הרדמות בנהיגה

בית המשפט ציין לעניין הרדמות בנהיגה כי כאשר אדם אוחז בהגה חייב הוא לקחת בחשבון כי נהיגה רשלנית עלולה לקפח חיי אדם.

משנהג חש כי עומד הוא להרדם, מחוייב הוא להפסיק את נסיעתו.

רשלנות זו איננה "רגעית ונקודתית". היא תולדה של סיכון שנוטל על עצמו אדם באופן מודע, בעוד מועד, שעה שהוא בוחר לנהוג תוך עייפות.

חומרתו של מעשה זה, כמו גם חומרת תוצאותיו, צריכות, איפוא, למצוא את ביטויין גם בחומרת הענישה.


להלן פסק דין בנושא עונש על הרדמות בנהיגה:

פסק דין

ערעור על גזר דינו של בית המשפט לתעבורה ברמלה (כב' השופטת ר' טאובר) מיום 09/11/06 בת"ד 30627/05, לפיו נגזר על המערער עונש של 10 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים וכן פסילת רשיון הנהיגה למשך עשר שנים, זאת לאחר שהורשע בעבירה של גרימת מוות בנהיגה רשלנית, עבירה לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961.

בכתב האישום נטען כי ביום 05/08/05 בשעה 04:00 לפנות בוקר נהג המערער ברכבו ובהגיעו בשעה 05:00 לצומת נחשון נרדם לפרק זמן בלתי ידוע, סטה עם רכבו לנתיב הנגדי, חצה אותו, פגע במעקה הבטיחות והתהפך לתעלה. בתאונה זו נגרם מותו של בן דודו של המערער שנסע עמו ברכב, עומר שניר ז"ל, ואף המערער נפצע קשות.
יצויין כי בהתאם לאמור בכתב האישום לא ישן המערער ביום שקדם לאירוע התאונה ואף לא בשעות הלילה שקדמו לה.

בית משפט קמא סבר כי המערער נהג ברשלנות רבתי, "בכך שנהג ברכב בשעה 04:00 לפנות בוקר מבלי שישן בלילה וביום שקדם לו ונרדם לפרק זמן בלתי ידוע כשהוא נוהג ברכב (כשהוא) עייף...". בית משפט קמא גם ציין את העובדה כי המערער היה נהג חדש, פחות מחצי שנה ממועד קבלת הרשיון.
בית המשפט הוסיף עוד "כי מבית משפט זה צריך לצאת מסר לכל הנהגים הצעירים האוחזים ברשיון נהיגה כי נהיגה ברכב בחוסר עירנות תוך נטיה להרדם עקב העובדה שלא ישנו כלל בלילה וביום היא נהיגה אסורה הגוררת בחובה עונש של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. הקלות הבלתי נסבלת של נהגים צעירים האוחזים בהגה מבלי לתת דעתם לכך שרכב הוא כלי מסוכן, שיש לנהוג בעירנות תוך הקפדה על כללי התנועה היא תופעה שיש לעקור משורש באמצעות ענישה מחמירה".

באי כוח המערער מפנים לנסיבותיו האישיות של המערער, לעובדה כי הוא נעדר עבר פלילי כלשהו, לעובדה כי הוא עצמו נפצע באותה תאונה, לעובדה כי בינתיים הוא התגייס לשירות סדיר בצה"ל על אף פציעתו וכן לעובדה שהתאונה בה נהרג בן דודו, שהיה חברו הטוב, השפיעה קשות על המערער והשליכה על יחסי שתי המשפחות.
לאור כל האמור לעיל עתירתם של באי כוח המערער היא לקצר את תקופת המאסר בפועל באופן שניתן יהיה לרצותה בעבודות שירות.

הגענו למסקנה כי דין הערעור להידחות.

נתחיל ונאמר כי העונש במקרה זה איננו סוטה כלל ממדיניות הענישה הראויה כפי שהותוותה ומותווית על ידי בית המשפט העליון. ניתן אף לסבור כי הענישה היא על הצד המקל.

ברע"פ 54/02 שמואל לחמי נ' מדינת ישראל, דינים עליון, כרך ס', 891, אמר בית המשפט העליון "כאשר אדם אוחז בהגה חייב הוא לקחת בחשבון כי נהיגה רשלנית עלולה לקפח חיי אדם. ... משנהג חש כי עומד הוא להרדם, מחוייב הוא להפסיק את נסיעתו. במקרה שלפנינו החלטת המבקש להמשיך בנהיגה אף שאיננו כשיר לכך, הביאה למותם של שני בני אדם. רשלנות זו איננה "רגעית ונקודתית". היא תולדה של סיכון שנוטל על עצמו אדם באופן מודע, בעוד מועד, שעה שהוא בוחר לנהוג תוך עייפות. חומרתו של מעשה זה, כמו גם חומרת תוצאותיו, צריכות, איפוא, למצוא את ביטויין גם בחומרת הענישה".

אנו מצטרפים לדעת בית משפט קמא כי על בתי המשפט להעביר מסר חד משמעי לציבור ובפרט לבני נוער הנוהגים בשעות לילה או הבוקר לאחר בילוי ללא שינה, כי נהיגתם בנסיבות כאלה היא מסוכנת ובתי המשפט לא יתייחסו לכך בסלחנות.

בע"פ 2013/93 שלום קלפה נ' מדינת ישראל, הועמד המערער שם לדין והורשע בהריגה בגרמו לתאונה קטלנית בכך ש"נרדם על ההגה לאחר שנהג זמן קצר ביותר". עונשו הועמד על ידי בית המשפט העליון על 4 שנות מאסר בפועל.

בע"פ (מחוזי ת"א) 70121/00, 70045 גרי סטולביץ נ' מדינת ישראל, קיבל בית משפט זה את ערעור המדינה והעמיד את העונש על נהג שנרדם תוך כדי נהיגתו ופגע בהולך רגל שנהרג במקום על שנה אחת מאסר בפועל תוך ציון "רק משום שאנו מתחשבים בכך שמדובר בערכאת ערעור שאיננה ממצה את הדין עם משיבים". באותו פסק דין ציטט בית משפט זה מתוך רע"פ 2842/96 ויקטור כחלון נ' מדינת ישראל, תקדין עליון 96(2) 481: "הקטל הנורא בכבישי הארץ מחייב אותנו להקשות את לבנו ולנהוג עם עבריינים כאלה במידת הדין ולא במידת הרחמים. משמעות הדברים היא שיש להעלות את רמת הענישה בכיוון העונשים המירביים הקבועים בחוק, תוך הפחתת המשקל היחסי של הנסיבות האישיות".

אכן לא נעלמו מעינינו הנסיבות האישיות של המערער, לרבות פציעתו והעובדה כי התגייס בינתיים לשירות צבאי והרקע המשפחתי שלו (העובדה כי אחיו נהרג לפני שנים בתאונת דרכים), אולם לא מצאנו בכל אלה עילה להתערב בגזר דינו של בית משפט קמא.

כמו כן נתנו דעתנו למפורט בסעיף IX להודעת הערעור. אף אם אנו סבורים כי שגה בית משפט קמא בהתנהלות העולה מפרוטוקול בית המשפט, אנו סבורים כי אין בכך כדי להשליך על התוצאה הסופית שהיא, כאמור, לא מחמירה ולא מצדיקה התערבות.

אשר על כן, אנו דוחים את הערעור.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הרדמות בנהיגה

  2. נהיגה בעייפות

  3. נהיגה ללא חגורה

  4. נהיגה בחוסר זהירות

  5. נהיגה ברכב ללא רשות

  6. העונש על נהיגה פרועה

  7. מורשה נהיגה ברכב נכה

  8. העונש על נהיגה בפסילה

  9. העונש על נהיגה מסוכנת

  10. ערעור נהיגה בלתי זהירה

  11. נהיגה בלי חגורת בטיחות

  12. נהיגה ללא רשות - ביטוח

  13. דיבור בטלפון בזמן נהיגה

  14. נהיגה רשלנית במעבר חציה

  15. שימוש בפלאפון בזמן נהיגה

  16. תאונה בגלל הרדמות בנהיגה

  17. נהיגה בלי רישיון - ערעור

  18. נזקי רכוש בגין נהיגה רשלנית

  19. תיאום מחירים שיעורי נהיגה

  20. עונש קל על נהיגה בלי רישיון

  21. ערעור בעבירת נהיגה בקלות ראש

  22. זיכוי מחמת הספק נהיגה בשכרות

  23. נהיגה בלי רישיון ברכב של ההורים

  24. נהיגה בהיתר ללא ביטוח - סעיף 7א

  25. ערעור על נהיגה בזמן שלילה שהתקבל

  26. נהיגה תחת השפעת כדור הרגעה קלונקס

  27. נהיגה בקלות ראש ללא תשומת לב מספקת לדרך

  28. נהיגה בקלות ראש בניגוד לסעיף 62(2) בקשר עם סעיף 38(2) לפקודת התעבורה

  29. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון