אי הפקדת רשיון במזכירות בית המשפט

המערער לא הפקיד כאמור, את רשיונו במזכירות ביהמ"ש לתעבורה ת"א במועד מתן גזר הדין. להלן פסק דין בנושא אי הפקדת רשיון במזכירות בית המשפט: פסק - דין 1. בפניי ערעור על החלטתו של בימ"ש לתעבורה תל-אביב בתיק ת"ד 451487/96 מתאריך 24.6.08, לפיו נדחתה בקשת המערער כי מניין תקופת פסילת רשיון הנהיגה שהושתה עליו במסגרת התיק הנ"ל - שנה ושלושה חודשים - יחל ביום שניתן גזר הדין - 3.3.96, וזאת על אף שרשיון המערער לא הופקד בבימ"ש לתעבורה ת"א אלא בתאריך 1.6.08, כמפורט בנספח "ב" להודעת הערעור. 2. לטענת המערער, הוא לא הפקיד את רשיונו במזכירות בימ"ש לתעבורה ת"א בתאריך 3.3.96, וזאת מאחר ורשיונו הופקד כבר בתאריך 6.4.94 בבימ"ש לתעבורה באר שבע במסגרת תיקים מס' 03407108608 ו- 03407108616, כמפורט בנספח "א" להודעת הערעור. 3. עוד לטענת המערער, מאחר ורשיון הנהיגה הופקד כאמור, בתאריך 6.4.94, הוא לא החזיק מאז ברשיון נהיגה, וכן לא עשה כל שימוש ברכב במהלך תקופת פסילתו (ראו: סע' 4 לתצהירו מתאריך 28.5.08, נספח "ד" להודעת הערעור). 4. לתימוכין בבקשתו הציג המערער החלטות של בימ"ש לתעבורה בבאר שבע ובימ"ש לתעבורה באשקלון בתיק ת' 726710/90, שם התקבלה עתירתו, ונקבע כי חישוב תקופת הפסילה יהא מיום הפקדת הרשיון בבית משפט לתעבורה באר שבע בתיק ת' 711184/96. ב"כ המערער עותר איפוא לביהמ"ש, לראות בתקופת הפסילה שהוטלה בתיק דנן כאילו רוצתה, ולהחזיר הרשיון למרשו, או לחילופין, להחזיר התיק לבימ"ש קמא על מנת לאפשר למערער להוכיח כי אכן הפקיד רשיונו בשנת 1994 בבימ"ש לתעבורה באר שבע. 5. ב"כ המשיבה מתנגד לבקשה באשר לדבריו, עתירת המערער מנוגדת לקבוע בדין, ואם הפקיד המערער רשיונו בהליך קודם, היה עליו להגיש תצהיר לבימ"ש לתעבורה ת"א כתחליף להפקדת רשיון. 6. עוד לטענת ב"כ המשיבה, טענת המערער כי לא עשה שימוש ברכב מאז שנפסל - אינה נכונה, שכן מאז שנת 1994 ביצע המערער סדרת עבירות נהיגה. 7. באשר להחלטות בימ"ש לתעבורה באר שבע ואשקלון - טוען ב"כ המשיבה, כי הוא אינו יודע את הנסיבות העובדתיות שם, ואם אכן הסכימה התביעה, אם לאו, לבקשות המערער. בענייננו, הוא מתנגד לבקשה, ומכל מקום החלטות בימ"ש לתעבורה אינן מחייבות מותב זה. 8. עוד הלין ב"כ המשיבה על פניית המערער לביהמ"ש כעשר שנים לאחר שהיה עליו להפקיד את רשיונו בביהמ"ש, ולטענתו, התנהלותו הרשלנית של המערער אינה מצדיקה כי בימ"ש יבוא לקראתו בניגוד לדין הקיים. דיון 9. פקודת התעבורה ותקנותיה מכילות הסדר שיש בו רצף משפטי, לוגי וכרונולוגי לעניין כניסתה לתוקף של פסילת רשיון נהיגה, והפעולות המתחייבות מן הפסילה. סע' 42 לפקודת התעבורה (נוסח חדש) התשכ"א-1961 (להלן: "פקודת התעבורה") עוסק בפסילה וחישוב תקופתה, ולהלן נוסחו המלא של הסעיף: "א. פסילה שהטיל בימ"ש מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה, לפי פקודה זו תחל ביום מתן גזר הדין, אם לא הורה בימ"ש אחרת. ב. ... ג. בחישוב הפסילה לא יבואו במנין: (1) התקופה שחלפה עד מסירת הרשיון לרשות שנקבעה לכך בתקנות ובדרך שנקבעה. (2) תקופה שבה נשא בעל הרשיון עונש מאסר על העבירה שבגללה נפסל כאמור". 10. תקנה 556 לתקנות התעבורה התשכ"א-1961 (להלן: "תקנות התעבורה") משלימה את סע' 42 לפקודת התעבורה, בקובעה: "ימציא בעל הרשיון את רשיון הנהיגה שלו לאותו בימ"ש שהורה על פסילתו מיד לאחר שהודע לו על הפסילה". ותקנה 557 לתקנות התעבורה קובעת הסדר מסירה בפועל של רשיון נהיגה, גם אם תוקפו כבר פקע לפני מתן גזר הדין. 11. הרציונל שבהפקדת הרשיון מצא ביטויו בדבריה של כב' השופטת פרוקצ'יה בבש"פ 2199/03 רונן מאיר נ' מ"י, פ"ד נ"ז(3) 467, כלשונה: "חובת ההפקדה של רשיון שנפסל ממחישה לבעל הרשיון את עובדת כניסתה לתוקף של הפסילה ואת משמעותה המלאה והמוחשית של פסילה זו. שוב אין בידו תעודת רשיון, ואין ברשותו מסמך המתיר לו לנהוג. להיעדר תעודת הרשיון ברשות הנאשם ישנה משמעות חינוכית ופסיכולוגית העשויה לתרום להפנמת איסור הנהיגה עד לריצוי מלוא תקופת הפסילה". 12. מתקין התקנות אף קבע הסדר חלופי למי שרשיון הנהיגה אינו בידו מחמת שאבד, ועל כן אינו יכול להפקידו, ושומא עליו להגיש תצהיר למזכיר ביהמ"ש שהרשיע אותו או לקצין משטרה או לרשות הרישוי, הכל לפי הענין, ומירוץ תקופת הפסילה יתחיל "מיום שהומצאה ההצהרה לרשות שהטילה אותה". 13. ברע"פ 4446/04 ניסים ביטון נ' מ"י (לא פורסם) נקבע כי: "... סעיף 42(ג) לפקודה קבע עקרון אחריו אין מהרהרים, ולפיו, התקופה שחלפה מיום גזר הדין ועד למסירת הרשיון לרשות המוסמכת, לא תבוא במנין תקופת הפסילה". (ראו גם רע"פ 6696/07 אנה קנטר נ' מ"י (לא פורסם), שם קבע כב' השופט א.א. לוי: "... לעניין מנין התקופה נקבע, כי לאור הסייג הקבוע בסעיף 42(ג)(1) לפקודת התעבורה בצרוף עם תקנה 557 לתקנות התעבורה התשכ"א-1961, התקופה שחלפה מיום גזר הדין ועד למסירת הרשיון לרשות המוסמכת, ואף אם הרשיון אינו בר-תוקף - לא תבוא במנין תקופת הפסילה". 14. ברע"פ 9237/99 מאיר נ' מ"י, פ"ד נ"ד(1) 492 קבעה כב' השופטת שטרסברג-כהן: "יש להבחין בין עצם הפסילה ע"י ביהמ"ש שנכנסת לתוקפה מיד, לבין אי הבאת תקופה כזו או אחרת בחישוב תקופת הפסילה... הפסילה נכנסת לתוקף מיד, ואילו חישוב תקופתה מתחיל מיום ההמצאה... מי שלא המציא את הרשיון נוהג במהלך כל התקופה מאז גזר הדין בהיותו בפסילה ורק משימציא את הרשיון יחל מירוץ תקופת הפסילה שנקבעה ע"י ביהמ"ש". (הדגשות שלי - י.א.). 15. בב"ש (ת"א) 93492/06 סאמי (בן עבד) חמאד נ' מ"י (לא פורסם - ניתן בתאריך 26.10.06), דן ביהמ"ש המחוזי בת"א בעניינו של העורר שרשיונו הופקד בבימ"ש בירושלים, ועל כן לדבריו, לא יכול היה להפקיד את רשיונו בביהמ"ש לתעבורה ת"א, ולא מסר תצהיר למזכיר ביהמ"ש לתעבורה ת"א, כנדרש עפ"י תקנה 557 לתקנות התעבורה. כב' השופט י. ורדי דחה את הערר בציינו: "לטעמי, במקרים של פסילת רשיון נהיגה, יש לדקדק ולהקפיד קלה כבחמורה על קיומן של תקנות התעבורה, כפי שהדבר בא לידי ביטוי גם בפסיקת ביהמ"ש העליון. (רע"פ 4446/04 - פס"ד ביטון; ובש"פ 2199/03 - פס"ד מאירי)". 16. בעפ"ת 08-01-132 כליף נ' מ"י (לא פורסם) הפקיד המערער את רשיון הנהיגה שלו בביהמ"ש לתעבורה פתח תקוה, בעקבות גזר דין בו נפסל רשיונו לשנה. בתיק אחר ברמלה הושת עליו עונש פסילה למשך שנתיים. המערער שנשלח גם למאסר, טען שלא היה יכול להכין תצהיר לפיו רשיונו כבר מופקד בבימ"ש אחר, וזאת מכיון שנשלח במישרין לבית הסוהר, וביקש שהפסילה תיחשב מיום הפקדת הרשיון. ביהמ"ש אשר ניתח את תקנה 556 ו- 557(ג) קבע, כי התקופה שחלפה מיום גזר הדין ועד למסירת הרשיון לא תבוא במנין תקופת הפסילה, ומאחר ולא נפל פגם בהחלטת בימ"ש קמא, דחה את הערעור. ראו בעפ"א (חיפה) 177/08 אסמעיל בכר נ' מ"י (לא פורסם); 17. בב"ש (נצרת) 950/08 אריק אוחיון נ' מ"י (לא פורסם), טען המערער כי לא הפקיד רשיונו בהתאם לגזר דין שהוטל עליו, כיון שרשיונו היה מופקד כבר במזכירות בימ"ש לתעבורה נצרת עקב פסילה קודמת, והוא לא יכול היה להפקידו מחדש. ביהמ"ש הפנה לב"ש (מחוזי ת"א) 93492/06 חמאד נ' מ"י, שם נקבע: "... אין להסתפק בהפקדת הרשיון פעם אחת בפסילה הראשונה, ויש להפקידו בכל פעם שיורשע מחדש, ובמקרה שהרשיון כבר הופקד, יש ליתן תצהיר בכל פעם שיורשע מחדש, בהתאם לתקנה 557 לתקנות התעבורה". 18. בעניננו, המערער לא הפקיד כאמור, את רשיונו במזכירות ביהמ"ש לתעבורה ת"א במועד מתן גזר הדין - 3.3.96, ויתרה מזאת, הוא ביצע לאחר מועד זה עבירות תעבורה נוספות: נהיגה בזמן פסילה (בתאריך 10.3.96), ונהיגה ברכב עליו נאסר השימוש כשרשיון הרכב פקע יותר מ- 6 חודשים קודם לכן - עבירה מתאריך 3.2.00. 19. לאור כל המקובץ לעיל, אני דוחה את הערעור. פטרתי את הצדדים מהתייצבות, והמזכירות תעביר להם עותק מפסק הדין.משפט תעבורההפקדת רישיון