ערעור על הרשעה בעבירת מעשה מגונה

להלן פסק דין בנושא ערעור על הרשעה בעבירת מעשה מגונה:

פסק דין

א)     פתח-דבר

1.     המערער הורשע בת"פ 1581/00 (בימ"ש השלום בפתח תקווה), במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירה של מעשה מגונה במתלוננת בלא הסכמתה, בכך שדחף את המתלוננת על מיטתו, פתח כפתורי חולצתה, נישק אותה בחזה, וחיכך את איבר מינו בגופה, תוך שהוא גורם לה להמטומות באגן ובגב - עבירה על סעיף 348(ג) לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

2.     כתב-האישום המקורי ייחס למערער ביצוע המעשים הנ"ל תוך שימוש בכח - עבירה על סעיף 348(א) ו- 345(א)(1) לחוק העונשין, אלא שבמסגרת הסדר טיעון שונה סעיף האישום, וב"כ הצדדים הגיעו לכדי הסכמה כי הטיעונים ישמעו באופן חופשי הן לעניין הרשעת המערער והן לעניין הענישה שתוטל עליו.
3.     בימ"ש קמא קיבל עמדת התביעה בטיעוניה לעונש, הרשיע את המערער, והטיל עליו 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, 8 חודשי מאסר על-תנאי, ותשלום פיצוי למתלוננת בסכום של 5,000 ₪.

ב)     טענות ב"כ הצדדים:

4.     ב"כ המערער עתר לביהמ"ש לבטל את הרשעת המערער, ולהטיל עליו לבצע של"צ ללא הרשעה, ולחילופין, להפחית מתקופת המאסר שהוטלה עליו (6 חודשים לריצוי בעבודות שירות).
עוד ציין, כי למערער אין עבר פלילי, הוא הביע חרטה, והפנים את חומרת מעשיו בכך שהצטרף לקבוצה טיפולית לעברייני מין. כמו-כן חלפו 7 שנים מאז ביצוע העבירה, ושירות המבחן המליץ להטיל על המערער ענישה ללא הרשעה.
ב"כ המערער הוסיף וציין כי מדובר בעבירה "גבולית" באשר המערער לא הבין את כוונת המתלוננת, אשר שהתה בביתו, ולדבריו, אם הרשעת המערער לא תבוטל הוא לא יוכל לעבוד במקצועו כרופא, ושבע שנות לימודיו ירדו לטמיון.

5.     לעומתו, טענה ב"כ המדינה, כי נקיטת הליך ללא הרשעה משמעה העברת מסר של סלחנות לציבור ולפיו, מי שמבצע עבירת מין, ופוגע בגופה ובנפשה של מתלוננת - לא יורשע אם נסיבותיו האישיות מצדיקות זאת.


ג)     תסקיר שירות המבחן

6.     קצינת המבחן המליצה להעמיד את המערער בפיקוח קצין מבחן לתקופה בת שנה, וזאת ללא הרשעתו בדין, וכן להטיל עליו תשלום פיצוי למתלוננת. קצינת המבחן עיגנה את המלצתה בכך שהמערער השתלב בקבוצה טיפולית של עברייני מין, הביע חרטה, למד את ליקחו, ומבין כיום את משמעות מעשיו שהביאו לפגיעה במתלוננת, ואין חשש שישוב על מעשיו.

ד)     דיון

7.     כבר נאמר בפסקי-הדין המנחים בענין אי הרשעה בר"ע 432/83 רומנו נ. מדינת ישראל תק-על 85(3) 737, ובע.פ. 2083/96 כתב נ. מדינת ישראל פד"י נ"ב(3) 337) כי רק בנסיבות יוצאות דופן, בהן אין יחס סביר בין הנזק הצפוי מן ההרשעה בדין לבין חומרתה של העבירה, ישתמש ביהמ"ש בסמכותו ולא ירשיע נאשם שביצע עבירה.

8.     בע.פ. 2513/96 ו- 3467/96 מ"י נ' ויקטור שמש ואריק גז פד"י נ(3) 682 נקבע כי העמדת נאשם במבחן מבלי להרשיעו בדין יפה למקרים מיוחדים ויוצאי-דופן, ו"שימוש בסמכות הזאת כאשר אין צידוק ממש להמנע מהרשעה, מפרה את הכלל. בכך נפגעת גם שורת השוויון בפני החוק".

וכן נקבע בע.פ. 2669/00 מ"י נ' פלוני פד"י נ"ד(3) 685:
"משהתבקש ביהמ"ש לשקול אימתי יחיל את הכלל המדבר בחובת הרשעה, ומתי יחיל את החריג בדבר הימנעות מהרשעה, נדרש איזון שיקולים המעמיד את האינטרס הציבורי אל מול נסיבותיו האינדיבידואליות של הנאשם. בראיה כוללת נשקל מן האחד, הצורך במיצויו של ההליך הפלילי בדרך של הרשעת העבריין כדי להשיג בכך בין היתר, את גורם ההרתעה והאכיפה השוויונית של החוק. שיקול ציבורי זה פועל במשנה תוקף ככל שחומרת העבירה גדולה יותר, והנזקים לפרט מביצועה - גוברים. כנגד השיקול הציבורי נשקל עניינו של הפרט - הנאשם...
... באשר לנאשמים בגירים, במאזן השיקולים האמור, גובר בדרך-כלל השיקול הציבורי, ורק נסיבות מיוחדות, חריגות ויוצאות דופן ביותר תצדקנה סטייה מחובת מיצוי הדין בדרך הרשעת העבריין" (ההדגשה לא במקור).

9.     בע.פ. (ת"א) 70603/05 נקבע לעניין משמעות ביטול ההרשעה:
”הרשעה היא הביטוי המשפטי החיצוני המביא לידיעת כולי עלמא את הפסול שבמעשה, ואת היותו עבירה על החוק.
בית משפט קמא אמר בנושא זה כי מדובר ב"הטבעת חותם הפליליות", וניסוח זה מקובל עלי, זהו הכתם המוסרי שדבק במבצע העבירה, וכשם שהכתם נראה על פני הבגד, כך ההרשעה מצוייה אף היא על פני השטח...".
וכן:
"ההרשעה אינה זהה לאחריות פלילית, ואחריות פלילית קיימת גם מקום שאין הרשעה, והיא עומדת על רגליה העצמאיות.
ביטול הרשעה אינו מוחק את מעשי הנאשם, ביטול הרשעה אינו מחילה, אלא תהליך איזון משפטי שמעמיד לנגד עיניו את אינטרס הציבור מול אינטרס הפרט".

10.     בענייננו, הרשיע ביהמ"ש קמא את המערער, הגם שמדובר היה בעבירת מין שאיננה נמנית על המידרג החמור ביותר של עבירות המין, בשל העדפת האינטרס הציבורי, ועל מנת להדגיש בפני הציבור את המסר, כי הסכמת אישה לבקר גבר בביתו אין משמעותה הסכמה להתמסר לו או הבעת הסכמה כי יעשה בה מעשים מגונים שלא ברצונה.

כלשונו של בימ"ש קמא:
”נראה לי כי הפגיעה שפגע הנאשם בזכויותיה הבסיסיות של המתלוננת, זכותה לפרטיות גופה וחירותה דורשים כי הנאשם יורשע בדין, וכך גם תצא בת-קול ברורה וחד-משמעית שתשא מסר ברור לציבור העבריינים הפוטנציאליים כמו גם לקורבנות, כי מי שעושה ויעשה מעשה כזה - יורשע".

11.     מכל טענות המערער שובת-לב במיוחד היא טענתו כי בשל הרשעתו ייפגע עיסוקו העתידי במקצוע הרפואה, ובכך תרדנה לטמיון שבע שנות לימודיו בחו"ל.

על טענה זו יש להשיב בשניים אלה:
ראשית, המערער טוען כי סיים שבע שנות לימודי רפואה ברוסיה, אך הוא הודה כי לא הצליח במבחן ההסמכה בישראל, ולא קיבל רישיון לעיסוק ברפואה בישראל. יוער, כי בהמשך השלים המערער, לדבריו, את לימודיו ברוסיה בתחום הפסיכונוירולוגיה, ועבד בישראל כמטפל בבית אבות. מתסקיר שירות המבחן אף עולה כי הוא פנה ללימודי הוראה בסמינר למורים ערביים בחיפה. משמע, לא בשל הרשעתו טרם החל המערער לעסוק ברפואה.

שנית, המערער לא הוכיח כי בשל הרשעתו יבצר ממנו לעסוק בעתיד במקצוע הרפואה אותו למד במשך 7 שנים.
בהסתמכותו של הסניגור על האמור בתסקיר שירות המבחן לפיו, קצינת המבחן סבורה כי "הרשעת הנאשם תפגע בעתידו המקצועי" - אין די מבחינה ראייתית.
עפ"י סעיף 41(5) לפק' הרופאים (נוסח חדש) תשל"ז-1977 (להלן: "פק' הרופאים") רשאי שר הבריאות לבטל רשיון רופא שהורשע בעבירה פלילית או להורות שהרשיון יותלה, לתקופה שיקבע בצו, או לתת לרופא נזיפה או התראה. (ההדגשה לא במקור).

זאת ועוד, לאחר התליית רשיונו של הרופא רשאי שר הבריאות, עפ"י המלצת ועדה מיוחדת, להאריך את תקופת ההגבלה או לבטלה (סעיף 44 ב' לפק' הרופאים). לרופא שרשיונו הותלה או הוגבל, קיימת זכות ערעור על ההתלייה לביהמ"ש המחוזי (סעיף 44 ג'(א) לפק' הרופאים).
עפ"י סעיף 17 ה'(א) לפק' הרופאים, חלים כללי השיפוט המשמעתי על מתמחים כמו על רופאים מורשים, קרי: הכללים שפורטו לעיל חלים גם בעניינו של הנאשם המבקש להתמחות ברפואה, אם וכאשר יעבור את מבחני ההסמכה ברפואה בישראל.

12.     בעניין טענת המערער שהרשעתו עלולה לפגוע בעיסוקו התחשבו אמנם בתי המשפט, במקרים שונים, בנאשמים שעיסוקם עלול היה להפגע עקב הרשעתם, כפי שיפורט להלן:

א)      בת.פ. 1425/97 מ"י נ. דן דרין (לא פורסם) - לא הורשע נאשם שהיה חבר מועצת ת"א, מ"מ ראש העיר, וראש מינהל ההנדסה בביצוע עבירה על ס' 122 לפק' העיריות, על מנת שלא ייפגע, ויוכל להמשיך ולכהן במשרתו הציבורית.
ב)      בת.פ. 6725/99 מ"י נ. יגאל כהן אורגד (פדאור יוני 2003 סא(3) 120) לא הורשע הנאשם בעבירה של הפרת אמונים על מנת שיוכל להמשיך ולשאת במישרת יו"ר מכללה אקדמית.
ג)     בת.פ. 217/97 מ"י נ. פנחס ואח' דינים כרך לג(4) 764 לא הורשע איש משטרה לשעבר בעבירות מירמה והפרת אמונים על מנת שלא יאבד רשיונו כחוקר פרטי.
אף במקרים אחרים, לא הורשעו חוקרים פרטיים בביצוע עבירות אותן ביצעו על מנת שלא יאבדו רשיונם כחוקרים פרטיים.

בתי משפט אחרים הגיעו למסקנה שונה, והרשיעו חוקרים פרטיים שפגעו בפרטיות בני זוג עת צילמו אותם מקיימים יחסי-מין. (ראה: ת.פ. 5985/99 מ"י נ. דוד שניידר ושמאי כהן (לא פורסם)).

בע.פ. (ת"א) 162/92 מ"י נ. יהודה זבולון תקדין מחוזי כרך 39(1) תשנ"ג-1993 עמ' 93 הורשע חוקר פרטי בשימוש בסמים על אף טענתו כי יאבד את רשיונו לאחר הרשעתו.
בע.פ. (ת"א) 1356/94 מ"י נ. ג'ורג' (לא פורסם) הורשעה סטודנטית למשפטים בקבלת דבר במירמה על אף טענתה כי אם תורשע לא תוכל לשמש כעו"ד.
בת.פ. (ת"א) 4988/04 מ"י נ. כהן כפיר (לא פורסם) הורשע נאשם בעבירות של קשירת קשר עם אחר שנבחן במקומו בבחינה הפסיכומטרית, וזאת על אף טענתו שלא יוכל לעבוד במשרתו בסוכנות היהודית והרשעתו תמנע כניסתו לארה"ב.
בע"פ (ת"א) 71658/03 מ"י נ. אישתיה אלעזדין (לא פורסם) הורשע נאשם (סטודנט לראיית חשבון) ששלח אחר להבחן במקומו בבחינה פסיכומטרית, על אף שהרשעה יכולה לחבל בעיסוקו העתידי כרואה חשבון.
בת.פ. 4215/03 מ"י נ. שי שקד (לא פורסם) הורשע חוקר פרטי בזיוף תו חניית נכה וקבלת מקום חנייה במירמה, על אף טענתו כי הרשעתו תגרום לו לאבד את רשיונו כחוקר פרטי.

בעלי מקצועות אחרים שזייפו ו/או השתמשו בתו חנייה לנכים הורשעו אף הם על אף טענתם לאובדן הצפוי של רשיון עיסוקם.
ברע"פ 2217/91 איתן עוזיאל נ. מ"י תקדין עליון כרך 91(2) תשנ"א/תשנ"ב- 1991 הורשע יועץ מס, ובע.פ. 1353/92 שלמה מטרסו נ. מ"י (לא פורסם), הורשע סוכן ביטוח בזיוף תו נכה על אף טענתו כי יאבד את רשיונו כסוכן ביטוח.
אף נהגי מוניות הורשעו למרות טענתם כי יאבדו את רשיונם לנהוג ברכב ציבורי.
(ראה ע.פ. (ת"א) 1749/92 מ"י נ. יום טוב עבדי (לא פורסם), שם הורשע נהג מונית בזיוף תעודת ביטוח לרכב).
לעומת זאת, בת.פ. (קרית גת) 2021/97 מ"י נ. אבישי שניאורסון ואח' תקדין שלום כרך 98(1) תשנ"ח/תשנ"ט 1998 עמ' 1419 לא הורשע נהג מונית שסייע לקבל במירמה כספים מחברת ביטוח על מנת שלא אבד את פרנסתו כנהג מונית.

בת.פ. 5792/99 מ"י נ. א. ברק את ברק בע"מ ויצחק ברק דינים שלום כרך י"ח 239 לא הורשע נאשם שניהל תיקי לקוחות, באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שהיה לחברה רישיון, וזאת על מנת לאפשר לו, כבעל רשיון בניהול תיקי השקעות, להמשיך ולעסוק בכך בעצמו (שלא באמצעות החברה).

בע.פ. (ת"א) 70848/00 עדי לבנת נ. מ"י דינים מחוזי כרך ל"ג(2) 434 וכן תק-מח 2002(2) 242, בוטלה הרשעת נאשם שהעמיד חשבון כיסוי למנהל תיק השקעות שביצע עבירות של שימוש במידע פנים, והכניס לחשבון הכיסוי את הרווחים שהפיק, וזאת על מנת לאפשר לנאשם להמשיך ולעסוק ביעוץ וניהול תיקי השקעות.

כך גם בעניינו של מורה נהיגה, שעסק בהוראת נהיגה במשך 28 שנים, ועבר עבירה של קשירת קשר עם אחר לזייף טופס מבחן עיוני לנהיגה. ביהמ"ש לא הרשיע אותו על מנת לאפשר לו להמשיך בהוראת נהיגה. (ראה ת.פ. 8005/99 מ"י נ. עובדיה נקש (לא פורסם)).

כך גם בת.פ. 8899/03 מ"י נ. עופר אביבי החליט ביהמ"ש לא להרשיע סוכן ביטוח, והשאיר את החלטת ביטול רשיונו כסוכן ביטוח להחלטת המפקח על הביטוח.

מפסקי-הדין שאוזכרו לעיל ניתן ללמוד כי בתי המשפט השונים בחנו את מהות העבירה שבוצעה מול האינטרס הציבורי, ושקלו את חומרת העבירה מול הפגיעה, אם הייתה בלתי הדירה, במקצועו או בעיסוקו של הנאשם.
במקרים בהם עלול נאשם לאבד רשיונו במסגרת ענישה משמעתית ע"י ועדה מקצועית, קבעו ביהמ"ש כי אין בכך לכשעצמו כדי למנוע את הרשעת הנאשם.

בת.פ. (טבריה) 1903/95 - מ"י נ. דוד שושן ויואל אלבז - תקדין שלום כרך 97(4) תשנ"ז/תשנ"ח-1997 עמ' 1705 לא הורשעו שוטרים לשעבר שבהיותם חוקרים פרטיים ביצעו עבירה על חוק האזנות סתר, ונקבע כי בסמכות ועדת המשמעת המטפלת בחוקרים פרטיים לקבוע אם ישלל רשיונם, וביהמ"ש לא יתערב בכך.

13.     בענייננו, המערער טרם קיבל רשיון לעסוק במקצוע הרפואה בישראל, וכאמור, לא מחמת הרשעתו ע"י בימ"ש קמא, אלא עקב כשלונו לעבור את המבחנים הנדרשים.

זאת ועוד, ב"כ המערער לא הצביע על נבצרות משפטית מוחלטת וסופית מהמערער לעסוק בעתיד במקצוע הרפואה, להבדיל מבחינת התנהגותו של המערער ע"י שר הבריאות (לאחר הרשעתו) תוך מתן אפשרות למערער לערער על החלטת השר, ולאחר מכן הוא יוכל לבחון את החלטת השר ע"י פניה בערעור לביהמ"ש.
חזקה על המערער שיעלה את כל הטענות שהעלה בפנינו באשר לאי הרשעתו בפני הגורמים הנ"ל, והם יתייחסו אליהן.

14.     באשר להמלצת שירות המבחן יצויין, כי שיקוליו אינם בהכרח דומים לשיקולי ביהמ"ש, וזאת מאחר שהוא אינו בוחן כלל את היבט ההרתעה, ואף אינו מופקד על הראייה הכוללת של שיקולי ההרשעה או אי ההרשעה.
בע.פ. 344/81, 359 מ"י נ. שחר ואח' פדילה(4) 314 נקבע כי:

"השירות (שרות המבחן) רואה את עיקר עניינו במיצויו של היבט מוגדר של הנתונים הנאספים לקראת ההרתעה השיפוטית, וביהמ"ש הוא שיוצר את האיזון הנאות בין הנתונים השונים, ומופקד על ראייתו של השלם להבדיל מן הקטע או המקוטע".

ברע"פ 7778/03 מאור שריקי נ. מ"י (לא פורסם) הורשע בעל משרד עמילות מכס בביצוע מעשה מגונה שלא בהסכמה באחת הפונות אליו, ועל אף תסקיר שירות מבחן חיובי קבע ביהמ"ש כי:
"ההחלטה סופית בדבר הרשעה או אי-הרשעה... מסורה לביהמ"ש ולא לשירות המבחן".
באותו מקרה, לאור חומרת העבירה, ובהיעדר נסיבות חריגות שהצדיקו המנעות מהרשעה - נותרה ההרשעה על כנה.

15.     על התייחסות בתי המשפט להרשעה בעבירה של מעשה מגונה, קבע כב' המשנה לנשיא, השופט איילון בע.פ. 535/89 פלוני נ. מ"י פד"י מ"ד(3) 800, כי למרות המלצת שירות המבחן לבטל הרשעת נאשם בביצוע עבירה של תקיפה מינית ומעשה מגונה, ועל אף היעדר עבר פלילי, אין מקום להטלת ענישה ללא הרשעה, שכן:
".. לא זהו המקרה, מבחינת טיב העבירות ונסיבות ביצוען, שיש להעמיד במבחן ללא הרשעה. שלומה של החברה והצורך להגן עליה מחייב כי הרשעה תירשם במירשם הפלילי". (הדגשה לא במקור).

16.     מהות העבירה בה הורשע המערער ונסיבות ביצועה מלמדות על הכיעור שבה, ואף בענייננו, בהיעדר נסיבות חריגות שמצדיקות הימנעות מהרשעת המערער יש לדחות את בקשתו לבטל את הרשעתו.

17.     יחד עם זאת, בשל חרטתו הכנה של המערער, כפי שמצאה ביטוייה בתסקיר שירות המבחן, ולאור חלוף 7 שנים מאז ביצוע העבירה, כמו גם בשל נסיבותיו האישיות של המערער שהפסיק לימודיו והתגרש מאשתו לאחר האירוע נשוא התיק דנן, אנו מקבלים באופן חלקי את עתירתו החילופית, ומפחיתים מתקופת המאסר לריצוי בעבודות שירות שהוטלה עליו באופן שירצה 3 חודשי מאסר בעבודות שירות. שאר חלקי גזר הדין נשוא הערעור ישארו על כנם.

המזכירות תעביר עותק מפסק הדין לממונה על עבודות השירות על מנת שיחווה דעתו בדבר ריצוי עבודות שירות ע"י המערער, מועד תחילתן ומקום ביצוען.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מעשה מגונה בשוטרת

  2. ניסיון לבצע מעשה מגונה

  3. ערעור בעבירת מעשה מגונה

  4. ניסיון למעשה מגונה בכוח

  5. עונש על מעשה מגונה בכוח

  6. הצעת חוק מעשה מגונה בצבא

  7. מעשים מגונים בשתי קטינות

  8. מעשה מגונה של רופא בחולה

  9. עונש על מעשה מגונה במשפחה

  10. כמה מקבלים על מעשה מגונה ?

  11. מעשים מגונים בפומבי - הרשעה

  12. עונש על מעשים מגונים במשפחה

  13. עונש על מעשים מגונים בקטינה

  14. מעשים מגונים בילדים - גזר דין

  15. פיצויים בגין מעשים מגונים במשפחה

  16. ערעור על הרשעה בעבירת מעשה מגונה

  17. זיכוי מחמת הספק מעבירת מעשה מגונה

  18. זיכוי מחמת הספק בעבירת מעשה מגונה

  19. מעשה מגונה - סעיף 348(ג) לחוק העונשין

  20. גזר דין בעבירת מעשה מגונה בנסיבות מחמירות

  21. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון