עבירת התפרצות לדירה

להלן הכרעת דין בנושא עבירת התפרצות לדירה: ה כ ר ע ת ֿ ד י ן 1. כתב האישום מייחס לנאשם עבירות של התפרצות, גניבה והחזקת נכס החשוד כגנוב. על פי עובדות האישום, התפרץ הנאשם לביתו של המתלונן, ברחוב הגר"א בת"א, גנב ממנו סכום של 850 ₪ במזומן וכן ניסה לגנוב בלון גז. עוד מייחס כתב האישום לנאשם עבירה של החזקת רכוש חשוד כגנוב, בשל 3 מכשירי פלאפון סלולריים וסך של 1,200 ₪ במזומן שנתפסו ברשותו. 2. האמור בכתב האישום אינו מדויק, גם על פי ראיות התביעה: · מהראיות שנשמעו בפני עולה כי המדובר בשתי דירות נפרדות, האחת דירת חדר בקומת הקרקע, נעולה, בה התגורר המתלונן ביחד עם שלושה שותפים נוספים (להלן: "דירת החדר"), והשנייה בסמיכות לה, שלא הייתה נעולה, בה אמורים היו להתגורר 12 תושבים זרים לאחר פינויה וניקיונה (להלן: "הדירה השנייה"). · עוד עולה כי הסך של 850 ₪ היה מתחת למזרון המשמש כמיטת המתלונן בדירת החדר, ואילו בלון הגז היה בדירה השנייה. · ברשות הנאשם נתפסו סה"כ 1,200 ₪, ולא 850 ₪ + 1,200 ₪ כאמור בכתב האישום (ראו ת/3). 3. לטענת התביעה הוכחה אשמתו של הנאשם, וזאת בגרסת המתלונן, בטענה כי מפתח של דירת החדר נתפס ברשות הנאשם וכן בהודאתו בפני השוטר עופר ארד, שהגיע למקום עם שוטרים נוספים על פי קריאת המתלונן. 4. אינני סבור שהוכח כי מפתח הדירה נתפס ברשות הנאשם ולא אסמוך ממצא על הטענה כי הנאשם הודה בפני השוטר. חרף זאת, הוכחה אשמת הנאשם מעבר לכל ספק סביר, לאור עדות המתלונן וגרסתו הבלתי אמינה של הנאשם, שהכחיש את כל המיוחס לו. גרסת המתלונן 5. העד המרכזי מטעם התביעה היה המתלונן, נתין חוף השנהב השוהה בישראל כדין ודובר השפה האנגלית. לטענתו, כאשר חזר מקניות בשוק, הבחין בנאשם כשהוא יוצא מדירת החדר, עובר במסדרון, נכנס לדירה השנייה ומחפש בה מאחורי בלון גז. המתלונן פנה לנאשם ושאל לפשר מעשיו. הנאשם התחזה כשוטר העורך חיפוש ומאחר והמתלונן לא האמין לו, הזמין משטרה שהגיעה סמוך לאחר מכן. טרם בוא המשטרה הציע הנאשם כסף למתלונן, כדי שלא יזמין משטרה. 6. הודעת המתלונן במשטרה, ת/2, מחמירה עם הנאשם יותר מעדותו בפני, וזאת בשני רכיבים עיקריים: הראשון הוא כי המתלונן ראה את הנאשם פותח את דלת דירת החדר במפתח; השני, כי הוא הבחין בנאשם מנסה ליטול את בלון הגז. ברור בעליל כי יש להעדיף את עדות המתלונן בבית המשפט על פני הודעתו במשטרה וזאת הן משום שלדבריו השוטר שגבה את הודעתו לא שלט היטב בשפה האנגלית ולכן יתכן שלא הבין אותו, והן משום שדבריו הראשונים לשוטר עופר ארד, איתו הצליח המתלונן לדבר בצורה קולחת והמשתקפים בדו"ח הפעולה ת/3, קרובים יותר לעדותו בבית המשפט מאשר להודעתו במשטרה. 7. המתלונן עשה רושם אמין. שוכנעתי כי לא תפס בנאשם והזמין משטרה רק משום שזה חלף לרגע בפרוזדור הבניין. לא התעלמתי מכך שאת עדותו החל המתלונן מתיאור אירוע של יום קודם, בו נגנבו אופניו, ומדבריו כי הוא סבור שהנאשם הוא גנב האופניים (עמוד 7 שורות 11-9). בחנתי את האפשרות כי יתכן שבשל כך, מיד כאשר הבחין המתלונן בנאשם, היינו, באדם זר בקרבת הדירה, טפל עליו אשמת שווא. שוכנעתי כי המתלונן אכן הבחין בנאשם כשהוא יוצא מדירת החדר ונכנס לדירה השנייה ורק בשל כך, קישר אותו לגניבת האופניים יום קודם - ולא להיפך. 8. חלק ניכר מטענות הסנגור בסיכומיו התייחס לכך שהמתלונן לא ציין בעדותו שהנאשם היה בתוך דירת החדר, וניתן לפרש את האמירה "יצא ממנה" גם כאילו הבחין רק ביציאת הנאשם ולא בהיותו בתוך הדירה עצמה. עיון בפרוטוקול עדות המתלונן לא מותיר מקום לספק. הוא חזר פעמים רבות על כך שהבחין בנאשם בתוך דירת החדר ולא רק מחוצה לה: בעמוד 7 שורה 12 - ציין המתלונן כי הנאשם היה בתוך הבית; בעמוד 7 שורות 24-27 - אמר המתלונן כי הנאשם היה בחדר שלו; בעמוד 9 שורות 1-2 - העיד המתלונן כי ראה את הנאשם יוצא מדירת החדר ונכנס לדירה השנייה. כך גם בעמוד 9 שורה 10; בעמוד 11 שורות 16-21 - כשהתייחס המתלונן לשאלה מהיכן ידע שהנאשם גנב את כספו, הוא השיב שאם יש אדם בתוך הבית שלך ומשהו חסר, אותו אדם הוא הגנב. אמנם, ממשפטים אחרים בעדותו ניתן להבין שראה את הנאשם ביוצאו מהדירה בלבד (ראו למשל עמוד 8 שורות 23-26 ובמיוחד עמוד 9 שורה 4, שם אמר המתלונן כי לא ראה את הנאשם בפנים אלא יוצא מתוך הדירה). אולם, מכלל העדות, לרבות האמור לעיל, עולה כי המתלונן חפץ להדגיש שלא ראה מעשה כלשהו של הנאשם בתוך הדירה, אך ראה בבירור את יציאתו של הנאשם מתוך הדירה, היינו, הבחין בו עוד כשהיה בדירת החדר עצמה. 9. התביעה ראתה בתפיסת המפתח ברשות הנאשם, כפי שאף צוין בעובדות כתב האישום, ראיה משמעותית נגד הנאשם - ובצדק, אולם איני סבור שהדבר הוכח בפני כדבעי. אין חולק כי מפתח דירת החדר נתפס בעת האירוע על ידי מי מהשוטרים, וכי אותו מפתח אכן פותח את דלת דירת החדר (ת/1 ועדותו של דב קאופמן). אולם, לא ניתן לומר כי הוכח שהמפתח נתפס ברשות הנאשם. מדו"ח הפעולה שערך השוטר עופר ארד (ת/3), עולה כי הוא תפס את המפתח מידי הנאשם. אולם, בעדותו הסביר כי לא הוא זה שערך את החיפוש על גופו של הנאשם אלא השוטרים האחרים ולכן אינו יודע לומר, מידיעה אישית, האם המפתח נתפס ברשות הנאשם (עמוד 16 שורה 10-16). השוטרים האחרים לא העידו ולא ערכו דו"ח כלשהו. גם המתלונן העיד שראה את התנהלות השוטרים מול הנאשם, אך לא אם לקחו ממנו את המפתח (עמוד 12 שורות 4-14). כמו כן, שב ואמר כי לא ראה מפתח בידי הנאשם ואינו זוכר מי מסר את המפתח לידי השוטרים, הוא או הנאשם (עמוד 10 שורה 16 ועמוד 11 שורות 23-24). 10. מעבר להתרשמותי החיובית מהמתלונן, הדעת נותנת שאילו היה טופל על הנאשם אשמת שווא, היה טוען כי הבחין בו נוטל את הכסף מתחת למזרון ומאשר כי ראה ברשות הנאשם מפתח. דווקא אופן עדותו המסויג, מחזק את מהימנותה. גרסת הנאשם 11. הנאשם מכחיש כי היה בתוך דירה כלשהי, כפי שהוא מכחיש את הגניבה. גרסת הנאשם נשמעה לראשונה בעדותו, לאחר שבהודעתו (ת/5), לא מסר כל גרסה לשוטרים. למרות שהמדובר בעדות כבושה, לכך כשלעצמו לא אתן משקל רב בהתחשב בטענת הנאשם כי לא מסר גרסה כלשהי משום שהוכה על ידי השוטרים, טענה אותה העלה עוד בשלבי המעצר, כעולה מפרוטוקול דיוני המעצר - נ/5. 12. הנאשם טען כי נכנס לבניין בכדי לעשות שימוש בכדורי קלונקס שהיו ברשותו. טענה זו נסתרת בכך שבחיפוש שנערך על גופו לא נתפסו כלל כדורי קלונקס, כעולה מדו"ח הפעולה ת/3 ומטופס רישום המוצגים נ/2. הנאשם הסביר כי הדבר לא מתועד על ידי השוטרים משום שהכדורים הוחזרו לרשותו לאחר החיפוש ונלקחו ממנו בשנית בפיקדון בית המעצר אבו כביר (עמוד 22 שורה 29). אולם, גם בטופס הפיקדון ת/7, שהוצג על ידי הנאשם, לא מופיעים כדורי הקלונקס (עמוד 23 שורות 8-9). כמו כן, כדורי קלונקס דורשים מרשם ומהווים סם, וזאת על פי גרסת הנאשם עצמו (עמוד 19 שורות 12-15 ועמוד 21 שורות 27-28). כך, ברור שאילו היו השוטרים תופסים ברשות הנאשם כדורי קלונקס, היו רושמים זאת כמוצג ומחשידים את הנאשם גם בהחזקת סם. 13. הנאשם תיאר את הבניין כ"חירבה" שאינה ראויה למגורים (עמוד 19 שורות 1-4). זאת, בניגוד לעדותו של המתלונן ולתיאורו של השוטר דב קאופמן, אשר הגיע למקום ותאר פרוזדור ומספר דירות בקומת קרקע בתוך בניין (עמוד 6 שורות 6-8). תיאור זה מלמד על ניסיונו של הנאשם להרחיק את עצמו מביצוע עבירה ולתמוך בטענה כי חיפש מקום נטוש לעשות בו שימוש בסם, שכעולה מהפירוט לעיל, כלל לא היה ברשותו. 14. לטענת השוטר עופר ארד, בתחנת המשטרה הודה הנאשם כי נכנס לשתי הדירות (עמוד 17 שורות 10-11). איני נותן לכך משקל רב וזאת בהתחשב באופן הלקוני בו מופיעים הדברים בסוף ת/3 למרות שלכאורה מדובר בהודאה משמעותית, ובהתחשב בכך שהשוטר בעדותו לא זכר את נסיבות ופרטי הדברים שנאמרו. קשה גם ליישב את "הודאת" הנאשם עם התנהגותו בסמוך לכך: מספר דקות טרם "הודאתו", בתגובה למעצרו, דרש עו"ד (נ/3) ומספר דקות לאחר "הודאתו", בהודעתו בפני החוקרת (ת/5) לא אמר דבר ובוודאי שלא הודה. גם לדברי המתלונן כי הנאשם הציע להחזיר את כספו אם לא יזמין משטרה, איני נותן משקל רב, וזאת משום שלא ברור כלל מהי רמת התקשורת שהייתה בין המתלונן דובר האנגלית לבין הנאשם שטוען כי אינו דובר אנגלית כלל. אין באמור לעיל, כדי לגרוע ממסקנתי, לפיה יש להעדיף את גרסת המתלונן על פני גרסת הנאשם. הוכחת יסודות העבירות המיוחסות לנאשם 15. כתב האישום מייחס לנאשם שלוש עבירות שונות: התפרצות, גניבה והחזקת נכס חשוד כגנוב. עבירת ההתפרצות לשם ביצוע גניבה עולה בבירור מעדותו של המתלונן, על פיה הנאשם נכנס לדירת החדר, שדלתה הייתה סגורה, בלי הסבר סביר לכניסה זו. אולם, אינני סבור כי הוכחו בפני שתי העבירות האחרות. לגבי עבירת הגניבה, לא ניתן לייחד את הסך של 850 ₪ מתוך הסך של 1,200 ₪ אשר נתפסו ברשות הנאשם. כמו כן, המתלונן לא ידע לומר מתי הניח את סכום הכסף מתחת למזרון (עמוד 11 שורות 9-13) ואין כל ראיה או טענה בדבר מהומה או אי סדר כלשהו בתוך דירת החדר, שתלמד על נטילת הכסף סמוך קודם לכן. לעניין בלון הגז, המתלונן העיד במפורש כי הנאשם חיפש דבר מה מאחורי בלון הגז ולא טען כי ניסה לגנוב אותו (עמוד 11 שורות 26-27). באשר להחזקת נכס החשוד כגנוב, היינו, 3 מכשירי הטלפון הסלולארי שנמצאו ברשות הנאשם, הנאשם המציא מסמך המאשר זיקה של אשתו לאחד ממכשירי הטלפון (נ/4) וסיפק הסבר להמצאות המכשירים האחרים ברשותו. מצד שני, התביעה לא ביצעה פעולה כלשהי, דוגמת בירור בחברות הסלולאר לגבי המכשירים, בכדי לבדוק מי בעליהם. מסמכי הבנק (נ/3) שהציג הנאשם מספקים הסבר סביר לכסף שנתפס ברשותו. לפיכך, אינני סבור כי יש להרשיע הנאשם בעבירה של החזקת נכס החשוד כגנוב. 16. לאור כל האמור לעיל אני מרשיע את הנאשם בעבירה של התפרצות לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין ומזכה אותו מעבירות הגניבה והחזקת נכס החשוד כגנוב. פריצהמקרקעין