להלן גזר דין בנושא עונש על פריצה לדירה: גזר דין הנאשם הורשע לפי הודאתו בכתב האישום המקורי בשתי התפרצויות לדירות ובגנבה וביקש לצרף לגזר דינו שני תיקים נוספים: ת.פ 4948/06 ו- 4167/06 של בימ"ש שלום ת-א. ואלה העבירות בהן הורשע בתיקים המצורפים: - 2 עבירות של התפרצות לדירה בכוונה לגנוב, לפי סעיף 406 (ב) לחוק העונשין תשל"ז - 1977 (להלן החוק) - פריצה לרכב בכוונה לגנוב, עבירה לפי סעיף 413 ו' סיפא לחוק - גניבה, עבירה לפי סעיף 384 לחוק - גניבה מרכב, עבירה לפי סעיף 413 ד (א) לחוק - החזקת רכוש חשוד כגנוב, עבירה לפי סעיף 413 לחוק - ניסיון לגניבת רכב, עבירה לפי סעיף 413 ב' (א) + 25 לחוק - חבלה במזיד ברכב, עבירה לפי סעיף 413 ה' לחוק - איומים עבירה לפי סעיף 192 לחוק עיקר ותמצית עובדות כתבי האישום: כתב האישום המקורי: ביום 8.4.05 פרץ הנאשם לשתי דירות בכפר אז"ר וגנב מתוכן כרטיסי אשראי, כסף, טלפון, תכשיטים ומסמכים שונים. ת.פ 4948/06: ביום 1.8.06 פרץ יחד עם אחר לדירה בת-א, גנב מפתחות מכוניתה של המחזיקה בדירה ועמם פתח יחד עם האחר את המכונית. השניים גנבו מהרכב תיק ובו כסף, מסמכים וכרטיס אשראי. באותו כתב אישום יוחסו לנאשם שני אישומים נוספים: התפרצות לדירה שבוצעה באפריל 06 ובמהלכה נתפס ע"י המתלוננת לפני שהספיק לגנוב ועבירה משנת 2004 של ניסיון לגנוב קטנוע. בת.פ 4167/06 הורשע באיומים על שוטרים בעת עריכת חיפוש בביתו. הוא איים על עורכי החיפוש ובאמצעותם על קצין המודעין של התחנה, באומרו לשוטרים שיגידו לקצין שאם "פתח איתי מלחמה הוא ישלם על זה". הנאשם הינו יליד שנת 1980 ועל אף גילו הצעיר הספיק לצבור עבר פלילי מכביד: 5 הרשעות- שתיים מבימ"ש לנוער- הכוללות לא פחות מ-39 תיקים, רובם בעבירות רכוש. תלויים ועומדים נגדו 4 מאסרים על תנאי, חבי הפעלה, המצטברים לכדי 40 חודשי מאסר. טיעוני הצדדים לעונש תביעה: המאשימה רואה בנאשם עבריין רצידיביסט, המהווה סכנה ממשית לשלום הציבור ולרכושו, וסבורה שהדרך היחידה לשים קץ למעלליו היא בכליאתו לזמן ממושך מאחורי סורג ובריח. התביעה עותרת להפעלת המאסרים המותנים במצטבר, להטלת מאסר משמעותי בנוסף ובמצטבר, וכל זאת במצטבר למאסר אותו מרצה כיום. כמו כן מבקשת התביעה להפעיל התחייבות כספית שהוטלה באחד מגזרי הדין, להטיל קנס ולפסוק פיצוי כספי למתלוננים. התביעה מדגישה לחומרה, נסיבות המלמדות להבנתה, שלנאשם אין כל מורא בפני רשויות החוק: א. מרישומיו הפליליים עולה כי לא חדל מביצוע עבירות התפרצות גם בתקופה בה עוכב, לבקשתו, ריצוי מאסר של 16 חודשים שהוטל עליו בשנת 2002 בת.פ 9236/01 שלום ת-א. בגין עבירות התפרצות אלה נדון ל-10 חודשי מאסר במצטבר למאסר הקודם. עקב טעות או תקלה הוא שוחרר אחרי ריצוי תקופת מאסר אחת ולא ריצה בזמנו את התקופה הנוספת. נאסר שוב רק לאחר מעצרו ביום 1.8.06 וכיום עדיין מרצה את תקופת המאסר של עשרת החודשים. ב. בתאריך 24.10.04 שוחרר מהכלא לאחר ריצוי 2/3 מעונשו, וכעבור כחודש בלבד, בהיותו אסיר ברשיון, ניסה לגנוב קטנוע- אישום שלישי בת.פ 4948/06 הנ"ל. ג. ההליכים בתיק המקורי החלו בספטמבר 2005, הדיונים נדחו שוב ושוב בעטיו של הנאשם ובפרק זמן זה המשיך בשלו וביצע את מרבית העבירות הכלולות בתיקים המצורפים. התנהגותו חסרת התקנה מתבטאת בין השאר באפיזודה הבאה: בתחילת אפריל 2006 ביקש לדחות את מועד הדיון לרגל הולדת ילדו, אך גם אז לא שקט על שמריו וכעבור שבועיים ממועד הדיון הנדחה, התפרץ לעוד דירה. ד. חומרה נוספת ניבטת מאיומיו על שוטרים שערכו חיפוש בביתו. דברי האיום כללו איום קונקרטי על קצין המודיעין של התחנה שלא נכח כלל במקום. מטרת האיומים, כעולה מתוכנם, להרתיע את השוטרים למלא תפקידם ולהרחיקם מעליו. ה. נסיבה מחמירה נוספת, לדעת התביעה, יש לראות בכך שבכל המקרים בהם נגנב רכוש, הוא לא הוחזר לבעליו. התביעה מסתמכת בעתירתה להפעלת המאסרים המותנים במצטבר על ע.פ 70672/05 מחוזי ת-א- ערעור המדינה על קולת העונש. ביהמ"ש קיבל את הערעור וקבע שאת המאסרים המותנים שהופעלו בבימ"ש השלום בחופף, יש להפעיל באופן מצטבר. בין היתר אמר ביהמ"ש המחוזי שהפעלתם בחפיפה "הוא מסר שלילי בכך שהוא משקף הצהרה, שאין תוקף למאסרים מותנים החוזרים ונשנים ואיש הישר בעיניו יעשה." הגנה: א. יש לזקוף לזכות הנאשם את הודאתו ובקשתו לצרוף תיקים ולראות בכך נטילת אחריות מצדו. כמו כן יש לתת משקל לקולא, כמקובל, לחיסכון בזמן השיפוטי. ב. הנאשם ראוי להתחשבות גם בשל גילו הצעיר ומאותו טעם יש לתת משקל לסיכויי שיקומו בעתיד. הנאשם מבקש לאחר סיום עונשו, לחזור לתא המשפחתי אליו הצטרפה לא מכבר תינוקת שנולדה לבני הזוג. ג. לגבי עבירת האיומים על השוטרים, נטען כי אמנם החיפוש נערך כחוק- לפי צו בימ"ש, אך השוטרים לא נהגו כשורה בכך שתפסו פריטים המותרים בהחזקה, ששייכים לבני המשפחה האחרים, והראיה שהתפוסים הוחזרו בסמוך לחיפוש. לדברי ההגנה, עקב כך נפגע כבודו של הנאשם והדברים שאמר הם הבעת תרעומת על התנהלות המשטרה. ועוד נטען לגבי האיומים כי נסיבות העבירה אינן מן החמורות, וכי יש לאבחן לעניין חומרת העונש את מעשהו של הנאשם מהמקרה אליו מפנה התביעה- מ.י נ' בראנץ, שם איים נאשם ברצח על שופט ששפט את בנו. ד. באשר לעבירות הרכוש, נטען כי אינן מן החמורות בנסיבותיהן וחלקן נעברו זמן ניכר לפני הגשת כתב האישום. ה. ההגנה סבורה כי לאור הנסיבות כנטען על ידה, נכון יהיה להפעיל את המאסרים המותנים בחופף ולנכות מתקופת המאסר שתוטל את תקופת המעצר מיום 1.8.06המקבילה לריצוי המאסר של 10 חודשים, אותו לא ריצה הנאשם בעתו מחמת טעותן של הרשויות. ההגנה מוסיפה לעניין זה, כי מצבו של אסיר שהוא גם עציר, מופלה לרעה ביחס לאסיר מן השורה" משום שאינו זוכה לחופשות ולהקלות אחרות. ועוד נטען, כי במצב אליו נקלע הנאשם- אסיר ועציר בעת ובעונה אחת, לא יוכל לזכות בשחרור מוקדם- ראה פרוטוקול דיון בפני ועדת השחרורים. ו. מוסיף וטוען הסנגור, כי הפעלת ארבעת המאסרים המותנים במצטבר הכוללים 40 חודשי מאסר והטלת מאסר נוסף, תביא לתוצאה עונשית שאינה מידתית למעשים עליהם נותן הנאשם את הדין. ז. אמו של הנאשם הגישה לבימ"ש מכתב ובו היא שוטחת בקשתה להתחשב במצבה הבריאותי- פיזי ונפשי- ולא להחמיר בעונשו של בנה שהינו היחיד מבין ילדיה שמטפל ותומך בה. דיון א. האם ניתן להפעיל במצטבר שני מאסרים מותנים שהוטלו בגז"ד אחד: שניים מן המאסרים המותנים הוטלו בתיק אחד- ת.פ 8236/01 שלום ת-א שבו הנאשם ערך צירוף תיקים והורשע בשורה ארוכה של עבירות: רכוש, סמים, החזקת סכין ומרמה. ביהמ"ש גזר עליו שנת מאסר ושני מאסרים מותנים: של 12 חודשים שלא יעבור במשך שנתיים עבירות רכוש מסוג פשע והחזקת סכין ו-6 חודשים, לאותה תקופת תנאי, שלא יעבור עבירות "רכוש, סמים, אלימות, תקיפה והעלבת עובד ציבור מסוג עוון". ההגנה טענה שאין להפעיל את שני המאסרים המותנים שהוטלו באותו גז"ד במצטבר, אולם חזרה בה מטענתה לאור הפסיקה הקובעת כי כאשר מדובר בעבירות נפרדות ועצמאיות, שאינן בבחינת אותו מעשה, ניתן להפעילם במצטבר וסעיף 186 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ"ב- 1982, לא יחול, ראה ע.פ 4517/04 מסראוה נ' מ.י פ"ד נט (6) 119, (להלן פס"ד מסראוה). ב. הפעלת המאסרים המותנים במצטבר או בחופף למאסר אותו מרצה הנאשם סעיף 58 לחוק העונשין קובע: "תקופות מאסר בזו אחר זו מי שהוטל עליו עונש מאסר בשל עבירה נוספת והופעל נגדו עונש מאסר על תנאי, ישא, על אף האמור בסעיף 45, את שתי תקופות המאסר בזו אחר זו, זולת אם בית המשפט שהרשיעו בשל העבירה הנוספת ציווה, מטעמים שיירשמו, ששתי התקופות כולן או מקצתן יהיו חופפות." סעיף 58 הנ"ל קובע אפוא כי היחס בין העבירה הנוספת לבין עבירת התנאי, הוא יחס של הצטברות עונשים, "ענישה המדגישה מדיניות הרתעתית...(ה)הולמת מקרה של עבריין מועד ששב ומבצע עבירות שבגינן כבר הורשע בעבר", ראה סעיף 14 בפס"ד מסראוה. הנה כי כן, הכלל הוא שאין לחפוף את המאסר שיוטל על הנאשם בתיק זה, למאסר אותו מרצה כיום אך נותר לבימ"ש שיקול דעת להורות אחרת מטעמים שיירשמו. נוכח הטעות שגרמה לכך שהנאשם לא ריצה את המאסר הזה בזמנו, תקלה שאין לגלגלה לפתחו בלבד, מן הראוי לטעמי, לסטות מן הכלל ולחפוף את תקופות המאסר במלואן באופן שמתקופת המאסר שיוטל, ינוכו ימי המעצר מיום 1.8.06. ג. הפעלת תקופות המאסרים על תנאי- בחופף או במצטבר באשר לשאלה כיצד יופעלו המאסרים המותנים, בחופף או במצטבר, נקבע בפס"ד מסראוה כי יש לחפש את התשובה לשאלה בגדרו של סעיף 45 לחוק העונשין, לענייננו ס"ק (ג'): "מי שנדון לשתי תקופות מאסר או יותר שאחת מהן חופפת בחלקה את האחרת, אין עליו, לאחר שנשא תקופת המאסר האחת, אלא שארית תקופת המאסר האחרת שאינה חופפת." ביהמ"ש בפס"ד מסראוה, רואה בסעיף זה כלל פרשני הפועל בדרך של ברירת מחדל, ואשר נועד להקל עם נאשם במקום שמתעורר ספק באשר ליחס שבין העונשים שהוטלו. אולם, נקבע כי סעיף 45 הנ"ל, "אינו קובע הכרעה ערכית כלשהי באשר לשאלה אם ראוי, ככלל, כי נאשם שהושתו עליו מספר עונשים ישא אותם במצטבר או בחופף." ועוד נקבע בפסיקה, כי בין השיקולים לעניין צבירת מאסרים, תובא בחשבון מידת הזיקה בין העבירות וחומרתן. לעניין החומרה הפסיקה דנה בעיקר במקרי רצח ועבירות מין ואלימות שחומרתן, בעיני כולי עלמא, מופלגת. בפס"ד מסראוה קבע ביהמ"ש שהיתה זיקה עובדתית בין המעשים עליהם הוטלו שני המאסרים המותנים שניתנו בגז"ד אחד, ולכן מצא לנכון להורות על הפעלתם בחופף. ראה גם ע.פ 6535/01 קוזירוב נ' מ.י פ"ד נז(3) 562. במקרהו של הנאשם, אין כל זיקה עובדתית בין המעשים נשוא המאסרים המותנים. ולעניין החומרה: עבירת התפרצות לדירה, כשעצמה, נחשבת לחמורה שבין עבירות הרכוש, למעט עבירות בתחום הרכוש אליהן מתווסף יסוד של אלימות כלפי הקורבן. לטעמי, עבריין החוזר ופורץ לדירות, ברציפות ולאורך שנים, עם כל המשמעויות וההשלכות- הרכושיות והנפשיות- על קורבנות העבירה כפי שנקבע לא אחת בפסיקה, מעלה את חומרתה של עבירת ההתפרצות לדירה, לדרגה של חומרה מופלגת. ד. עברו הפלילי של הנאשם, התנהלותו כמפורט לעיל במהלך ניהול המשפט, ריבוי העבירות וביצוען כשמאסרים על תנאי ארוכים תלויים ועומדים נגדו, כל אלה מעידים עליו שהינו עבריין רכוש מועד שדבר אינו מרתיעו. עיון בשלושת גזרי הדין בהם הוטלו המאסרים המותנים ובמכלול העונשים שהושתו עליו במרוצת השנים, מצביע על ההתחשבות לה זכה הנאשם מצד בתי המשפט, ומסתבר, בדיעבד, שפרש אותה שלא כהלכה. מן הראוי אפוא להחמיר עם הנאשם; להפעיל את המאסרים המותנים במצטבר ולהטיל עונש מאסר נוסף. יחד עם זאת, בהתחשב בגילו הצעיר של הנאשם המותיר פתח תקווה שישולב בתכניות שיקום בכלא ויחזור אולי בעתיד למוטב, וכן במתן משקל לקולא להודאתו, לא אמצה עמו את הדין. ה. סוף דבר, אני גוזרת על הנאשם עונשים כדלקמן: אני מורה על הפעלת המאסרים המותנים: - 12 חודשים מת.פ 9236/01 שלום ת-א וראה ע.פ 70744/04 מחוזי ת-א - 6 חודשים נוספים בתיק הנ"ל - 18 חודשי מאסר מת.פ 2951/03 שלום ת-א - 4 חודשים מת.פ 9817/03 שלום ת-א תקופות המאסר הנ"ל יהיו מצטברות זו אל זו והנאשם ירצה בגינן 40 חודשי מאסר. בשל העבירות נשוא גזר הדין, אני מטילה על הנאשם 24 חודשי מאסר, מהם 12 בפועל והיתרה על תנאי שלא יעבור תוך 3 שנים עבירות התפרצות וגניבה וכן 6 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור באותה תקופת תנאי עבירות של החזקת רכוש חשוד כגנוב, היזק בזדון לרכוש ולרכב ואיומים. שתי תקופות המאסר יהיו מצטברות והנאשם ירצה בסה"כ 52 חודשי מאסר בחופף למאסרו הנוכחי. מתקופת המאסר ינוכו ימי המעצר: מ- 1.8.06 ועד היום ויום מעצר נוסף מ- 7.7.05 עד 8.7.05. בהתחשב בתקופת המאסר הממושכת ודברי ההגנה על מצבו הכספי הדחוק של הנאשם, איני מטילה עליו עונש כספי. התביעה ביקשה להפעיל התחייבות כספית על סך 5,000 ₪ שהוטלה בת.פ. 9817/03, הוצגה לי התחייבות חתומה על ידי הנאשם, ואני מורה על הפעלתה. ההתחייבות תשולם בתשלומים חודשיים שווים ורצופים של 250 ₪ לחודש, החל מיום 01.04.2007. באם לא תשולם הערבות הנאשם יאסר למשך 60 יום. מוצגים יוחזרו לבעליהם. הודעה זכות ערעור תוך 45 יום.פריצהמקרקעין