פציעה בנסיבות מחמירות

להלן פסק דין בנושא פציעה בנסיבות מחמירות:

פסק דין

1.     המערער הורשע על פי הודאתו בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום המתוקן, עבירה של פציעה בנסיבות מחמירות, לאחר שביום 06/09/03 תקף את אחיו, הכה אותו בראשו באמצעות מוט ברזל, ופצע אותו.

2.     בית המשפט קמא (כב' הנשיא ת. כתילי) גזר על המערער 6 חודשי מאסר לריצוי בפועל ו - 12 חודשי מאסר על תנאי. כמו כן, הורה על הפעלת מאסר מותנה בן חודשיים שהוטל על המערער בת.פ. 5273/02 בחופף למאסר שהוטל עליו, כך שסה"כ הועמדה תקופת המאסר בפועל על 6 חודשים.

3.     עונשים אלה הוטלו על המערער לאחר קבלת תסקיר מבחן בעניינו, ולאחר שהצדדים הודיעו לבית המשפט כי הגיעו להסדר שלפיו יוטל על המערער עונש מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, כשכל צד יהא רשאי לטעון לאורך תקופת המאסר, מאסר על תנאי והתחייבות. כן סוכם כי לא יוטל קנס.

4.     בית המשפט קמא ביקש חוות דעתו של הממונה על עבודות השירות (להלן: "הממונה"), ובעקבות עמדת הממונה, קבע כי תקופת המאסר תרוצה מאחורי סורג ובריח ולא בדרך של עבודות שירות.

5.     הערעור מכוון בעיקר כנגד העובדה שבית המשפט קמא אימץ את עמדת הממונה ולא הורה על ריצוי המאסר בדרך של עבודות שירות, על אף עמדתו של הממונה. לחילופין, מבקש המערער להקל בעונשו.

6.     בהתאם לסעיף 51 ב' לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), בית המשפט רשאי להחליט כי נידון שהוטל עליו עונש מאסר שאיננו עולה על ששה חודשים, ישא את עונשו בדרך של עבודות שירות, וזאת לאחר שהנידון הביע הסכמתו לשאת את עונש המאסר בדרך זו, ולאחר שהממונה הודיע לבית המשפט, מהי עבודת השירות שהנידון יכול לעבוד בה. בית המשפט רשאי לבקש מהממונה חוות דעת כאמור לפני שגזר את דינו של הנאשם למאסר או לאחר מכן.

7.     אין חולק כי שיקול הדעת נתון לבית המשפט, וההחלטה הסופית האם יומר עונש המאסר בפועל בעבודות שירות הינה בידיו. עם זאת, לבית המשפט אין כלים לבחון התאמתו של הנידון לבצע עבודות שרות ולשם כך הוא נעזר בממונה, אשר נהנה ככלל מאימונו של בית המשפט כמי שמבצע תפקידו במקצועיות.

"ראוי לציין, כי בית-המשפט אכן איננו כבול להמלצה זו של הממונה וההסתמכות הרחבה על המלצתו נובעת מאמונו בהתנהלותו ובשיקוליו המקצועיים". (רע"פ 2994/06 - אשרף אחמד חביב אללה נ' מדינת ישראל . תק-על 2006(2), 560 ,עמ' 561).

8.     הממונה נדרש להמציא לבית המשפט חוות דעת באשר להתאמתו של הנידון לבצע עבודות שירות, וכבר נקבע כי בגדר חוות דעתו, נתונה לממונה הסמכות לשקול שיקולים נרחבים, שאינם מתמצים בבחינת מצבו הגופני של הנבדק ויכולתו הפיזית לבצע את עבודות השירות, ובלבד ששיקולים אלו הינם רלבנטיים לקביעת התאמתו לבצען.

"לממונה זכות על-פי חוק סעיף 51ב' לחוק העונשין, תשל"ז-1977 להמליץ על התאמתו של נידון למאסר לביצועו בעבודות שירות, ובאיזה עבודה. המלצה זו לא הוגבלה בחוק לתחום מסוים, רפואי או אחר ועל-כן לממונה זכות מלאה לשקלל גם נתונים אחרים, כמו התנהגותו בעבר של הנידון. ראוי לציין, כי בית-המשפט אכן איננו כבול להמלצה זו של הממונה וההסתמכות הרחבה על המלצתו נובעת מאמונו בהתנהלותו ובשיקוליו המקצועיים" (רע"פ 2994/06 - אשרף אחמד חביב אללה נ' מדינת ישראל . תק-על 2006(2), 560 ,עמ' 561).

ראה בעניין זה גם את פסק הדין ב רע"פ 8893/06 - גולן שבו נ' מדינת ישראל, (תק-על 2006(4), 4420 , 4421 (2006)).

9.     ברע"פ 935/06 עלי מנסור נ' מדינת ישראל דחה בית המשפט העליון את הטענה כי סמכות הממונה מצומצמת לבחינת התאמתו של הנבדק מבחינה רפואית בקובעו:

"אכן, טענתו של המבקש בדבר חריגה מסמכות של הממונה על עבודות שירות שובת לב היא, אולם עיון מעמיק מגלה, כי אין בה ממש... כבר נקבע בעבר, כי ראוי לקבל את חוות דעתו של הממונה קודם גזירת דינו של נאשם, וזאת כדי שיידע נאשם, כי אפשר שיוטל עליו עונש של מאסר בפועל, אפילו היתה חוות דעתו של הממונה חיובית (ראו: ע"פ 7061 ,6689/96 עבד ווזווז נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(4), 413, בעמ' 415-416). ואולם, אם קבע בית המשפט, כי נאשם ירצה עונש של מאסר בעבודות שירות בטרם התקבלה חוות דעת הממונה, יש לראות את הקביעה כעומדת "בכפוף לקבלת חוות הדעת הנדרשת" (ראו: ע"פ 537/89 מדינת ישראל נ' יעקב בן משה אברהמין , פ"ד מג(4), 772, עמ' 779-780)...

כך פעל הממונה, בקובעו בחוות הדעת, כי המבקש מסוגל לבצע כל עבודת שירות, אך אולם אינו מתאים לביצוען. הממונה השתית את קביעתו זו, בין היתר, על יסוד אופן ריצוי עבודות השירות בעבר על-ידי המבקש. בכך פעל בהתאם למצוות המחוקק אשר הסמיכו ליתן חוות-דעת כאמור, "לאחר עריכת בדיקה רפואית ומבחני התאמה לנידון לצורך בדיקת התאמתו מבחינה רפואית ותעסוקתית". אופן ריצוי עבודות השירות בעבר הינו שיקול ראוי במערך השיקולים של הממונה לעניין התאמתו של מועמד לריצוי עבודות שירות מבחינה תעסוקתית. אף ביתר הנימוקים שמנה הממונה לא מצאתי, כי חרג מסמכותו במתן חוות הדעת או כי הפעיל שיקול דעת במקום בית המשפט במערך שיקוליו, שיש בהם כדי להשליך על מידת התאמתו של המבקש לשאת עונשו בעבודות שירות. לפיכך, המבקש לא הראה, כי קיימת עילה המצדיקה דיון בגלגול שלישי בעניינו" (רע"פ 935/06 - עלי מנסור נ' מדינת ישראל . תק-על 2006(2), 2675 ,עמ' 2676).


10.     בחוות דעת הממונה מיום 23/10/06 נאמר כי המערער כשיר מבחינה רפואית לבצע את עבודות השרות ללא מגבלה. עם זאת, נמצא המערער בלתי מתאים מן הנימוקים שיובאו כלשונם:

"בענין מועמד זה כתבנו מספר פעמים חוות דעת לפיהן אינו מתאים לריצוי מאסר בעבודות שירות. בעבר, בשנת 2003 הוטל עליו ריצוי מאסר בעבודות שירות והוא סיים לרצותן סוף סוף בחודש יולי 2006. אמנם נכון הדבר כי עתר על החלטת נציב שב"ס בדבר הפסקה מנהלית וכי עתירתו התקבלה אלא שתפקודו בעבודה גם לאחר שנתנה לו הזדמנות חוזרת זו לא השתפר. מחודש מרץ שנה זו נערכו בעניינו שלוש שיחות בירור ואזהרה ואף שימוע אחד. הוא הועבר ממקום עבודה אחד לאחר ובכל פעם תפקודו היה לקוי עד שבסופו של דבר סיים את הריצוי כשבחודש האחרון עבד בעיריית נצרת. אנו מפנים את כב' לחוות הדעת הקודמות בעניינו, ולא נוכל לשנות את המלצתנו לפיה מועמד זה אינו מתאים לריצוי מאסר נוסף בדרך של עבודות שירות".

11.     טענתו העיקרית של המערער הינה כי הממונה חרג מסמכותו והמלצתו נגועה בשיקולים זרים, על רקע הליכים שהתנהלו בעבר בבית המשפט, במסגרת עתירות שהגיש המערער כנגד הממונה.

     במה דברים אמורים?!
ביום 12/06/03 החל המערער לרצות ששה חודשי מאסר שהוטלו עליו בגזר דין מיום 20/05/03 בדרך של עבודות שירות. עבודתו הופסקה ע"י הממונה, ובעקבות זאת הגיש המערער ביום 10/03/05 עתירה (עע"א 1152/05) כנגד החלטת הממונה להפסיק מנהלית את עבודות השרות.

בהמלצת בית המשפט, אישר הממונה למערער לעבור למקום עבודה הסמוך למקום מגוריו ולסיים ריצוי עונשו בדרך של עבודות שירות. עתירה זו נמחקה לאחר שלא היה עוד צורך לדון בה.

ביום 04/12/05 הוגשה עתירה נוספת (עע"א 1699/05) בה עתר המערער כנגד החלטה נוספת של הממונה להורות על הפסקה מנהלית של עבודות השירות.

בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' הנשיא מ. בן דוד) קיבל את העתירה, ובהחלטה מיום 16/03/06 הורה לממונה לקבוע למערער מקום עבודה קרוב ככל האפשר למקום מגוריו, בו יוכל להשלים ריצוי עונשו. את עבודות השירות על פי גזר הדין האמור, השלים המערער בחודש יולי או אוגוסט 2006, זמן קצר לפני שנדרש הממונה לחוות שוב דעתו לגביו.

על פניו, בנסיבות כאלה, מן הראוי אכן לבחון היטב את המלצת הממונה, מחשש שדעתו תהא מוטה כנגד המערער, על רקע השתלשלות זו. אלא שלאחר בחינת העובדות, לא ניתן לומר כי עמדת הממונה איננה סבירה או בלתי עניינית, עד כי יש מקום שלא לקבלה, ואף ההיפך הוא הנכון.

12.     ראשית, עובדה היא שעבודות שירות בהן החל המערער ביום 12/06/03 ואמורות היו להסתיים בתוך 6 חודשים, הסתיימו רק ב - 10/08/06, למעלה משלוש שנים לאחר תחילתן.

שנית, גם מפסק דינו של בית המשפט מיום 16/03/06 ניתן ללמוד כי אף שבית המשפט קיבל את העתירה וביטל את ההפסקה המנהלית שלהן, התנהגות המערער במהלך ריצוי עבודות השירות, לא הייתה ראויה, הייתה כרוכה באיחורים לא מוצדקים ובהיעדרויות.

בעניין זה הצדק עם המשיבה, כי השיקולים העומדים בפני בית המשפט במסגרת עתירה המוגשת כנגד הפסקה מנהלית של עבודות השירות, אינם זהים לשיקולים העומדים מלכתחילה בפני בית המשפט הגוזר עונשו של נאשם, בשקלו האם להמיר עונשו בעבודות שירות.

13.     מעבר לכך, על פי פסק דינו של כב' הנשיא, כבר בתחילת ריצוי עבודות השירות, תפקודו של המערער היה לקוי, הוא איחר להגיע לעבודה ויצא ממנה מוקדם. תפקודו לא השתפר אף לאחר ששונה מקום העבודה, כך שיהא קרוב יותר לביתו. בהמלצת בית המשפט, ומאחר והמערער הטיל את האשם לתפקודו הלקוי בריחוק מקום העבודה מביתו, הוצב המערער לרצות את עונשו בתחנת כיבוי האש בנצרת עילית (מקום עבודה שלישי עד לתאריך זה), אלא שגם כאן לא היה תפקודו ראוי, והמערער נעדר מעבודתו למספר ימים מבלי לדווח על כך לממונים עליו.

ההחלטה שעמדה לבחינה בבית המשפט במסגרת העתירה, להפסיק מנהלית את עבודתו של המערער, לא התבססה על התנהגותו הלקויה. עילת ההפסקה הייתה ויכוח שהתגלע בין המערער לבין עובד אחר, ובית המשפט קיבל את העתירה לאחר שלא מצא נימוק זה כמוצדק, בקובעו: "מכאן שנוכחותו של העותר ותפקודו בעבודה לא היוו מכשול בפני המשך העסקתו של העותר בעבודת שירות במקום בו הוצב. כאמור, בטרם הופסקה עבודתו נעדר העותר כמה פעמים ממקום העבודה, אך המפקח מטעם הממונה, לא ראה בהעדרות זו של העותר עילה להפסקת עבודתו, שהרי הוא עצמו המליץ, לאחר שיחת בירור שערך, להמשיך ולהעסיק את העותר בעבודות השירות, וכך היה". (עמ' 8 לפסק הדין).

משמע, לפי קביעותיו של בית המשפט, תפקודו של המערער במסגרת עבודות השירות לא היה ראוי כבר מתחילת ביצוען, וגם בהמשך עד להחזרתו לעבודה ע"י בית המשפט, אך הממונה לא ראה לנכון להפסיק את עבודתו מנימוק זה.

     לפי חוות דעת הממונה, גם לאחר קבלת העתירה ועד לסיום ריצוי העבודות (אותן סיים המערער במקום עבודה אחר ורביעי), היה תפקודו לקוי.

14.     כאמור, התנהגותו ותפקודו של נידון במסגרת עבודות שרות קודמות הינם שיקולים רלבנטיים לקביעת התאמתו, וזאת גם אם תפקודו הלקוי לא הביא להפסקת עבודות השירות. (ראה בעניין זה רע"פ 2994/06 שאוזכר לעיל).
לפיכך, אין כל דופי בכך שהממונה הביא בגדר שיקוליו את התנהלותו של המערער בעת ריצוי עונשו בעבר, כאינדיקציה לאי התאמתו לבצע עבודות שירות נוספות, ואין כל סיבה להניח כי חוות דעתו הושפעה משיקולים זרים.

15.     לבית המשפט אין כלים מתאימים לבחון התאמתו של הנידון לעבודות שירות. לשם כך מסתייע בית המשפט בממונה הממלא תפקידו בעניין זה, בסייעו לבית המשפט לקבל החלטתו, כשהמידע הרלבנטי נמצא בפניו. לכן, על פי רוב, ובהעדר נימוק משכנע, אין בית המשפט נוהג לסטות מהמלצות הממונה. טיב הביקורת השיפוטית על החלטות הממונה נגזר משיקולים אלו, כפי שנקבע ב רע"פ 1650/07 - ירמיהו גלב נ' מדינת ישראל, (תק-על 2007(1), 2771 (2007).

"בידי בית המשפט אין את הכלים לקבוע אם נידון יכול לבצע עבודות שירות, כפי שאין בידו כלים לפקח על ביצוען. לצורך כך הוא נעזר בממונה על העבודות, ומטבע הדברים חוות דעתו היא בבחינת המלצה בלבד, ולבית המשפט נתונה הסמכות לאמצה או לדחותה, בצד סמכותו לקבל הסברים מהממונה. מטבע הדברים, השיקולים על פיהם נבחנת התאמתו של נידון לשאת בעונש מאסר בדרך של עבודות שירות מגוונים הם, אולם אין כלל ספק כי התנהגות הנידון במקרים קודמים בהם חויב לבצע עבודות, הוא שיקול מרכזי".

במקרה הנדון, לא הצביע המערער על סיבה כלשהי שלא לאמץ את חוות דעתו של הממונה, ממנה עולה כי למערער ניתנו בעבר מס' הזדמנויות לבצע את עבודות השרות שהוטלו עליו בעבר, ובהתנהגותו הוכיח כי איננו מתאים לרצות עונשו בדרך זו.

16.     לא מצאנו גם מקום להקל בעונשו של המערער, אשר הינו הולם את נסיבות ביצוע העבירות, ואיננו מגלה חומרה כלשהי. מעבר לכך, מדובר בגזר דין אשר הוטל על המערער על פי הסדר טיעון עימו, כשהמערער היה מודע לכך שריצוי העונש בדרך של עבודות שירות כפוף להמלצת הממונה, וכי אם לא תהא המלצה חיובית של הממונה, קיימת אפשרות שירצה את מלוא תקופת המאסר מאחורי סורג ובריח.

התוצאה היא, שאנו דוחים את הערעור ומותירים את גזר הדין על כנו.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פציעה בטירונות

  2. פציעה של נהג טנק

  3. פציעה מקליע פלסטיק

  4. פציעה במשחק באולינג

  5. פציעה מהתפוצצות חזיז

  6. החמרת פציעה לפני גיוס

  7. פציעה בנסיבות מחמירות

  8. פציעה מהתפוצצות מנורה

  9. פציעה כשהעבריין מזויין

  10. פציעה של מדריכת אירובי

  11. פציעת שוטר במהלך אימון

  12. פציעה של ילד באתר בניה

  13. עורך דין מומחה לפציעות

  14. פציעת ילד בחוג במתנ''ס

  15. ביטוח פציעה במהלך אימון

  16. פציעה קשה של עובד אחזקה

  17. פציעה של ילד ע''י מכונה

  18. פציעה בחוג אומנויות לחימה

  19. פציעה בקפיצה על טרמפולינה

  20. פציעה בליגה למקומות עבודה

  21. פציעה בדרך חזרה מהצבא לבית

  22. פציעה קשה של עובד באתר בניה

  23. פיצוי בגין פציעה בחוג ג'ודו

  24. פציעה בעקבות התנפצות זכוכית

  25. ניסיון לפציעה בנסיבות מחמירות

  26. לטענת התובע הפסיק עבודתו לאחר פציעה

  27. חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות של בן משפחה

  28. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון