להלן פסק דין בנושא עבירות על חוק הכניסה לישראל: פסק דין כב' השופט יצחק כהן - אב"ד: א. 1. בפנינו ערעור על פסק דינו של בהמ"ש השלום בנצרת (כב' הנשיא כתילי תאופיק) ת.פ. 3534/04 (להלן: "בימ"ש קמא"), הערעור מופנה כנגד גזר הדין. 2. המשיב הורשע על-פי הודאתו בעבירות הבאות, כמפורט בכתב האישום המתוקן: א. העסקה שלא כדין, עבירה בניגוד לסעיף 12 א' (ב) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב- 1952 (להלן: "חוק הכניסה לישראל"). ב. הסעה שלא כדין, עבירה בניגוד לסעיף 12 א'(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל. ג. סיוע לשהייה בישראל שלא כדין, עבירות בניגוד לסעיפים 31+32 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 וסעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל. ד. נהיגה בזמן פסילה, עבירה בניגוד לסעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א- 1961 (להלן: "פקודת התעבורה"). ה. נהיגה ללא רישיון נהיגה, עבירה בניגוד לסעיף 10 (א) לפקודת התעבורה. ו. נהיגה ללא פוליסת ביטוח, עבירה בניגוד לסעיף 2 לפקודת רכב מנועי [ נוסח חדש], תש"ל- 1970. ז. נהיגה ללא רישיון רכב, עבירה בניגוד לסעיף 2 וסעיף 62 לפקודת התעבורה. ב. 3. בימ"ש קמא גזר על המשיב את העונשים המפורטים לקמן: א. מאסר בפועל לתקופה של 5 חודשים, אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות. ב. מאסר על תנאי של 5 חודשים למשך שנתיים לבל יעבור על כל אחת מהעבירות בהן הורשע בכתב האישום נשוא תיק זה. ג. פסילת הנאשם מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 18 חודשים מתוכם 2 חודשי פסילה בפועל והיתרה על תנאי למשך שנתיים לבל יעבור על אחת מהעבירות בהן הורשע בכתב האישום נשוא תיק זה. ד. צו איסור שימוש ברכב למשך חודשיים. ה. קנס בסך 5,000 ₪ או 50 ימי מאסר. הפיקדון שהופקד ייזקף לזכות הקנס. ג. 4. עפ"י עובדות כתב האישום, ביום 29.8.04 סמוך לשעה 8.00 בכפר כנא פנה המשיב לתושב האזור אשר אין ברשותו רישיון כניסה, שהייה או עבודה בישראל וביקש להעסיקו בעבודות אבן בכפר כנא. בהמשך, נעצר המשיב ע"י המשטרה כשהוא מסיע את התושב הזר הנ"ל ברכב מסוג יונדאי מס' 04-382-67. לא זו אף זו, ביום 26.7.04 סמוך לשעה 20.50 נהג הנאשם בכפר רינה ברכב בזמן פסילה ללא רישיון נהיגה , פוליסת ביטוח ורישיון רכב בר תוקף. 5. המערערת טוענת, כי טעה בימ"ש קמא בהטילו על המשיב עונש מופרז לקולא, ובכך סטה מן הכלל שנקבע בפסיקה, על פיו בעבירות על חוק הכניסה לישראל ייגזר עונש מאסר בפועל, אשר לא ירוצה בעבודות שירות, אלא במקרים בהם מתקיימות נסיבות חריגות. ב"כ המערערת נסמכה בדבריה על רע"פ 5198/01 טלעת ח'טיב נ' מ"י, פ"ד נו(1) 769 (להלן: "הלכת ח'טיב") ועל רע"פ 4602/04 יצחק נאג'י נ' מ"י (טרם פורסם). כמו כן, טוענת המערערת, כי פיגועי הטרור במדינת ישראל הוכרו כ"מכת מדינה" ולכן יש לתת משקל רב יותר בענישה לאינטרס הציבורי על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם. 6. עוד טוענת המערערת, כי שגה בימ"ש קמא בכך שפטר את המשיב מענישה על עבירות התעבורה בהן הורשע ובכך שלא ייחס משקל מספיק לעברו הפלילי-תעבורתי של המשיב. המערערת טוענת, כי עבירות התעבורה והקטל בדרכים הוכרו כ"מכת מדינה" ויש להחמיר עם עבריינים דוגמת המשיב. ד. דיון: 7. הערעור בפנינו הנו בדין. 8. נזכיר, הוראת החוק הרלוונטית לעניינינו הנה סעיף 12 א' לחוק הכניסה לישראל ואביא אותה כלשונה: "12 א. הלנה העסקה והסעה שלא כדין (א) מי שהעמיד, בתמורה או שלא בתמורה, מקום לינה לרשותו של תושב זר שנכנס לישראל שלא כדין או שיושב בה שלא כדין, או סייע, בתמורה או שלא בתמורה, לתושב זר כאמור להשיג מקום לינה, דינו, על אף האמור בכל חיקוק - מאסר שנתיים או קנס. (ב) מעביד שהעסיק עובד שהוא תושב זר שאינו רשאי לעבוד בישראל לפי חוק זה, וכן מתווך כוח אדם שתיווך בקשר להעסקתו של עובד כאמור, דינו, על אף האמור בכל חיקוק - מאסר שנתיים או קנס. (ג) (1) המסיע ברכב תושב זר השוהה בישראל שלא כדין, דינו - מאסר שנתיים או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 4 (להלן - חוק העונשין); (2) הוראות פסקה (1) לא יחולו על המסיע כאמור באותה פסקה, באוטובוס ציבורי, בקו שירות; לענין זה, "אוטובוס ציבורי" ו"קו שירות" - כהגדרתם בסעיף 1 לפקודת התעבורה 5.; וגו'... מעובדות כתב האישום בהן הודה המשיב עולה, שאכן עבר על הוראת סעיף 12א'(ב) וסעיף 12א'(ג)(1) וכי עבר עבירת סיוע לעבירה המנויה בסעיף 12(1). כמו כן, גלויה לפנינו "הלכת ח'טיב" הקובעת בזו הלשון: "כאמור לעיל הועבר הדיון בבקשה שלפנינו למותב תלתא "כדי להבהיר מה רמת הענישה הראויה בעבירות מהסוג הנדון". סבורני כי דברו של המחוקק וקולם של הפיגועים מחייבים את בתי המשפט לאחוז היום באמות מידה עונשיות מחמירות יותר מאלה שבהן החזיקו, לפעמים, בעבר. דברים אמורים במעשי עבירה העלולים להוליד מעשי זוועה נוראים ועל התגובה העונשית להיות חמורה וקשה. אם לא עומדות לעבריין נסיבות יוצאות מגדר הרגיל, יש לגזור עליו - ואפילו הוא אדם מן הישוב שעשה מעשיו מתוך תמימות או מחמת צורך דוחק כלשהו - ו, בלי מתן אפשרות להמירו בעבודות שירות." ( רע"פ 5198/01 טלעת ח'טיב נ' מדינת ישראל , פ"ד נו(1), 769 ,עמ' 774-775). (ההדגשות שלי - י.כ.). אכן, פסק הדין בעניין ח'טיב לא סגר הדלת בפני בתי המשפט להתחשב בנסיבותיו האישיות של כל נאשם ונאשם, בטרם ייגזר דינו. 9. המשיב הנו אדם צעיר נשוי ואב לילדים החי בחיי דוחק כלכליים, זו לו העבירה הראשונה על חוק הכניסה לישראל, המשיב הודה בעובדות המקימות את העבירה בהזדמנות הראשונה שניתנה לו בבית המשפט. 10. למרות האמור, אין נסיבות המשיב בגדר נסיבות "יוצאות מגדר הרגיל" ולא מצאתי בנימוקי בימ"ש קמא מדוע לא ירצה מאסר בפועל ממש. מעבר לכך, המשיב שבפנינו הוסיף פשע על פשע, לא די שעבר על הוראת הסעה וסיוע בחוק הכניסה לישראל כמפורט אלא שנהג בזמן פסילה ללא רשיון נהיגה וללא ביטוח וללא רשיון רכב. ללמדך, מדובר במשיב שאין מורא חוק ודיין עליו. הן העבירות על חוק הכניסה לישראל והן אלה על פקודת התעבורה מחייבות ענישה הולמת כדי מאסר בפועל. העונש שגזר בימ"ש קמא אינו מאזן נכונה את האינטרס הציבורי והפן ההרתעתי הן באשר לעבירות על חוק הכניסה לישראל והן באשר לעבירות בדבר נהיגה ללא רשיון נהיגה, ללא ביטוח ובזמן פסילה. המשיב סיכן חיי אדם הן בעבירות על חוק הכניסה לישראל והן בעבירות על פקודת התעבורה. נפיצות העבירות מקנה להם משנה חומרה כדי "מכת מדינה" המצריכה מענה הולם. בל נשכח, למשיב הרשעות קודמות בגין נהיגה ללא רשיון נהיגה - פעמיים - וללא ביטוח. 11. מכל אלה, יש לבטל את גזר דינו של בימ"ש קמא ורק מתוך כך, שערכאת ערעור אינה ממצה את הדין, גילו של המשיב, נסיבותיו והודאתו לא נחמיר עמו. סוף דבר, אנו גוזרים על המשיב עונשים כמפורט: א. מאסר של 18 חודשים מתוכם, 6 חודשי מאסר לריצוי בפועל והיתרה על תנאי. התנאי יהא לתקופה של שנתיים ויחול על העבירות נשוא הרשעתו ועל כל עבירה מסוג פשע. ב. פסילה בפועל מלקבל או להחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 24 חודשים מתום ריצוי המאסר בפועל ובנוסף, 12 חודשים פסילה על תנאי לתקופה של שנתיים, מתום הפסילה בפועל. ג. קנס כספי כדי סך 5,000 ₪ או 60 ימי מאסר תמורתם. ד. מתקופת המאסר ינוכו ימי מעצר וימי מאסר שבוצעו בעבודות שרות. יצחק כהן , שופט אב"ד כב' השופט אברהם אברהם: מסכים. אברהם אברהם, שופט כב' השופטת אסתר הלמן: מסכימה. אסתר הלמן, שופטת הוחלט אפוא פה אחד כאמור בחוות דעת כב' השופט יצחק כהן - אב"ד. משרד הפניםחוקי הכניסה לישראלכניסה לישראל