תקיפת פקח שמורות טבע

להלן הכרעת דין בנושא תקיפת פקח שמורות טבע:

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירה של תקיפת עובד ציבור- עבירה לפי סעיף 381ב לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

על פי עובדות כתב האישום מיוחס לנאשם כי בתאריך 12.04.03, תקף את X (להלן: המתלונן) ששימש כפקח בשמורת הטבע בעין גדי, בכך שדחף אותו, ירק עליו, הכה בו באגרוף לסנטר ומשך בשערו.

בישיבת המענה, הכחיש הנאשם את המיוחס לו מכל וכל.
לטענתו, בעת שהיה בטיול משפחות בנחל דוד, התייצב בפניהם המתלונן ואמר להם כי לא יוכלו להיכנס לשמורה עם אוכל. לטענת הנאשם, הוא ובני משפחתו ביקשו את כספם חזרה ויצאו החוצה. בנוסף לטענת הנאשם, הוא זוכר כי המתלונן דחף את אחת מהילדים בפראות.

עד התביעה 1, המתלונן, מסר בעדותו כי קיבל הודעה מולרי שמחוב- ע.ת. 3 (להלן: ולרי) שיש קבוצה שנכנסה עם אוכל וולרי ביקש שיגיע לטפל בנושא.
"ניגשתי אליהם והסברתי להם שלא נכנסים לשמורה עם אוכל... הם הזיזו אותי הצידה והמשיכו להיכנס לשמורה ואני הלכתי בעקבותיהם... והצגתי להם תעודת מנהל שמורה, התעודה נחטפה מידי והם דאגו לקמט אותה."

במענה לשאלה, למי הוא מתייחס כאשר הוא אומר "הם", השיב העד כי מדובר היה בקבוצה של כמה משפחות, כאשר ביניהם היה הנאשם. "אני מזהה אותו בוודאות"

בהמשך עדותו מסר המתלונן כי אמר להם שלא יאלצו אותו להזמין משטרה ואז הותקף.
"עד היום אני זוכר את התקיפה הזו, בפעם הראשונה... הרגשתי מאוים... הנאשם החזיק לי בראש, בשיער , טולטלתי וחטפתי אגרוף בסנטר ויריקה מאוד לא נעימה ובשלב זה הם הלכו אחורה והחלו לצאת החוצה..."

במענה לשאלת ב"כ הנאשם, אם הציג את תעודתו המקומטת לשוטרים, השיב המתלונן כי לא נתבקש לעשות זאת.
המתלונן התבקש במהלך החקירה הנגדית, להדגים כיצד הותקף: "... זה היה מן משיכה בשערות וטלטול ואגרוף ויריקה..."

עד תביעה 2- איתי הרלינג עבד, בעת הרלוונטית לכתב האישום, כפקח בשמורת נחל דוד תחת המתלונן שהיה מנהלו.
הנ"ל מסר בעדותו כי ביום האירוע הגיע אליו ולרי והודיע לו שיש בעיה בכניסה לשמורה. העד ניגש למקום והבחין בויכוח שהתנהל בין המתלונן לאחד האנשים. "... בשלב מסוים הבחור תפס לאבי את הראש ונענע אותו ולחץ עליו, בשלב הזה אני הוצאתי תעודת פקח... לאחר שהסתכלו בתעודה... התחילו לנוע לכיוון היציאה לאחר קללות וצעקות כשבשלב מסוים הנאשם ירק על אבי ואני מזהה אותו שהוא יושב באולם כאן..."

העד הדגים לבית המשפט את אשר, לדבריו, ראה: "העד ניגש לתובע, והניח את ידו על ראשו ותיאר מהלך של דחיפה מכיוון מעלה למטה של הראש וזה היה די חזק."

עד התביעה 3- ולרי שמחוב, עבד אף הוא, בעת הרלוונטית לכתב האישום, כפקח בשמורת הטבע "נחל דוד" תחת המתלונן שהיה מנהלו.
הנ"ל מסר בעדותו כי הבחין שאנשים דוחפים את המתלונן .
במענה לשאלה, מה עשה המתלונן כשדחפו אותו, השיב העד כי המתלונן המשיך לדבר עם האנשים כשהידיים שלו בכיסים.

עד תביעה 4, רס"ר אבו רביעה טאלב- שימש בעת הרלוונטית לכתב האישום כשוטר סיור בתחנת ערד וגבה את אמרת הנאשם.
אמרת הנאשם התקבלה וסומנה ת/1.
במהלך עדותו מסר כי קיבל דיווח מהשמורה והתבקש להגיע לשמורה על מנת לטפל בבעיה שהתעוררה.
"הגעתי למקום, הפקח טען שהנאשם דחף אותו וירק עליו והנאשם סיפר את טענותיו נגד הפקח וחקרתי את שניהם"

דו"ח זכ"ד שערך סנ"צ מנו ברק (הוגש ע"י ב"כ הנאשם- התקבל וסומן נ/1)
הנ"ל מסר כי בתאריך 12.04.03 התקשר אליו המתלונן וביקש שיגיע לשמורה מאחר ולטענתו, תוקפים אותו. הנ"ל יצא עם רכב משטרתי לכיוון השמורה. במהלך הנסיעה, התקשר אליו המתלונן שוב והודיע לו כי הוא בעקבות המתקיף. כאשר הגיע לשמורה, הבחין במתלונן צועד אחרי אדם. "אז הגיע אבי דוד פתח את דלת הרכב והתחיל לצעוק לחשוד אני עוצר אותך, אתה שפן..."

עדות הנאשם :
הנאשם מסר בעדותו כי לאחר שנכנסו, הוא ובני משפחתו לשמורה, הגיע המתלונן, הציג עצמו כשוטר ואמר להם שהם לא יכולים להיכנס לשמורה מאחר וברשותם דברי אוכל. לדברי הנאשם, הם ניסו לשכנע את המתלונן לבדוק את תכולת השקיות ולאחר שלא הסכים, ביקשו את כספם חזרה ויצאו החוצה.
הנאשם הכחיש לחלוטין כי תקף את המתלונן בדרך כלשהי ובאשר ליריקה טען, כי יתכן ותוך כדי דיבור, יצא מעט רוק מפיו אך הוא לא ירק על המתלונן.

עד ההגנה 2, כהן דוד, מסר בעדותו כי המתלונן אמר לאחד הילדים לא להיכנס עם אוכל ולקח לו את הבמבה. העד שאל את המתלונן מה הוא עושה ואמר לו שיבקש יפה. "אמרתי לו שאנחנו לא נכנסים עם אוכל, שהילד יגמור את הבמבה בכניסה ואחר כך ניכנס, אז הוא התעצבן על הילד וחיים (הנאשם) אמר לו למה אתה חוטף את החטיף מהילד ואז חיים הראה לו את הצידנית עם השתייה..."
במענה לדברי ב"כ הנאשם כי לטענת המתלונן, הושפל והוכה ע"י הנאשם, השיב העד: "...לא היה דבר כזה. איך חיים יכול להרביץ לו כשהחזיק צידנית בידיים?"
במענה לחקירה נגדית, מסר העד כי לא ראה מגע פיזי בין הנאשם למתלונן אלא ראה "שהפקח משך לילד את החטיף..."

עדת ההגנה 3, הגב' פנינה עטיה (אשת הנאשם) מסרה בעדותה כי לאחר שנכנסו לשמורה, רץ לכיוונם המתלונן וצעק להם לא להיכנס עם אוכל. "אחד הילדים החזיק מקל של במבוק והוא חטף לו את המקל... הוא נעמד מול בעלי (הנאשם) והבת שלי בצורה מאיימת עם הגוף וחסם אותו... הוא אמר לנו לצאת, ביקשנו את הכסף חזרה ויצאנו."
העדה הוסיפה בעדותה כי המתלונן רדף אחר הנאשם ואילו אחריה רדפו שניים "ולא נתנו לי להזיז את האוטו" בנוסף מסרה כי ילדיה החלו לבכות.
במענה לדברי ב"כ הנאשם, כי המתלונן טען שהנאשם תקף אותו וירק עליו, השיבה העדה: "זה שקר"
במענה לשאלת ב"כ המאשימה , אם ראתה שהמתלונן חטף לאחד הילדים שקית במבה מהיד, השיבה העדה: "המתלונן חטף לו את הבמבה מהיד והפיל אותו"
בנוסף מסרה כי המתלונן דחף אותם החוצה עם הגוף ואמר להם לא להיכנס אך לא תקף אותם עם הידיים."

עד כאן הראיות בתיק.

ב"כ המאשימה בסיכומיו, ביקש להרשיע את הנאשם על סמך עדותו של המתלונן אשר חזר בעקביות על גרסתו ותיאר בפרטי פרטים את אופן תקיפתו על ידי הנאשם. בנוסף, על סמך עדותם של עדי התביעה 2 ו-3 אשר היו עדים לאירוע.
באשר לעדות הנאשם, ב"כ המאשימה טען כי מדובר בעדות רצופת סתירות ואי דיוקים, אשר נסתרה אף על ידי עדויות עדי ההגנה.

מנגד, עתר ב"כ הנאשם להורות על זיכויו של הנאשם וזאת לאור עדותם של הנאשם ועדי ההגנה 1 ו-2, אשר מהם עולה כי המתלונן הוא שנהג באלימות ובחוסר כבוד למטיילים. לטענת ב"כ הנאשם, ראיות ההגנה מקימות ספק סביר באשר לאשמתו של הנאשם ולפיכך יש להורות על זיכויו.

לאחר שבחנתי את עדויות עדי ההגנה והתביעה, הגעתי למסקנה כי עדיפה עלי עדות המתלונן, הנתמכת בעדויות עדי התביעה 2 ו-3, על פני עדות הנאשם ועדי ההגנה, זאת לאור האמון המלא שנתתי בעדויות המתלונן ועדי ההגנה וחוסר אמוני בעדויות הנאשם ועדי ההגנה.

ממכלול העדויות שהובאו בפני, שוכנעתי כי הנאשם ובני משפחתו ביקשו להיכנס לשמורה כשברשותם צידנית עם אוכל.
"אני זוכר שהם נכנסו עם צידנית שכנראה הייתה עמוסה באוכל... כשנכנסת משפחה אנחנו לא נוברים בתיקים ... אך כשנכנסים עם כמות כזו גדולה של אוכל, אנו אוסרים." (עדות המתלונן בבית המשפט)
המתלונן פנה לנאשם ובני משפחתו והסביר להם כי לא ניתן להיכנס לשמורה עם אוכל.
אלו לא התייחסו לדבריו והמשיכו בדרכם: "הם הזיזו אותי הצידה והמשיכו להיכנס לשמורה..."(עדות המתלונן)
"הבן אדם שהחזיק את הצידנית ניסה להיכנס... לשמורה, אבי מנע ממנו להיכנס, הבחור דחף את אבי ונכנס בכל זאת לשמורה..."(עדותו של ע.ת. 2)
"אז ראיתי שאנשים דוחפים את אבי במילים "זוז, זוז"... אחד או שניים הם שדחפו את אבי..."( עדותו של ע.ת. 3)
או אז, עקב המתלונן אחר הנאשם ובני משפחתו, נעמד בפניהם והציג תעודת מנהל שמורה. הנאשם בתגובה, תקף את המתלונן.

באשר לתיאור התקיפה:
המתלונן, בהודעתו במשטרה, העיד: "... לפתע חטפתי בוקס בסנטר מחיים, יריקה בפרצוף ומשיכה בשיער..." (נ/6, שורות 23-25)

בעדותו בבית המשפט העיד: "הנאשם החזיק לי בראש, בשיער, טולטלתי וחטפתי אגרוף בסנטר ויריקה מאוד לא נעימה...

בנוסף הדגים את הדברים ואמר: "... זה היה מן משיכה בשערות וטלטול ואגרוף ויריקה..."

ע.ת. 2 העיד: "... הבחור תפס לאבי את הראש ונענע אותו ולחץ עליו..."

ב"כ הנאשם טען בסיכומיו כי קיימות סתירות מהותיות בין עדות המתלונן במשטרה לבין עדותו בבית המשפט. הסתירות מתבטאות בשינוי סדר האירועים וכן כי בעדותו במשטרה, מסר המתלונן כי הנאשם משך לו בשיער ובבית המשפט העיד כי הנאשם החזיק בראשו, בשיערו.

באשר לטענות הסנגור, לא מצאתי כי מדובר בסתירות מהותיות, שיש בהן כדי לערער את אמינות עדותו של המתלונן- איני רואה בהבדלי הניסוח שבין ההודעה במשטרה לבין העדות בבית המשפט, משום סתירה בעדותו של המתלונן, שכן המתלונן עשה שימוש במילים אחרות לתיאור אותה סיטואציה וההבדל הינו סמנטי בלבד.

זאת ועוד, עדותו של המתלונן נתמכת בעדותו של עד התביעה 2, אשר היה עד ראיה למעשה התקיפה והעיד כי הנאשם תפס את ראשו של המתלונן, נענע אותו ולחץ עליו.
עד זה הותיר עלי רושם חיובי ביותר והתרשמתי כי מדובר בעד אמין, אשר מסר בעדותו אשר אירע.

באשר לטענת הסנגור, כי עדותו של ע.ת. 2 בדבר נענוע הראש (ולא משיכה בשיער), מעלה חשש לתיאום עדויות או ניסיון להתאמת עדויות:
ע.ת. 2 מסר כי הנאשם תפס למתלונן את הראש.
לדידי, תוך כדי שאחז בראשו, משך הנאשם את שערותיו של המתלונן (הדבר עולה גם מעדותו של המתלונן). פעולה זו של משיכת השיער נעלמה מעיני ע.ת. 2.

עדות המתלונן נתמכת אף בעדותו ע.ת. 4, אשר הגיע למתלונן סמוך מאוד לאירוע.
הנ"ל מסר בעדותו בבית המשפט: "הגעתי למקום, הפקח טען שהנאשם דחף אותו וירק עליו..."

באשר לגרסת הנאשם:
הנאשם לא הותיר עלי רושם חיובי. התרשמתי כי גרסתו איננה כנה ואמינה וכן מגרסתו ומגרסת עדי ההגנה עולים סתירות אשר הובילוני למסקנה כי לא אוכל לתת אמון בגרסת הנאשם ובעדויות עדי ההגנה והדבר בא לידי ביטוי בעדויות כדלקמן:

א.     הנאשם בעדותו, הכחיש באופן גורף כי תקף את המתלונן ואף לא הזכיר בעדותו כל מגע פיסי בינו לבין המתלונן.
לעומת זאת, בעדותו במשטרה, מסר כי ניסה להמשיך קדימה והמתלונן התחיל להתגפף בהם ולדחוף אותם.
עדת ההגנה 3 העידה אף היא כי המתלונן דחף אותם החוצה עם הגוף.

לעומת זאת, ע.ה. 2 העיד כי לא ראה מגע פיסי בין המתלונן לנאשם וכן, במענה לדברי ב"כ המאשימה כי הנאשם טען שהמתלונן תקף אותו, השיב העד: "אני לא ראיתי.

ב.     הנאשם, בתשובתו לכתב האישום טען כי המתלונן דחף את אחד הילדים בצורה פראית.
לעומת זאת, בעדותו במשטרה וכן בעדותו בבית המשפט- עניין דחיפת הילד, איננו מוזכר.

ג.     ע.ה. 2- כהן דוד, מסר בעדותו כי אחד הילדים החזיק במבה או ביסלי והחל להתקדם לשמורה. המתלונן אמר לילד לא להיכנס עם אוכל ולקח לו את הבמבה והנאשם אמר למתלונן "למה אתה חוטף את החטיף מהילד?"- עניין זה לא הוזכר כלל על ידי הנאשם.
ע.ה. 3- מסרה כי אחד הילדים החזיק מקל במבוק והמתלונן חטף לו את המקל.
במענה לחקירה נגדית, האם ראתה את המתלונן חוטף לילד במבה, השיבה העדה כי המתלונן חטף לילד את הבמבה מהיד והפיל אותו.

ד.     הנאשם, במענה לכתב האישום, מסר כי הביאו עימהם שקיות עם מים.
גם בעדותו בבית המשפט, הנאשם טען כי היו עם שקיות.
לעומת זאת, גם ע.ה. 2 וגם ע.ה. 3 מסרו בעדותם בבית המשפט שהנאשם החזיק בידו צידנית עם שתייה.

ה.     הנאשם מסר בעדותו בבית המשפט: "לשאלתך האם מישהו בכניסה לשמורה אמר לנו לא להיכנס עם אוכל, אני משיב שלא, עד שהופיע הפקח, המתלונן."

לעומתו, ע.ה. 2 מסר בעדותו: "... והיה שם בחור שעמד בכניסה ואמר שלא ניכנס עם אוכל"-
נראה כי ע.ה. 2 כיוון בעדותו לע.ת. 2, ולרי שמחוב, אשר מסר בעדותו בבית המשפט כי פנה לנאשם ובני משפחתו ואמר להם שאסור להיכנס עם אוכל לשמורה.

סוף דבר
בנסיבות התיק הנ"ל, ולאור התרשמותי ממהימנות עדותם של המתלונן ועדי התביעה, אשר השלימו זה את זה בעדויותיהם עד כדי יצירת תמונה שלמה והגיונית של ההתרחשויות, ולאחר שבחנתי את מכלול הראיות, מצאתי לקבוע כי גרסת המתלונן מהימנה עלי והחלטתי להעדיפה על פני גרסת הנאשם, אותה אני דוחה כבלתי מהימנה.

אין מחלוקת שהמתלונן הנו עובד ציבור ובתקופה הרלוונטית לכתב האישום שימש כמנהל שמורת עין גדי מטעם רשות הטבע והגנים.

לפיכך אני קובע כי המאשימה הוכיחה מעל לכל ספק סביר וכנדרש במשפט פלילי שהנאשם תקף את המתלונן כמיוחס לו בכתב האישום והנני מרשיע אותו בעבירה של תקיפת עובד ציבור - עבירה לפי סעיף 381ב לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

ניתנה היום ט"ו בשבט, תשס"ח (22 בינואר 2008) במעמד הצדדים.
אבו טהה נסר, שופט     

ב"כ המאשימה טוען לעונש:
לנאשם אין הרשעות רלוונטיות.
הנאשם נותן היום את הדין בעבירת תקיפת עובד ציבור לאחר ניהול הוכחות בתיק, בכך שדחף, ירק והכה באגרופו תוך שהוא מושך בשערו של פקח שמורת הטבע בעין גדי. מדובר בעבירות אלימות המבוצעות כלפי עובד ציבור והפסיקה אמרה את דברה בעניין החובה להגן על עובד ציבור, יחד עם זאת מאחר ולנאשם אין הרשעות קודמות, מדובר בעבירה משנת 2003, העבירה אינה מהרף הגבוה, לא נגרמו חבלות ועל כן אבקש להטיל על הנאשם עונש צופה פני העתיד, דהיינו מאסר מותנה, קנס ופיצוי למתלונן.

ב"כ הנאשם טוען לעונש:
הנאשם בן 46, נשוי וסב לנכדה. מדובר באירוע שאף שהוא הורשע בו, אינו מאפיין את הנאשם. אין ספק שמדובר במעידה בחייו, הראיה שבחמש השנים שחלפו מיום האירוע לא נפתחו כנגד הנאשם תיקים חדשים. באירוע נגרמה עגמת נפש לא רק למתלונן, אלא גם לנאשם ולמשפחות אשר הגיעו ליום טיול ומצאו עצמם בתחנת המשטרה.
הנאשם עצמו הוא עובד ציבור, העובד כמסיע ילדים - אני מגיש לבית המשפט מכתבי המלצה.
לאור חלוף הזמן והעובדה שמדובר בעבירת אלימות ברף הנמוך, אפשר להסתפק בעונש מאסר מותנה.
אני סבור שבנסיבות העניין אין מקום לפיצוי וקנס, מכיוון שאין בעבירה רכיב כלכלי וכיוון שניתן להשתמש בתיק זה כדי להרתיע את הנאשם.

דבר הנאשם:
אני מביע חרטה על כל מה שקרה ואני נורא מצטער, למדתי מזה לקח לעתיד וזה לא יקרה שוב.

גזר דין
הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום לאחר ניהול הוכחות, בעבירה של תקיפת עובד ציבור, בכך שבתאריך 12/04/03 בשמורת עין גדי, תקף שלא כדין את המתלונן, בכך שדחף אותו, ירק עליו, הכה בו באגרוף ומשך לו בשיער.

ב"כ המאשימה עתר להשית על הנאשם עונש צופה פני העתיד, מאסר על תנאי, קנס כספי, פיצוי למתלונן וזאת בהתחשב בחלוף חמש שנים מיום ביצוע העבירה, העדר עבר פלילי, מדובר באלימות מהרף הנמוך יחסית שכתוצאה מהמעשה לא נגרם למתלונן נזק פיזי.

ב"כ הנאשם הצטרף לדברי ב"כ המאשימה וביקש לפטור את הנאשם מתשלום קנס או פיצוי למתלונן וזאת גם בהתחשב בעגמת הנפש שנגרמה לנאשם ובני משפחתו, שמצאו את עצמם בסופו של יום בתחנת המשטרה, במקום להמשיך בטיול שתכננו באותו מועד, בשמורת עין גדי.

עוד ציין ב"כ הנאשם, כי מדובר באדם נורמטיבי, המנהל אורח חיים נורמטיבי, נשוי וסב לנכדה, עובד כנהג אוטובוס בשרות הציבורי - בעניין זה הגיש ב"כ הנאשם אסופה של המלצות ממעסיקיו של הנאשם, המעידות על אופיו החיובי.

הנאשם הביע חרטה בפני על התנהגותו וציין כי מדובר בכישלון חד פעמי שלא מאפיין את אורחות חייו.

בהתחשב בדברי ב"כ הצדדים, הן לחומרא והן לקולא, הנני דן את הנאשם לחודש מאסר על תנאי, למשך שנה מהיום, שלא יעבור עבירה בה הורשע.

זכות ערעור תוך 45 יום.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תקיפה סתם

  2. תקיפת מתדלק

  3. תקיפה - יריקה

  4. תקיפת בן זוג

  5. תקיפת בת זוג

  6. תקיפת פקח חניה

  7. תקיפה בתחנת דלק

  8. תקיפת עובדת ציבור

  9. תקיפה עם מוט ברזל

  10. הרשעה בעבירת תקיפה

  11. מעצר על תקיפת שוטר

  12. תקיפה עם מקל סנוקר

  13. עבירת תקיפת בן זוג

  14. עבירת תקיפת שוטרים

  15. תקיפה במשחק כדורגל

  16. זיכוי מעבירת תקיפה

  17. תקיפת פקח בבאר שבע

  18. מעצר על תקיפת החברה

  19. תקיפת מאבטח במועדון

  20. תקיפת תיירים בישראל

  21. תקיפה של משכיר דירה

  22. תקיפה של עובד בעבודה

  23. תקיפה חבלנית - ערעור

  24. תקיפת פקח שמורות טבע

  25. גזר דין בעבירת תקיפה

  26. תקיפה בגלל חסימת רכב

  27. עונש על תקיפת בת זוג

  28. תקיפה על ידי עורך דין

  29. תביעה אזרחית על תקיפה

  30. פגיעה בעין בעקבות תקיפה

  31. זריקת טלפון נייד על אדם

  32. ערעור בעבירת תקיפת קטין

  33. פיצוי על שבר באף מתקיפה

  34. גזר דין - תקיפת פלסטיני

  35. זיכוי מעבירת תקיפת שוטר

  36. תקיפת כלב על ידי כלב אחר

  37. תקיפה הגורמת חבלה של ממש

  38. כמה מקבלים על תקיפת קטין ?

  39. פיצויים על תקיפה עם מקלות

  40. אחריות מעביד על תקיפת עובד

  41. תקיפת עורך דין במהלך דיון

  42. כמה מקבלים על תקיפת בת זוג ?

  43. זיכוי מעבירת תקיפת שוטרי מג"ב

  44. תקיפה חבלנית בצוותא - ערעור

  45. ערעור על הרשעה בתקיפת בת זוג

  46. עורכי דין לנפגעות תקיפה מינית

  47. תקיפת בת זוג מספר רב של מקרים

  48. תביעה בגין תקיפה בכניסה למועדון

  49. תקיפה בעבודה - אחריות בנזיקין

  50. טענת הגשת תלונה שקרית אודות תקיפה

  51. תקיפה לאחר כניסת אנשים זרים לבית

  52. זיכוי בערעור מעבירת תקיפת שוטרים

  53. תקיפת שוטרים כדי להכשילם בתפקידם

  54. כתב אישום בגין סיוע לתקיפה לשם גניבה

  55. תביעה בגין תקיפת קטין על ידי שוטרים

  56. תקיפת קטין או חסר ישע - סעיף 368ב(א)

  57. מעצר בגין תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות

  58. תקיפת עובד על ידי חולה נפש במחלקה סגורה

  59. ערעור על גזר דין תקיפה וחבלה כשהעבריין מזויין

  60. הוריד את הקסדה שהיתה על ראשו וחבט בה בראשו של המנוח

  61. פיצויי כאב וסבל כתוצאה מאלימות תקיפה סתם וכליאת שווא

  62. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון