הוכחת עבירת מהירות

לצורך הוכחת עבירת מהירות, או כל עבירה אחרת שניתן לתעדה בצילום, כאמור בסעיף 27 א' (3) לפקודת התעבורה, לרבות אי-עצירה לפי האות "עמוד" ברמזור, או נסיעה בניגוד לפקודה או התקנות שלפיה, די אם יוגש צילום בצירוף תעודת עובד ציבור.

הצילום צריך שיהא העתק אמין של סרט הצילום שהוכנס למצלמה והוצא ממנה בדרך שנקבעה בתקנות הצילומים, ולא נעשתה בו פעולה שיש בה כדי לשנות פרט מפרטיו, הכנסת הסרט למצלמה ועד הגשתו לבית המשפט.

להלן פסק דין בנושא הוכחת עבירת מהירות:

פסק דין

1.     המערער הואשם, כבעלים רשום של רכב, בנהיגת הרכב ביום 11.3.2006, בדרך עירונית, במהירות של 103 קמ"ש, בעוד המהירות המרבית המותרת בקטע הדרך שבו נהג היא 80 קמ"ש. העבירה תועדה בתמונה שהופקה מצילום במצלמת נייחת - מולטנובה -F6, המיועד לאכיפת עבירות מהירות.

2.     משכפר המערער בעובדות שבכתב האישום, הוגשה תעודת עובד ציבור (מוצג ת/1 בתיק בית המשפט קמא).
בתמונה שהופקה מן הצילום מופיעים: תאריך הצילום ושעתו, המהירות שנקלטה במכשיר, סוג המצלמה ומספר הצילום. התמונה אינה ברורה דיה והיא ברוב שטחה "מושחרת", אך רואים מספר זיהוי של רכב בספרות "זעירות".
לתיק בית המשפט הוגש צילום נוסף שהוא הגדלה של שטח הצילום שבו מופיע מספר הזיהוי של הרכב.
בתמונה המוגדלת ניתן לזהות את מספר הזיהוי של הרכב.

3.     בתעודת עובד הציבור חתם כל מי שטיפל בהכנסת הסרט למצלמה (8.3.06) בהוצאתו (22.3.06), בפיתוחו (27.3.06), בפענוחו (3.4.06), בהגדלת התמונה (8.5.06) ובמשלוחה (8.5.06).

טענות המערער בבית המשפט קמא
4.     המערער לא תקף בבית המשפט קמא את אמינות מכשיר הצילום ואת התמונות המופקות ממנו, ככל שהליך הצילום והרישום נעשה כדין.
טענות המערער כוונו לאלה:
א.     התמונה במקרה הקונקרטי אינה "תמונה כדין", משום שלא ניתן לזהות על פיה את "מקום המצא הרכב";
ב.     בתמונה אין מופיע מספר סרט הצילום;
ג.     אין מופיעה בתעודת עובד הציבור חתימה מסיימת של רצף הפעולות שנעשו למן הכנסת הסרט למצלמה ועד למשלוח התמונה שהופקה ממנו והמתעדת את העבירה.
ד.     אפילו היתה "חתימה מסיימת" כאמור, הרי שלא נרשם בתעודה "מה נעשה בסרט".

הכרעת הדין וגזר הדין

5.     בית המשפט קמא דחה בהכרעת דין מנומקת את טענות המערער והרשיעו בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.
בית המשפט הטיל על המערער קנס בסכום של 750 ₪.

6.     בית המשפט קמא בחן את הוראות הדין בעניין צילום עבירת תעבורה במצלמה, ובעיקר הוראות סעיף 27 א' לפקודת התעבורה, ותקנות 4 ו-5 לתקנות התעבורה, (הגשת צילומים לבית המשפט), התשכ"ז-1966 (להלן - "תקנות הצילומים"). בית המשפט קבע בהכרעת הדין, שאין צורך בזיהוי מקום ביצוע העבירה בתמונה, וכי סעיף 27 א' לפקודה אינו קובע שכל הפרטים שנמנו בו חייבים להופיע בתמונה. החוק אך קבע כי הפרטים שנמנו בסעיף 27 א' לפקודה והמופיעים בתמונה, יהיו ראיה קבילה בכל הליך משפטי לגבי אותם פרטים שמופיעים בתמונה.
בית המשפט קמא מצא, וקבע זאת כממצא עובדתי, כי מספר סרט הצילום מופיע בתמונה. לעניין הטענה השלישית גבי חתימה מסיימת בתעודת עובד הציבור, קבע בית המשפט, כי לפניו הוצגה תעודת עובד ציבור שאף הוצגה לפני הסניגור, ובה מופיעות כל החתימות במקומות הצריכים לכך. אף אם נשלח לסניגור העתק, באמצעות פקסימיליה, שבו חלק החתימה המסיימת חסר, אין בכך דבר, שהרי הוצג כאמור עותק "שלם", ובו מופיעה החתימה האחרונה.

7.     בית המשפט קמא דחה גם את הטענה האחרונה של המערער, לפיה אין ידוע מתוך תעודת עובד הציבור מה נעשה בסרט מיום 8.5.2006, שבו על פי הכרעת הדין הגיע הסרט לאגף התנועה (את"ן) ואחר כן. בית המשפט קובע כי תעודת עובד הציבור מפרטת את הפעולות שנעשה מיום הכנסת הסרט למצלמה ביום 8.3.2006 ועד הפקת הצילום וההגדלה של התמונה ביום 8.5.2006, ומעבר לכך "לא נעשתה כל פעולה בסרט", ואין צורך לתעד מה נעשה בסרט אחרי כן.

8.     לפיכך, קבע בית המשפט קמא, כי המשיבה מילאה את המוטל עליה לפי הדין, משהגישה את התמונה ותעודת עובד ציבור. בכך קיימה את תנאי החזקה שבחוק, והנטל עובר לנאשם, אם הוא מבקש לסתור את החזקה.

הדיון
9.     סעיף 27 א' לפקודת התעבורה קובע, לעניין צילום רכב כראיה קבילה, כדלהלן:

”(א) צילום שנעשה בדרך שנקבעה בתקנות במצלמה המופעלת באופן אוטומטי או בידי שוטר, יהיה ראיה קבילה בכל הליך משפטי לגבי -
(1)     מספר הרישום של הרכב המצולם המופיע בלוחית הזיהוי של הרכב שבצילום;
(2)     מקום המצא הרכב בעת הצילום;
(3)     המצאו של הרכב במקום האמור בפסקה (2), או נסיעתו שם בניגוד לאות "עמוד" או באופן אחר בניגוד להוראות פקודה זו או תקנות שהותקנו לפיה;
(4)     זמן המצא הרכב במקום האמור בפיסקה (2) כפי שצוין בצילום או על גביו, אם צוין, הכל כפי שייקבע בתקנות;
(5)     מהירות נסיעתו של הרכב, ובלבד שהוכח, כי הצילום המוגש הוא העתק אמין של הסרט שהוכנס למצלמה והוצא ממנה, וכי מרגע שהובא מלצלמה עד שהוגש לבית המשפט לא נעשתה בו שום פעולה שיש בה כדי לשנות פרט מפרטיו.

10.     סעיף 27 א' (ב) מסמיך את שר המשפטים לקבוע בתקנות את אופן השמירה, האחזקה והטיפול במצלמות ובסרטים, בדיקת המצלמות וקביעת תקינותן, ואופן הגשת צילומים לבית המשפט שנעשו כאמור.

11.     שר המשפטים התקין תקנות לעניינים האמורים בסעיף 27 א' (ב) לפקודת התעבורה.
הדרך שנבחרה בתקנות היא "אישור בכתב" לעניין ביצוע פעולות אלה:
(1)     הפעלת המצלמה;
(2)     בדיקת תקינות המצלמה או נוכחות בעת שנערכה בדיקת תקינות עצמית;
(3)     שמירת הסרט;
(4)     הפקת הצילום;
(תקנה 4 לתקנות הצילומים).

בתקנה 5 לתקנות האמורות נקבע, כי צילום כאמור יוגש לבית המשפט בידי תובע בצירוף תעודת עובד ציבור, תצהיר או חוות דעת מומחה, שהוכנו על בסיס האישורים שפורטו בתקנה 4, ככל שלא הוכנה תעודה מראש בדרך של תעודת עובד ציבור, תצהיר או חוות דעת מומחה.
12.     הנה כי כן, המשיבה יוצאת ידי חובתה אם תובע הגיש לבית המשפט צילום כאמור בסעיף 27 א' בצירוף תעודת עובד ציבור המאשרת כי בוצעו הפעולות המפורטות בתקנה 4 לתקנות הצילומים.
משהוגשו הצילום ותעודת עובד הציבור, מתקיימת חזקה שבחוק, הניתנת לסתירה. סתירת החזקה מוטלת על הנאשם הטוען לכך ועליו חובת ההוכחה.

13.     להוכחת עבירת מהירות, או כל עבירה אחרת שניתן לתעדה בצילום, כאמור בסעיף 27 א' (3) לפקודת התעבורה, לרבות אי-עצירה לפי האות "עמוד" ברמזור, או נסיעה בניגוד לפקודה או התקנות שלפיה, די אם יוגש צילום בצירוף תעודת עובד ציבור. הצילום צריך שיהא העתק אמין של סרט הצילום שהוכנס למצלמה והוצא ממנה בדרך שנקבעה בתקנות הצילומים, ולא נעשתה בו פעולה שיש בה כדי לשנות פרט מפרטיו, הכנסת הסרט למצלמה ועד הגשתו לבית המשפט.

14.     ומן הכלל אל הפרט, תוך בחינת ארבע טענותיו של המערער:

התמונה שהופקה בצילום
15.     אקדים ואומר, כי סעיף 27 א' לפקודה קובע תנאי קבילות של צילום שהופק במצלמה, שאם יתקיימו, יהיה הצילום ראיה קבילה בהליך משפטי, בכל הנוגע לאחת מן העבירות שנמנו בפסקאות (3) ו-(5) לסעיף 27 א' (א).
אין כל צורך שכל הפרטים יופיעו בצילום, אלא צריך שיהיו הפרטים החיוניים לזיהוי הרכב שבצילום, והעבירה שניתן לזהותה כעבירה שהצילום יהווה ראיה להוכחתה.

לפיכך, אין כל צורך לזהות את "סוג הרכב", כפי שטען המערער בערעור. כדי לזהות עבירת מהירות של רכב די אם נזהה רכב שמצילום לוחית הזיהוי שלו, אפשר לזהות את מספרו. משזוהה מספר הרכב, יש צורך באיתור העבירה מתוך הצילום, ולענייננו בעבירת מהירות, מה היא המהירות שנרשמה בצילום. הנה כי כן,יש לנו זיהוי של הרכב לפי מספר הזיהוי שבלוחית הזיהוי, אשר על פיו ניתן להגיע לבעלים הרשומים שלו, ויש לנו עבירת המהירות. לצורך זיהוי מספר הרכב, רשאיות רשויות המשיבה אף להגדיל את הצילום ולהגיע באמצעות ההגדלה למספר הזיהוי של הרכב.

לעניין זה, אין חשיבות לאיתור מקום ביצוע עבירת המהירות. למקום שבו בצועה העבירה יש חשיבות" לכאורה, בעבירות אחרות, כגון ב"עבירת רמזור" או בעבירה של עקיפה אסורה" של רכב אחר.

במקרים כאלה למקום ביצוע העבירה יש חשיבות רבה להנצחתו בצילום. לא כך לעניין עבירת מהירות, כמו במקרה דנן.

16.     אוסיף לעניין זה, כי הפרטים שבסעיף 27 א' (א), שיכול שהצילום יהיה ראיה קבילה לגביהם, אינם פרטים "מצטברים" שחייבים להופיע בכל תמונה, כדכתיב בסעיף 27 א' (א). יש לקרוא פרטים אלה, כאילו נאמר ברישה של סעיף 27 א' (א) - "לגבי כל אחד מאלה".

לאור האמור, נכון קבע בית המשט קמא, כי התמונה שהוגשה מקיימת את הוראות הדין בעניין זה, והיא ראיה קבילה לגבי הפרטים המופיעים בה: מספר הזיהוי של הרכב ומהירות נסיעתו כפי שנרשמה.
מקום הצילום אינו צריך לעניין עבירת המהירות.

17.     תעודת עובד הציבור שהוגשה נעשתה כדין, ומופיעים בה כל הפרטים והתנאים הדרושים, לרבות כל חתימות האנשים שטפלו בסרט למן הכנתו למצלמה ועד ליום 8.5.2006.

אכן התעודה אינה "מכסה" תקופה שבין יום 8.5.06 ועד להגשתה לבית המשפט, אך היא מתייחסת לתקופה שבין הכנסת הסרט למצלמה, הוצאתו ממנה ועד שליחת הסרט והתמונות, ביום 8.5.06. ביני לביני, צוין מועד ביצוע העבירה - 11.3.06 - בין שני מועדים אלה.

18.     אמת נכון הדבר, שלפי סעיף 27 א' (א) (5) לפקודה, יש להוכיח את אמינות הצילום שהופק מהסרט "וכי מרגע שהובא למצלמה עד שהוגש לבית המשפט" - לא נעשתה בו פעולה שיש בה כדי לשנות פרט מפרטיו.
ידוע שהסרט אינו מוגש לבית המשפט כי אם הצילום שהופק ממנו, ולהוכחת עבירת המהירות אין כל צורך בהגשת הסרט. הלכה למעשה, דרושה הוכחה בדרך של צילום ותעודת עובד ציבור כי לא נעשתה כל פעולה בסרט שיש בה כדי לשנות פרט מפרטי הצילום (ולא הסרט).

בענייננו, לעניין הצילום שהוגש לבית המשפט קיים אישור בתעודה שלא נעשה כל שינוי בפרטי הצילום בתקופה הרלוונטית - למן הכנסת הסרט למצלמה, הצילום במועד העבירה הוצאת הסרט ופיתוחו והפקת התמונה כחודשיים אחרי מועד ביצוע העבירה.

ראוי להתאים את ההוראות למצב למעשה אך אין בכך כדי לפסול את הצילום שהופק מהסרט.

בעניין זה מקובלת עלי עמדתו של בית המשפט קמא.

19.     בצילום מופיע מספר צילום, אך כנראה מספר סרט שאינו מתאים במלואו למספר שמופיע בתעודת עובד הציבור, לפי התעודה מספר הצילום הוא 217, כפי שמופיע גם בצילום, בעוד שמספר הסרט 008/102F מופיע בחלקו בלבד, דהיינו הספרות 008F, בלא התוספת 102. בית המשפט קמא קבע כי מספר הסרט הוא 008F, כממצא עובדתי.

אפילו קיים "שיבוש" או רישום חלקי, אינני רואה כל הצדקה לבסס פסילת הצילום אך על כך. פרטי הזיהוי העיקריים של מספר הסרט ומספר הצילום זהים בצילום ובתעודת עובד הציבור, ודי בכך. אף אם המטפלים בסרטים ועושי תעודת עובד הציבור מצווים על הקפדה יתרה ברישום המספר כדי לקיים את מצוות הדין, אין בליקוי טכני כזה כדי להביא לפסילת הצילום.

לפיכך מקובלת עלי קביעתו של בית המשפט קמא לעניין זה.

20.     בחינת הכרעת הדין וטענות הצדדים, מביאים אותי למסקנה, כי אין מקום להתערב בממצאיו ובמסקנותיו של בית המשפט קמא;

21.     לפיכך, הערעור נדחה, הן לעניין הכרעת הדין והן לעניין גזר הדין, שלא נטען לגביו דבר בערעור זה.



רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון