שוד נהג מונית

להלן הכרעת דין בנושא שוד נהג מונית:

הכרעת דין

1.     האישום
1.1     ביום 8.10.05 סמוך לשעה 16:30, עלו הנאשמים למונית שהיתה נהוגה בידי המתלונן בכרמיאל, ובקשו ממנו להסיעם לכפר נחף.
     הנאשם 1 (אברהים) התיישב במושב האחורי של המונית מאחורי המתלונן והנאשם 2 (עבד) התיישב במושב הקדמי שליד הנהג.

1.2     בהגיע המונית לנחף, בקש אברהים מהמתלונן לעצור ולחזור מעט לאחור. המתלונן נסע לאחור ועצר את המונית לבקשתו של אברהים. בשלב זה, משך עבד את מפתחות המונית ממקומם ודומם את המנוע. הנאשמים דרשו מהמתלונן בצעקות את כספו. משלא נעתר, שלף אברהים סכין, דקר את המתלונן בכתף ימין ודרש ממנו את הכסף ואילו עבד ניסה לגנוב את מכשיר הפלאפון הסלולרי של המתלונן. אברהים ירד מן המונית, ניגש לדלתו של המתלונן, פתח אותה ונטל את ארנקו של המתלונן שהיה מונח בתא בדלת ובו כרטיסי אשראי וכסף מזומן.
     לאחר מכן הכה אברהים את המתלונן בראשו ובצלעותיו.
הנאשמים ברחו בריצה מהמקום. כשנפרדו, המשיך המתלונן לרוץ בעקבות אברהים, שנכנס למכונית פרטית שעברה במקום. ניידת משטרה הגיעה למקום. בשלב זה לקח המתלונן את ארנקו מידי אברהים.
זו תמצית העובדות בכתב האישום.

2.     ההליך
     תחילה כפרו הנאשמים בעובדות כתב האישום. בישיבת ההוכחות הראשונה חזר בו אברהים מן הכפירה והורשע. דינו טרם נגזר, עקב המתנה לתסקיר.
     הראיות ביחס לעבד נשמעו וב"כ הצדדים סיכמו.

3.     גירסת עבד
3.1     עבד אינו כופר בכך שישב במונית עם אברהים כאשר התרחשו בה הארועים שתמציתם מפורטת בכתב האישום.
     עם זאת, הוא מנתק כל קשר בינו לבין הפציעה והשוד. לדבריו, פגש את אברהים במרכז נחף, לשם הגיע ממקום עבודתו בתל אביב.
     השניים נסעו לכרמיאל ומשם לקחו את המונית כדי לשוב לנחף. בהגיע המונית למרכז הכפר ביקש הנאשם לרדת ממנה ואולם אברהים אמר לו שיסע במונית לבית אחיו של עבד וזה יסיע את עבד במכוניתו לרכבת.

3.2     על פי גרסתו של עבד, אמר אברהים לנהג המונית לפנות שמאלה ואילו עבד אמר לו להמשיך ישר. המתלונן ביקש לנסוע לאחור. בשלב זה הסתכל עבד על אברהים וראה שזה תפס את המתלונן בראשו ומשך בבלם היד של המונית. לדברי עבד, החל המתלונן לחפש דבר מתחת לכסא. עבד נבהל, פתח את הדלת וברח והוא אינו יודע מה קרה בין השניים.
     לדברי עבד, חזר לביתו נטל את בגדיו ונסע לתל אביב.

4.     גרסת המתלונן
4.1     לפנינו גירסותיהם הסותרות של המתלונן ושל עבד. המתלונן סיפר כי הסיע את השניים לנחף. ככל שהוא זוכר אמרו לו שניהם היכן לעצור את המונית ולנסוע לאחור. לדבריו, בשלב זה פתח עבד את הדלת והמתלונן סבר שהוא עושה זאת כדי לבדוק שהמונית לא תפגע בסלעים גדולים שהיו שם.
     מכאן ואילך מתאר המתלונן את הדברים כך

"אני עצרתי ופתאום הבחור שהיה על ידי [עבד] לקח את המפתחות של המונית, ואח"כ לא ראיתי מה קורה אם הוא זורק את המפתח או לא. ואז הבחור שישב מאחור [אברהים] לקח סכין. זה היה סנכרוני בעת ובעונה אחת בשעה שזה שלידי הוציא את המפתחות וזה שמאחור החזיק סכין ביד. אני הייתי חגור בחגורה, אני ראיתי בצד ימין מאחור סכין, והוא אמר תן לי כסף מהר מהר. הבחור לידי משך לי את החולצה, קרע את הכפתורים שלה. ופשוט אח"כ ראיתי שכל החולצה עם דם. (העד מראה על כתף ימין וחזה ימין) באותו זמן לא הרגשתי דקירה או מכה. זה היה כמה שניות שלא הבנתי מה קורה. אח"כ כשאני ברכב ואין לי אפשרות לעשות משהו הבחור שיש על ידי חשבתי שהוא הולך לקחת את הפלאפון כי הוא הושיט את היד לכיוון הפלאפון שהיה בדיבורים ואז תפסתי אותו ביד. הבחור מאחור יצא מהמונית פתח את הדלת שלי ונתן לי מכות בראש 3-4 [מכות]. אני חושב שזה היה עם הקת של הסכין. המכות היו חזקות. אח"כ קיבלתי מכה בצלעות (מצביע על צלעות שמאל).
ש.     תתאר לבית-המשפט איך זה קרה, ממי קיבלת את המכה בצלעות.
ת.     אותו בחור שהיה בחוץ גם נתן לי מכה בצלעות.
ש.     המכה שקיבלת בצלעות הם מהבחור שיצא בינתיים החוצה (הבחור שישב מאחור).
ת.     נכון. אני מצביע שקיבלתי מכה על [ידי] מי שישב מאחור בברך ימין.
ש.     איך הוא הגיע לברך ימין.
ת.     המכה בצלעות ניתנה על ידי ברך ימין של הבחור שישב מאחור.
ש.     הוא נתן לך מכות בראש ואת המכה בברך מה היה אח"כ.
ת.     הארנק שלי היה בתוך האוטו בדלת שלי, הוא לקח את הארנק והם ביחד ברחו." (עמ' 32)
     
4.2     אין מחלוקת שעבד ברח מן המקום ולא נתפס ואילו אברהים נתפס על ידי השוטרים כאשר נכנס במכונית פיאט שהיתה במקום.

5.     דיון
5.1      השאלה היא האם הוכחה קשירת קשר בין אברהים לבין עבד לשדוד את המתלונן והאם נטל עבד חלק פעיל בשוד. באירועים שהתרחשו במונית השתתפו שלושה, והם המתלונן, עבד ואברהים. אברהים כאמור הורשע ושני הצדדים ויתרו על העדתו.
בפנינו גרסותיהם הסותרות של המתלונן ושל עבד.

5.2     מעדותו של המתלונן, שעיקריה מהימנים עלי, עולה כי חלקו של עבד היה בכך שגם הוא וגם אברהים הורו למתלונן היכן לעצור. עבד כיבה את המנוע במשיכת המפתחות ממתג ההצתה. הוא ניסה לקחת את מכשיר הטלפון הסלולרי שהיה בידי המתלונן, משך בחולצתו של המתלונן וקרע כפתוריה ולאחר מכן ברח מן המקום עם אברהים.

5.3     עדותו של המתלונן היא עדות יחידה, והזהרתי את עצמי כי רק עליה נסמכת ההרשעה. עם זאת, מצאתי עובדות המחזקות את דברי המתלונן ביחס לעבד.

6.      המפתחות
6.1     המתלונן העיד שכאשר חזר למונית עם אנשי המשטרה, מצא את מפתחות המונית בין מושב הנוסע ליד הנהג שבו ישב עבד לבין הדלת.      
     בהודעתו השניה (נ/1ב) מסר שמצא את המפתחות "... ליד המונית..." (גליון 2 ש' 28).
     בהודעה השלישית (נ/1ג), בה נשאל שאלות, מסר לראשונה כי מצא את המפתחות

          "... בין הכסא הקדמי לדלת בצד ימין..." (גליון 1 מש' 16)

     המתלונן חזר על כך שמצא את המפתחות במונית (ש' 21).

6.2      בגליון 2 בדוח הפעולה ת/17, שרשם אסדי לאחר הארועים הוא מתיחס למציאת המפתחות על ידי המתלונן וכותב כך:

"... ופתאום ראיתי אותו מוציא מפתחות מהרצפה בצידו הימני של המונית מכיוון הנוסע שליד הנהג..." (ההדגשה הוספה).

     בבית המשפט העיד אסדי שהמפתחות נמצאו בצד ימין של המונית "על הרצפה" (עמ' 23 ועמ' 29). בפרוטוקול החקירה הנגדית נרשמו הדברים כך:

"ש.      המפתחות היו על הרצפה בצד ימין של המונית?
     ת.     כן. על האדמה. לא בתוך המונית.
     ש.      באיזה מרחק מהמונית?
     ת.     מטר לכיוון הדלת הקדמית של הנוסע." (עמ' 30)

6.3      ראוי לשים לב לשימוש של אסדי בביטוי "הרצפה". כאשר הוא כותב בת/17 על איסוף מטבעות ליד המונית, הוא משתמש בביטוי "... על הרצפה של האדמה...". (גליון 2; ההדגשה הוספה).
     לשונו של דוח הפעולה מתישבת גם עם המצאות המפתחות על רצפת המונית, אולם בחקירה הנגדית מבהיר אסדי את המיקום מחוץ למונית.

6.4      למרות שעדותו של המתלונן בענין מקום המצאם של המפתחות אינה עקבית, והגרסה בדבר המצאותם עולה לראשונה בהודעה השלישית, ולמרות דבריו של אסדי, איני רואה עילה שלא לקבל עדותו של המתלונן כי המפתחות נמצאו במונית, במקום שתואר על ידו.
     המקום היחיד שבו הוא סוטה מגרסה זו הוא בהודעה השניה (נ/1ב), ויתכן שמדובר באי-הבנה.
     עם זאת, אפילו לא הייתי מקבל את דברי המתלונן בנקודה זו, הרי מציאת המפתחות בצד ימין של המונית ולא בצד שמאל, שם עמד אברהים בשעה שתקף את המתלונן וברח משם, על פי גרסת אסדי, תומכת בגרסת המתלונן לפיה עבד הוא שמשך את המפתחות ממקומם כדי למנוע נסיעת המכונית.

6.5     דברי המתלונן כי עבד הוא שהוציא את המפתחות ממקומם חוזרים בצורה עקבית בהודעותיו במשטרה ובעדותו בבית המשפט.
מקום מושבו של עבד, בכסא הנוסע מימין לנהג, בעוד שאברהים ישב במושב האחורי, המקשה על הושטת יד והוצאות המפתחות ממתג ההצתה, בעיקר כאשר בידו הימנית סכין, תומך על פי הגיון בגרסה לפיה עבד שלף את המפתחות ממקומם.
נזכיר כי עבד לא התיחס בעדות הראשית לטענה בדבר שליפת המפתחות ובחקירה נגדית כפר שעשה זאת.

6.6      הסנגור טוען לנזק ראייתי לעבד, שנגרם משום שהשוטרים לא דאגו להעביר את המפתחות לבדיקת טביעות אצבע.
צריך לזכור כי המפתחות נמצאו במקום על ידי המתלונן, שהרימם, כך שאם היתה עליהם טביעת אצבע של עבד, יתכן שנמחקה. מכל מקום, לא שוכנעתי שבנסיבות שהיו במקום,
שגו השוטרים כאשר העדיפו לאפשר למתלונן הפצוע להתניע את המונית ולנסוע אתם לתחנת המשטרה, במקום להותיר את המונית במקומה וליטול את המפתחות לבדיקה, או להזעיק טכנאי מז"פ למקום.
     
7.      הוראות הנסיעה למתלונן
7.1      אין מחלוקת שהמקום אליו הגיעה המונית על פי הוראות נוסעיה ובו נעצרה, לא היתה יעדם תמים של הנוסעים. המקום נבחר כיעד נוח לשוד. הסנגור מפנה לראיות מהן עולה שהמקום לא התאים, משום שהיה גלוי לנוסעים בכביש, ואילו המשיכה המונית בנסיעה באותו כביש, היתה מגיעה למקום נסתר.

7.2      על משקל האמרה "אין חקר לתבונת סנגור מוכשר, ואין לנחש כיצד היה יכול לנצל את החומר הנמצא בפניו" (ע"פ 35/50 יעקב מלכה ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד(3) 429, 433), ניתן לומר כי אין חקר לטפשותם של עבריינים, שלא תמיד יכלכלו צעדיהם בתבונה (בעיקר כשהיא נבחנת לאחר מעשה).
מכל מקום, הטיעון אינו יכול להועיל לעבד, שכן אין עוד מחלוקת שאברהים ניסה לשדוד את המתלונן. לכל היותר יכול עבד לטעון שהבחירה הגרועה במיקום היתה של אברהים.

7.3.      המתלונן העיד כי הסיע את השניים לנחף. השניים כיוונו אותו להיכן לנסוע, וככל שהוא זוכר, שניהם אמרו לו היכן לעצור את המונית (עמ' 32)

"ברכב דיברנו יפה. אח"כ כשנכנסתי לכפר שאלתי לאן צריך ליסוע. הם אמרו שיש בניינים חדשים אבל לא צריך ליסוע למעלה ... אני נסעתי למקום שהם ביקשו, והם אמרו שלא צריך ליסוע למעלה, שאעצור פה" (עמ' 31; ההדגשות הוספו)

     בעוד שבהודעה הראשונה (נ/1א) מוסר המתלונן כי שני הנוסעים כיוונו אותו, הרי בהודעה השניה (נ/1ב) נותן ההוראות תחילה היה אברהים ולאחר מכן הורה לו עבד היכן לעצור (גליון 1 ש' 25), ופתח את הדלת לידו במהלך הנסיעה לאחור.
ראוי לציין כי לדעתו של המתלונן, פתיחת הדלת על ידי עבד בשעה שנסע לאחור, לא נעשתה כדי לראות אם המונית אינה עולה על אבנים, כפי שסבר תחילה, אלא כדי לראות שאין מכונית אחרת שנמצאת מאחוריהם.



7.4      עבד העיד שקדם לעצירה ויכוח בינו לבין אברהים, כאשר אברהים

"... אמר לנהג המונית לקחת שמאלה, אמרתי לו, תמשיך ישר. הוא לקח שמאלה לכיוון בית הקפה ואמרתי לו, תמשיך ישר" (עמ' 52 משורה 29).

     בהודעתו של עבד מיום 9.10.05 (ת/4) אין זכר לגרסה המאוחרת שהעלה לראשונה בבית המשפט, לפיה היה ויכוח על כיוון הנסיעה.

7.5      לא זו בלבד שבעדותו של המתלונן אין זכר לדין ודברים כזה בין שני נוסעיו, אלא שבחקירה הנגדית הממושכת של המתלונן על ידי הסניגור, לא נזכרה האפשרות שבמהלך הנסיעה היה דין ודברים בין השניים היכן לעצור.

8.      הסימולטניות בפעולות
     מקום נוסף שבו ניתן למצוא תמיכה בגרסתו של המתלונן היא בראיות לפיהן ההוראות לעצור, הוצאת המפתחות ודקירת המתלונן נעשו בעת ובעונה אחת. כדברי המתלונן

"... זה היה סנכרוני בעת ובעונה אחת בשעה שזה שלידי הוציא את המפתחות וזה שמאחור החזיק סכין ביד" (עמ' 32).

9.     הכפתורים
9.1      הסניגור מצביע על סתירות שמצא בין הודעותיו של המתלונן במשטרה לבין עדותו בבית המשפט, לענין קריעת חולצתו על ידי עבד. לטענתו, "פיתח" המתלונן גרסותיו כדי לחזק את הטענה שעבד היה שותף למעשים.

9.2     אכן, גרסת המתלונן כי עבד קרע כפתורים בחולצה עולה לראשונה בעדותו בבית המשפט.
     המתלונן מסר שלוש הודעות, ביום המקרה, למחרת ויומיים לאחר מכן. בשתי הראשונות לא נזכר הדבר. ההודעה האחרונה (נ1/ג) נגבתה ב- 11 באוקטובר 2005, והיא כוללת רק שאלות של החוקר ותשובות המתלונן. בסופו של גליון 1, מתבקש המתלונן לפרט מה עשה לו כל אחד מן הנאשמים.

כאשר הוא נשאל מה עשה לו עבד, הוא משיב

"הוא ניסה לגנוב פלאפון והוא גם כיבה מונית ולקח מפתחות ואחרי זה ברח מהמונית ולא תפסתי אותו" (משורה 27).

9.3      פרשת הכפתורים הוא בגדר עדות כבושה. גם אם היא עשויה להשמט בטעות מתיאור כרונולוגי של הארועים בשתי ההודעות הראשונות, לא ברור כיצד היא אינה נזכרת כלל בהודעה האחרונה.

9.4      לבירור ענין הכפתורים, זומנו שלושת השוטרים שהיו במקום הארוע לשוב לבית המשפט, והם התבקשו להשיב לשאלה אם הבחינו בכך שכפתורי חולצתו של המתלונן היו קרועים.
שלושתם העידו שראו את הדם על חולצתו של המתלונן, אך לא שמו לב אם נתלשו הכפתורים אם לאו.

9.5      העובדה ששלושת השוטרים אישרו שאילו היו שמים לב להעדר הכפתורים היו מציינים זאת, ברורה, אולם ניתן להבין כי ההתרשמות העיקרית היתה של דם על החולצה, והדברים באו לידי ביטוי הן בעדויותיהם והן בדוחות הפעולה, אותם קיבלתי כרישום מיידי לאחר המקרה, בניגוד להתנגדותו של הסנגור.
כך למשל כתב רס"ב אסדי (ת/17)

"... וראינו באותה עת בא מכיוון ... אדם לבוש בחולצה לבנה מלאה ממש בדם. כמו כן גופו העליון ופניו מכוסים בדם".

בהמשך מתיחס כותב הדו"ח למתלונן בתור "הבחור שמדמם" ו"הבחור שדימם".
גם בדו"ח הפעולה של רס"ב עביד מזייד (ת/16), המפורט פחות מזה של אסדי, הוא מתיחס למתלונן כאל

"... פצוע עם דם על פניו ובגדיו ...".

בנסיבות אלה, לא הוכחה הטענה שעבד קרע כפתורי חולצתו של המתלונן.
     
10.      ההקלטה
10.1     התביעה הציגה הקלטה של שיחה בין הנאשמים, שהוקלטה בסתר. הוגש תמליל (ת/7) ותמצית שרשם החוקר רס"ר עאטף ברכאת (ת/6). רס"ר ברכאת העיד שרשם את הדברים תוך כדי הקשבה לשיחה עצמה.
בתמליל ת/7 מספר דוברים שלא זוהו. כל שניתן לעשות הוא לנסות ולאתר את הקטעים שאותם מזהה רס"ר ברכאת שרשם בעצמו במסמך ת/6, ולנסות להתאימם, במידת הזהירות הראויה, לתמליל ת/7.

10.2      כיון שאיכות ההקלטה אינה טובה וחלק ניכר מן הדברים לא נשמע ולא פוענח, ולאור העובדה שלא ניתן לזהות בודאות מספקת את הדוברים בתמליל, לא ניתן להפיק תועלת מן התמליל, אם כי הרושם העולה הוא שאברהים מנסה לשכנע את עבד להרחיק עצמו מן המקרה.

11.      סיכום
11.1      עיקרי עדותו של המתלונן מהימנים עלי. הנסיבות מצביעות על כך שהמעשים נעשו במשותף על ידי שני הנאשמים כאשר הם מחלקים ביניהם תפקידים, אברהים יושב מאחורי המתלונן כשבידיו הסכין ואילו המתלונן יושב מקדימה ותפקידו למנוע הסעת המונית מן המקום ואולי אף, כפי שסבר המתלונן, לנסות ולהגיע אל הטלפון הסלולרי ולמנוע התקשרות של נהג המונית.

11.2     התיחסתי למספר סתירות אצל עבד. ב"כ המאשימה מפנה בסיכומיו לסתירות בגרסותיו של עבד, ואכן כאלה יש רבות, אך לא ראיתי הצדקה להתיחס לדברים בפרוט.

11.3      הסנגור העלה בסיכומים טענות רבות, במטרה להצביע על פרכות בחומר הראיות.
התיחסתי לעיקרי הטענות בהכרעת הדין ולא ראיתי הצדקה להתיחס לכולן.
אוסיף כאן כי טעונו של הסנגור כי הנאשמים לא ברחו יחדיו אלא בהפרש זמן, וזאת על יסוד דברי השוטרים בדבר המרחקים בהם ראו את שני הבורחים, אינה יכולה לשמש ראיה למועד צאתם של אברהים ועבד מן המונית.

אברהים היה מחוץ למונית כבר לפני הבריחה, שכן הכה את המתלונן מבחוץ וגנב את ארנקו. עבד היה עדיין במונית. מסלולי השניים נפרדו. הערכות המרחקים והזמן של השוטרים אינן מדויקות דיין, בודאי לא כאשר תשומת לבם התמקדה במתלונן שחולצתו מלאה דם והיה עליהם לפעול.

12.      קשירת קשר
הסנגור טוען שלא הוכח קשר בין אברהים לבין עבד. הקשר נלמד מהתנהגותם של השניים כפי שעלתה מחומר הראיות. השניים כיוונו את המונית לסמטא בנחף, התנהגותם במהלך השוד מצביעה על תיאום - שליפת המפתחות על ידי עבד והשימוש בסכין על ידי אברהים, די בהם כדי להוכיח קשר.

13.      התוצאה
התוצאה היא שהמאשימה הוכיחה את עובדות כתב האישום ביחס לעבד, ואני מרשיע אותו בעבירות הבאות:
     שוד, עבירה לפי סעיף 402(ב) וסעיף 29 לחוק העונשין, תשל"ז-1977;
     קשירת קשר לביצוע פשע, עבירה לפי סעיף 459(א)(1) לחוק העונשין;
     חבלה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 333, 335 ו-29 לחוק העונשין.

סעיף 13 הוקרא לנאשם ולב"כ הצדדים והם קיבלו עותקי הכרעת הדין.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. סיוע לשוד

  2. שוד קשישים

  3. שוד בחבורה

  4. שוד עובדת זרה

  5. שוד נהג מונית

  6. שוד אלים בדירה

  7. שדידת נהג מונית

  8. שוד באיומי סכין

  9. ניסיון שוד קשישה

  10. הרשעה בעבירת שוד

  11. העונש על שוד קשישה

  12. שותפות לביצוע שוד

  13. שוד - עבודות שירות

  14. מעצר על ניסיון שוד

  15. עונש על שוד וחטיפה

  16. שוד בנסיבות מחמירות

  17. שוד לאחר משיכה מכספומט

  18. ביטוח גניבה פריצה ושוד

  19. שוד כרטיס אשראי - מעצר

  20. עונש על שוד בנסיבות מחמירות

  21. מה ההבדל בין שוד לבין גניבה

  22. ניסיון שוד - מעצר עד תום ההליכים

  23. עונש על שוד אדם שמוציא כסף מכספומט

  24. מעצר עד תום ההליכים בגין שוד בנסיבות מחמירות

  25. מעצר עד תום ההליכים בעבירת שוד בנסיבות מחמירות

  26. תקנות רישוי עסקים (אבטחה מפני שוד והתפרצות בבנקים), התשנ''ו-1996

  27. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון