הארכת מועד הגשת ערעור תעבורה

להלן החלטה בנושא הארכת מועד הגשת ערעור תעבורה: החלטה 1. בפני בקשה להארכת מועד, להגשת ערעור על גזר הדין אשר נתן ע"י בית משפט השלום לתעבורה בנצרת (כב' השופט סבאג) בת.פ. 203/06 מיום 18.04.07, בו נגזר על המבקש מאסר על תנאי של 10 חודשים למשך 3 שנים שלא יעבור על עבירה של נהיגה בזמן פסילה או נהיגה ללא רישיון נהיגה, ומאסר בפועל של 30 חודשים בניכוי ימי מעצרו. כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בזמן פסילה - עבירה לפי סע' 67 לפקודת התעבורה (נוסח חדש), התשכ"א-1961, (להלן: "פקודת התעבורה"), נהיגה ללא רישיון נהיגה - עבירה לפי סע' 10(א) לפקודת התעבורה, עבירה של נהיגה ללא פוליסת ביטוח בת תוקף - עבירה לפי סע' 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי, עבירת שבל"ר - בניגוד לסע' 36ב לפקודת התעבורה. לאחר שהודה המבקש במיוחס לו בכתב האישום, גזר עליו בית המשפט קמא את העונשים כמפורט לעיל. 2. בקשה זו הוגשה באיחור של 48 מהיום האחרון המיועד להגשת ערעור על גזר דינו של בית המשפט קמא, שהנו 03.06.07. 3. המבקש טען, כי העונש אשר הוטל עליו חריג בחומרתו, ואינו עולה בקנה אחד עם העונשים הנגזרים על נאשמים אחרים בעבירות דומות. לטענתו, לאחר שבקשתו לעיכוב ביצוע נדחתה, ניתקה בת זוגו של המבקש, שאף הייתה מאורסת לו, (להלן: "שרית"), כל קשר עם המבקש. לטענתו שרית הייתה היחידה בקשר עמו, ניתקה אף כל קשר עם ב"כ המבקש לאחר שהתחיל המבקש לרצות את מאסרו, זאת למרות שהובהר לה ולבני משפחתה, כי עליהם להגיש ערעור על גזר הדין תוך התקופה הקבועה בחוק, באמצעות כל עורך דין שיחפצו בשירותו. עוד טען, כי שרית הייתה היחידה, אשר סייעה למבקש מבחינה כלכלית, ולאחר שזו ניתקה קשר עם המבקש, נותר האחרון חסר כל אמצעים, ונכנס למשבר עמוק, בעקבות זאת, כלל לא דאג להיות מיוצג ע"י עו"ד לשם הגשת הערעור. לאחר יישוב ההדורים בינו לבין שרית, הבין המבקש כי עליו להגיש ערעור על גזר הדין. עוד טען, כי היות ומדובר בהליך פלילי, שיקול הדעת של בית המשפט אינו מוגבל לקיומם של טעמים מיוחדים בכדי להיעתר לבקשה להארכת מועד. המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, המבקש היה מיוצג בהליכים בפני בית המשפט קמא ע"י אותו עו"ד, אשר מיצגו בהליך הנוכחי, וכבר במעמד של מתן גזר הדין נודע לצדדים על זכותם להגיש ערעור, אולם המבקש בחר להגיש בקשתו זו באיחור של כחודשיים. לטענתו, לא העלה המבקש כל הסבר סביר, רציני או משכנע מדוע לא הגיש ערעורו במועד, בעוד שהוא מנסה בבקשתו להטיל את האחריות בגין אי הגשת הערעור במועד על שרית, הנעדרת כל כשרון משפטי או בקיאות בניהול הליכים משפטיים. לשיטתו, המבקש בעצמו יכול היה לפנות לרשויות ו/או לכל גורם רלוונטי למען הסדרת המשך ניהול הגנתו. עוד הלין ב"כ המשיבה על כך, כי ב"כ המבקש לא הגיש כל ראיה על כך, כי הוא הודיע לבית המשפט קמא על סיום תפקידו או על כך כי הוא ביקש להפנות את העניין להמשך הטיפול לגורמים האמונים על כך. עוד טען ב"כ המשיבה, כי לנוכח מכלול הנסיבות, הן האישיות של המבקש והן אלה הקשורות באירוע נשוא כתב האישום, העונשים אשר הוטלו על המבקש בנסיבות העניין אינם חריגים, ואין למבקש כל סיכוי רציני וממשי לזכות בערעורו, אפילו שהיה מוגש במועד. 4. אין בידי לקבל טענת ב"כ המשיבה לפיה, ב"כ המבקש לא הציג ראיה או מסמך כלשהם שיש בהם כדי להוות ראיה לכך, כי הוא הודיע לבית המשפט קמא על סיום הטיפול בהגנת המבקש, מאחר ובנסיבות העניין, אין זו מחובתו של ב"כ המבקש לעשות כן, אסביר את דבריי. כל עוד לא נקבע מפורשות בייפוי כוח כי המינוי הוא לכל הערכאות כולל ייצוג בפני ערכאת הערעור, הרי שהמינוי של עורך הדין מסתיים עם סיום ההליכים הראשוניים, אשר בגינם נחתם ייפוי הכוח. בענייננו, תפקידו של ב"כ המבקש הסתיים, עת שניתן גזר הדין ולאחר שנדחתה בקשתו לעיכוב ביצוע העונש. (ר' י' קדמי, על סדר הדין בפלילים, חלק שני, הליכים שלאחר כתב אישום (א), מהדורה מעודכנת, תשס"ג-2003, עמ' 775). 5. לאחר עיון בבקשה ובתגובה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות וזאת מן הנימוקים הבאים: הסמכות להאריך מועד להגשת ערעור פלילי נקבעה בסע' 201 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, (להלן: "חוק סדר הדין הפלילי"). להבדיל מהדיון בהליכים אזרחיים, שיקול הדעת של ביהמ"ש אינו מוגבל בקיומם של טעמים מיוחדים דווקא. השיקולים שיש לקחת בחשבון בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור פלילי הם, בין השאר, התקופה אשר חלפה מאז שחלף המועד הקובע להגשת ערעור - ככל שחלף זמן רב יותר יש צורך בנימוקים משכנעים יותר להארכת המועד. כמו כן, יש ליתן משקל ראוי, ואף משקל של ממש, לסיכויי ההליך שכן בלא סיכויים טובים להליך, יקשה על הארכת המועד אפילו יש טעם מספק לאיחור כשלעצמו. (ר' ע"פ 2525/05 רפיק זיינלוב נ' מדינת ישראל (טרם פורסם); בש"פ 5988/06 עזריאל וטליה נגר נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)). הטעם העיקרי עליו מבסס ב"כ המבקש בקשתו להארכת מועד להגשת ערעור הנו, מצבו הנפשי והכלכלי לאחר שניתן גזר הדין כנגדו, והתנתקות הקשר בינו לבין ארוסתו שרית אשר סייעה לו גם מבחינה הכלכלית. אין להמעיט בהשפעתו הקשה ואף המכרעת של כל הליך פלילי הן על הנאשם עצמו והן על משפחתו וסביבתו. אי הוודאות אשר הנאשם ומשפחתו שרויים בה לאורך כל הדרך כבר עם הפתיחה בחקירה משטרתית ועד לסיום ההליכים המשפטיים בעניינו, גובה לעיתים מחיר גבוה מאוד העלול להגיע אף לכדי פירוק משפחות. בענייננו, בנוסף לקשיים הכרוכים בהליך הפלילי מעצם טבעו, הרי בשלב מסוים נתווסף גם הקושי הרב הכרוך בניתוק הקשר בינו לבין ארוסתו שרית בד בבד עם מתן גזר הדין, על פיו הוטל על המבקש עונש מאסר בפועל לתקופה משמעותית. אולם, למרות כל הקשיים האלה אשר נערמו על המבקש, ומבלי להמעיט בקשיים, אין בקשיים אלה כדי לפטור את המבקש מהאחריות כלפי עצמו וגורלו, בפרט כאשר גזר הדין אשר הוטל עליו הכיל רכיב של מאסר בפועל לתקופה של 30 חודשים. משמעה של אחריות זו הנה להיות עם יד על הדופק בכל הנוגע לניהול משפטו והגנתו כראוי, תוך כדי ניצול כל האופציות המשפטיות העומדות לנגד עיניו. כל הקשיים אשר המבקש נאלץ להתמודד איתם לא מצדיקים את האיחור הרב בהגשת הערעור. חלוף התקופה של 48 יום אשר עברו מהיום האחרון המיועד להגשת הערעור, עומדות לחובתו של המבקש, כאשר הנימוקים אשר המבקש פירט בבקשתו, אינם מצדיקים איחור ניכר כאמור. יתרה מזו - לא רק שהמבקש היה מיוצג בהליכים בפני בית המשפט קמא, אם כי כפי שמציין המבקש בסע' 4 לבקשתו , אף "הומלץ לו להגיש ערעור" על גזר הדין. סביר להניח, כי מי שהמליץ למבקש להגיש ערעור היה ב"כ דאז שהנו גם ב"כ בהליך הנוכחי. כל זאת בנוסף לעובדה כי המבקש נכח בעצמו יחד עם ב"כ בדיון בעת מתן גזר הדין, יש בכל אלה כדי לשלול כל הנחה לפיה המבקש לא ידע, כי קיימת בפניו האופציה לערער על גזר הדין, או כי לא ידע תוך כמה זמן עליו לעשות זאת. 6. לאור על האמור לעיל, התוצאה היא כי דין הבקשה להארכת מועד להידחות. משפט תעבורההארכת מועדערעורערעור תעבורה