ביצוע פניית פרסה שלא בזהירות

להלן פסק דין בנושא ביצוע פניית פרסה שלא בזהירות:

פסק דין

1.      זה ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בירושלים (כבוד השופט אברהם טננבוים), מיום 8 במאי 2007, לפיו הורשע המשיב בעבירה של ביצוע פניית פרסה, שלא בזהירות, תוך כניסה לצומת. כתוצאה מכך נגרמה תאונת דרכים שבה נפגע נוהג קטנוע (להלן - המתלונן). המתלונן נחבל חבלה של ממש, וניזוקו שני כלי הרכב המעורבים בתאונה.

2.     בית המשפט הרשיע את המערער, אחר שמיעת עדים, בעבירות לפי תקנות 21(ג), 44(א), 21(ב)(2) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 וסעיף 38(2) לפקודת התעבורה. בית המשפט קמא גזר על המשיב 7 חודשי פסילה בפועל של רישיון נהיגה, תוך הפעלה, בחופף, של פסילה קודמת, פסילה על תנאי של 3 חודשים למשך שלוש שנים וקנס - 3,000 ₪.

3.     ערעור זה מכוון להכרעת הדין המרשיעה, ולחלופין מכוון הערעור לגזר הדין "המחמיר" לטענת המערער, בשים לב לתרומה הניכרת של רשלנות המתלונן.

הכרעת הדין
4.     בית המשפט קמא קבע ממצאים עובדתיים, לאחר ששמע את עדות המתלונן, ועדותו של רס"ר דוד שפיר ממשטרת ישראל ואת עדות המערער. הוגשו ראיות אלה: מפת הצומת, דו"ח בוחן משטרת ישראל, הודעת המערער ודו"ח פאראמדיק של מגן דוד אדום, ומכתב שחרור של המתלונן מבית חולים שערי צדק.

וכך קבע בית המשפט קמא בהכרעת הדין:

"אין חולק כי הנאשם נסע ברחוב אגריפס ובצומת אגריפס - שערי צדק ביקש לבצע פניית פרסה. באותה עת נסע ממולו המתלונן על הקטנוע. לטענת המתלונן ראה את הנאשם עומד וממתין עד שרכב (ש) לפני המתלונן ייסע והמתלונן סבר שהנאשם רואה אותו, ולכן המשיך בנסיעה. אלא שהנאשם לא ראה את המתלונן, החל בפרסה ופגע בו".

בית המשפט קמא קבע, כי כשם שהמתלונן ראה את המערער, כך המערער היה צריך לראות את המתלונן. אלא שלפי הממצאים העובדתיים שקבע בית המשפט קמא "הנאשם לא ראה כלל את המתלונן עד למכה". ועוד זאת, כל טענה שיעלה המערער, כך קבע בית המשפט, תהיה בבחינת עדותו של המערער מול עדות ברורה של המתלונן, שעשה על בית המשפט רושם אמין, ולא של מי שרצה לפגוע במערער.
בית המשפט הזהיר את עצמו, כי מדובר "במעין עדות יחידה", אך החליט להרשיע את המערער, על פיה.

דיון
5.     עיון בתרשימים ובדו"ח הבוחן, מעלים אף הם, בבירור, כי מסקנתו של בית המשפט מעוגנת היטב בראיות. כך גם בעדויות הצדדים המעורבים בתאונה.

6.     לפני "ערעור עובדתי", שבו קבעה הערכאה הדיונית "ממצאים המבוססים על ראיות ועל עדויות ששמעה מכלי ראשון", אשר בעקבותיהם אף קבעה ממצאי התרשמות. אכן, מדובר בעדות מול עדות: זו של המתלונן וזו של המערער, ובית משפט קמא העדיף את עדות המתלונן על פני עדות המערער.

אם ניתן לראות את המתלונן שרכב על קטנוע ונסע בעקבות רכב אחר, או לא ניתן לראותו, הרי אלה ממצאים עובדתיים, ובית המשפט קבע בעניין זה מסקנה ברורה, בעקבות טענת הסנגור, שהמערער לא היה יכול לראות את המתלונן, לאמור:
"אינני יכול לקבל זאת, משום שהמתלונן, שעדותו מקובלת עלי, מעיד בפירוש כי ראה את הנאשם עומד ונכנס לצומת בנסיעה רצופה, רק משום שסבר שגם הנאשם רואה אותו".

7.     אכן, גם מי שנוסע ישר בצומת, שבו עומד רכב אחר המתכוון לפנות שמאלה או מתכוון לבצע פניית פרסה, חב חובת זהירות, אך החובה העיקרית מוטלת על נוהג הרכב שמתכוון לפנות שמאלה, ועל אחת כמה וכמה, מי שמתכוון לבצע פניית פרסה.

8.     תקנה 44(א) לתקנות התעבורה התשכ"א-1961 קובעת כהאי לשנא:

"(א) לא יפנה נוהג את רכבו כדי להסתובב ולנסוע בכיוון הנגדי (להלן - פניית פרסה) אלא בנסיבות שאין בהן הפרעה לתנועה או סיכון לעוברי דרך, ולא יפנה כאמור... במקום שרכבו אינו נראה לעיני נוהג רכב אחר מכל צד שהוא".

תקנה זו מטילה על נוהג רכב המתכוון לבצע פניית פרסה "אחריות קפידה", ובאופן ברור ומפורש - שלא לבצע פניית פרסה אם רכבו עלול להפריע או לסכן עוברי דרך, וגם, בין השאר, במקום שרכבו אינו נראה לעיני רכב אחר המתקרב מכל צד שהוא.

הנה כי כן, מסקנתו של בית המשפט קמא, שהמערער היה צריך לראות את המתלונן נוהג הקטנוע, וכי המתלונן ראה את רכב המערער, וגם הוא היה צריך להיראות, היא מסקנה המעוגנת בדין ובראיות.

9.     מי שמבצע פניית פרסה צריך להמתין ולהתאזר בסבלנות רבה, ואם ממתין למעבר כלי רכב הנוסעים מכל כיוון שהוא, בין רכב יחיד ובין כלי רכב- זה אחר זה. רק אם הדרך החוצה או הדרך שממול פנוי, רק אז ניתן לבצע פניית פרסה.

במקרה דנן, נראה כי המערער הסתפק במעבר הרכב הראשון בדרך בחוצה, והוא לא הבחין בקטנוע שנסע בעקבות הרכב הראשון שחצה את הצומת.

10.     גם אם, לכאורה, קיימת תרומת רשלנות בדרך נהיגתו של המתלונן, אין בכך כדי ליצור מצב של "גורם מתערב" כדי ביטול אחריותו של המערער.

11.     לאור האמור, אינני רואה מקום להתערב בהכרעת הדין.

12.     העונש שהטיל בית המשפט קמא, אינו קל. אולם, במקרה דנן, המערער אינו קטלא קניא בעבירות תעבורה. לחובתו, בין השאר, הרשעות בעבירות של מהירות מופרזת, 6 הרשעות של פניות לא נכונות, 4 הרשעות של תמרור "עצור", 4 הרשעות של אי-ציות לרמזור ו-8 הרשעות של עבירות הנוגעות לחגורות בטיחות.

ועוד זאת, בית המשפט הפעיל, אך בחופף, פסילה על תנאי של חודשיים, בגין עבירה של מהירות מופרזת בדרך עירונית, שהושתה על המערער ביום 27.10.2005 בית המשפט לתעבורה בנתניה.

בנסיבות האלה, אין מקום להתערב גם בגזר הדין.

13.      לפיכך, הערעור על שני חלקיו - נדחה.

14.     בית המשפט קמא קבע בגזר הדין, כי הפסילה תחל בתוך 45 ימים מיום גזר הדין, אך עיכב את הביצוע של גזר הדין עד להחלטה בערעור, אם יוגש ערעור.

15.     לפיכך, אני קובע כי הפסילה תחל ביום 10 באוקטובר 2007. אם המערער יפקיד את רישיונו לפני המועד האמור, תחל הפסילה ביום הפקדת הרישיון. הקנס ישולם ב-5 תשלומים כפי שקבע בית המשפט קמא בגזר הדין אלא שבשל עיכוב הביצוע כאמור התשלום הראשון יהיה ב- 10 באוקטובר 2007 ובכל 10 בחודש שלאחריו.






לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ערעור תעבורה

  2. אי שמירת רווח

  3. הידרדרות עגלה

  4. מספר שלדה מזויף

  5. כניסה לאי תנועה

  6. סיבוב פרסה מסוכן

  7. זהירות במעבר חציה

  8. דחיית ערעור תעבורה

  9. ענישה בעבירות תעבורה

  10. חובת איתות לפני פניה

  11. פניית פרסה במקום אסור

  12. הצעת חוק משקיפי תנועה

  13. הסעת נוסעים ללא מלווה

  14. עבירות תנועה של עו''ד

  15. נסיעה נגד כיוון התנועה

  16. פגם ברישום דו''ח תנועה

  17. שמירת מרחק בפניית פרסה

  18. תקנה 41 לתקנות התעבורה

  19. מתי מותר לנסוע לאחור ?

  20. תקנה 567 לתקנות התעבורה

  21. סעיף 48 לפקודת התעבורה

  22. סעיף 56 לפקודת התעבורה

  23. אי האטה לפני מעבר חצייה

  24. הארכת מועד בתיקי תעבורה

  25. זיכוי לאחר ערעור תעבורה

  26. תקנה 169 לתקנות התעבורה

  27. תקנה 21 ג לתקנות התעבורה

  28. כניסה לכיכר - עבירת תנועה

  29. ערעור תעבורה ללא עורך דין

  30. תקנה 169ו' לתקנות התעבורה

  31. פניה שמאלה - תקנות התעבורה

  32. בדיקה שנתית של ממיר קטליטי

  33. האטה לפני פקק - שמירת מרחק

  34. אזהרה לא לעבור עבירות תנועה

  35. אי ידיעה על מועד דיון תעבורה

  36. ביצוע פניית פרסה שלא בזהירות

  37. הארכת מועד הגשת ערעור תעבורה

  38. עונש לא מרתיע בעבירות תעבורה

  39. דחיית ערעור תעבורה על גזר דין

  40. ערעור על חומרת גזר דין תעבורה

  41. הרשעת עורך דין בעבירות תעבורה

  42. פניה ימינה בכיכר מהנתיב השמאלי

  43. פסיקת הוצאות בגין זיכוי תעבורה

  44. ערעור על הרשעה בבית משפט לתעבורה

  45. הארכת מועד להישפט בעבירות תעבורה

  46. קנס בשל עבירת תעבורה של ברירת משפט

  47. זימון למשפט תעבורה ללא אישור מסירה

  48. ערעור על חומרת העונש בעבירות תעבורה

  49. תקנה 49 לתקנות התעבורה - שמירת מרחק

  50. הארכת מועד להישפט בבית משפט לתעבורה

  51. עבר תעבורתי כשיקול בערעור על גזר דין

  52. אי ייצוג ע''י עורך דין בעבירות תעבורה

  53. הצעת חוק לתיקוני ענישה בעבירות תעבורה

  54. קבלת ערעור המדינה על זיכוי בעבירת תעבורה

  55. הארכת מועד להגשת ערעור על גזר דין תעבורה

  56. פניה שמאלה - סעיף 43 (א) (3) לתקנות התעבורה

  57. ערעור על גזר דין בית משפט לתעבורה תל אביב

  58. צו מס בולים (תשלום אגרות תעבורה בבולים), תש"ם-1980

  59. התאונה התרחשה בתוך מעגל תנועה שהיו בו שני נתיבי נסיעה

  60. קביעת בית המשפט לתעבורה בהכרעת הדין המרשיעה מהווה ראיה

  61. תקנות התעבורה (הגשת צילומים לבית המשפט), התשנ''ז-1997

  62. חוק שיפוט בענייני תעבורה (תשדיר - הוראת שעה), התשס"ט-2009

  63. כתב אישום בעבירות סטייה שלא בבטחה, בניגוד לתקנה 41 לתקנות התעבורה

  64. כתב אישום על קיפוח זכות עוברי דרך - עבירה לפי תקנה 21(ב)(1) לתקנות התעבורה

  65. כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים - שופט תעבורה), התשמ"ז-1986

  66. תקנה 40(א) - לא יסטה נוהג רכב מנתיב נסיעתו אם עלול הדבר לגרום להפרעה או לסיכון

  67. סעיף 44 (א) לתקנות התעבורה - לא יפנה נוהג את רכבו כדי להסתובב ולנסוע בכיוון הנגדי

  68. תקנות התעבורה (סדרי הדין בבקשות לפי סעיף 57 לפקודת התעבורה וערעור על החלטות בהן), תש''ם-1980

  69. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון