אי הפעלת מונה במונית

להלן פסק דין בנושא אי הפעלת מונה במונית: פסק דין 1. המדינה מערערת על קולת העונש שהושת על המשיבים בגין עבירה של אי -הפעלת מונה במונית, בניגוד לסעיף 4 לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים. (הסעה באוטובוסים ובמוניות) התשל"ד - 1974 (להלן - צו הפיקוח) ותקנה לתקנות התעבורה, השתכ"א - 1961, וסעיף 39ב' לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח - 1957 (להלן - העבירה). 2. המשיבים הורשעו על פי הודאתם בעבירה, ובית המשפט קמא דן אותם לקנס 750 ש"ח, וחייבם לחתום על התחייבות בסכום של - 1,200 ש"ח להימנע במשך שנתיים מעבירה שבה הורשעו. המערערת ביקשה להטיל קנס של 2,500 ₪ . 3. אין ספק, כי העונש קל מדי וחורג משיעורי הקנסות המוטלים בבתי המשפט לתעבורה על העבירה. אולם, בית המשפט קמא האזין ברוב קשב לטענת המשיב, לפיה הוא מפעיל את המונית ב"תחנה מסודרת", שמנהליה "הכתיבו" למפעילי המוניות שבמסגרתה "תעריף" קבוע של כ-13 ₪, לכל נסיעה בעיר בית שמש. עוד טען המשיב, כי בתום הנסיעה הוא מדפיס חשבונית, באמצעות המונה, ובה מודפס הסכום האמור כמחיר הנסיעה. בית המשפט קמא (כבוד השופט ריבלין) קבע בגזר הדין בשני התיקים- כדלהלן: ”מדובר בעבירה של אי - הפעלת מונה. עבירה שכיחה. מאידך, שמעתי בתיקים רבים את הטענה לפיה מפורסם מחיר קבוע ומידיעתי האישית באזור מבשרת מפורסמים תעריפי הנסיעה במנויות ובעיתונות. על פי מיטב ידיעתי לא נעשו דבר כנגד החברות עצמן והאכיפה נעשית מעת לעת כלפי הנהגים. בנסיבות אלה לא מצאתי להטיל את הקנס שדורשת המאשימה, ונראה לי שיש להסתפק בקנס מופחת ובהתחייבות". 4. בעניינו של קדמי, הוסיף בית המשפט קמא: "יש להדגיש כי מדובר במקרה שלישי היום כאשר נהג מובא לדין וגובה 13.10 ש"ח בלא להפעיל מונה - משמע אין ספק כי מדובר במדיניות של התחנה". דיון 5. תקנה 510 לתקנות התעבורה, התשכ"א - 1961, קובעת הסדרים להפעלת מונה במונית, ומחייבת כל אדם שלא להסיע נוסע במונית בנסיעה מיוחדת שלא על פי מונה, לאמור: "(א) לא יסיע אדם נוסע במונית בנסיעה מיוחדת אלא אם כן מופעל המונה בהתאם להוראות התוספת הרביעית..." צו הפיקוח קובע הוראות דומות לעניין זה. ניתן שלא להפעיל מונה בנסיעה מיוחדת במקומות מסוימים, שפורטו בתוספת לצו פיקוח, שעניינו מחירי נסיעה במוניות,על פי דרישת הנוסע. אולם, גם במקרה זה, יש להפעיל את המונה כדי להפיק ממנו את מחיר אותה נסיעה מהמחירון וחשבונית לנוסע, ובלבד שמחיר הנסיעה לא יעלה המחיר שנקבע במחירון (תקנה 510(ב)(1). קיימת על פי התקנות האמורות אפשרות לבצע נסיעה מיוחדת במונית, שלא לפי מונה, אלא לפי הסכם בכתב בין תאגיד שמטרתו מתן שירותי הסעה בנסיעות מיוחדות במנויות, ובין מזמין ההסעה (תקנה 510(ב)(2)). 6. הנה כי כן, על המסיע, בין שהוא, מפעיל המונית, נהגה, או התאגיד שבאמצעותו מופעלת המונית, להפעיל מונה בכל נסיעה מיוחדת. בשני מקרים ניתן, כאמור, שלא להפעיל מונה בנסיעה מיוחדת: אחד, לפי דרישת הנוסע ועל פי מחירון שנקבע מראש, כתנאים מצטברים. שני, כאשר קיים הסכם בכתב בין מזמין ההסעה לבין תאגיד הסעה במוניות בנסיעות מיוחדות. 7. החובה להפעיל מונה בנסיעה מיוחדת, אם לא התקיימו הסייגים האמורים, מוטלת, אפוא, לא רק על מפעיל המונית ונהגה, אלא גם על התאגיד שבמסגרתו מופעלות המוניות, ובלשון המשיבים - "התחנה". 8. היה מן הראוי במקרים החוזרים ונשנים האלה, שבהם מובאים הנהגים על אי-הפעלת מונה בנסיעות מיוחדות, על פי הוראות מנהל תאגיד - התחנה, להביא גם את התאגיד וגם את מנהליו לדין, לאחר חקירתם ובחינת ההיבטים המשפטיים והראייתיים של העבירה. 9. עם זאת, חובת הפעלת המונה, מוטלת, בראש ובראשונה, על המפעיל - נוהג המונית. הוא זה שחב כלפי הנוסע חובה זו. אכן, קיימת התנגשות אינטרסים כמו התנגשות של חובות - זו כלפי הנוסע וזו כלפי התאגיד - התחנה שבמסגרתו מופעלת המונית. 10. מנגד, עומדת הרשות המוסמכת שעליה להפעיל את סמכויותיה, כלפי התאגיד של התחנה המפעילה, שתביא את הנהגים - מפעילי המוניות, בין מוניות של התאגיד ובין מוניות המופעלות במסגרתו - לידי עבירה, וכופה עליהם "תעריפים" שלא קיבלו את אישור הרשות המוסמכת. על הרשות המוסמכת לפעול כדי לבטל הסדרים בלתי חוקיים שכופים מנהלי התחנות על הנהגים. 11. אין בכך, כדי למעט מחובתם של הנהגים המפעילים, חרף הקושי שיש בכך, שהרי אם הנהגים לא יפעלו לפי מצוות מנהלי התחנות הכופים "תעריפים" ומחירי נסיעה קבועים בנסיעות מיוחדות, שדינם להיקבע תוך הפעלת מונה, הם גוזרים על עצמם ניתוק מהתחנות שבמסגרתן הם פועלים. בעניין זה, דרושה התערבות הרשות המוסמכת. 12. בנסיבות העניין נראה לי להתערב, ברכיב ההתחייבות בלבד, ולקבוע כי סכום ההתחייבות יעמוד על 3,000 ₪ למשך שנתיים. הערעור מתקבל בהקשר לסכום ההתחייבות בלבד. מוניתאי הפעלת מונה