גזר דין בעבירת סיכון חיי אדם

להלן גזר דין בנושא גזר דין בעבירת סיכון חיי אדם: גזר דין 1. על פי עובדות כתב האישום המתוקן בהן הודה הנאשם במסגרת הסדר טיעון, נהג הנאשם ביום 14.3.2003, ללא רישיון נהיגה, בכביש 25, לכיוון צומת הנשיא. בשל חשד מוקדם לביצוע עבירה על ידי הנאשם ואדם נוסף שהיה ברכב, המתינה במקום ניידת משטרה, ושוטר הניידת הורה לנאשם לעצור רכבו בשולי הדרך. הנאשם אותת, וירד לשולי הכביש, ומשהתקרב השוטר לעבר הרכב, נמלט מהמקום בנסיעה מהירה לעבר הצומת. הניידת דלקה בעקבות רכבו של הנאשם שהתעלם מהוראות השוטר לעצור את הרכב, שניתנו לו באמצעות מערכת כריזה, הפעלה רצופה של הסירנה, ואורות דרך מהבהבים. הנאשם המשיך במנוסתו, והחל לנסוע בנסיעה "מזגזגת" תוך מעבר מנתיב לנתיב, כשהוא חוצה קו לבן רצוף ומונע מהניידת לעקפו תוך מעבר חד בין הנתיבים, כל אימת שהרכב המשטרתי התקרב לרכבו. הנאשם המשיך בנסיעה פרועה, על כביש רהט, סמוך לבסיס משמר הנגב. למקום הוזעקה תגבורת משטרתית, וניידת נוספת הצטרפה למרדף תוך הפעלת סירנה ואור כחול מהבהב. ניידת זו הגיעה במקביל לרכבו של הנאשם, והשוטר שנהג בה, מישל עמר, הורה לנאשם לעצור בתנועת יד, אולם הנאשם נצמד לניידת והצליח למנוע מהשוטר לעקוף את רכבו. בשלב מסויים, נמצא רכבו של הנאשם בתווך, בין שתי הניידות הדולקות אחריו, ואז ביצע בלימת חירום, והסיט את רכבו בחדות ימינה בנסיעה לעבר שטח קרקעי. לאחר מכן נתפס על ידי השוטרים. הנאשם הורשע, על פי הודאתו בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. 2. עם מעצרו של הנאשם ביום האירוע, נערכו על ידי שוטרים שהשתתפו במרדף, שלושה דוחות תנועה בגין עבירות תעבורה "נגררות" שבוצעו על ידי הנאשם במהלך המרדף, וזאת בשל כך שנהג ברכב ללא פוליסת ביטוח, עבירה שהנאשם נידון בגינה, שלא בפניו, בבית המשפט לתעבורה, ביום 18.6.2003, לקנס בסך של 900 ₪, ולפסילת רישיון נהיגה למשך 5 חודשים. בנוסף הוגשו 2 דוחות בגין נהיגת הרכב ללא רשיון רכב בר תוקף ומעבר צומת באור אדום, המהוות עבירות קנס. רישיון הנהיגה שנשלל כאמור, שהנאשם לא הפקידו בבית המשפט, נלקח מהנאשם על ידי משטרת ישראל רק ביום 17.8.2003, לאחר שרכבו של הנאשם נעצר לביקורת, ומדוח השוטר שהוגש עולה, כי הנאשם שנתבקש למסור רישיונו, השמיע מילות התרסה כנגד השוטר ו"הודיע" לו כי אין בכוונתו לכבד את עונש הפסילה שהוטל עליו. 3. על פי גיליון המרשם הפלילי, עולה כי הנאשם, יליד 1976, הורשע בין השנים 2002- 2005, בעבירות נגד רכוש, עבירות סמים מסוכנים, והסעת שוהה שלא כדין, וריצה עונש של מאסר ממשי. לנאשם 52 הרשעות קודמות בעבירת תעבורה. מתסקיר שירות המבחן הנוגע לנאשם עולה, כי הנאשם נשוי ואב לשלושה ילדים, עבד בעבודות מזדמנות, וכיום הוא עובד כשכיר בבית עסק, ומעבידו מביע שביעות רצון מדרך תפקודו. התרשמות שירות המבחן הינה כי הנאשם נמנע מנטילת אחריות ממשית על מעשיו, ולנוכח עברו הפלילי, ועמדתו המסתייגת מנטילת אחריות, נמנע שירות המבחן מהבעת עמדה לעניין העונש הראוי. 4. בעתירתה לעונש מדגישה התביעה את הסיכון שנשקף מנסיעתו הפרועה של הנאשם, שלא ציית להוראות השוטרים, וסיכן שלומם באופן מוחשי. עם זאת, התביעה הגבילה בקשתה להטלת מאסר ממשי שלא יעלה על תקופה של 30 חודשי מאסר, בנוסף לעונשי קנס ופסילת רישיון נהיגה, וזאת נוכח השיהוי בהגשת כתב האישום נגד הנאשם. בנוסף צויין כי הפיצול שנוצר עקב העמדתו הכפולה לדין של הנאשם בגין אירועי הנסיעה, אינו אמור להשפיע על מידת העונש, שכן הדוחות הוגשו בגין עבירות שונות מאלה שהנאשם הועמד עליהן לדין במסגרת כתב האישום דנן. 5. ב"כ הנאשם מציין כי בעת ביצוע העבירה היה הנאשם כבן 27, ובאותם ימים היה נטול עבר פלילי. משנת 2004 התרחק הנאשם מביצוע עבירות פליליות והוא עושה לפרנסת ביתו ומשפחתו. לגבי דידו, נענש הנאשם פעמיים בגין אותו אירוע, נוכח העונשים שהוטלו עליו בגין דוחות התעבורה, ועובדה זו, וכן השיהוי בהגשת כתב האישום, גורמים לנאשם עינוי דין משמעותי. עוד צויין בעניין זה, כי כתב האישום המקורי שיוחס לנאשם, שתוקן במסגרת הסדר טיעון, היה חמור הרבה יותר בנסיבותיו, וזה הוגש ללא עריכת שימוע כנדרש. הסניגור סבור כי נוכח מחדלים אלה, ודרישתה של התביעה לעונש מאסר מוגבל במשכו בגינם, אין לדון את הנאשם על פי הפסיקה המחמירה שהותוותה בשנים האחרונות, בגין עבירות של סיכון חיי אדם בנהיגת רכב. נוכח האמור, סבורה ההגנה כי ניתן להסתפק במקרה זה בהטלת מאסר בדרך של עבודת שירות. 6. למרבית הצער עוסקת ערכאה זאת בשנים האחרונות, בתופעות מתרבות הולכות, של סיכון חיים הנגרם בנהיגה פרועה ופראית, על ידי נהגים הנמלטים מניידות הדולקות אחריהם, בדרך כלל על רקע ביצוע עבירות קודמות, עיקרן כאלה הנוגעות לשימוש פסול ברכב, בנסיבות משתנות. נראה לעיתים כי עזות המצח המתגלית במהלך מרדפי כבישים פרועים אלה, אינה יודעת גבולות, ועניינו של הנאשם, שניסה "לנער" מעליו את הניידות, תוך סיכונם של שוטרי הניידות שפעלו במסגרת ניסיונם לאכוף הוראותיהם, בדרך של חציית נתיבים מסוכנת, ומעבר באור אדום, כפי שעולה מהדוח הנוסף שהוגש נגדו, נופל בגדר מקרים אלה שיש לענוש בגינם בחומרה. אכן, התביעה הגבילה טיעונה לענישה הנופלת מרמת הענישה שראוי להטיל בגין עבירות אלה העלולות לגרום לאסונות בנפש, ויש להתחשב בזמן הרב שחלף מאז האירוע, ובעינוי הדין שנגרם לנאשם עקב דרך העמדתו לדין, ולאחר שהוטלו עליו עונשים "תעבורתיים" נוכח פיצול ההליכים, ומשכתב האישום לא הוגש אלא בחלוף שנים מאז הגשת הדוחות. 7. ריבוי עבירות התעבורה שצבר הנאשם עד כה, ההתרשמות השלילית של שירות המבחן המבוססת גם על המשך דרכו הפלילית של הנאשם בשנים האחרונות, ולנוכח התנהגותו של הנאשם בעת מפגש נוסף עם שוטרים, לאחר אירועי הנהיגה, בעת הניסיון לאכיפת עונש השלילה, כמתואר, נראה כי הנאשם לא הפיק לקחי התנהגותו, כפי שנטען על ידי ההגנה. נוכח נסיבות העבירה, אין מקום לפטור את הנאשם מעונש מאסר ממשי כפי שעותרת ההגנה, ולקולא ייזקפו לזכות הנאשם הודאתו, ונסיבותיו האישיות והמשפחתיות, המפורטות בתסקיר שירות המבחן, וכן תפקודו הנורמטיבי של הנאשם בעת האחרונה. 8. על הנאשם מוטל עונש של 30 חודשי מאסר, מתוכם 15 חודשים לריצוי בפועל, והיתרה מותנית לשלוש שנים, מתום מאסרו, שלא יעבור עבירה בה הורשע, או עבירה של סיכון חיי אדם. רישיון הנהיגה של הנאשם ייפסל למשך שנתיים מתום מאסרו. זכות ערעור תוך 45 יום לביהמ"ש העליון.משפט פלילימשפט תעבורהסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה