להלן החלטה בנושא עבירות מין במשפחה - מעצר עד תום ההליכים:

החלטה

1.     בבקשה הנדונה מתבקש ביה"מ להורות על מעצר המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

2.     המשיב וז.ס. (להלן: "המתלוננת") הם בעל ואשה, אשר להם שני ילדים משותפים ר.ס. - יליד 1994 ו- מ.ס. - ילידת 1992.
בארבעת האישומים הראשונים מייחסים למשיב עבירה של אינוס לפי סע' 345 (א) (1) לחוק העונשין התשל"ז 1997 (להלן: "החוק"). נטען, כי המשיב בין השנים 1995-2000 במועדים רבים שאינם ידועים במדוייק, החדיר המשיב את איבר מינו לאיבר מינה של המתלוננת ובעל אותה שלא בהסכמתה ובניגוד לרצונה, תוך שימוש בכוח ובאלימות.
באישום החמישי מייחסים למשיב עבירה של תקיפת בת זוג ותקיפת קטין, עבירות לפי סע' 382 (2) 1 בצירוף 379, 368 (ב) לחוק. נטען, כי בתאריך 22.1.05 סמוך לשעה 21:00 המשיב תקף את מ.ס. ו-ר.ס. באגרופים בכל גופם, עד שנותרו שטפי דם וסימנים על גופם, וזאת משום שאיחרו לחזור לדירה. בתאריך 23.1.05 סמוך לשעה 08:00 המשיב תקף את המתלוננת בכך, שסטר לה בפניה בחוזקה.
באישום השישי מייחסים למשיב עבירות של תקיפת בת זוג, תקיפה בנסיבות מחמירות, התעללות בקטין, עבירות לפי סע' 382 (ג) בצירוף סעי' 379, סע' 368 ג לחוק. נטען, כי סמוך לאמצע שנת 2004 המשיב כעס על המתלוננת מאחר והיא הזיזה רהיט, המשיב הניף גרזן בסמוך לראשה של המתלוננת ואיים על המתלוננת שיהרוג אותה. לאחר שהמתלוננת החזירה את הרהיט חזרה למקומו, המשיב הניח את הגרזן על השטיח ומ.ס. הסתירה את הגרזן מפניו לאחר מכן יצאו מ.ס. והמתלוננת מהדירה. לאחר שחזרו לדירה המשיב תקף אותן.
באישום השביעי מייחסים למשיב עבירות של תקיפת קטין, תקיפה בנסיבות מחמירות, התעללות בקטין - עבירות לפי סע' 368 (ב),282 (ב) בצירוף 379, 368 ג. נטען, כי המשיב במהלך שנת 2003 לקח חגורת מכנסיים והכה את ר.ס. בחגורה בגבו ובישבנו, לאחר ש.ר.ס איחר לשוב מחבר. בנוסף במהלך שנים 2002-2003 המשיב תקף את ר.ס. בכך שהכה אותו בישבנו ובחגורת מכנסיים, לאחר שגילה, כי ר.ס. לקח כסף ממנו.
באישום השמיני מייחסים למשיב עבירות של תקיפת קטין, התעללות בקטין - עבירות לפי סע' 368 ב (א) 368 (ג) לחוק. נטען, כי במהלך השנים 1995-2005 המשיב ביצע בילדיו מ.ס. ו-ר.ס. מעשי התעללות גופנית.
באישום התשיעי מייחסים למשיב עבירות של תקיפת בת זוג, תקיפה בנסיבות מחמירות, איומים, התעללות בקטין - עבירות לפי סע' 382 (ג) בצירוף סע' 380, 382 (ב) (2) 192, 368 ג. נטען, כי המשיב במהלך השנים 1995-2005 תקף פעמים רבות את המתלוננת, איים פעמים רבות על המתלוננת בכך שאמר לה שיהרוג אותה, וכן איים עליה בסכין שיחתוך אותה. כשמ.ס. ו-ר.ס. ניסו להגן על המתלוננת מפניו של המשיב, המשיב תקף גם אותם.

3.     בדיון שנתקים ביום 7.2.05, טען הסניגור, כי לא קיימות ראיות לכאורה נגד המשיב, המשיב כופר בעבירות המיוחסות לו. הסניגור מבקש להורות על שחרור המשיב לחלופת מעצר בביתו של מעסיק המשיב - ניסים ברנס, אשר מתגורר במושב שחר.

4.     מעיון בתיק החקירה עולים הממצאים שלהלן:
4.1     המתלוננת מסרה שתי הודעות - הודעה ראשונה נגבתה בתאריך 23.1.05, והשניה בתאריך 25.1.05.
הודעות המתלוננת לענין התעללות הפיזית מפורטות, אולם מתגלעות סתירות כפי שיפורטו בהמשך.
בהודעה הראשונה המתלוננת מעידה על המכות שנתן המשיב לר.ס. ומ.ס. ביום 22.1.05 - אישום חמישי לכתב האישום. המתלוננת מתארת מסכת התעללויות מפורטת, אשר חוו הילדים במהלך עשר השנים שקדמו ליום הגשת כתב אישום זה. המתלוננת מעידה, כי הילדים פוחדים לחזור הביתה - ומחכים עד שהאמא תחזור.
המתלוננת מעידה שהמשיב מכה אותה, והילדים מגנים עליה מפניו. היא מתארת שהמכות הותירו שטפי דם בגופה ובפניה, ובאחת הפעמים אף הותירו צלקות על שפתיה. המתלוננת מתארת שגרת חיים בה פחד הוא דבר שבשגרה "סכינים מרים עלי חופשי... היו מקרים אולי 10 פעם שהוא הרים עלי סכינים" עדותה תואמת לחלוטין בענין זה את תיאור הדברים בכתב האישום.
המתלוננת מתארת גם מסכת של מקרי אונס שביצע בה המשיב בניגוד לרצונה "בצורה חריפה", באמצעות כוח פיזי. המתלוננת מעידה, כי הפעם הראשונה שנאנסה ע"י המשיב היתה לפני 8 שנים במטבח, בזמן שהילדים ישנו, המשיב נתן לה אגרוף בפנים, קרע את כותנת הלילה והתחתונים ואנס אותה.
מלבד שני האירועים הספציפיים, המתלוננת לא מציינת תאריכים מדוייקים - אלא טוענת, כי המשיב אנס אותה "הרבה פעמים", היא מתארת את מסכת האונס כשגרת חיים "אני מעדיפה לתת לו כי אני מפחדת" המשיב מאיים "אהרוג אותך או שאבגוד בך".
המתלוננת נוהגת לשתות אלכוהול, לטענתה בתדירות פעם בשבוע - 2-4 בקבוקים, אולם לטענתה היא "שולטת בעצמה".
בהודעה שניה - המתלוננת היא זו שנחקרת לענין הכאת הילדים:
המתלוננת נשאלת אם היא היכתה את ר.ס., אחר שגילתה שהוא לקח ממנה כסף. היא משיבה בשלילה.
המתלוננת נשאלת האם היא היכתה את ר.ס. בחגורה, לאחר שר.ס. רב עם מ.ס. והמתלוננת התעוררה משנתה. המתלוננת משיבה בשלילה, וזאת בניגוד לעדותו של ר.ס. (ראה סע' 4.2.1).
המתלוננת מתייחסת גם לשני אירועים, בהם המשיב לטענתה איים עליה בגרזן:
האחד בתאריך 22.1.05 והשניב שנת 2004. המתלוננת טוענת, כי באירוע משנת 2005 מ.ס. החביאה את הגרזן. החוקר מעמת אותה עם עדותה של מ.ס. - לפיה מ.ס. העידה, כי היא החביאה את הגרזן באירוע משנת 2004 - ולכן לא יכול להיות, כי המשיב תקף את המתלוננת עם גרזן בשנת 2005. המתלוננת משיבה , כי מ.ס. מפחדת. (ראה גם עדות מ.ס. סעיף 4.2.2).
יש לשים לב כי המאשימה הגישה כתב אישום רק בגין אירוע הגרזן בשנת 2004.

4.2     חקירות הילדים מ.ס. (ילידת 1992) ור.ס. (יליד 1994):
4.2.1     בתאריך 23.1.05 נחקר ר.ס. עדותו לקונית: הוא מעיד כי האבא מרביץ לו, למתלוננת ולמ.ס. הוא מתאר את האישום החמישי לכתב האישום, ומנסה להפחית מהטראומה - לדבריו המכות לא כאבו לו אך הם כאבו למ.ס.
ר.ס. טוען, כי המשיב מלבד פעם זאת, "הרביץ לו ממזמן".
ר.ס. מתאר התנהגות אלימה דווקא מצד המתלוננת כלפיו: ר.ס. הרביץ למ.ס. והמתלוננת התעוררה משנתה, לקחה חגורה והרביצה לו חזק ברגל.
אני סבור, כי עדות הילד איננה מדוייקת וחסרה, נראה כי הילד מנסה למזער את הנזק ולהפחית בפרטים.

4.2.2     מ.ס. נחקרת פעמיים - הודעה ראשונה מתאריך 24.1.05, הודעה שניה מתאריך 25.1.05. על אף גילה הצעיר בעת החקירה - כבת 13 - המתלוננת מסרה עדות מפורטת בפניחוקרת הילדים. אולם בעדותה השניה מתגלעות סתירות:
הודעה ראשונה -
מ.ס. מגוללת מסכת אלימות של אירועי אלימות רבים, שביצע המשיב כלפיהם וכלפי המתלוננת. היא מתארת את האישום החמישי בפירוט רב, היא טוענת, כי האבא לא נתן להם להסביר מדוע לא היו בבית: "הוא (המשיב - י.ט.) לא הקשיב והתחיל להרביץ נתן מכות עם היד... פעמיים, ממש חזק... המעיל לא הגן עלי, כאב לי וכואב לי גם עכשיו... התחלתי לפחד חשבתי שהולך להרוג אותי".
היא מתארת גם את האישום השישי: מ.ס. מספרת, כי היא החביאה את הגרזן היא שמה אותו מתחת לספה ברצפת הסלון. אולם כשההורים קנו סלון חדש - היא שמה לב, שהגרזן לא היה שם.
מ.ס. מתארת את האישום השביעי, גם כן בפירוט רב ר.ס. איחר לשוב מחבר, והמשיב הרביץ לו עם חגורה " שחורה וקצת לבנה, לא עבה, היתה ארוכה".
בנוסף מ.ס. מתארת אירוע נוסף בו ר.ס. לקח כסף מהמשיב, והמשיב התחיל להרביץ לו עם חגורה.
הודעה שניה -
מ.ס. מתארת, כי החגורה בה הכה המשיב את ר.ס. היא חגורה שחורה ארוכה, עם חורים. החקורת מספרת למ.ס. שהמתלוננת סיפרה, כי המשיב איים עליה עם גרזן בתאריך 22.1.05. מ.ס. טוענת, כי זה לא יכול להיות כי היא זרקה את הגרזן וכי לא נראה לה שיש גרזן נוסף. מתגלעת סתירה בדברי מ.ס. בענין הגרזן. בחקירה ראשונה מ.ס. טענה, כי היא החביאה את הגרזן ובחקירה השניה היא טוענת, כי היא זרקה את הגרזן. כשהיא נשאלת בענין הסתירה היא משיבה, כי "חיביתי את הגרזן הזה. כשאבא לא היה זרקתי אותו לזבל כי פחדתי מאוד... יכול להרוג אותנו".
מ.ס. לא מספרת שישנה אלימות מצד המתלוננת כלפיה. מ.ס. מתארת את חששה, שיקחו אותה למשפחה אומנת, היא רוצה להשאר עם אמה. מ.ס. לא רוצה להעיד "על מה שקרה בביהמ"ש. לא אני מפחדת לספר על זה. לא רוצה שכולם ידעו זה רק יסבך את הענין. אפילו אם הם יכולים לעזור לי".

4.3     בתאריך 23.1.05 נחקרה מחנכת כיתה ו' בבית ספר "דקל" באשקלון. הגברת זהבית אדר (להלן: "המחנכת"). מ.ס. מספרת למחנכת כי "יש אווירה של פחד בבית". המחנכת מעידה, כי בבוקר יום החקירה מ.ס. לא רצתה להכנס לכיתה. מ.ס. סיפרה לה "קיבלה מכות מאוד חזקות ולא מוכנה ללכת הביתה ושהיא מפחדת לחזור הביתה".
המחנכת מתארת, כי ראתה בבוקר סימני חבלה על יד ימין של מ.ס. ומ.ס. התלוננה, כי היא לא יכולה לזוז. המחנכת מעידה, כי זו היתה הפעם הראשונה שראתה על מ.ס. סימני חבלה - וזאת משום שמ.ס. לא חשפה אותם בפניה.

4.4     בתאריך 23.1.05 נחקרה יועצת בית הספר "דקל" באשקלון, הגב' תמר פולט (להלן: "היועצת"). היועצת שוחחה עם מ.ס., אשר סיפרה לה, כי המשיב היכה אותה, ומאשים אותה בשיכרות אמה - שכן מ.ס. זו הרוכשת בעבורה את השתיה החריפה. לאחר השיחה, היועצת מעידה, כי היא זימנה את ר.ס. בנוכחותה של מ.ס. ר.ס. טוען, כי המשיב מכה אותו, אולם "המכות אינן כואבות". מ.ס. מתערבת בשיחה ושואלת את ר.ס. איך המכות לא מכאיבות לו, שהרי המשיב מכה את ר.ס. ביותר נמרצות מאשר אותה. ר.ס. לא ענה - ורק השפיל מבט. ר.ס. סיפר ליועצת, כי המשיב מכה את אימו והוא חושש לחייה.
היועצת מציינת, כי הילדים לא רצו לחזור הביתה, וביקשו ממנה לפנות למשטרה. היועצת טוענת, כי לא ראתה על הילדים סימני אלימות, מלבד ביום 23.1.05 בו היא ראתה חבורה קטנה על כתפה של מ.ס. החבורה נראתה "כמכה יבשה עם שמץ דם כהה".
נראה, כי המחנכת והיוצעת מתארות את הפרטים כהוויתם.

4.5     בתאריך 23.1.05 נחקר המשיב בענין העבירות המיוחסות לו. הוא מכחיש מכל וכל את האשמות המיוחסות לו בכתב האישום. הוא טוען, כי הוא מעולם לא תקף את ילדיו. בהודעתו הוא מרחיק עצמו מן העבירות המיוחסות לו - כך למשל המשיב טוען ביחס לאישום החמישי, כי הוא רק צעק על הילדים, שכן הם השאירו אותו בלי מפתח.
המשיב מכחיש, כי הוא הניף על אישתו גרזן, וכי הוא אינו יודע אם יש להם גרזן בבית. המשיב מכחיש, כי הוא הכה את ילדיו באמצעות חגורה, והוא טוען, כי אין לו חגורה בצבע שחור ולבן. המשיב גם מכחיש שהכה או אנס את אישתו, הוא טוען כי יחסי המין היו מרצון.

4.6     בתאריך 25.1.05 רס"מ יצחק שוורץ תפס בבית המשיב והמתלוננת חגורה שחורה, עם אבזם צבע כסף - ב"כ המאשימה טוען, כי בחגורה זו הכה המשיב את ר.ס.
החוקר דיבר עם חוקרת הילדים וביקש ממנה לברר עם מ.ס. לגבי החגורה - היא משיבה כי "מדובר בחגורה שחורה עם אבזם כסף". (ראה זכ"ד מיום 25.1.01).
ב"כ המשיב טוען, כי מ.ס. אמרה שהחגורה בצבע שחור ולבן, השוטרים לא מצאו חגורה מסוג זה אז מ.ס. נתנה להם חגורה כלשהי של אביה.

4.7     בשנת 2000 היו שלושה פ.א. תיקי חקירה בהם המתלוננת התלוננה נגד המשיב, התיקים נסגרו:
פ.א. 4371/00 - סעיפי העבירה תקיפה סתם של בן זוג, איומים - תיק זה נסגר בשל חוסר ראיות.
פ.א. 4374/00 - סעיפי העבירה איומים, הטרדה באמצעות מתקן בזק - תיק זה נסגר בשל חוסר ראיות.
פ.א. 4812/00 - סעיפי עבירה של תקיפה סתם של בן זוג, איומים - תיק זה נסגר בשל העדר ענין לציבור.
העובדה, כי המתלוננת חזרה בה מתלונה קודמת, וכי בעבר לא נמצאו ראיות מתאימות - לא יכולות ללמד על תיק זה.
בנוסף, לצערנו, כשמדובר באלימות במשפחה קיימת תופעה בה נשים חוזרות בהן מתלונתן.
יתרה מכך, בפ.א. 4812/00 המתלוננת חזרה בה מתלונתה הקודמת, אולם היא עדיין טוענת, כי מה שמסרה בעדותה זה אמת (ראה הודעת מתלוננת מיום 17.8.00 בפ.א. 4812/00).

4.8     בתאריך 22.7.00 בתיק פ.א. 4371/00 ובתיק פ.א. 4374/00 כמו כן בתאריך 13.8.00 בתיק פ.א. 4812/00 - המתלוננת מילאה שאלון מסוכנות - המתלוננת נשאלה האם המשיב הכיח אותה לקיים יחסי מין, המתלוננת השיבה בשלילה. הדבר לא מתיישב עם האמור בכתב האישום לפיו מסכת האונס התרחשה בין השנים 1995-2005.


5.     בעניינו של המשיב הוגש תסקיר מעצר ממנו עולים הפרטים שלהלן:
המשיב בן 44 יליד אוקראינה נשוי ואב לשניים. מציג את מערכת יחסיו עם אישתו כמורכבת בשל טענתו כי התנהגותה פרובוקטיבית. הוא שלל התנהגות אלימה כלפיה וכלפי ילדיו. הוא כן הודה באלימות מינורית כלפי אישתו וכן כלפי בנו ע"מ לחנכו. הוא איננו מעוניין להתגרש מהמתלוננת.
המתלוננת לעומת המשיב מתארת אלימות מלילולית ופיזית מתמשכת מצד המשיב. היא מעונינת להתגרש מהמשיב.
הן המשיב, הן המתלוננת נוהגים לשתות אלכוהול לעיתים אך כופרים בהתמכרות לו. טוענת המתלוננת, כי מספר פעמים חששה לחייה עקב התנהגותו האלימה של המשיב.
המשיב אינו מודה באחריות כלשהי מצידו ומשליך האחריות על גורמים חיצוניים. לדעת שירות המבחן קיימת רמת סיכון גבוהה ביותר של הישנות פגיעה בבני המשפחה מצד המשיב.
הוצעה חלופת מעצר בבית מעבידו של המשיב, מר ניסים ברנס. שירות המבחן התרשם, כי מדובר באדם רציני המנהל אורח חיים תקין. עדיין מביע שירות המבחן ספק באשר ליכולתו להציב גבולות למשיב ולנטרל מסוכנותו.
לכן, אין שירות המבחן ממליץ על חלופת מעצר. לדבריו "אין אנו ממליצים על שחרורו ממעצר לחלופה במסגרת פתוחה".
לדברים האחרונים הנ"ל ביקש הסניגור הבהרה משירות המבחן ובתסקיר משלים נאמר:
"בהתיחסותנו לחוסר התאמה של החלופה במסגרת פתוחה התכוונו לומר לכבוד בית המשפט שבמצב הענינים המתואר ובשל הערכתנו באשר לרמת הסיכון הקיימת, שחרורו ממעצר לכל חלופה במסגרת הקהילה אינו מהווה מענה מתאים למצבו ולרמת הסיכון המתוארת".

6.     מתיק החקירה עולה שקיימות ראיות לכאורה לענין העבירות המיוחסות למשיב.
הסניגור טוען כנגד מהימנות הראיות. אין ביה"מ יכול לדון בכך בשלב זה.
מתסקיר שירות המבחן עולה, כי קיימת רמת סיכון גבוהה מהתנהגות המשיב ואין בחלופה כלשהי להפיג סיכון זה.
סוף דבר ע"כ, הנני מחליט להעתר לבקשה והנני מורה על מעצר המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.
יתכן ויהיה מקום לעיון חוזר בבקשה אחר שמיעת עדות המתלוננת, אשת המשיב.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ענישה בעבירות מין

  2. עבירת בעילת קטינה

  3. עבירות מין חוזרות

  4. עונש על עבירות מין

  5. עבירות מין בחסרי ישע

  6. החמרה בענישה עבירות מין

  7. התיישנות בגין עבירות מין

  8. החמרת עונש על עבירות מין

  9. הרשעה בעבירות מין חמורות

  10. עונש על עבירות מין במשפחה

  11. התחזות באינטרנט - עבירות מין

  12. עונש על מעשה סדום בבן משפחה קטין

  13. ערעור על הרשעה בעבירות מין במשפחה

  14. עבירות מין במשפחה - מעצר עד תום ההליכים

  15. תקנות גביית עדות מתלונן בשל עבירת מין שלא בפני הנאשם

  16. עבירת בעילה אסורה בקטינה שמלאו לה 14 וטרם מלאו לה 16 לפי סעיף 346(א) לחוק העונשין

  17. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון