עבירת הנעה לרכוש ניירות ערך

להלן פסק דין בנושא עבירת הנעה לרכוש ניירות ערך:

פסק דין

א. מבוא

לאחר שמיעת העדויות, הורשעו הנאשמים בעבירות על חוק ניירות ערך, תשכ"ח-1961 (להלן: "חוק ני"ע"), עבירות שעניינן הנעה לרכוש ניירות ערך תוך העלמת עובדות מהותיות ועבירות של השפעה בתרמית על תנודות שער המניה. בנוסף, הורשעו הנאשמים בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי חוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").הנאשמים זוכו מעבירות על-פי חוק ני"ע וחוק העונשין על-פי האישום הראשון וחלק מן האישום השני.

על מנת שתהא התמונה שלמה יובאו מעט מן העובדות נשוא האישומים.
הנאשמת (להלן: "ילר") היתה חברה ציבורית שעסקה בניהול תיקי השקעות ללקוחות, יעוץ להנפקות וליווי חברות להנפקה ,היא שימשה כיועצת בהנפקה בה עוסק כתב האישום(להלן: "הנפקת באומל") ואף השתתפה בקונסורציום החתמים להנפקה זו. נאשם 3 (להלן: "טייכר") היה מנכ"ל ילר ,שימש כדירקטור בכל אחת מחברות הבת שלה וטיפל בכל הפעולות הכרוכות בהנפקת באומל. נאשם 4 (להלן: "הדר") שימש כמנכ"ל ילר חיתום, היה ממונה על תחום ההנפקות הציבוריות בילר והיה סגנו הבכיר של טייכר בילר.

בהכרעת הדין קבעתי כי הנאשמים - ילר, טייכר והדר פעלו באופן מכוון למיתון הירידה של שערי המניה וקיבלו במרמה בנסיבות מחמירות את הסכמת באומל לקלוט היצעים כשהם מסתירים מפניו, באמצעות יפוי הכח שקבל ממנו, עובדה מהותית, והיא שמהלך זה מאפשר להם למכור מניות באומל שנרכשו במסגרת ההתחייבות החיתומית שלהם עצמם, מבלי שמכירות אלה יגרמו לירידה חדה בשער המניה.

ב.     טיעוני הצדדים בנושא ההרשעה

ב"כ הנאשמים מבקשים לבטל את הרשעת הנאשמים בדין והם מעלים בקשה זו במהלך הטיעונים לעונש. על פי הסדר הנכון בקשה מסוג זה יש להעלות עובר לשלב הטיעונים לעונש, לאחר שבפני בית משפט מונח תסקיר שירות המבחן. מטבע הדברים עצם הדיון בנושא קבלת תסקיר בעניינו של נאשם אמור להקדים כל דיון בנושא העונש, על אחת כמה וכמה כאשר בית משפט מתבקש לבטל הרשעה, כאמור. ברם, בהסכמות דיוניות התהפכו היוצרות והתערבבו אלה באלה ובפסק דין זה אנסה להכניס מעט סדר בדברים שהובאו בפני.

אדון, ראשית, בנושא ההרשעה.

בעתירתם לביטול ההרשעה מבקשים ב"כ הנאשמים כי אעשה שימוש בסעיף 192א' לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב- 1982. לשיטתם, ההרשעה מהווה פגיעה חמורה בנאשמים ואינה הולמת את המעשים בהם הורשעו והם מסתמכים, בין היתר, על הראיות לענש ועל הפסיקה הרבה שהגישו לעיוני.

ב"כ טייכר, עו"ד שמחוני, טוען כי מאז תחילתה של החקירה דהיינו, מאז 1998 מעיב על חייו צל כבד וכבר בכך בא על ענשו. ההרשעה, לגביו, היא בבחינת עונש נוסף ויש בה משום פגיעה ממשית: הנאשם הוא רו"ח בהשכלתו ובמקצועו, הוא משמש יועץ כלכלי לגופים מסחריים ועצם ההרשעה עלול "להפריע...לגרום לסיכון רישיונו" (פרוטוקול עמ',4471 ש' 9). בנוסף, הרשעה בדין תשלול ממנו את האפשרות לשמש דירקטור בחברות ציבוריות למשך 5 שנים נוספות וכך יאלץ להמשיך לשאת על גבו את החטא שחטא בעבר וההרשעה , בנסיבות כאלה ,הינה ענש בלתי מידתי בעליל.
זאת ועוד. יש לבחון את העבירות על פי אמות המידה שהיו נהוגות בעת שנעברו ולערוך איזון כולל ונכון בין הכללים שנקבעו בפסיקה בנושא ההרשעה לבין חומרת העבירות, בראי הזמן בו נעברו. האיזון הראוי יהא בו להטות הכף לטובתו של הנאשם ולפטור אותו מהרשעה.

ב"כ הדר, עו"ד קלגסבלד, מצטרף לדברי עו"ד שמחוני כשנקודת המוצא לטיעוניו היא חלקו הקטן , יחסית ,של הדר בעבירות בהן הורשע "על רקע ההשוואה הבלתי נמנעת לטייכר..."(שם, עמ' 4478 ש' 18). הדר ,לדבריו, לא היה מוביל כי אם מובל, הוא פעל על-פי הוראותיו של טייכר ועל כן יש לקבוע כי דין שונה להם וכי הדר, הקטן במעוולים, זכאי כי עניינו יסתיים ללא הרשעה.

מנגד, ב"כ התביעה עומדת על הרשעה ולטענתה, העבירות בהן הורשעו הנאשמים הן עבירות בהן האינטרס הציבורי הוא דומיננטי, גובר על עניינם האישי של הנאשמים ומוביל להרשעה, כפי שנקבע בפסיקה המוצגת על ידה.

את טיעוניה סומכת התביעה על הקביעות בהכרעת הדין מהן נלמד כי ילר, באמצעות הנאשמים, שימשה בו זמנית יועצת וחתמת ובנוסף, פעלה בחשבון באומל על פי יפוי כח.
שילוש כוחות זה אפשר לילר לכוון מעשיה ולתעל פעולותיה לפי האינטרסים שלה, כשהיא פועלת בניגוד עניינים ומועלת בתפקידה ובשליחותה.
באשר לנאשמים, לטענתה, העובדות מלמדות כי כוכבם לא דעך וגם היום הם בעלי עמדה מרכזית בשוק ההון. טייכר היה ועודנו פעיל בשוק זה וההליכים המשפטיים נגדו לא הפריעו לו לעשות בו חיל. עיקר עיסוקו הוא בתיווך עסקאות ולצורך זה אינו זקוק לרשיון.

באשר להדר, גם הוא המשיך לפעול בשוק ההון לאחר שפרש מתפקידו כמנכ"ל ילר ואף הקים חברת השקעות אותה הוא מנהל.
עצם העובדה כי הנאשמים ממשיכים לעסוק בשוק ההון ואף זכו בו להצלחה חרף חרב המשפט אשר מעל ראשם, מצביעה על נורמות פסולות "והדרך היחידה לשרש את הנורמות העקומות שפשו בשוק ההון היא הרתעה על ידי עונשים כבדים ומכבידים שכוללים מאסר בפועל וקנסות כבדים" (שם, עמ' 4423, ש' (3-6).

דיון

רבה היא הפסיקה בנושא הרשעה ועל כן אסתפק בציון הקווים שהתוותה כשהקו המנחה הוא כי לצד הקביעה כי נעברה עבירה קיימת חובת הרשעה. אך בנסיבות יוצאות דופן, נסיבות בהן אין יחס סביר בין הנזק הצפוי בין ההרשעה בדין לבין חומרת העבירה, יעשה בית המשפט שימוש בסמכותו ולא ירשיע נאשם.

"משמתבקש בית המשפט לשקול אימתי יחיל את הכלל המדבר בחובת הרשעה ומתי יחיל את החריג בדבר הימנעות מהרשעה, נדרש איזון שיקולים המעמיד את האינטרס הציבורי אל מול נסיבותיו האינדיבידואליות של הנאשם. בראייה כוללת, נשקל מן הצד האחד הצורך במיצויו של ההליך הפלילי בדרך של הרשעת העבריין כדי להשיג בכך, בין היתר, את גורם ההרתעה והאכיפה השוויונית של החוק. שיקול ציבורי זה פועל במישנה תוקף ככל שחומרת העבירה גדולה יותר והנזקים לפרט ולציבור מביצועה גוברים.

כנגד השיקול הציבורי, נשקל עניינו של הפרט הנאשם, ובמסגרת זו נבחנים נתונים שונים הנוגעים אליו וביניהם - טיב העבירה אותה עבר וחומרתה, עברו הפלילי, גילו, מצב בריאותו והנזק הצפוי לו מהרשעה. באשר לנאשמים בגירים, במאזן השיקולים האמור גובר בדרך כלל השיקול הציבורי ורק נסיבות מיוחדות, חריגות ויוצאות דופן ביותר תצדקנה סטייה מחובת מיצוי הדין בדרך הרשעת העבריין"

ע"פ 2669/00 - מדינת ישראל נ' פלוני ו-3 אח' . פ"ד נד(3), 685 ,עמ' 689-690.

ב"כ הנאשמים מכירים את ההלכה בנושא על בוריה ועל כן ביקשו לשכנעני כי למקרה דנן נסיבות חריגות ועל כן גובר בהן השיקול האישי, הפרטי של הנאשמים וכך יכול בית משפט להמנע מהרשעתם.

עיינתי בכל פסקי הדין הרבים שהציגו הצדדים בפני ולא מצאתי בפסקי הדין שהגישו את שביקשו להוכיח. אכן, ישנם מקרים בהם פטר בית משפט נאשמים מהרשעה אך היו אלה מקרים חריגים בעלי מאפיינים מיוחדים, אשר היה בהם כדי להצדיק סטיה מחובת מיצוי הדין בדרך ההרשעה.

לא כך המצב בענייננו.
העוול שנגרם לשוק ההון מדרך פעולתם של הנאשמים מחייב להטביע בהם את חותם הפליליות למען ידעו הכל את הפסול שבמעשים מסוג זה, יראו וייראו.
ויודגש. אין נפקא מינה אם דרך פעולתם המניפולטיבית גרמה נזק בעין לשוק המניות כולו או אך לבעלי המניה. עצם ההתערבות בשוק די בה כדי לזעזע ולערער יציבותו.

הטענה כי בעת שנעברו העבירות היה משקלן הסגולי של העבירות קטן, יחסית, דינה להדחות לאור הממצאים בהכרעת הדין ולא אחזור על הקביעות בה.
לענין זה דעתי כדעת ב"כ התביעה. מדובר במסכת של פעילות ופעולות, פרי תכנון ומחשבה תחילה ואין זה מעלה או מוריד אם הנאשמים, אישית, זכו לרווחים כספיים בעין או אם הרווח אליו כוונו היה קידום במעמדם המקצועי עקב פעילותם באותה תקופת שפל בשוק.

על פי הנטען למדו הנאשמים את הלקח במשך הזמן הרב שחלף מביצוע העבירות, אך גם בכך אין לגרום לביטולה של הרשעה, באופן אשר תפגע בעקרון השוויון בפני החוק ובאלמנט ההרתעה הדרוש.
כידוע, בכל הרשעה טמונה פגיעה בנאשם ולא שוכנעתי כי הרשעה במקרה זה יש בה משום חוסר איזון בולט בין האינטרס הציבורי לבין הנזק הצפוי לנאשמים בפני. דווקא באיזון הדברים, אני מוצאת כי האינטרס הציבורי והרתעת עבריינים פוטנציאלים מסוגם של הנאשמים גובר וידו על העליונה.

נושא חלוף הזמן עובר כחוט השני בטיעוני ב"כ הנאשמים, אם לענין ההרשעה ואם לענין העונש.
אכן, זמן רב חלף מאז בוצעו העבירות ועד עצם היום הזה, אך התנהלותם של הנאשמים הייתה ברת משקל ותרמה לכך רבות.
הנאשמים בחרו בזכות הכפירה ואולם, בבוא עת פקודה אין הם יכולים לסמוך בקשתם לביטול ההרשעה על עצם התמשכות ההליך. יש לזכור כי מדובר בעבירות קשות לגילוי ולחקירה, היה צורך בהעדתם של עדים רבים, זמן עדותם התארך בשל חקירה אשר בחלקה הייתה שלא לעניינו של תיק זה, כפי שציינתי בהכרעת הדין, ועל כן נמצא כי הנאשמים הם מי שבחרו ללכת בדרך הארוכה ורבת החתחתים אשר עינוי הדין הוא חלק ממנה.
פטור מהרשעה בסיומו של הליך כה מסובך וארוך ירוקן את ההליך מתוכן וכך, נמצא חוטאים למטרה.

בהערת אגב יוער כי פסקי הדין שהוגשו על ידי ב"כ הנאשמים בנושא חלוף הזמן, אינם עוסקים בביטול ההרשעה ועיקרם - דיון בעונש. ההלכה הנלמדת מכל אותם פסקי הדין היא כי אם תרמו הנאשמים להתארכות ההליך, לא יוכלו לבקש הקלה אך בשל כך.
הפסיקה חוזרת ושונה כי אין בהתמשכות ההליכים בעבירות מסוג זה כדי לשמש נימוק לקולא שכן, מעצם טיבם וטבעם הם אורכים זמן רב.
על סמך האמור במקובץ לעיל, אני דוחה את הבקשה לביטול ההרשעה.

טיעוני הצדדים לעונש וגזר הדין

א. בדיון בנושא ההרשעה התייחסתי לחלק מטיעוני ב"כ הצדדים לעונש ואת
שהחסרתי אשלים בפרק זה.

ב"כ התביעה, בטיעונים לעונש, עומדת על החומרה היתרה בעבירות אשר בוצעו על ידי אנשי מקצוע בשוק ההון ומאזכרת את דברה של הפסיקה הקובעת כי בעבירות כלכליות, ובעיקר באותן עבירות הפוגעות ביציבותו של שוק ההון, על בית משפט להחמיר עם העבריינים.
על כל אלה היא מבקשת להטיל על הנאשמים אשר, לדעתה, פעלו בצוותא חדא ודין אחד להם עונש של מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס משמעותי על מנת שלא יצא חוטא נשכר.

ב"כ הנאשמים מבקשים להקל בדינם, עצם ההרשעה מטילה בהם כתם כבד, פוגעת בהם באופן אישי וקיים חשש של ממש לעתידם המקצועי.

ב"כ טייכר, כראיות לעונש, מגיש "קורות חיים" מהם אנו למדים כי הנאשם, רואה חשבון במקצועו, נשוי ואב לשלושה ילדים. בנוסף הוגשו מכתבים האמורים לשמש עדויות אופי בדבר פועלו של הנאשם ואישיותו.
יצחק זאוברמן, מי שכיהן בתפקיד בכיר בחברות ציבוריות, בילר ובילר חיתום, מכיר את הנאשם מזה 20 שנה ומעיד על האמון וההערכה שהוא רוכש לו. מדובר באדם מהימן, ישר ומסור אשר מאז תחילת הפרשה נפגע מצבו הנפשי בשל הפגיעה בשמו הטוב, האישי והמקצועי. ברוח זו מדברים מליצי יושר נוספים, אשר ליוו את הנאשם בדרכו המקצועית ולמדו להכירו כאיש מקצוע מסור, אחראי, קפדן המקפיד על קלה כחמורה בכל הקשור לענייני חוק.

ב"כ טייכר מפנה אצבע מאשימה כלפי המתלונן, מתי באומל, ומבקש לקחת בחשבון את העובדה כי הלה לא הועמד לדין, הגם שהיה שותף לעבירות. לשיטתו, לצורך הענישה, יש לראות את כל העבירות כמקשה אחת, משל מדובר בעבירה אחת אותה יש למוד ברף הנמוך של החומרה.
עוד מוסיף הוא וטוען כי בשל חלקו של מתי באומל בפרשה לא ניתן לקבוע כי הנאשמים הונו אדם חסר מגן אלא פעלו בעצה אחת אתו ועזרו לו להוציא לפועל את נושא הנפקת החברה בה האמין ואותה ביקש לקדם.
לנאשמים לא צמחה טובת הנאה מהעבירות שביצעו מאחר והיו שכירים בילר.

ב"כ הדר מצטרף לטיעונים, חוזר ומדגיש כי חלקו של הדר בביצוע העבירות היה משני, מעמדו היה זוטר והוא היה כפוף לטייכר, המנכ"ל.
בתחילת הפרשה היה הדר רו"ח צעיר, ללא נסיון מקצועי רב בשוק ההון ועל כן פעל על פי ההוראות שקיבל.
היום הדר נשוי ולו שלושה ילדים, אין לו הרשעות קודמות ומדובר במעידה אחת ויחידה לו.
בשם הדר מוגשים מסמכים העוסקים בפגיעה בקידומו המקצועי בשל ההליך הפלילי וכן בפעילותו ההתנדבותית למען החברה, במסגרת עמותת "קרימיניון ישראל".

אשר לחברת ילר, במועד ביצוע העבירות הייתה החברה חברה ציבורית ובשנת 1999 היא נרכשה על ידי חברה אחרת ונבלעה בה וכיום למעשה אינה פעילה.
החברה החדשה (חברת IDB) היא זו שתאלץ לשאת בעונש שיוטל על ילר ועל כן יש להתחשב ולהטיל קנס כספי לא גבוה.
ב"כ שני הנאשמים עותרים להסתפק בהטלת עונש של מאסר על תנאי וקנס מתון.

טייכר מצדו מצטרף לדברי ב"כ, מגולל בפני בית משפט את הקשיים העצומים בהם הוא נתון מאז תחילת ההליכים נגדו ומבקש את רחמי בית משפט.

ב. העבירות בהן הורשעו הנאשמים חמורות, הן על פי החוק והן על פי הפסיקה, על אחת כמה וכמה כשהן נעברות באופן שיטתי במודע בתכנון ובמחשבה תחילה. יש לזכור כי מדובר באנשי מקצוע אשר העיסוק במניות הייתה אמנותם והם עשו שימוש בידיעותיהם תוך ניצול לרעה של שיטות הפעולה בבורסה. במעשיהם אפשרו להשפיע על השער, לקבוע למניה מחיר בלתי מבוסס, מחיר אשר אינו מגלם תחזית כלכלית נכונה ובכך, ליצור מצג כוזב כלפי ציבור המשקיעים.

האינטרס הציבורי מחייב להגן על שוק ההון מפני עבריינים מסוגם של הנאשמים המנצלים את כללי המסחר בבורסה לטובתם ופוגעים ביציבותו.
על בית משפט להגן על המסחר ההוגן בשוק ההון ולאפשר לציבור להשקיע בשוק זה ללא חשש ולא להדיר רגליו ממנו מחשש פן יפגע.

לאחר ששקלתי כל שבפני החלטתי שלא למצות את הדין עם הנאשמים, אם כי לא אוכל לפטור אותם בעונשים המרתיעים להם עתרו באי כוחם.
את עיקר המשקל להחלטה זו אני נותנת לעובדה כי מתי באומל לא הועמד לדין, כפי שציינתי בהכרעת הדין, לעובדה כי בחלק מן האישומים זוכו הנאשמים וכן למשך הזמן הרב שחלף מאז ביצוע העבירות ואשר בו לא עברו הנאשמים עבירות נוספות.

באשר לילר - מן העובדות נלמד כי ילר לא הפנימה את החומרה במעשים שעשו הנאשמים בשמה ומצאה לנכון לקדם את הדר במעמדו המקצועי בה.

אשר על כן אני מטילה על הנאשמים את העונשים הבאים:

על ילר
קנס בסך 150,000 ₪ לתשלום תוך 60 יום.

על טייכר
1.     עונש מאסר למשך 5 חודשים אשר ירוצה בעבודות שירות על פי חוות דעת הממונה על עבודות השירות .
חוות דעתו של הממונה תהווה חלק בלתי נפרד מגזר דין זה.

מאסר על תנאי למשך 12 חודשים לתקופה של 3 שנים מהיום, והתנאי כי לא יעבור כל עבירה מן העבירות בהן הורשע בתיק זה.
     
קנס בסך 40,000 ₪ או 100 ימי מאסר תמורתו.
     הקנס ישולם תוך 75 יום מהיום.


על הדר
2.     אני מטילה על הנאשם הדר עונש מאסר למשך 3 חודשים אשר
ירוצה בעבודות שירות על פי חוות דעת הממונה על עבודות השירות .
חוות דעתו של הממונה תהווה חלק בלתי נפרד מגזר דין זה.

מאסר על תנאי למשך 10 חודשים לתקופה של 3 שנים מהיום, והתנאי כי לא יעבור כל עבירה מן העבירות בהן הורשע בתיק זה.
     
קנס בסך 20,000 ₪ או 50 ימי מאסר תמורתו.
     הקנס ישולם תוך 75 יום מהיום.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק ניירות ערך

  2. רשימת השימור בבורסה

  3. מס על הפסד מניירות ערך

  4. הפסדים באופציות מעו''ף

  5. ייעוץ כושל בניירות ערך

  6. עורך דין בתחום שוק ההון

  7. עבירת הנעה לרכוש ניירות ערך

  8. היתר לעשיית עסקה בניירות ערך

  9. תביעה ייצוגית בדיני ניירות ערך

  10. הצעה ללקוח בבנק לקנות ניירות ערך

  11. תביעה להחזר הפסדים בשוק ההון במט''ח

  12. צו מס הכנסה (קביעת בורסה), התשס"ד-2004

  13. תקנות ניירות ערך (חיתום), התשס''ז-2007

  14. תקנות ניירות ערך (חיתום), התשנ''ג-1993

  15. חוק ניירות ערך (הוראת שעה), התש"ן-1989

  16. תקנות ניירות ערך (הצעת רכש), התש''ס-2000

  17. תקנות ניירות ערך (סדרי דין), התשל''א-1970

  18. צו ניירות ערך (חברת רישומים), התשס"א-2001

  19. תקנות ניירות ערך (מאשר חתימה), התשס''ג-2003

  20. תקנות ניירות ערך (אגרה שנתית), התשמ''ט-1989

  21. תקנות ניירות ערך (הבנק העולמי), התשס''ה-2005

  22. צו מס הכנסה (קביעת ניירות ערך זרים), התשנ"ב-1992

  23. דין הכנסה שמקורה בנייר ערך שנרכש בעסקת מכירה בחסר

  24. אישור כללי ורשיון להנפקת ניירות ערך והצעתם לציבור

  25. תקנות ניירות ערך (ניירות ערך מיוחדים), התשס''ט-2008

  26. תקנות ניירות ערך (מסירת הודעות לרשות), התשמ''ד-1984

  27. תקנות ניירות ערך (דוחות כספיים שנתיים), התש''ע-2010

  28. תקנות ניירות ערך (פרסום מודעות בעיתונים), התשס''ח-2008

  29. תקנות ניירות ערך (חתימה ודיווח אלקטרוני), התשס''ג-2003

  30. תקנות ניירות ערך (הצעת מדף של ניירות ערך), התשס''ו-2005

  31. תקנות ניירות ערך (שיתוף פעולה עם רשות חוץ), התש''ס-2000

  32. תקנות ניירות ערך (אגרה שנתית) (הוראת שעה), התשס''ה-2005

  33. תקנות ניירות ערך (אגרה שנתית) (הוראת שעה), התשס''ח-2008

  34. תקנות ניירות ערך (אגרה שנתית) (הוראת שעה), התשס''ז-2007

  35. תקנות ניירות-ערך (דו''חות תקופתיים ומיידיים), תש''ל-1970

  36. צו ניירות ערך (ביטול מחיר מרבי) (הוראת שעה), התשנ"ה-1995

  37. תקנות ניירות ערך (הודעה משלימה וטיוטת תשקיף), התשס''ז-2007

  38. תקנות ניירות ערך (אופן הצעת ניירות ערך לציבור), התשס''ז-2007

  39. תקנות ניירות ערך (הודעה על תוצאות ההצעה שבתשקיף), תש''ל-1969

  40. תקנות ניירות ערך (תנאים להצעה על פי תשקיף מדף), התשס''ו-2005

  41. צו ניירות ערך (הגבלת מתן אשראי למקבל אשראי יחיד), התשמ"ח-1988

  42. צו מס הכנסה (קביעת תקופה לגבי ניירות ערך מסחריים), התשנ"ב-1992

  43. תקנות ניירות ערך (פרטי מסמך רישום, מבנהו וצורתו), התשס''א-2000

  44. תקנות ניירות ערך (סדרי דין לענין תובענה ייצוגית), התשנ''ב-1991

  45. צו מס הכנסה (פטור ממס על ריבית לבעל נייר ערך מסחרי), התש"ן-1990

  46. תקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה), התשס''א-2001

  47. תקנות ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתר לפרסום תשקיף), התשנ''ה-1995

  48. תקנות ניירות ערך (פרטי מתאר הצעת ניירות ערך לעובדים), התש''ס-2000

  49. תקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש''ס-2000

  50. צו מס הכנסה (שיעור המס על רווח הון במכירת נייר ערך זר), התשנ"ב-1992

  51. תקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש''ס-2000

  52. תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים של תאגיד חוץ), התשס''א-2000

  53. תקנות ניירות ערך (קביעת תקופת רישום למסחר בבורסה בחו''ל), התשס''א-2000

  54. תקנות ניירות-ערך (פרטי התשקיף וטיוטת תשקיף - מבנה וצורה), התשכ''ט-1969

  55. תקנות ניירות ערך (סייג לענין המניות הבנקאיות שבהסדר) (הוראת שעה), התשנד-1993

  56. כללים בדבר סדרי טיפול בדוחות על פי תקנות הצעה פרטית ותקנות עסקה עם בעלי שליטה

  57. תקנות ניירות ערך (סייג לענין המניות הבנקאיות שבהסדר) (הוראת שעה), התשנ''ד-1994

  58. תקנות ניירות ערך (תקופה להגשת הזמנות לניירות ערך המוצעים בתשקיף), התשס''ו-2005

  59. תקנות ניירות-ערך (פרטי תשקיף של קרן להשקעות בנאמנות, מבנהו וצורתו), התש''ל-1969

  60. צו ההגנה (כספים) (הגבלת העברתם של ניירות ערך והמצאת דינים וחשבונות), תשכ"ב-1962

  61. תקנות ניירות ערך (מועדי הגשת הודעה של בעל ענין או נושא משרה בכירה), התשס''ג-2003

  62. צו מס הכנסה (פטור ממס על ריבית או על דמי ניכיון לבעלי נייר ערך מסחרי), התשנ"ב-1992

  63. תקנות ניירות ערך (כללי דיווח על היערכות לפתרון בעיית באג 2000) (הוראת שעה), התשנ''ט-1999

  64. צו מס הכנסה (הקלת מס במכירת איגרת חוב הנסחרת בבורסה מחוץ לישראל) (הוראת שעה), התשס"ג-2003

  65. תקנות ניירות ערך (אגרת טיפול בהקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור), התשנ''ט-1998

  66. צו מס הכנסה (קביעת תמורה, תשלום או רווח הון ממכירת נייר ערך או מעסקה עתידית כהכנסה), התשס"ג-2002

  67. חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי הענינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005

  68. תקנות ניירות-ערך (פרטי תשקיף של קרן להשקעות בנאמנות שנוסדה מחוץ לישראל, מבנהו וצורתו), התש''ל-1970

  69. תקנות מס הכנסה (חישוב רווח הון במכירת נייר ערך הנסחר בבורסה, מילווה המדינה או יחידה בקרן נאמנות), התשס''ג-2002

  70. תקנות מס הכנסה (שיעורי מס מיוחדים לענין מי שהחזיק בנייר ערך זר לפני יום רישומו למסחר בבורסה מחוץ לישראל), התשס''ד-2004

  71. תקנות מס הכנסה (ניכוי מתמורה, מתשלום או מרווח הון במכירת נייר ערך במכירת יחידה בקרן נאמנות או בעסקה עתידית), התשס''ג-2002

  72. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון