הארכת מועד להישפט על דוחות

להלן פסק דין בנושא הארכת מועד להישפט על דוחות: פסק - דין בפני ערעור על החלטת בית-משפט לתעבורה ת"א (כב' השופט ויטלסון) בתיק ב"ש 1014/08 מתאריך 31.3.08, לפיה נדחתה בקשתו של המערער להארכת המועד להישפט ב- 23 דוחות שונים בהם הואשם המערער בביצוע עבירות שונות (הדוחות השונים, למעט שלושה דוחות, לא צורפו להודעת הערעור). טיעוני ב"כ המערער לטענת ב"כ המערער, מרשו הינו הבעלים של חב' T.D.K, ועל שמו רשומים כ- 30 כלי רכב אשר בפועל מוחזקים על ידי עובדיו המשתמשים בכלי רכב אלו. מתוכן הבקשה שהוגשה לבית משפט לתעבורה עולה, כי המערער טוען שצירף לבקשה המקורית 23 רשיונות רכב הרשומים כולם על שמו. המערער טוען כי ננקטה מדיניות על ידו, ולפיה, עם ביצוע עבירת תעבורה על ידי אחד מעובדיו ברכב בו השתמש העובד שהיה רשום על שמו של המערער, הוא שילם את דוח התנועה עם קבלתו, וזאת מטעמי יעילות, ומאוחר יותר הופחת סכום הקנס ממשכורתו של העובד שביצע את העבירה באמצעות הרכב הרשום על שם המערער. לתימוכין בטענתו, צירף המערער דוח תנועה על סך 750 ₪ המתייחס לרכב בו החזיק יורם דרור (מספר רישוי 09-915-59), וכן שלושה תלושי שכר של העובד יורם דרור בהם צויין כי הופחת קנס בסך 250 ₪ בכל חודש, ובכתב יד הוסף על גבי תלוש המשכורת מספר הדוח בגינו הופחת הקנס ממשכורתו של העובד. בנוסף, צורף מכתבו של יורם דרור לחברת בנדא מגנטיק בע"מ (רחוב המחשב 1 אזור תעשיה חדש נתניה) לפיו, העובד הנ"ל מאשר עוד באוקטובר 2004 כי הוא קיבל לשימושו רכב שמספר הרישוי שלו מצויין במכתב, וכלי רכב זה מיועד לשימושו האישי בלבד של העובד, והינו באחריותו. במכתב אישר העובד בחתימתו, כי - "הנני מתחייב כי אשא בכל תביעה שמקורה בשימוש זה, וכמו כן הנכם רשאים לקזז משכורתי כל סכום בגין הנ"ל. ידוע לי כי המעקב אחר מסירת הרכב לשימוש אחרים הינו באחריותי הבלעדית המלאה". וכן צויין : "ידוע לי כי באחריותי תקפותם של כל המסמכים: רשיון נהיגה, תעודת ביטוח חובה ומקיף ורשיון רכב". הוגשו לבית המשפט גם מסמכים דומים הקשורים ליורם דרור לגבי רכב אחר (מס' רישוי 10-367-77), ומסמכים הקשורים לאופיר לוי לגבי רכב מס' 59-651-68. לטענת ב"כ המערער, מרשו חוייב בנקודות עקב ביצוע עבירות על ידי אחרים בכלי רכב הרשומים על שמו, ועל כן הוא הגיש בקשה לבית משפט קמא להסב את הדו"חות על שמם של הנהגים אשר נהגו בעת ביצוע העבירות שיוחסו למערער. עוד מוסיף ב"כ המערער ומציין, כי מדובר בכלי רכב שהיו בחזקתם הבלעדית של אותם נהגים. כאמור, להודעת הערעור שהוגשה לבית המשפט לערעורים לא צורפו כל הדוחות שקיבל המערער, אלא דוחות ומסמכים המתייחסים ליורם דרור - שני דוחות: דוח מס' 2048027680 בהתייחס לעבירה שבוצעה ב- 7.4.06, וכן דוח מס' 5058006581 בהתייחס לעבירה שבוצעה בתאריך 6.3.05. בתצהירו של אופיר לוי צויין כי הלה מודה בביצוע העבירה נשוא דוח תעבורה 2258010111 לטענת ב"כ המערער, הוא הגיש לבית המשפט 23 רישיונות רכב, שכולם על שם המערער, וביקש הסבת כל דו"ח על שמו של הנהג שהחזיק ברכב וביצע את העבירה. במהלך הדיון עלתה סוגיית ההתיישנות, ועל כן הציע ב"כ המערער להגיש תצהירי נהגים שביצעו את העבירות בפועל אשר מביעים הסכמה להישפט מבלי להעלות טענת התיישנות. בפועל הוגשו למותב זה שני תצהירים: תצהירו של יורם דרור לפיו הוא ביצע עבירות בתאריכים 7.4.05 ו- 6.3.05 נשוא דוחות תעבורה 2258010111 ו- 5058006581, וכן הוא מצהיר כי לא יטען טענת התיישנות. כמו כן הוגש תצהיר של אופיר לוי, לפיו הוא נהג ברכב מס' 59-651-68 נשוא דוח תעבורה מס' 2258010111 מתאריך 7.4.05. ב"כ המערער הציג לבית המשפט בקשות שהוגשו לבתי משפט אחרים, ושם התקבלו בקשות למתן אורכה להישפט (ראו: החלטת בית משפט השלום בחדרה - כב' השופטת פלד בתיק 697/08; החלטת בית המשפט המחוזי באר שבע בע"פ 4411/07 מתאריך 23.12.07; וכן פסקי דין של בית המשפט המחוזי באר שבע (כב' השופטת ברקאי בע"פ 4476/07 מתאריך 30.12.07; ע"פ 7419/06 מתאריך 3.1.07); החלטת בית משפט מחוז מרכז (כב' השופט אברהם יעקב מתאריך 4.2.08); החלטת בית המשפט המחוזי נצרת (כב' השופט חיים גלפז) בעפ"א 146/08 מתאריך 17.6.08). ב"כ המשיבה התנגד לבקשה, בציינו, כי לא מדובר בבקשה להארכת מועד להישפט. לדבריו, אם המערער הוא בעל מספר רב של כלי רכב, ואף עורך רישום לגבי המשתמשים בכלי הרכב הרשומים על שמו, חזקה עליו שהוא העביר את הודעות הקנס לנהגים שביצעו את העבירות, ואין טענה כי המערער לא ידע על הדוחות. אם אכן היה לו הסכם עם עובדיו כי תשלום הקנס יופחת משכר עבודתם, על מה ולמה לא דאג לפנות לבית המשפט במועד הקבוע בחוק, ולהסב את הדוחות על שמות הנהגים ? ב"כ המערער הוסיף וטען, כי כיום נלמד הלקח על ידי המערער, והוא מעביר לעובדיו את הדוחות לפני התשלום. פסק דינו של בית משפט קמא בית משפט קמא דחה את הבקשה בציינו כי - "מדובר בבקשה לתקן רישומים של הרשעות קודמות. לא לשם כך קיים ההליך לפי סעיף 230 לחסד"פ. לא מדובר בבקשה להארכת מועדים להישפט". עוד הוסיף וציין בית משפט קמא כי - "המבקש אשר רשם 30 כלי רכב תחת שמו, אין לו אלא להלין על עצמו. היה עליו לטפל במועד בכל דוח ודוח אשר נרשם נגדו." דיון הבקשה המקורית בה דן בית משפט קמא התייחסה ל- 23 דוחות תנועה. בפועל, לאחר שבית המשפט הורה לב"כ המערער להגיש תצהירי נהגים שביצעו את העבירה, והם מודים בביצועה, ומוכנים להישפט עליה - הוגשו שני תצהירים בהתייחס לשלושה דוחות בלבד. אין מחלוקת כי הדוחות נמסרו למערער, וכי הוא שילם אותם. סעיף 229(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982, (להלן: "החסד"פ) קובע: "(ח) שילם אדם את הקנס רואים אותו כאילו הודה באשמה בפני בית המשפט, הוא הורשע ונשא את עונשו". עם חלוף המועד להגשת הערעור על ההרשעה לבית המשפט המחוזי, הפך פסק הדין של בית משפט לתעבורה לחלוט. סעיף 229(א)(1) לחסד"פ אמנם מאפשר למשלם הקנס לעתור, אף לאחר ביצוע התשלום, לתובע משטרתי למען יבוטל הקנס, אולם לשם כך קצב המחוקק פרק זמן של 30 ימים בלבד מעת ההמצאה של ההודעה. המערער בענייננו, לא פעל בגידריה של מסגרת זמן זו, ואף לא בגדר פרק הזמן המוקצב לשם הגשת ערעור, ועתירתו למעשה היא בקשה לביטול הרשעה חלוטה - הליך שזכרו לא בא בהוראות סדר הדין הפלילי. (ראו: רע"פ 2096/07 ד"ר ציפורה רייני כוכבי נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). ב"כ המערער משליך יהבו על סעיף 230 לחסד"פ הקובע כי: "בית משפט רשאי מנימוקים שיירשמו לקיים את המשפט גם אם ההודעה האמורה ניתנה באיחור". בית משפט נדרש לבקשה על פי סעיף 230 לחסד"פ, דהיינו להאריך המועד להישפט, והוא שוקל אותם שיקולים הדומים לבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר נאשם (לפי סעיפים 240 ו- 130 לחסד"פ). ברע"פ 9142/01 סוריא איטליא נ' מדינת ישראל, פ"ז נז(6) 793 נקבע, כי על המערער להראות טעם טוב וראוי מדוע נמנע מהגשת הבקשה להישפט במועד שנקבע לכך בחוק, וכן נדרש בית המשפט לשקול, האם באי ביטול פסק הדין עלול להגרם עיוות דין לנאשם עד כי יהיה צודק הדבר להעתר לבקשתו. הסברו של המערער בדבר האיחור בהגשת הבקשה להישפט הוא כי לא ידע על כך שהניקוד בגין ביצוע העבירות ייוחס לו כבעליו של כלי הרכב. לדבריו, הוא איננו האיש שביצע את העבירות הנדונות, ויגרם לו עיוות דין אם בקשתו תדחה. הטענה כי לא היה רשום על גבי הדוח כי מי שישלם את הקנס, הדבר יהווה הודיה בביצוע העבירה, והוא יחוייב בניקוד שעלול להביא לפסילת רישיונו - איננה יכולה לשמש כטעם ראוי או כהסבר לאי הגשת בקשה להישפט במועד, שהרי המערער קיבל את הדוח, והיה מודע לכך שהוא עצמו לא נהג ברכב, ועל כן לא היה צריך לשלם את הקנס. אין לו אלא להלין על עצמו אם בחר להתנהל כפי שבחר, במסגרת שיטות עבודה נפסדות. יחד עם זאת, אין להתעלם מכך, שלא מדובר במקרה שבו נהג לאחר שהוא מחוייב בניקוד הנובע מהודיה בביצוע עבירה נשוא דוח תנועה, ורשות הרשוי מודיעה לו על פסילת רישיונו, ואז הוא תר, בחלוף שלוש שנים מביצוע העבירה אחר מבצעה כאשר הוא מחפש "מן הגורן ומן היקב" אחר מאן דהו שיטול על עצמו ובמקומו את האחריות לביצוע העבירה. במקרה דנן, עסקינן במי שניהל שיטת רישומים מסודרת, ולפיה ברור כיום כמו אז, מי החזיק והשתמש בשלושת כלי הרכב הרשומים על שם המערער (רכב נושא מס' רישוי: 10-367-77, 59-651-68 ו- 59-651-68), והא ראיה כי שני נהגים: יורם דרור ואופיר לוי מודים בביצוע העבירות נשוא הדוחות שאוזכרו לעיל, מוכנים ליטול אחריות לביצוע העבירות, ואף מתחייבים כי לא יעלו טענת התיישנות. פועל יוצא מהאמור לעיל, כי צודק יהיה להיעתר באופן חלקי לבקשת המערער, ככל שהיא מתייחסת לדוחות התעבורה מס' 2258010111, 5058006581, ו- 2048027680, בגינם הודו ה"ה יורם דרור ואופיר לוי, ולגבי דוחות אלו ניתנת למערער הארכת מועד להגשת בקשה להישפט תוך 30 יום מהיום. פטרתי את הצדדים מהתייצבות לדיון, והמזכירות תעביר עותק פסק הדין לצדדים.הארכת מועד