פריצה לדירה גניבת מפתחות רכב

להלן הכרעת דין בנושא פריצה לדירה גניבת מפתחות רכב:

הכרעת דין

הנאשם הואשם בהתפרצות לדירת המתלונן, גניבת מפתחות רכבו מתוצרת יונדאי (להלן "הרכב") ובהמשך בגנבת הרכב ובנהיגה בו בזמן פסילה וכפר במיוחס לו.
פרשת התביעה

א.     הרכב נשוא כתב האישום היה רכב שכור וחנה ליד בית פרטי בו התגורר המתלונן בשכונת התקווה ברחוב החותרים בת-א. לדברי המתלונן, ביום בו נגנב הרכב, חזר הביתה בערב, ראה את הרכב חונה ליד הבית ונכנס פנימה מבלי לסגור את הדלת. מפתחות הרכב הושארו על השולחן ומישהו נכנס לקח אותם וגנב את הרכב. המתלונן הודיע מיד למשטרה על הגניבה - ראה ת/2, והרכב הוחזר לו כעבור מספר שעות. הוא אינו מכיר את הנאשם. בהסכמה הוגשו הודעת המתלונן - ת/9 ו-ת- 10.

ב.     כעולה ממזכר שנרשם ע"י השוטר משה יחזקאל (ת/3), במקביל להגשת התלונה למשטרה, דווח על הגניבה לחברת "איתורן" וזו איתרה את הרכב בשכונת שפירא. לפי המזכר הנ"ל, השוטרים התמקמו בקרבת הרכב, תצפתו לעברו "והבחינו בגנב שמגיע חזרה לרכב ומנסה להתניע". הוגש דו"ח של חברת איתורן- ת/11.

ג.     עדות התצפיתן- עזר מנצור:
דו"ח הפעולה שערך, ת/7, הוגש כעדות ראשית.
הוא וחבריו השוטרים כוונו לרח' בעל העקדה 23 בת-א. העד התמקם בגינה ציבורית במרחק של כ- 10 מטר מהרכב וצפה לעברו. הגינה היתה חשוכה אך הרכב נראה היטב. יתר השוטרים המתינו בקרבת מקום. כעבור זמן מה הבחין באדם לבוש שחורים ניגש לרכב פותח את הדלת ומתניע. בשלב זה הזעיק את השוטרים האחרים ובעצמו רץ לעבר הרכב וראה שני חשודים לבושים בבגדים כהים. השניים הבחינו בו והחלו לברוח, אחד מהם נעצר ע"י אחד השוטרים. העד מזכיר בדו"ח הפעולה רכב לבן מתוצרת סקודה, שממנו ירד אדם וברח וגם הרכב נמלט.

בחקירתו הנגדית הוסיף, כי מהמקום בו התמקם בגינה, ראה רק את צדו של הרכב ולכן לא יכול היה לראות את מי שהתקרב אליו בהליכה ולא את פניו של מי שפתח אותו והתניעו. בהמשך, הסיע את הרכב לתחנה ואינו זוכר אם ראה שם את החשוד שנעצר. ועוד אמר כי בעת שהתקרב לרכב היו "עוד שלושה בחורים שאיך שהם ראו אותי התחילו לברוח אז רדפתי אחרי בחור אחד" (עמ' 12 ש' 15- 16). אין חולק כי מנצור לא תפס אף אחד מהבורחים.

ד.     השוטרים שרדפו אחרי הבורחים ועצרו את הנאשם הטוען שעבר במקום לתומו ואין לו קשר לגניבה- גרסתו תפורט בהמשך- הם לירון לוי ונועם אסור (להלן לירון ונועם). דוחות הפעולה שרשמו הוגשו כעדות ראשית- ת/4 ו-5.

ה.     תמצית דו"ח הפעולה של לירון: התקרב לרכב, הבחין באדם שיצא מדלת הנהג וכשהיה במרחק של כ- 5 מטר ממנו החל האחרון לברוח. השוטר מתאר את מסלול המרדף הרגלי- ראה ת/4. חברו לצוות, השוטר נועם רץ בעקבותיו, עקף אותו והצליח לתפוס את הנאשם. לירון השיג אותם ושני השוטרים ביצעו את המעצר. במהלך המרדף לירון צעק "עצור משטרה" ושמר על קשר עין רצוף עם הדמות הבורחת.

ו.     בחקירתו הנגדית אמר כי בקרבת הרכב הגנוב היו עוד אנשים, אולם הוא התרכז בחשוד שאחריו רדף. אחרי המעצר של הנאשם, סרק את השטח בנסיעה על האופנוע שלו, לא מצא דבר וחזר לתחנה. העד לא ציין בדו"ח את פרטי הלבוש של הנאשם.

ז.     דו"ח הפעולה של נועם: הבחין ברכב הגנוב ובאדם שיצא ממנו מצד מושב הנהג והחל לברוח. רץ יחד עם לירון וגם הוא, כמו לירון, שמר על קשר עין עם החשוד הנמלט מרגע יציאתו מהרכב ועד למעצרו. בשלב מסויים עקף בריצה את לירון, קפץ על הנאשם מאחור ולירון הגיע מיד אחריו.
העד מילא דו"ח מעצר ורשם את תגובת הנאשם לפיה עובר למעצרו יצא מבית חברתו.
בחקירתו הנגדית הוסיף, כי לא ראה אנשים נוספים בקרבת הרכב וכי הצליח להבחין במספר רישוי הרכב ממנו יצא הנאשם.


ח.     האחראי על הפעולה היה הקצין אלון רז, ראה דו"ח פעולה ת/8. וזו תמצית עדותו: בפעולה ללכידת גנב הרכב השתתף תצפיתן ושני צוותים של שוטרים. הוא עצמו הגיע למקום מיד לאחר ששמע את הדיווח של מנצור כי אנשים חשודים ירדו מרכב סקודה לבנה שהחלה להימלט. רז הבחין בסקודה שנסעה כ- 10 מטר לפניו. הוא נהג ברכב מוסווה, עקב אחרי הסקודה וצמצם את המרחק בין כלי הרכב. רז דיווח ברשת הקשר על המרדף והסקודה נחסמה על ידי השוטרים. הוא יצא לעבר הסקודה כשאקדח בידו, פתח את דלת הנהג, הזדהה, הנהג יצא מהרכב ללא מאבק ונעצר. בדו"ח נרשמו פרטי הנהג ששמו אמטיר חליל בן עבד.
בעדותו הוסיף, כי לפי הדיווח שקיבל, אחד החשודים שנסע בסקודה ניגש לרכב הגנוב וכן שדווח לו כי החשודים לבשו שחור.

פרשת הגנה

עדות הנאשם:
הנאשם טוען כי השוטרים לא רדפו אחריו ועצרו אותו בעת שיצא מביתה של ידידה בשם שושנה שגרה בקרבת מקום, והלך בסמטה חשוכה כדי לקנות כרטיס סים לטלפון שלו. לדבריו, שמע רחש של אנשים בסביבה וקריאות שוטרים לעברו שיעצור, אך מכיוון שהשתחרר רק לאחרונה מבית סוהר ותלויים נגדו מאסרים על תנאי, בחר להמשיך ללכת ולהתרחק במהירות. הוא מכחיש שנראה יוצא מרכב וטוען שנעצר ברחוב על ידי שוטר שהגיע במכונית וקפץ עליו. בהמשך שינה טעמו והבהיר כי לא ראה את השוטר יוצא מרכב ועצר במקום בעצמו לפי הוראת השוטרים.

לטענתו, אינו זוכר את כתובתה של הידידה אך יודע שנעצר במרחק של כ- 200 מטר מדירתה. ועוד טוען הנאשם, כי שתה וודקה אצל ידידתו שושנה ולכן לא שם לב לפרטים שקדמו למעצרו. בעניין הוודקה הוסיף, כי לאחר מעצרו כיוון את השוטרים לביתה של שושנה ואמר להם כי ימצאו שם את הבקבוק ממנו שתה. בחקירתו במשטרה, כשעתיים אחרי מעצרו, ציין כי הוא פיקח לגמרי ובעדותו בבימ"ש, מצא לנכון להוסיף כי התפקח ממכות שקיבל מהשוטרים.

גם בהודעתו במשטרה הכחיש כל קשר לגניבת המכונית. ע"פ הגרסה שמסר, הגיע באותו יום באוטובוס מטייבה לבילוי בת-א, סיים את הבילוי והלך לביקור אצל שושנה. יצא מדירתה ונעצר בקרבת מקום. ועוד סיפר הנאשם בהודעתו, כי מזה שלוש שנים הוא פסול מלנהוג.

הנאשם הוא עד ההגנה היחיד. שושנה לא הופיעה להעיד מטעמו.

טענת ההגנה היא כי השוטרים טעו בזיהוי ותוך כדי המרדף אחרי גנב הרכב, עצרו את האדם הלא נכון וכדברי ההגנה בסיכומיה: "תמיד כשערבי עם עבר פלילי יסתובב בשכונת התקווה לבד בלילה - זה לא יצא טוב". מלבד נימוק זה, שאין לו דבר וחצי דבר עם חומר הראיות הקושר את הנאשם לאירוע ואין בו לתמוך בגרסתו שרחוקה מלעורר אמון, נטענו 3 טענות נוספות:
-     היעדר טביעות אצבע של הנאשם ברכב הגנוב על אף שלא נמצאו ברשותו כפפות. לגבי ט.א יצויין כי נמצאו על הרכב ט.א חיצוניות של קטין.
-     יש לראות מחדל חקירה בכך שהמשטרה לא חקרה את מי שנסעו ברכב הסקודה.
-     התצפיתן אמר שהנאשם ירד מרכב הסקודה ואילו התביעה טוענת בסיכומיה שהנאשם הגיע מביתה של שושנה.

ממצאים ומסקנות:

א.     מדוחות הפעולה והעדויות של השוטרים עולה כי הרכב נגנב זמן קצר לפני מעצרו של הנאשם. אין חולק כי למקום בו חנה הרכב לאחר שנגנב - המקום שתוצפת, הגיעו מספר אנשים ולפי התנהגותם כמתואר ע"י השוטרים, יש רגליים לסברה שהיו קשורים למעשה העבירה. מעדויות השוטרים עולה כי מהמקום נמלטו לפחות 3 חשודים והנאשם ביניהם. האחרים לא נתפסו, למעט נהג הסקודה אותו הוחלט לשחרר.

ב.     עדויות השוטרים לירון ונועם מפורטות, ברורות, תואמות ומשלימות זו את זו ומשתבצות בעדויות האחרות. המשתמע מדבריהם הוא, כי שניהם ראו את הנאשם יוצא מהרכב הגנוב, פותח במנוסה לאחר שהבחין בהם ונתפס על ידם לאחר מרדף. לדברי השוטרים, הם שמרו קשר עין רצוף עם הנאשם לאורך מסלול בריחתו ובנסיבות אלה, טענת הטעות בזיהוי, אין לה על מה לסמוך.
ג.     השוטרים האחרים, מנצור ורז, ניהלו גם כן מרדף אחרי חשודים אחרים ומטבע הדברים התמקדו במעשיהם ולא עקבו אחרי הנאשם והשוטרים שרדפו אחריו.

ד.     בחנתי את טענת ההגנה כי קיימת סתירה כביכול בדברי השוטרים; לגרסת התצפיתן הנאשם ירד מרכב הסקודה עובדה שלא נזכרה ע"י העדים האחרים, ואילו התביעה בסיכומיה טענה כי הנאשם הגיע לרכב הגנוב ברגל.
לא מצאתי ממש בטענה זו ממספר טעמים: אזכור הגעתו של הנאשם למקום בסקודה הועלה כהשערה בלבד ע"י גובה ההודעה שהסיק זאת בעקיפין מדו"ח פעולה שכתב רז, ראה עדותו בעמ' 4 ש' 17. רז כתב בדו"ח, כפי שאף העיד בבימ"ש, כי לפי דיווחו של מנצור החשודים יצאו מרכב סקודה והחלו להימלט. דבריו אלה אינם תואמים לעדות ולדו"ח הפעולה של מנצור, ראה לעיל, אשר אמר מפורשות שלא ראה כיצד הגיע הנאשם למקום. גם השוטרים האחרים לא ראו כיצד הגיע הנאשם לרכב הגנוב ולא נחקרו בנקודה זו ע"י ההגנה. נראה, אפוא, כי רז טעה בפירוש הדיווח של מנצור אשר אמנם הזכיר רכב סקודה אך לא בהקשר לנאשם. זאת ועוד, אין לשלול שהנאשם הגיע ברכב הסקודה עד למקום חניית הרכב הגנוב, אך נתון זה אינו רלוונטי לבחינת הראיות ובוודאי אינו סותר עדות מי מהשוטרים.

ה.     כמו כן אין בידי לקבל את הטענה שאי מציאת ט.א ברכב מנקה את הנאשם, לכשעצמה, מביצוע העבירה. כידוע לא תמיד מותירים נאשמים ט.א בזירת העבירה ולממצא שלילי במקרה זה אין כל משקל ראייתי.

ו.     ההגנה טוענת, כאמור, גם למחדל חקירה בכך שחשודים פוטנציאליים שהיו בזירה לא נחקרו. כזכור, רק נהג הסקודה נעצר ע"י רז ואילו האחרים ברחו וככל הנראה זהותם לא היתה ידועה למשטרה. נהג הסקודה נחקר ומן הסתם חומר החקירה בנוגע אליו נמצא בתיק המשטרה ונמסר לסנגור. המשטרה החליטה לשחררו ובהיעדר נתונים נוספים לא אוכל לקבוע כי מדובר במחדל חקירתי.

ז.     גרסת הנאשם, הן לגבי סיבת הימצאותו במקום והן לגבי אי היענותו לקריאת השוטרים לעצור, בלתי סבירה על פניה. הנאשם העיד על עצמו כי אין זו הפעם הראשונה בה הוא נעצר ועל כן טענתו כי בשל היותו עבריין הגביר מהירות הליכתו כדי להתרחק מהשוטרים, חסרת כל היגיון. אדם מסוגו יודע כי ניסיון לברוח או להתחמק מהמשטרה, רק יעלה את רמת החשד לגביו.

זאת ועוד, הנאשם נמנע, ללא הסבר מצדו, מלזמן לעדות את הידידה שושנה, עדה אשר יכלה לתמוך בחלק מגרסתו והדבר נזקף לחובתו.

לאור כל זאת, אני דוחה את גרסת הנאשם ומרשיעה אותו בכניסה למקום מגורים בכוונה לבצע גניבה, בגניבת מפתחות הרכב וגניבה הרכב. באשר לעבירה של נהיגה בעת פסילה בה הואשם, התביעה לא הציגה כל ראייה על כך והסתפקה באזכור הפסילה ע"י הנאשם עצמו. לטעמי, עבירה זו לא הוכחה כדבעי ועל כן אני מזכה ממנה את הנאשם מחמת הספק.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פריצה לכספת במלון

  2. ניסיון פריצה לבית

  3. החזקת כלי פריצה לרכב

  4. עבירת התפרצות לדירה

  5. עונש על פריצה לדירה

  6. אזעקה לא פעלה בזמן פריצה

  7. מעצר על פריצה לבית מגורים

  8. נזק לרכב בגין נסיון פריצה

  9. פריצה לדירה גניבת מפתחות רכב

  10. גזר דין בעבירת התפרצות לבניין

  11. מעצר בגין גניבה והתפרצות לבית

  12. פריצת דלת מהמרתף לרכוש המשותף

  13. מעצר על התפרצות בנסיבות מחמירות

  14. החזר כספי מחברת אבטחה לאחר פריצה

  15. התפרצות לבניין שאינו מקום מגורים

  16. חזקת מסוכנות: ההבדל בין פריצה לעסק לבין פריצה לבית מגורים

  17. תביעה בגין פריצה לרכב בחניון עירוני המצוי בבעלות ו/או בחזקת העירייה

  18. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון