הסדר הטיעון - סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה

להלן גזר דין בנושא הסדר הטיעון - סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה:

גזר דין


1.     כתב האישום
הנאשם הורשע על פי הודאתו, בתאריך 11.9.06, בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום מתוקן עבירה של ניסיון לסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, עבירה לפי סעיף 332(2) בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.

הודאת הנאשם באה בעקבות הסדר טיעון ולפיו, יוחסה לנאשם בכתב האישום המתוקן העבירה הנ"ל, חלף עבירות רבות וחמורות יותר שיוחסו לו בכתב האישום המקורי.
הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לעניין העונש.

2.     העובדות המקימות את העבירה בה הורשע הנאשם הן כדלקמן :
בתאריך 18.8.05 שעה 09:15 לערך, בסמוך למחסום כיסופים חנה אוטובוס של חברת אגד ובו ישבו חיילים. במחסום עמדו חיילים נוספים.

הנאשם במקום ובמועד הנ"ל, החליט למנוע את תוכנית ההתנתקות, בכך שישפוך חומר דליק על הכביש סמוך לאוטובוס ויצית אותו.
לשם כך הצטייד הנאשם בחומר דליק. הנאשם לקח מקל, ליפף עליו בד, אותו הספיג בחומר הדליק (להלן : "הלפיד"), והתקרב לאוטובוס שהיה מונע ובו ישבו החיילים.
הנאשם שפך את החומר הדליק סמוך לאוטובוס, הצית את הלפיד וקרב את הלפיד לכביש.

קצין צבא, אשר הבחין במעשי הנאשם, רץ לעבר הנאשם על מנת למנוע ממנו לבצע את מעשיו. הקצין צעק לעבר הנאשם שיפסיק את מעשיו. הקצין וחיילים נוספים הצליחו להשתלט על הנאשם ולהוציא את הלפיד מידו.

3.     מתסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו של הנאשם עולה, כי הנאשם רווק, בן 24, שזו לו העבירה הראשונה.
     
קצינת המבחן התרשמה כי הנאשם הינו בחור בעל יכולת מילולית טובה, מבטא רצון לשיקום חייו וליציבות. הנאשם סובל מתגובה פוסט טראומטית על רקע היותו נפגע בפיגוע טרור לפני 12 שנה, פיגוע בו נרצחו אבי הנאשם ואחיו והנאשם נפצע ברגלו.

מעברו של הנאשם עולה כי משפחת הנאשם מונה זוג הורים ו- 15 ילדים.
אבי הנאשם, אשר נרצח באירוע טרור, יליד ברית המועצות והיה אסיר ציון. האם ילידת הארץ. ההורים היו פעילים מבחינה אידיאולוגית. שלושה מבין ילדי המשפחה נפטרו.

אירוע הטרור הביא להתפרקות המשפחה, נוצרו קשיי תקשורת רציניים בין האחים ובין האחים לאם.
לאורך השנים היתה קיימת מצוקה שכללה חוסר שייכות למסגרת ומצוקה כלכלית. האם נישאה בשנית לפני מספר שנים.

הנאשם עבר מספר מסגרות לימוד וסיים 12 שנות לימוד. הנאשם לא התגייס לצבא בשל מצבו הרפואי. הנאשם עבד במספר מקומות עבודה שונים.

מאז שחרורו ממעצר, החל הנאשם בטיפול פסיכולוגי ועל פי התרשמות הפסיכולוג, הפגישות משמעותיות עבור הנאשם, הוא מגיע בקביעות ויצר בהדרגה יחסי אמון.
כיום המטרה היא תמיכה בהתמודדות בחיי היום יום, תוך אבחנה וצורך בהמשך טיפול בתגובה של פוסט-טראומה, ממנה סובל הנאשם.

ביחס לעבירה הנדונה, הנאשם חרד מההליך המשפטי ומהשלכותיו. נראה, כי הנאשם הפיק לקחים ורואה בתקופת מעצרו, כתקופה לחשיבה והתבוננות פנימית. הנאשם מבטא חרטה.
לדברי הנאשם, הרגיש בעת ביצוע העבירה כי הוא עושה את המעשה הנכון, ביחס לאירועי ההתנתקות באותה תקופה.
להערכת קצינת המבחן, בסמוך להתנהגות בעת ביצוע העבירה, היה הנאשם בהצפה רגשית. התנהגותו משקפת ביטוי של מצוקה רגשית ובלבול.
עוד העריכה קצינת המבחן, כי הנאשם חש הזדהות עם ערכי אביו, שהיה פעיל אידיאולוגי, והתנהגותו סימלה את המשך דרכו.

לסיכום, קצינת המבחן התרשמה כי מדובר בבחור צעיר, חיובי, בעל קשיים רגשיים וללא מאפייני אלימות ועבריינות כלשהי. הנאשם נפגע, חווה אבדנים והוא הדחיק את רגשותיו.
הנאשם החל לאחרונה טיפול פסיכולוגי, שמטרתו לאפשר לנאשם יכולת טובה להשתלבות תקינה בחיים. על כן, להערכת קצינת המבחן יש חשיבות לעונש שיקומי שמחד, ייקח בחשבון את נסיבות ביצוע העבירה והצבת גבולות, ומאידך, שמירת האיזון העדין בו נמצא הנאשם, הבא לידי ביטוי בטיפול ובלימודי הנאשם, כיום במכינה.

לאור כל האמור, המליצה קצינת המבחן על הטלת צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 200 שעות. עוד המליצה קצינת המבחן על העמדת הנאשם לפיקוח שירות המבחן למשך שנה וביטול ההרשעה, נוכח נסיבות חייו, היותו ללא הרשעות קודמות ועל מנת לתמוך בהמשך השתלבותו התקינה בחיים.

4.     מטעם הנאשם העידה אמו של הנאשם, הגב' מרים לפיד.
האם סיפרה על האסון שפקד את המשפחה, שהמיט חורבן על המשפחה, כשהנאשם נפצע בפיגוע ונותרה לו נכות, האב ואחד האחים נרצחו. מאז המשפחה עברה טלטלות בלתי פוסקות.
האם העידה, כי בכל התקופות המאוד קשות, הנאשם היה עמוד התווך של המשפחה, הוא בחור אידיאליסט במהותו, כל הזמן מחפש משמעות.
לדברי האם, הנאשם היה מתקשר פעמיים בשבוע, בעודו בישיבה, ולומד דרך הטלפון עם אחיו הקטן. הנאשם הוא אדם מסור, איכפתי ואוהב את המשפחה.

האם העידה כי הנאשם עבר משבר מבחינת אורח החיים אותו הוא מנהל. בעברו למד בישיבת חב"ד, אולם כיום הוא עזב את הישיבה ואינו חובש כיפה. לדבריה, בתקופת היותו בישיבה, עבר הנאשם משבר נוסף, כשגילה את חברו תלוי בחדר.
לדבריה, המשברים אותם עבר הנאשם גרמו לו להקצין ולעשות מעשים לא אחראיים, כשניסה לעצור את ההתנתקות.
למרות היותה משפחה שכולה, ששה ילדים מילדי המשפחה משרתים בצבא, בסדיר או במילואים, בחיילות קרביים.

לדברי האם, כיום הנאשם עושה מאמצים גדולים מאוד, הוא לומד במכללה ויהיה חבל לעצור את תהליך התקדמותו זה.

לסיום, ביקשה האם מבית המשפט לעזור לנאשם בתהליך ההתקדמות שלו.

ב"כ הנאשמים הגיש אסופת מסמכים כראיות לעונש.

5.     ב"כ המאשימה בטיעוניה לעונש, עמדה על נסיבות ביצוע העבירות, כעולה מכתב האישום המתוקן. הנאשם הגיע למחסום כיסופים, שם חנה אוטובוס אגד עם חיילים וכן עמדו במחסום חיילים נוספים. הנאשם הכין לפיד, שפך על הכביש חומר דליק, הצית את הלפיד וקרב אותו לכביש. אחד הקצינים הבחין בנאשם, צעק לעברו כי יחדל ממעשיו, ורק לאחר שמספר חיילים השתלטו על הנאשם, הוצא הלפיד מידו.
     למעשה, הנאשם לא חדל מביצוע העבירה, אלא תושיית החיילים היא שמנעה אסון כבד.

     לטענת ב"כ המאשימה, מעשי הנאשם מחזירים אותנו לימי ההתנתקות, אז קמה תנועת התנגדות, אשר קראה לכוחות הביטחון, שהיו אמונים על ביצוע תוכנית ההתנתקות, שלא לבצעה ולסרב פקודה. לצד תנועת מחאה לגיטימית, התקבצה תנועה קיצונית שמצאה לנכון להפר ברגל גסה את החוק, באופן שתשתבש את פעולת החיילים והשוטרים בביצוע התוכנית.
     לדבריה, על בית המשפט בגזר הדין לתת ביטוי מוחשי וממשי למצב הרגיש בו נמצאה מדינת ישראל באותה תקופה, שכן לא יתכן כי מי מהישוב יסכן הליך דמוקרטי. אין המדובר בעבירה שולית, אלא יש להסתכל על מעשי הנאשם, באספקלריה של אותם ימים, כקריאת תגר על שלטון החוק וכהתרסה כנגד האמונים על ביצוע התוכנית.

     ב"כ המאשימה ביקשה לאבחן המקרה דנן, מתופעת המרדפים, אשר לגביה קיימות הלכות ברורות בעניין העונש, על אף שמדובר באותה הוראת חיקוק. יחד עם זאת, לטענתה, אין להקל ראש במקרה דנן, שכן מעשי הנאשם, אשר הופסקו במזל על ידי קצין וחיילים, מחייבים עונש מאסר לתקופה ארוכה.
     
למרות כל האמור, ביקשה ב"כ המאשימה שלא למצות הדין עם הנאשם ולהשית עליו עונש חריג ויוצא דופן בקולתו, זאת לאור הטרגדיות שחווה הנאשם ואשר אין ספק כי השפיעו על מהלך חייו של הנאשם, כעולה גם מחוות הדעת שהגיש ב"כ הנאשם.

ב"כ המאשימה טענה כי אין לקבל את המלצת שירות המבחן, אשר אינה עומדת בקנה אחד עם מכלול השיקולים וביניהם האינטרס הציבורי, חומרת העבירה ונסיבות ביצועה.

אשר לשאלת ההרשעה, טענה ב"כ המאשימה כי ההרשעה היא הכלל והחריג הוא אי הרשעה. משהוכח ביצועה של עבירה, יש להרשיע נאשם ורק במקרים יוצאי דופן בהם אין יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם לבין חומרת העבירה, שאז ראוי להטיל אי הרשעה. במקרה דנן, לדבריה, מדובר בעבירה חמורה, הנאשם אינו קטין ואין סיבה לחרוג מכלל ההרשעה.

לפיכך, ביקשה ב"כ המאשימה להשית על הנאשם עונש של מאסר אשר ירוצה בעבודות שירות ומאסר מותנה.

6.     ב"כ הנאשם בטיעוניו לעונש, עמד על כך כי ענישתנו היא לעולם ענישה אינדיווידואלית, כאשר לצד המעשה, יש את הנסיבות והרקע של העושה.
     
     ב"כ הנאשם הפנה לתסקיר שירות המבחן ולחוות הדעת הפסיכולוגית שהגיש, המלמדים כי אין כאן כוונה של הנאשם לפגוע בחיילים או רצון להתריס כנגד שלטון החוק, אלא שבשל רקעו של הנאשם, הנאשם היה במצב של בלבול והצפה רגשית;
     לטענת ב"כ הנאשם, מתוך הבלבול אותו חי הנאשם, בוער בו כל הזמן הצורך להשלים את דמות האב, ללא קשר לתוכנית ההתנתקות. מאורעות התקופה והבלבול בו מצוי הנאשם, גרמו לו לעשות את המעשים.
     הנאשם שהה במעצר ממש כחודש ובמעצר בית תקופה מאוד ארוכה.

     לטענת ב"כ הנאשם, אחת ממטרות הענישה היא הרתעה כללית ופרטית. אולם, לדבריו, יש אנשים שלגביהם אנו מוותרים על הניסיון להשתמש בהם כסמל לאנשים אחרים או מוותרים על הניסיון ללמדם מה לעשות להבא, באמצעות הענישה.

     ב"כ הנאשם טען, כי לאחר המעצר הנאשם הבין שישנה בעיה במעשיו ובהתייחסותו לסביבה והחל לטפל בעצמו ולעלות על המסלול, על כן אין כל טעם אמיתי להוכיח את הנאשם משתי סיבות : האחת, משום שהנאשם אינו העבריין הקלאסי. השנייה, האדם שביצע את העבירה אינו האדם שעומד היום לדין. הנאשם עושה מאמצים כבירים, באמצעות טיפול בשורש הבעיה והשתלבות בחברה נורמטיבית. הנאשם למד את הלקח מהאירוע, הפנים ועושה מאמצים כדי לשנות ולהתקדם.

לטענת ב"כ הנאשם, להטיל על הנאשם כיום עבודות שירות, כבקשת התביעה, פירושו של דבר, לפגוע בצורה אנושה בהתקדמותו ובביטחון העצמי שלו.

לאור האמור, ביקש ב"כ הנאשם להקל עם הנאשם ולקבל את המלצת שירות המבחן במקרה יוצא דופן זה ובנסיבותיו המיוחדות, זאת מבלי להקל ראש במעשים.

     הנאשם גם הוא ביקש לומר את דברו בפני. הנאשם הביע חרטה על מעשיו. לדבריו, המעשים לא באו על רקע של עבריינות או מרידה נגד שלטון החוק, אלא בעקבות מה שעבר עליו לפני תקופת ההתנתקות.
     לדברי הנאשם, כיום הוא מקבל טיפול פסיכולוגי והחל ללמוד במכללה באריאל, במטרה להתקדם ולהיות מעורב חברתית. הוא ביקש מבית המשפט לעזור לו בהתקדמותו זו.


     
7.     בגדר מושכלות יסוד הוא, כי משהוכח כי פלוני ביצע עבירה יש להרשיעו. (ראו סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982). אמנם, קיים חריג לכלל, המסמיך את בית המשפט לקבוע כי הנאשם אשם, וחרף זאת להימנע מהרשעתו ולהטיל עליו צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור (ראו סעיף 1(2) לפקודת המבחן [נוסח חדש], תשכ"ט-1969 וכן סעיף 71א(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977).
האפשרות לסיום הליך ללא הרשעה, שמורה למקרים חריגים, ורק כאשר יוכח כי מידת הפגיעה שתיגרם לנאשם פלוני מהרשעתו עולה על אינטרס הציבור כי אז מבצע העבירה יורשע בגינה. (ראה לענין זה ע"פ 2796/03 ברטי ביבס נ' מדינת ישראל, תק-על 2004(3), 16 ,עמ' 23).

סעיף 71א (ב) לחוק דלעיל קובע בזו הלשון :
     "...
(ב) מצא בית המשפט שנאשם ביצע עבירה, רשאי הוא לתת צו שירות גם ללא הרשעה, בנוסף למבחן או בלעדיו, ומשעשה כן יהיה דינו של צו השירות, לענין סעיף 9 לפקודת המבחן [נוסח חדש], תשכ"ט-1969, כדין צו מבחן.

(ג) בית המשפט לא יתן צו שירות אלא לאחר ששוכנע על פי תסקיר של קצין מבחן שנעשו סידורים על פי תכנית מפורטת שיאפשרו לנידון לעשות את השירות."

בע"פ 9090/00, בעז שניידרמן נגד מדינת ישראל, תק-על 2001(1), 1029, עמ' 1030, נאמר מפי כב' השופטת שטרסברג -כהן :
"ההתלבטות במקרה זה אינה קלה. מצד אחד, עומד לפנינו המערער שביצע עבירה חמורה וראוי כי יורשע בגינה על מנת להעביר מסר ראוי למערער עצמו ולחברה, לפיו אין להקל עם מי שעובר עבירה כה חמורה. מצד שני, אין ספק כי השארת ההרשעה על כנה במקרה זה תשמש מכשול בהמשך דרך חייו של המערער ותפריע לו הן בגיוסו לצה"ל והן בחייו האזרחיים בעתיד. עומד לפנינו אדם צעיר, שנכשל באופן חד-פעמי והוא מבקש לאפשר לו לשקם את חייו בלא שההרשעה תעמוד לו לרועץ. האינטרס של המערער בשיקומו אינה רק אינטרס של העבריין ואינו רק פועל יוצא מנתינת הדעת על נסיבותיו האישיות לטובתו הוא, אלא זהו אינטרס ציבורי ממדרגה ראשונה. עניינו של אינטרס זה הוא, לתת סיכוי למי שנכשל בעבירה בנסיבות כבענייננו לחזור לחיק החברה ולהשתלב בה כאדם נורמטיבי. הסטיגמה הדבקה בהרשעה, עלולה לפגוע בכך."

בנוגע לשאלה אימתי יעשה בית-המשפט שימוש בסמכותו להימנע מהרשעה או לבטל הרשעה, קיימים מספר שיקולים אותם שוקל בית המשפט, בין השאר את עברו הפלילי של הנאשם, את חומרת העבירה, את נסיבות ביצועה, את מידת הפגיעה שהסבה העבירה לאחרים, את הסבירות שהנאשם יעבור עבירות נוספות, את דפוס התנהגותו של הנאשם ואת יחסו של הנאשם לעבירה כמו גם השלכותיו על דימויו העצמי.

בע"פ 2083/96, תמר כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3), 337, אימץ כבוד המשנה לנשיא ש' לוין (כתוארו אז) את שיקולי שירות המבחן כפי שהוצגו על-ידי ראש שירות המבחן וראה בהם כשיקולים רלוונטיים "שיש להביאם בחשבון..." לעניין אי ההרשעה, כשמנגד עומדים שיקולים נוספים, וביניהם חומרת העבירה ונסיבותיה, כמו גם האפקט הציבורי של ההרשעה (שם, בעמ' 344-346, מפי המשנה לנשיא ש' לוין).

אין חולק, כי מעשי הנאשם חמורים הם בכך, שניסה למנוע את יישום תוכנית הפינוי של יישובי גוש קטיף, על ידי פגיעה באוטובוס. הנאשם נעזר בלפיד בוער וחומר דליק, אותו שפך על הכביש בסמוך למקום הימצאות האוטובוס, בו ישבו אותה עת חיילי צ.ה.ל.
אך במזל לא יצאה לפועל תוכניתו זו של הנאשם.

יחד עם זאת, מדובר במקרה חריג ויוצא דופן הנמנה עם אחד מאותם מקרים חריגים בהם יש לסטות מן הכלל, שכן שיקולי שיקום הנאשם, אכן גוברים, במקרה הספציפי הזה, על הרתעת הרבים והאינטרס הציבורי שבהרשעת הנאשם.
חריגותו של המקרה נעוצה בנסיבותיו האישיות הקשות של הנאשם. בהיות הנאשם כבן 13, נפגע הנאשם בפיגוע טרור, בו נרצחו אביו ואחיו ושניים מאחיו נפצעו גם כן. לנאשם נגרמה נכות של 52%, בגינה לא שרת בצ.ה.ל.
כתוצאה מפציעתו עבר הנאשם מספר ניתוחים והוא עדיין סובל מכאבים ברגל שנפגעה ועדיין עובר טיפולים.
בעקבות אותו אירוע קשה, עברו משפחת הנאשם והנאשם טלטלות רבות, ובין היתר, עבר הנאשם מספר מסגרות לימוד וישיבות.

מחוות הדעת הפסיכולוגית שהוגשה בעניינו של הנאשם (ראה, נ/9), עולה כי הנאשם סובל מהפרעה פוסט טראומתית, שהתפתחה בעקבות האירוע הקשה אותו חווה.
תהליך התפתחותו הטבעי של הנאשם נקטע באירוע הטראומתי. כעולה מחוות הדעת, נראה כי אלמלא אותו אירוע טראומתי, חייו של הנאשם היו שונים בתכלית ובאופן מסתבר גם לא היה מבצע את אותו מעשה, נשוא כתב האישום, שכן, יש קשר מורכב ורב שלבי בין האירוע הטראומתי שהנאשם חווה בילדותו לבין האירוע נשוא כתב האישום.
הנאשם הפיק לקחים מהסתבכותו נשוא כתב האישום והוא מביע עליהם צער וחרטה הנראים כנים.

לאחר האירוע דנן וככל הנראה בעקבותיו, החל הנאשם לקבל טיפול נפשי, שמטרתו לאפשר לנאשם תפקוד תקין בחברה. נראה שהנאשם אכן מפיק תועלת מהטיפול, שכן לאחרונה החל הנאשם בלימודים במכינה באוניברסיטה לקבלת תואר בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה.

בענייננו, הנאשם אכן עומד בקריטריונים שונים, שהמשנה לנשיא לוין מנה ככאלה התומכים בהימנעות מהרשעה. כך, בעניין שזו לו העבירה הראשונה והיחידה של הנאשם; כך, בעניין יחסו אל העבירה וחרטתו; כך, בשאלת הסבירות שיעבור עבירות נוספות, כאשר סבירות זו נמוכה עד מאוד; כך, בעניין השפעת ביצוע העבירה עליו במישור הרגשי וההשפעה האפשרית של הרשעה על תחומי פעילותו השונים והמגוונים והמשך השתלבותו התקינה בחברה.
עוד לעניין מידת הפגיעה שהסבה העבירה אותה ביצע הנאשם לאחרים, הרי שבענייננו לא נגרם כל נזק לא לגוף ולא לרכוש, זאת לנוכח העובדה כי האירוע הסתיים לאחר שהנאשם נעצר על ידי קצין צבא וחיילים אחרים במקום, בטרם הבעיר את החומר הדליק ששפך על הכביש.

בנוסף, במקרה דנן, הוגש תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם, אשר סקר את נסיבותיו האישיות הקשות של הנאשם ותאר את מצבו הרגשי הקשה של הנאשם בעת ביצוע העבירות, כאשר הנאשם היה נתון בהצפה רגשית. שירות המבחן המליץ על אי הרשעת הנאשם והטלת צו שירות לתועלת הציבור.
לתסקיר שירות המבחן חשיבות רבה בשאלת הרשעתו או אי הרשעתו של נאשם, שכן שירות מבחן רואה לנגד עיניו את שאלת שיקומו של הנאשם.

לאור כל האמור לעיל, באתי לכלל דיעה כי יש מקום לבטל את הרשעת הנאשם ולא למנוע מהנאשם להמשיך במסלול החיים הנורמטיבי והתקין אותו החל, ומתוך תקווה כי הנאשם יבין שבית המשפט הולך לקראתו לפנים משורת הדין.
בין יתר שיקולי הבאתי בחשבון את העובדה כי הנאשם היה נתון במעצר כחודש ימים ולאחר מכן במעצר בית ממושך, תקופות שהיו בהם כדי להוות גורם מרתיע לנאשם ולנאשמים בכוח.

8.     לפיכך, ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים ובקבלי את המלצת שירות המבחן בעיקרה, אני מבטלת את הרשעת הנאשם ומטילה עליו עונש של 400 שעות עבודה לתועלת הציבור (ולא 200 שעות כמומלץ), אותם יבצע על פי תוכנית שתותווה בשירות המבחן.
הנאשם יהיה נתון לפיקוח שירות המבחן לתקופה של שנה מהיום.

     המזכירות תשלח העתק ההחלטה לשירות המבחן.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט העליון.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. כיבוד הסדר טיעון

  2. ביטול עסקת טיעון

  3. דחיית הסדר טיעון

  4. אי אישור עסקת טיעון

  5. הסדר טיעון בעבירת שוד

  6. עסקת טיעון בעבירת תקיפת שוטר

  7. עסקת טיעון בעבירת מעשה מגונה

  8. השפעת הסדר טיעון על שיקולי ענישה

  9. הסדר טיעון בעבירה של תקיפת בת זוג

  10. עונש על עבירת תקיפה לאחר הסדר טיעון

  11. עובדות שבהן לא הודה הנאשם בעסקת טיעון

  12. הסדר טיעון - סיכון חיי אדם בנתיב תעבורה

  13. הסדר הטיעון - סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה

  14. טענה לעונש כי גיבוש הסדר הטיעון נובע מקושי ממשי בחומר הראיות

  15. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון