דחיית ערעור תעבורה על גזר דין

להלן פסק דין בנושא דחיית ערעור תעבורה על גזר דין:

פסק דין

בפנינו ערעור וערעור שכנגד על גזר דינו של בית משפט לתעבורה בנצרת.

המערער שכנגד הורשע על פי הודאתו בבית משפט קמא בעבירות של גרם מוות ברשלנות, גרם חבלה לאדם ונזק לרכוש ברשלנות וסטייה מנתיב נסיעה.

על פי עובדות כתב האישום המערער שכנגד נהג ברכב פרטי שלידו אשתו המנוחה ובמושב האחורי בנו.

המערער שכנגד סטה עם רכבו לימין והתנגש ברכב משא שעמד על השול הימני.
כתוצאה מהתאונה נהרגה אשתו של הנאשם ובנו נפגע באופן קשה. הנאשם והנהג השני נפגעו קל.

בית משפט קמא גזר על המערער שכנגד את העונשים הבאים:

  1.      פסילה בפועל של שלוש שנים מלהחזיק או לקבל רשיון נהיגה, בניכוי 90 ימי פסילה מינהלית.
  2.      קנס של 2,500 ₪ או 25 ימי מאסר תמורתו.
  3.      מאסר על תנאי של 6 חודשים למשך שלוש שנים בגין עבירת גרם מוות ברשלנות או נהיגה בזמן פסילה.
  4.      פסילה על תנאי מלהחזיק או לקבל רשיון נהיגה במשך 8 חודשים וזאת

     למשך 3 שנים.

המדינה מערערת על קולת העונש שהושת על המערער ולמעשה תקופת הפסילה הקצרה של שלוש שנים שנגזרה על המערער שכנגד, שהינה התקופה המינימלית הקבועה בחוק.

המערער שכנגד מצידו מבקש לסייג את תקופת הפסילה כך שלא תחול על נהיגת רכב ציבורי לצורכי הצבא ובשעות העבודה ובטיעון בפנינו הדגיש כי כוונתו לכך שיותר למערער שכנגד לנסוע ברכב צבאי בתוך הבסיס בו הוא משרת.

ב"כ המערערת מציינת כי בית משפט קמא הקל עם המערער שכנגד במידה החורגת ממדיניות הענישה הראויה. לטעמה נוכח העובדה שעל פי הסדר הטיעון הוסכם שלא יוטל על המערער שכנגד עונש מאסר בפועל מאחר ואשתו היא שנהרגה בתאונה היה על בית משפט קמא לאזן את הענישה על ידי הטלת עונש פסילה לתקופה משמעותית כפי שנהוג במקרים כגון דא.

לגבי הערעור שכנגד טוענת ב"כ המערערת באם יסוייג עונש הפסילה כבקשת המערער שכנגד ירוקן הדבר מתוכן את קביעת בית משפט קמא בדבר עונש הפסילה.

ב"כ המערער שכנגד טוען כי גזר דינו של בית משפט קמא ראוי ומאוזן הוא. בית משפט קמא לקח בחשבון את כל השיקולים הראויים ובכלל זה כמובן את העובדה העיקרית שהמערער שכנגד איבד בתאונה את אשתו עקב רשלנותו שלו. מעבר לכך המערער נשאר מטופל בילד קטן אשר הינו נכה מלידה ועול הפרנסה והטיפול נופל על שכמו של המערער שכנגד. מעבר לכך שהוא אף מטפל באביה של אשתו המנוחה.

ב"כ המערער שכנגד מציין את אותם עדי אופי שהופיעו בפני בית משפט קמא וציינו את הצטיינותו של המערער במסגרת עבודתו בצבא ואת העובדה שהוא מסור לעבודתו ובמסגרתה מבצע נסיעות רבות וחשובות ועבודתו תורמת לבטחון המדינה.

בית משפט קמא אף שקל את היקף הרשלנות של המערער שכנגד הוא ציין זאת בגזר דינו.

כל אותם שיקולים שנימנו לעיל עמדו נוכח עיניו של בית משפט קמא כאשר גזר את דינו של המערער שכנגד ולטעמו זהו המקרה המובהק שבו יש לגזור את עונש הפסילה המינימלי הקבוע בחוק.

קראנו את גזר דינו של בית משפט קמא וכן את הטיעונים לעונש שנשמעו בפניו ובכלל זה את עדותם של עדי האופי.

אכן ככלל בתי המשפט יחמירו עם אלו אשר ברשלנותם קוטלים את חייהם של אחרים, ובתי המשפט בגזרי דין רבים שניתנו אשר אושרו על ידי בית המשפט העליון גזרו עונשי פסילה לשנים ארוכות במקרה של הרשעה בעבירות של גרם מוות ברשלנות ומבחינה זו ראוי היה להטיל על המערער שכנגד עונש פסילה ארוך יותר מזה שנגזר עליו.

יחד עם זאת, הצדדים בהסדר הטיעון השאירו את תקופת הפסילה לשיקול דעתו של בית משפט קמא.

השופט קמא מתייחס בגזר דינו לכל השיקולים שהנחו אותו בקביעת משך תקופת הפסילה. בסופו של יום לא מצאנו כל פסול באותם שיקולים עד כדי התערבות ערכאת הערעור.

עדי האופי שהעידו בפני בית משפט קמא סיפרו על הצטיינותו של המערער שכנגד בתפקידו הצבאי במסגרת הכנת מחסני החירום לפני המלחמה האחרונה ועל כך שהמערער שכנגד מתייחס לעבודתו כשליחות ומקדיש לה שעות רבות מעבר לשעות הנדרשות.

בית משפט קמא כאמור התייחס למידת הרשלנות של המערער שכנגד בתאונה, ומציין כי אין הוא מסכים עם ב"כ התביעה כי רשלנותו של הנאשם נופלת במדרג גבוה של מדרג הרשלנות, אלא מדרג אותה השופט קמא כנמצאת בין הרמה הנמוכה לרמת הבינונית.

בית משפט קמא היה ער לצורך בענישה מרתיעה נוכח התוצאה הטרגית, אולם לקח בחשבון את העובדה שהמערער שכנגד נותר אלמן אשר עליו לטפל בבנו היחיד אשר זקוק לטיפולים רפואיים והוא היחידי שיכול לעשות זאת. בנוסף לכך, המערער מטופל בחמו.

מכלול שיקולים אלו הנחו את בית משפט קמא לקצוב את תקופת הפסילה למשך שלוש שנים וכפי שציינו לעיל בסופו של יום סבורים אנו כי אין להתערב בשיקול זה הגם שאמרנו כי הכלל הוא שיש להשית עונש פסילה לתקופה ארוכה, ולהדגיש, כי אילולא הנסיבות החריגות והיוצאות דופן שפירטנו לעיל, לא היינו מהססים לקבל את ערעור המדינה.

באשר לערעור שכנגד, אין אנו סבורים כי יש לסייג את עונש הפסילה מאחר בית משפט קמא הקל עם המערער די והותר ואין להקל עימו במידה נוספת, במיוחד נוכח העובדה שעונש הפסילה בדרך כלל נועד הוא להגן על הציבור ואין הציבור הנמצא במקום אחד שונה מהציבור הנמצא במקום אחר.

לפיכך דין שני הערעורים לדחייה.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ערעור תעבורה

  2. אי שמירת רווח

  3. הידרדרות עגלה

  4. מספר שלדה מזויף

  5. כניסה לאי תנועה

  6. סיבוב פרסה מסוכן

  7. זהירות במעבר חציה

  8. דחיית ערעור תעבורה

  9. ענישה בעבירות תעבורה

  10. חובת איתות לפני פניה

  11. פניית פרסה במקום אסור

  12. הצעת חוק משקיפי תנועה

  13. הסעת נוסעים ללא מלווה

  14. עבירות תנועה של עו''ד

  15. נסיעה נגד כיוון התנועה

  16. פגם ברישום דו''ח תנועה

  17. שמירת מרחק בפניית פרסה

  18. תקנה 41 לתקנות התעבורה

  19. מתי מותר לנסוע לאחור ?

  20. תקנה 567 לתקנות התעבורה

  21. סעיף 48 לפקודת התעבורה

  22. סעיף 56 לפקודת התעבורה

  23. אי האטה לפני מעבר חצייה

  24. הארכת מועד בתיקי תעבורה

  25. זיכוי לאחר ערעור תעבורה

  26. תקנה 169 לתקנות התעבורה

  27. תקנה 21 ג לתקנות התעבורה

  28. כניסה לכיכר - עבירת תנועה

  29. ערעור תעבורה ללא עורך דין

  30. תקנה 169ו' לתקנות התעבורה

  31. פניה שמאלה - תקנות התעבורה

  32. בדיקה שנתית של ממיר קטליטי

  33. האטה לפני פקק - שמירת מרחק

  34. אזהרה לא לעבור עבירות תנועה

  35. אי ידיעה על מועד דיון תעבורה

  36. ביצוע פניית פרסה שלא בזהירות

  37. הארכת מועד הגשת ערעור תעבורה

  38. עונש לא מרתיע בעבירות תעבורה

  39. דחיית ערעור תעבורה על גזר דין

  40. ערעור על חומרת גזר דין תעבורה

  41. הרשעת עורך דין בעבירות תעבורה

  42. פניה ימינה בכיכר מהנתיב השמאלי

  43. פסיקת הוצאות בגין זיכוי תעבורה

  44. ערעור על הרשעה בבית משפט לתעבורה

  45. הארכת מועד להישפט בעבירות תעבורה

  46. קנס בשל עבירת תעבורה של ברירת משפט

  47. זימון למשפט תעבורה ללא אישור מסירה

  48. ערעור על חומרת העונש בעבירות תעבורה

  49. תקנה 49 לתקנות התעבורה - שמירת מרחק

  50. הארכת מועד להישפט בבית משפט לתעבורה

  51. עבר תעבורתי כשיקול בערעור על גזר דין

  52. אי ייצוג ע''י עורך דין בעבירות תעבורה

  53. הצעת חוק לתיקוני ענישה בעבירות תעבורה

  54. קבלת ערעור המדינה על זיכוי בעבירת תעבורה

  55. הארכת מועד להגשת ערעור על גזר דין תעבורה

  56. פניה שמאלה - סעיף 43 (א) (3) לתקנות התעבורה

  57. ערעור על גזר דין בית משפט לתעבורה תל אביב

  58. צו מס בולים (תשלום אגרות תעבורה בבולים), תש"ם-1980

  59. התאונה התרחשה בתוך מעגל תנועה שהיו בו שני נתיבי נסיעה

  60. קביעת בית המשפט לתעבורה בהכרעת הדין המרשיעה מהווה ראיה

  61. תקנות התעבורה (הגשת צילומים לבית המשפט), התשנ''ז-1997

  62. חוק שיפוט בענייני תעבורה (תשדיר - הוראת שעה), התשס"ט-2009

  63. כתב אישום בעבירות סטייה שלא בבטחה, בניגוד לתקנה 41 לתקנות התעבורה

  64. כתב אישום על קיפוח זכות עוברי דרך - עבירה לפי תקנה 21(ב)(1) לתקנות התעבורה

  65. כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים - שופט תעבורה), התשמ"ז-1986

  66. תקנה 40(א) - לא יסטה נוהג רכב מנתיב נסיעתו אם עלול הדבר לגרום להפרעה או לסיכון

  67. סעיף 44 (א) לתקנות התעבורה - לא יפנה נוהג את רכבו כדי להסתובב ולנסוע בכיוון הנגדי

  68. תקנות התעבורה (סדרי הדין בבקשות לפי סעיף 57 לפקודת התעבורה וערעור על החלטות בהן), תש''ם-1980

  69. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון