נפסל מנהיגה. המערער נעצר במהלך ביצוע עבירת תעבורה, וכשהתגלה כי רשיונו נפסל הוא נחקר בגין חשד לנהיגה בזמן פסילה, ואז טען: "אני העברתי לו (לעו"ד גולן - י.א) את הדו"ח, ולא ידוע לי מה יקרה ומה יהיה... מה שידוע לי שהדו"ח הזה נדחה. אף אחד לא יצר איתי קשר, ולא ידעתי מה קורה... אני ציפיתי שיצרו איתי קשר, ושיגידו לי מתי יש דיון..." (עמ' 5 ש' 4-1). וכן: "...שברגע שפניתי למשרד גולן אני מצפה שהם יצרו איתי קשר" (עמ' 5 ש' 15-14). וכן: "אם בית המשפט אומר לי שעו"ד גולן הודיע ביום 17.5.07 שאבד הקשר עימי, אני משיב, שאני לא יודע מה קרה. אני נמצא עם טלפון זמין" (עמ' 5 ש' 21-20). בהמשך נחקר המערער על ייצוגו במשפט ע"י עו"ד גולן וטען: "אני טוען שהוא לא ייצג אותי בבית משפט. אני לא הייתי פיזית בבית משפט. גם לא ידוע לי שמישהו אחר ייצג אותי" (עמ' 1 ש' 21-20). 17. אמנם ידיעה על הפסילה צריכה להיות ידיעה ממשית, יחד עם זאת, על פי ההלכה הפסוקה, "עצימת עיניים", כמשמעותה בסעיף 20 (א) ג1 לחוק העונשין, יכולה להוות דרך חלופית להוכחת הידיעה הממשית, משום שבעיני החוק מצב נפשי של עצימת עיניים דינו כדין ידיעה ממשית. לעניין זה יפים דבריו של הנשיא דאז ארגנט בד"נ 8/68 סולומון המטפרסט נ' היועץ המשפטי לממשלה פ"ד כב(2), 536) בדבר מהותה של "עצימת עיניים": "...הנאשם חשד בנוכחותה של העובדה הנדונה אך נמנע מלחקור בדבר, הואיל ו"לא רצה לדעת", פן תתאשר העובדה ואזי לא יוכל להכחיש, לאחר מעשה, שידע עליה. בנסיבות כאלה - והן מעידות על מצב נפשי, שיש בו גוון של חוסר תום-לב - "אפשר כמעט לומר, כי הנאשם באמת ידע". 18. באשר ליכולתו של בית המשפט ללמוד על קיומה של ידיעה, קבע הנשיא דאז שמגר ברע"פ 2514/92 מדינת ישראל נ' מרדכי בן נאג'י רחמים, פ"ד מו(3), 771, כהאי לישנא: "יכול גם והיא (הידיעה- הח"מ) תלמד מן המסקנה ההגיונית העולה בתוך מערכת הנסיבות העובדתית. מבחינה זו אין בסעיף 67 הנ"ל כדי לגרוע מן הסמכות הכללית של בית המשפט להסיק דבר קיומה של ידיעה או דבר קיומה הסמוי של כוונה בליבו של העבריין, מתוך מיכלול העובדות שהוכחו בבית המשפט. לשון אחרת, ניתן להסיק מן הנסיבות דבר קיומה של ידיעה, אף אם הנאשם טוען כי לא ידע." 19. סעיף 67 לפקודת התעבורה אינו גורע איפוא מסמכות בית המשפט להסיק דבר קיומה של ידיעה ממכלול עובדות שהוכחו בבית המשפט (ר' ע"פ 2514/92 מדינת ישראל נ' מרדכי רחמים, פ"ד מו (3) 771 (774)). 20. לטענת ב"כ המשיבה, המערער היה מודע להליך שהתנהל נגדו בפני השופט דרורי, שכן הוא עצמו נכח, בדיון שהתקיים ביום 7.2.06, ושם הודה בביצוע העבירה. כמו כן הוא היה מודע לדחיית הדיון לתאריך אחר - 6.5.06, ומאחר וידע כי תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בר הפעלה, אזי צריך לצפות כי יפסל מנהיגה. עוד נטען, כי המערער מצא לנכון להתעלם משימוע גזר הדין שנקבע ליום 6.5.06, ועקב אי התייצבותו - גזר הדין ניתן בהיעדרו. מדברי ב"כ המשיבה עלה, כי המערער לא התעניין בתוצאות המשפט, אף שיכול וחייב היה להבין ולדעת כי צפוי שרישיונו יפסל. מנסיבות אלו ניתן ללמוד כי המערער במכוון התעלם מתוצאות המשפט. 21. טענתו של המערער לפיה בתום לב הוא לא ידע אודות מתן גזר הדין עקב נסיעותיו המרובות לחו"ל לא היתה אמינה בעיני בימ"ש קמא, בין היתר מאחר ולא תמך אותה בעדותו של העד העיקרי - עורך דינו - שיכול היה לסתור את מסקנת הידיעה, העולה מנסיבות המקרה דנן. 22. עיון בפרוטוקול של בית משפט לתעבורה ת"א שהתקיים בפני כב' השופט דרורי בתאריך 7.2.06 מגלה, כי הנאשם לכאורה הוא זה שהודה בעובדות כתב האישום. ליד שמו של הסניגור נרשמו שתי אותיות בלתי ברורות ובלתי קריאות. על פרוטוקול זה מתבססת ב"כ המשיבה בטענתה כי המערער היה נוכח בדיון הנ"ל. דא עקא שבפסק דינו של כב' השופט דרורי נרשם ליד הכותרת "הכרעת דין" כי הסניגור הוא שהודה בכל העובדות הנטענות בכתב האישום. כמו כן נרשמו טיעונים לעונש רק מפי התביעה, ולא נרשם דבר מפי הנאשם או סניגורו, ואף לא נרשם כי הדיון נדחה לתאריך אחר. 23. על קיום הדיון בתאריך 7.2.08 אנו למדים גם מבקשת ההגנה לדחיית מועד דיון שהיה קבוע קודם לכן בתאריך 12.7.05, כאשר עו"ד גולן ביקש לדחות את הדיון מאחר וטרם עיין בחומר החקירה, וכב' השופט דרורי קבע: "נדחה ליום 7.2.06 בשעה 16:00. המזכירות תזמן הסניגור למועד החדש שיקבע". 24. עוד יוער, כי בתיק דנן התקיים דיון נוסף בפני כב' השופט דרורי בתאריך 5.6.06. בפרוטוקול הדיון של אותה ישיבה לא מצויין שם הסניגור, אך מצויין שם המערער. בפרק שכותרתו "פסק דין" נרשמה הכרעת דין (שניה במספר - שהרי לכאורה ניתנה כבר הכרעת דין גם בתאריך 7.2.06), ושוב נרשם כי הסניגור הודה בכל העובדות הנטענות. להזכירנו שלא צויין בתחילת הפרוטוקול כי סניגור נכח בדיון. בפרוטוקול ישיבה זו נרשמו טיעונים לעונש מפי התובעת, וכן נרשם מפי הסניגור הדברים הבאים: "מבקש דחיה. אין לנו קשר עם הנאשם". 25. כב' השופט דרורי בגזר דינו דחה את בקשת הדחיה של הסניגור. 26. פועל יוצא מכל האמור לעיל כי לא ברור כלל ועיקר שהנאשם שם-המערער דכאן אכן נכח בדיון שהתקיים בתאריך 5.6.06. לטענת המערער, הוא לא נכח. הסניגור שאין לדעת את זהותו באשר שמו לא נרשם כנראה נכח, מאחר ונרשם מפיו שהוא מבקש דחיה, ועו"ד גולן ציין בטיעוניו בפני כי עו"ד ממשרדו היה בביהמ"ש. 27. אם אכן המערער לא נכח בישיבת 7.2.06, משמע שאין ראיה כי ידע שהודו בשמו, ואין גם ראיה כי ידע שהדיון נדחה לתאריך 5.6.06, ולכן לא יכול היה לצפות שהפסילה על תנאי שהיתה תלויה נגדו אכן תופעל, וגם לא יכול היה לדעת את מועד הפעלת הפסילה. הסקת ידיעה עקב "עצימת עיניים" אינה יכולה להתקיים כאן. 28. עוד יוסף, כי לאחר הדיון בפני כב' השופט דרורי ניתן היה להמציא את פסק הדין למערער שנעדר מהדיון, באחת הדרכים הבאות, מסירה לבן משפחה הגר איתו ונראה שמלאו לו 18 שנים או משלוח מכתב רשום לפי מענו בלוויית אישור מסירה או באמצעות הסניגור בדרך הקבועה בסעיף 237(ב) לחסד"פ [נוסח משולב] התשמ"ב-1982, או-אז היה על עו"ד גולן או מי ממשרדו להודיע לביהמ"ש שאינו יכול לבצע מסירה בהעדר קשר עם לקוחו. אמנם הודעה על העדר הקשר נמסרה כאמור לבימ"ש קמא בישיבת 5.6.06, אך לאחר מכן לא נשלח פסק הדין הכולל עונש הפסילה למענו של המערער. 29. עו"ד גולן או מי ממשרדו לא התייצבו למתן עדות בבימ"ש קמא, ולא אישרו דברי המערער שלא ניסו להודיע לו לאחר הדיון על תוצאות ההליך הפלילי או שלא שלחו לו את פסק הדין, אך על אף זאת אין בכך כדי להביא למסקנה משפטית על קיום ידיעה אצל המערער אודות תוצאות ההליך הפלילי לרבות פסילתו מנהיגה. לאור כל המקובץ לעיל, אני מקבלת את ערעורו של המערער ומזכה אותו מביצוע עבירה של נהיגה בפסילה. לאחר שב"כ המערער הציג בפני רשיון נהיגה שהופקד בבימ"ש לתעבורה ת"א, שתוקפו למועד המצויין בכתב האישום - 30.7.06, וכן הציג אישור כי היתה לו פוליסת בטוח בת תוקף לרכב הספציפי (נושא מס' רישוי 4276359) מתאריך 1.1.06 עד 31.12.06, קרי: ביום ביצוע העבירה - 30.7.06 נהג המערער כשיש לו פוליסת בטוח בת תוקף - המערער זכאי גם מביצוע העבירות הנלוות: נהיגה ללא רשיון נהיגה ופוליסת בטוח בני תוקף. לסיכומו של דבר, המערער זכאי מכל העבירות בהן הורשע ע"י בימ"ש קמא בתיק פל' 1247/06.משפט תעבורהנהיגה בשלילה