אי שמירת רווח

להלן פסק דין בנושא אי שמירת רווח: פסק דין 1. המערער הורשע באי שמירת רווח בין הרכב שבו הוא נהג לבין הרכב שלפניו ובנהיגה באי- זהירות שגרמה לתאונת דרכים שבה נפגע המערער ונזוקו כלי הרכב המעורבים בתאונה - עבירות לפי תקנות 21(ב), 21(ג) ו-49 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961. 2. בית המשפט קמא (כבוד השופט א' טננבוים) הרשיע את המערער, אחר ששמע עדים וקיבל ראיות, ודן את המערער לפסילה בפועל מהחזיק ברשיון נהיגה שלתקופה של 4 חודשים,לפסילה על תנאי של חודשיים למשך שנתיים ולקנס - 100 ₪. 3. הערעור מכוון נגד הכרעת הדין ונגד גזר הדין של בית המשפט קמא. האישום והכרעת הדין 4. לפי כתב האישום, נהג המערער, ביום 11.11.2005, ברכב נוסעים פרטי בדרך בגין בירושלים, מכיוון שכונת רמות לכיוון מלחה, בנתיב האמצעי מבין שלושה נתיבים. כ-200 מטרים לפני מחלף קרית-משה נהג אליהו חכימי (המתלונן) ברכב, תוך שהוא מנסה להשתלב בנתיב השמאלי. לצורך כך הוא אותת במחוון הכיוון והאט את מהירות הנסיעה של הרכב. אולם, הנאשם לא הבחין בפעולותיו של המתלונן ופגע בעוצמה בצד הימני של רכב המתלונן. כתוצאה מכך, נפגע המערער ונגרמו לו כאבים בצווארו ובגבו, ונגרמו נזקים לשני כלי הרכב. בשל אלה, יוחסו למערער העבירות שפורטו בכתב האישום. הכרעת הדין 5. העידו המתלונן ועד נוסף, עמי סקס, שהיה בעת התאונה שוטר מג"ב, וכן העיד רס"ר עדן כהן, שחקר את המערער וצירף להודעת המערער (ת/3), תרשים שערך המערער, שמתאר את התרחשות התאונה לפי גרסת המערער. מטעם ההגנה העיד המערער בלבד. לבית המשט קמא הוגשו תרשימים נוספים, תמונות המשקפות את מקום האירוע, הודעות העד ונוהגי הרכב ותעודה רפואית. 6. בית המשפט מפרט בהכרעת הדין את גרסת המערער ואת גרסת המתלונן, השונות זו מזו, ולאחר בחינתן נוכח עדותו של העד עמי סקס, מייחס בית המשפט קמא אמון לעדות העד והמתלונן ומעדיף את גרסת המתלונן על פני גרסת המערער. בית המשפט קובע כממצא עובדתי ברור, כי המערער "לא שמר מרחק ולא הספיק לבלום" ומכאן נובעת אחריותו של המערער לתאונה ולתוצאותיה. בית המשפט אינו פוסל אפשרות שהתיאור של כל אחת מן הגרסאות: זו שבפי המתלונן וזו שבפי המערער לעניין התרחשות התאונה, עשויה להיות נכונה. בית המשפט קובע, כי מן הפן העובדתי, התאונה לא נחקרה, ולא נעשו תרשימים ודו"ח -בוחן. אולם, לא בכל מקרה, כך קובע בית המשפט, דרושה "עין בוחנת" של מומחה ומומחיות, כדי לקבוע את הסיבה והגורם לתאונה. לעיתים, ניתן להתבסס על ממצאי מהימנות ואמינות שיקבע בית המשפט, כדי להסיק מסקנות, ולהעדיף גרסה אחת על פני יריבתה. במקרה דנן קבע בית המשפט קמא ממצאים עובדתיים והסיק מסקנות עלפי ראיות חיצוניות וממצאי מהימנות ואמינות של עדי התביעה. 7. בית המשפט קמא האמין לגרסת המתלונן, שנתמכה בעדות העד שהעיד באופן ברור וחד-משמעי כי רכב המתלונן היה בנתיב האמצעי, ולא כגרסת המערער. 8. בית המשפט אף התייחס בפירוט לטענות הסניגור בעניין אי-התאמות ופרכות בעדויות המתלונן והעד סקס, ודחה אותן אחת לאחת. 9. מסקנתו של בית המשפט, לאחר שקבע ממצאים עובדתיים, לרבות ממצאי התרשמות ומהימנות מן העדים שהעידו, ולרבות עדויות המתלונן והמערער, המצטרפות זו לזו מסקנת בית המשפט היא, שהתאונה נגרמה עקב אי-שמירת מרחק. משום כך הרשיע בית המשפט קמא את המערער בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום. דיון 10. ערעור זה מכוון נגד קביעות מהימנות מובהקות. בית המשפט קבע ממצאים ברורים ונחרצים על בסיס אמון בעדויות המתלונן ועד התביעה סקס, ודחה את גרסת המערער. 11. התערבות בממצאי מהימנות ובממצאים עובדתיים שנקבעו על בסיסם, אפשרית, בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות התערבות, או כאשר הקביעות העובדתיות שנתקבלו על ידי הערכאה הדיונית, אינן מתקבלות על הדעת (ע"פ 3071/01 פלונית נגד מדינת ישראל, פסקה 14 לפסק הדין). הלכה היא שאין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בקביעות עובדתיות של הערכאה הדיונית, אם אין "סטיות כה חריגות בהערכת הראיות וקביעת העובדות". ערכאת הערעור גם לא תתערב, כאמור, בממצאי מהימנות של העדים. קביעות אלה מושפעות במידה רבה מהתרשמותו הישירה של השופט מן העדים שראה ושמע. זה המרכיב החשוב ביותר לקביעת ממצאי התרשמות מהעדים, ומרכיב זה חסר לערכאת הערעור (ראו ע"פ 185/88 משה יהלום נ' מדינת ישראל ואח' (פ"ד מג(1) 541, 546). 12. בחינת עדויות העדים בפרוטוקול בית המשפט קמא ובהכרעת הדין, מעלה, בבירור, שאין בממצאים ובמסקנות שקבע בית המשפט קמא, לרבות ממצאי המהימנות, כל חריגה או סטייה או אי-הגיון שמחייבים התערבות בהכרעת הדין. 13. ועוד זאת, מקובלת עלי עמדת בית המשפט קמא, כי אין להיזקק בכל מקרה של תאונה לחוות דעת מומחה, או תרשים של בוחן-תנועה. דבר זה הוא רצוי ונבון לעשותו, אך ניתן להסתפק, בהעדר ראיות כאלה, בעדויות העדים שראו את התאונה בהתרחשותה ויכולים לתארה, כולה או חלקה - במקרים כאלה כאשר עולות גרסאות שונות, רשאי בית המשפט לקבוע על פי ממצאי מהימנות ואמינות ממצאים עובדתיים ולהסיק מהם את המסקנות המשפטיות המתחייבות. 14. לפיכך, דין הערעור על הכרעת הדין- להידחות. 15. בית המשפט קמא דן את הנאשם לפסילה בפועל של 4 חודשים ולקנס בסכום של 100 ₪ שהוא "סמלי" בנסיבות העניין. בית המשפט שקל את השיקולים הנכונים, לרבות "עבר תעבורתי נקי, יחסית". אינני רואה כל הצדקה להתערבות בעונש. 16. הערעור על שני חלקיו - נדחה. משפט תעבורהתאונת דרכיםשמירת מרחק