ביטול פסילה מנהלית

להלן החלטה בנושא ביטול פסילה מנהלית: החלטה 1. זה ערר על החלטת בית משפט לתעבורה בנצרת (כב' השופט ס. דבור), מיום 13/12/2004 בתיק ב.ש. 1650/04 בה החליט כב' השופט דבור לבטל את הפסילה המינהלית שהוטלה על המשיב וכן להורות על המשך עיכוב ביצוע עד למתן החלטה אחרת. 2. אלה בתמצית העובדות: א. ביום 9/12/2004 סמוך לשעה 19:38, נהג המשיב ברכב פרטי מסוג רנו מ.ר. 29-984-54 בכביש 77 בצומת הושעיה לכיוון צומת המוביל (להלן - הכביש). ב. המשיב ביצע עבירה של אי ציות לתמרור ב-37 (עצור), בכך שלא נתן זכות קדימה לניידת משטרתית שהתקרבה לצומת, מכיוון אחר. ג. העבירה בוצעה לנגד עיניו של השוטר שנהג בניידת סמויה והיה בתפקיד. השוטר עצר את המשיב רשם לו דו"ח הזמנה לדין וזימן אותו לדיון בפני קצין משטרה, בעניין פסילת רשיונו. ד. רשיונו של המשיב נפסל על ידי קצין המשטרה, רפ"ק ירון טיילר. בעקבות הפסילה הגיש המשיב בקשה לבטול הפסילה בבית המשפט לתעבורה בנצרת, שנעתר לבקשה. 3. נימוקי הערר בתמצית: א. טעה בית משפט קמא שקבע כי אין ראיות לכאורה מספיקות רק בשל העובדה כי העבירה בוצעה לנגד עיניו של השוטר שרשם את הדו"ח. ב. טעה בית משפט קמא כשהגדיר את השוטר "כעד מעורב" שכן השוטר מילא את תפקידו. ג. טעה בית משפט קמא כשקבע שאין ביסוס לטענה כי אילמלא בלם הרכב המשטרתי היתה מתרחשת תאונה. ד. המבחן לפיו נבדקות הראיות לכאורה, בשלב זה, היא על קיום יסוד כי יוגש כתב אישום ולא לפי מבחן של מעל ספק סביר שמקומו בתיק העיקרי. ה. עריכת דו"ח ע"י שוטר הוא תפקיד טכני בלבד ואין בה כדי לפגום בעוצמת הראיות לכאורה, הנדרשות לצורך דיון בפסילה מינהלית. ו. החלטת קצין המשטרה היא החלטה של רשות מינהלית וכל זמן שהיא עומדת במבחנים של רשות מינהלית, אין סיבה לפסלות ההחלטה. ז. נהגים דוגמת המשיב מהווים גורם בסיסי בהיקף ההולך וגדל של תאונות הדרכים. ח. טעה בית משפט קמא שלא יחס את המשקל הראוי לאינטרס הציבורי ולשלום הציבור. ט. החלטת בית משפט קמא מרחיקת לכת ומכבידה מאוד על מערכות אכיפת החוק ושוללת מהמשטרה סמכויות שהוענקו לה על ידי המחוקק. 4. המשיב התנגד לבקשה. 5. לאחר שמיעת הבקשה ועיון בחומר החקירה שהוגש, נראה לי כי יש מקום להעתר לבקשה ואלה נימוקי: א. סעיף 47(ב) לפקודת התעבורה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן - הפקודה) קובע כדלקמן: "היה לשוטר יסוד סביר להניח כי נהג עבר לעיניו עבירה מן העבירות המפורטות בתוספת הרביעית, או כי בשל עבירה שעבר הנהג ארעה תאונת דרכים שבה נהרג אדם או נחבל, או ניזוק רכוש, רשאי השוטר לדרוש מהנהג להילוות אליו אל קצין משטרה, או ליטול ממנו את רשיון הנהיגה שלו". בסעיף קטן (ה) לפקודה נקבע כי אם היה לקצין משטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום נגד הנהג שביצע את העבירה הוא רשאי לפסול את הנהג מלהחזיק ברשיון הנהיגה למשך 30 עד 90 יום, בהתאם לעבירה המיוחסת לו. ב. השימוש בסמכות הפסילה המינהלית מותנה בקיומן של ראיות לכאורה ויסוד להניח כי הנהג יועמד לדין בגין העבירה שביצע. בפני בית משפט קמא הציגו הצדדים גרסאות שונות בנוגע להשתלשלות הארועים. בעניננו, די בקביעת בית משפט קמא שקיימת לכאורה תשתית ראייתית לבצוע העבירה וכי למשיב יש מגוון הרשעות. ג. שיקול הדעת הנתון לקצין משטרה לעניין הפעלת סמכות הפסילה בנויה משני רבדים: האחד - רובד ראייתי שעניינו בשאלה, האם קיימות ראיות לכאורה המבססות את אשמת הנהג בעבירה המיוחסת לו. בענין זה סומך קצין המשטרה, בדרך כלל, על דברי השוטר שלנגד עיניו נעברה העבירה ושרשם את הדו"ח. השני - עיקרו בשאלה האם קיימת מסוכנות לציבור מהמשך נהיגתו של הנהג. עיקרו של תנאי זה בכך שהוא משתית את הפסילה המינהלית על שיקול של מניעת סכנה לציבור מהמשך נהיגתו של נהג ואין הוא מהווה סממן של ענישה בטרם משפט. לענין זה נודעת חשיבות לנסיבות ביצוע עבירת התעבורה וכן להרשעותיו הקודמות של הנהג בעבירות תעבורה. ד. בסעיף 4 להחלטתו כתב בית משפט קמא: "לאחר שעיינתי בחומר שהוצג לעיוני, נחה דעתי כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית..." ובסעיף 5 כתב: "למבקש מגוון הרשעות קודמות". בנסיבות אלו נראה כי המשיב מסוכן לצבור בנהיגתו ולפיכך לא היה מקום לבטל את הפסילה. ה. כאמור, הסמכות המינהלית מיועדת, להגן על בטחון הציבור. המשיב עבירה של אי ציות לתמרור עצור בכך שלא נתן זכות קדימה לניידת משטרתית שהתקרבה לצומת. למשיב יש 14 הרשעות קודמות כגון: אי ציות לתמרור עצור, עבירות מהירות (5 מקרים), נהיגה ללא אורות דולקים (2 מקרים), נהיגה קדימה שלא בכוון החץ, אי החזקת הגה - שימוש בפלאפון (3 מקרים) ונהיגה ברכב מנועי בדרך בו מוצב תמרור המגביל מהירות. לא למותר לציין כי רק בשנת 2004 ביצע המשיב 4 עבירות תעבורה שהאחרונה בהן בוצעה ביום 12/10/2004, כחודשיים לפני שעבר את העבירה נשוא בקשה זו. עברו של המשיב יוצר חשש סביר שנהיגתו עלולה לסכן את בטחון הציבור. ו. לא למותר לציין כי במציאות הקשה של ריבוי תאונות דרכים בכבישי הארץ הגורמות למאות הרוגים ולאלפי נפגעים בכל שנה, וקיומו של רף זהירות נמוך המאפיין את תרבות הנהיגה בדרכים, שומה על בית המשפט לשמור על האינטרס הציבורי, על שלום הנוסעים והולכי רגל מפני פגיעה בכבישים. 6. לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את הערר, מבטל את החלטת בית משפט קמא ומצווה על המשיב למסור את רשיון הנהיגה שלו עוד היום למזכירות בית המשפט. מניין ימי הפסילה ימשיך מהמקום שבו הופסק. משפט תעבורהשלילת רישיון נהיגה