ניסיון חבלה בכוונה מחמירה

להלן גזר דין בנושא ניסיון חבלה בכוונה מחמירה:

גזר-דין

השופט שלי טימן, אב"ד

1.     ביום 4/6/06 הודה הנאשם בעובדות כתב אישום מתוקן והורשע על ידינו, במסגרת הסדר טיעון. בכתב האישום המקורי יוחסה לנאשם, בין היתר, עבירה של ניסיון לרצח, אשר הומרה לעבירה של ניסיון לחבלה בכוונה מחמירה. כמו כן, הגיעו הצדדים להסכמה לעניין העונש, שלדעתם יש להטיל על הנאשם. עוד, במסגרת ההסדר, צירף הנאשם והודה בעובדות שיוחסו לו בת"פ 3387/05 (בבימ"ש השלום טבריה).

2.     תמצית עובדות כתב האישום המתוקן:

     אישום ראשון:
     עובר לתאריך 11/6/05 קשר הנאשם קשר עם X (להלן: "אחמד") ועם אחר, לפיו יגרמו בכוונה נכות או מום או חבלה חמורה לניסים אלפרון, וזאת באמצעות אקדח.

     במסגרת הקשר, בתאריך 11/6/05, בשעות אחה"צ, הגיעו השלושה לאזור חוף הקשתות בקיסריה, שם שהה באותה עת מר אלפרון.

     השלושה היו מצויידים בשני אקדחים: אקדח 846 DFH בקוטר 9 מ"מ, שנגנב בתאריך 30/5/05 מבעליו (להלן: "אקדח הגלוק") ובאקדח מסוג רוג'ר בקוטר 9 מ"מ (להלן: "אקדח הרוג'ר").

     בהגיעם למקום, ירדו הנאשם ואחמד מן המכונית והתקרבו אל מקום הימצאו של אלפרון. הנאשם ארב לאלפרון, בעוד שאחמד אבטח אותו. לכשזיהה הנאשם את אלפרון, קרב אל אופנועו, שחנה בסמוך, וירה לעברו שלוש יריות מאקדח הגלוק, ואולם אלפרון ואשתו שהיתה עימו, נמלטו ללא פגע.

     הנאשם ואחמד נמלטו מן המקום בריצה והטמינו את האקדחים במקום מסתור סמוך, וחברו אל האחר שהמתין במכונית.

אישום שני:
עובר ליום 25/6/06 סיכם הנאשם עם אחמד ועם X (להלן: "חסן"), כי יאספו את האקדחים, אותם הטמינו, ויביאו אותם למקום מגוריו של הנאשם בנתניה.

     בתאריך 25/6/05 הוציאו אחמד וחסן את האקדחים ממקום המסתור והובילו אותם מאיזור קיסריה לנתניה כמוסכם, במכונית מסוג סובארו אימפריה אשר בבעלות חסן, הנהוגה ע"י אחר, אוסמה נגנאג'ה, כשלצד אקדח הגלוק מחסנית הטעונה ב-13 כדורי פרבלום ולצד אקדח הרוג'ר מחסנית הטעונה בתשעה כדורי פרבלום.

בסמוך לשעה 22:30, אותו ערב, נעצרו השלושה ע"י המשטרה ברחוב הרצל בנתניה.

3.      על פי הודאתו בעובדות אלה, הרשענו הנאשם בעבירות הבאות בתיק זה:
·     קשירת קשר לפשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "החוק");
·     נשיאת נשק, עבירה לפי סעיף 144(ב) לחוק;
·     ניסיון לחבלה בכוונה מחמירה, עבירה לפי סעיף 329(א)(2) לחוק;
·     הובלת נשק, עבירה לפי סעיף 144(ב) ביחד עם סעיף 29(א) ו-(ב) לחוק.




בנוסף, הורשע הנאשם, על פי הודאתו, גם בעבירות המיוחסות לו בת.פ. 3387/05
(שלום טבריה):
·     החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית - עבירה לפי סעיף 7(א)+7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 (להלן: "הפקודה"), כשהסם בו מדובר הוא סם מסוג חשיש במשקל 5.34 גרם נטו.
·     החזקת כלים להכנת סם לצריכה עצמית - עבירה לפי סעיף 10 לפקודה.

טיעוני התביעה
4.     התובעת נימקה בפנינו את הסיבה העיקרית לעריכת ההסדר עם הנאשם, והיא הקושי הראייתי לעמוד בנטל ההוכחה; ועל כן עתרה בפני בית המשפט לקבל את ההסדר המוצע. בנוסף, ביקשה התובעת כי ניקח בחשבון את הודייתו של הנאשם, שהביאה לחיסכון בזמן השיפוטי ואת העובדה כי דה-פקטו, לא היו נפגעים כתוצאה מהירי.

     יחד עם זאת, ציינה ב"כ המאשימה כי אין ספק שמעשיו של הנאשם חמורים. הנאשם -שהנו בעל עבר פלילי מכביד- תכנן, גיבש כוונה וירה מנשק חם. לאירוע לא קדם קינטור תכוף והוא לא נבע מהתלהטות הרוחות. לאחר המעשה, הטמין הנאשם, בצוותא עם אחרים, את הנשק; ובמועד מאוחר יותר, אף הובילו למקום אחר.

5.     עוד עדכנה אותנו ב"כ המאשימה, על כי עם המעורב הנוסף בפרשה, אחמד, הגיעה הפרקליטות להסדר בו הוסכם על עונש של כ-4 שנים. ההסדר הוצג בפני בית המשפט (בהרכב אחר) והנאשם נשלח לתסקיר חובה. אחמד הנ"ל אבטח את הנאשם כשארב לאלפרון, והוא נטול עבר פלילי. התיק בעניינו של חסן, השותף השלישי, שלא היה מעורב בירי, מתנהל עדיין.

6.     אשר על כן, עתרה המאשימה להטיל על הנאשם את העונש שהוסכם על הצדדים, דהיינו: שש וחצי שנות מאסר בפועל. עונש זה מורכב מחמש שנות מאסר בגין האישומים בתיק הנוכחי; הפעלת מאסרים על תנאי של הנאשם מתיקים אחרים, המצטברים כדי ארבע שנים, כך ששנה וחצי מאסר מתוכם יוטלו במצטבר למאסר המוטל עליו בתיק הנוכחי ושנתיים וחצי בחופף. בנוסף, עתרה התביעה להשית על הנאשם מאסר על תנאי.
     
בתיק המצורף (ת"פ 3387/05) עתרה המאשימה להטיל על הנאשם עונש מאסר על תנאי וקנס.

התובעת ציינה כי לדעתה מדובר בעונשים מינימאלים ביחס לעבירות שביצע הנאשם, ואין להקל איתו מעבר לכך.

לעניין הטלת הקנס, בתיק המצורף, לא הייתה הסכמה בין הצדדים.

טיעוני ההגנה
7.     ב"כ הנאשם הדגיש, אף הוא, את הכשל הראייתי שעמד בפני התביעה בתיק זה - כשל שמהווה סיבה עיקרית, על דעת הצדדים, לעריכת הסדר הטיעון.

     בנוסף, הזכיר ב"כ הנאשם את אמרת בית המשפט העליון על כי לעיתים, כשנערך הסדר טיעון, על ידי הצדדים, רב הנסתר בו על הגלוי. לדבריו, נעשה ההסדר באישורו של הדרג הגבוה ביותר בפרקליטות, ומכאן שחזקה עליו כי הנו מוצדק וראוי.

8.      לטענת עוה"ד שרמן, העונש המוצע פרופורציונאלי, שקול ותואם את תקנת הציבור ונורמות הענישה. עוד ביקש, כי בהשיתנו את העונש, נקח בחשבון את החסכון בזמן השיפוטי (הן לתביעה והן לבית המשפט), וכפועל יוצא אף את החסכון למשלם המיסים.

9.     בכל הנוגע לתיקו המצורף של הנאשם (ת"פ 3387/05) - עתר ב"כ הנאשם לעונש של מאסר על תנאי בלבד, כשהוא מנמק בקשתו בכך, שבעברו של הנאשם אין עבירות סמים ובנוסף, הנאשם עצור תקופה ארוכה ובשל כך מצבו הכלכלי, כהגדרתו, הנו "ממש קטסטרופאלי". הקנס, לגרסתו,לא יהיה הפתרון לכלכלת המדינה.

10.     הנאשם בדברו האחרון: "אני מתנצל, מה אני אגיד?".


דיון והכרעה
11.     אכן, מעשיו של הנאשם חמורים, ורק בנס לא הובילו לפגיעה גופנית במתלונן.
לא אחת יצאה הקריאה מבתי המשפט למגר את תופעת "תת תרבות הסכין" - ובמקרה שלנו מקל חומר, שהרי נעשה שימוש בנשק חם ולא קר.
"תופעה נוראה זאת פשתה בחברתנו, היתה כמחלה ממארת וחובה היא המוטלת עלינו, על בית המשפט, להעלות תרומתו למלחמה קשה זו. מלחמה היא שאסור לעשות בה ויתורים, שאם נוותר ונסלח תתגבר התופעה ותלך. חברתנו הפכה להיות חברה אלימה, ותרומתו של בית המשפט למלחמה באלימות היא בהטלת עונשים ראויים" (ע"פ 5753/04 מדינת ישראל נ' רייכמן תק-על 2005 (1) 1224)

אף אנו רואים חשיבות עליונה בביעור נגע האלימות המתפשט, ומשום כך, מודעים לצורך להחמיר בענישה על מנת להגשים מטרה זו (ראו לעניין זה גם את ע"פ 405/06 מדינת ישראל נ' חלייחל ואח' (טרם פורסם) תק-על 2000 (1) 1158).

12.      הנאשם הינו בעל עבר פלילי עשיר ומגוון, הכולל - מלבד עבירות הנסיון לחבלה חמורה, נשיאה והובלת נשק וקשירת קשר לפשע, שבהן הודה גם בתיק הנוכחי, ועבירות החזקת סמים בהן הודה בתיק שצורף (ת"פ 3387/05) - גם עבירות של החזקת נשק שלא כדין, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, סיוע להריגה ועוד ועוד.

גם כל המאסרים המותנים (ארבעה במספר) שהיו "מונפים" כחרב מעל ראשו, לא מנעו ממנו את ביצוע העבירות שביצע במקרה דנן, תוך תכנון וכוונה תחילה.

13.     עם זאת, במקרה דנן, הבהירו הצדדים את הטעם העיקרי לכריתת הסדר הטיעון, והוא הכשל הראייתי. מפסיקת בית המשפט העליון עולה כי שיקול זה נמצא בין השיקולים אותם רשאית התביעה להביא במנין שיקוליה, בבואה להגיע להסדר עם נאשם. כך למשל, בעניין מרקוביץ ואח' נ' מ"י (ע"פ 4772/92, 4886/92, 4900/92 פ"ד מז
(2) 45): "בכלל השיקולים בהם תתחשב התביעה בגיבוש החלטתה, ניתן למנות את קיומם (או העדרם) של קשיים צפויים בהבאת הראיות ובהוכחת האשמה, או דרגת חומרתה, וכן שורה של נסיבות אפשריות אחרות..." (כמו כן, ראו ע"פ 9600/04 משראקי ואח' נ' מדינת ישראל ישראל תק-על 2005 (1) 2863).
14.     מאידך, לקולא, עלינו להתחשב גם בעובדה שהנאשם שהודה בעבירות המיוחסות לו, הבטיח הרשעה בעבירות בהן הודה, וכפי שצויין ע"י הצדדים - חסך מכל הגורמים הנוגעים בדבר זמן שיפוטי רב. ובנוסף, ולמזלו - לא נפגע איש מהירי.

בבואו לגזור את דינו של נאשם, עומדים בפני בית המשפט שיקולי ענישה רבים, כשעל כף המאזניים, מוטלים ציפיותיו של הנאשם, אל מול הצורך בענישה מרתיעה. על העונש שיוטל על הנאשם להיות בסופו של דבר "תוצאה משוקללת, אם תרצה פשרה - של השיקולים השונים שיש להביאם בחשבון" (ראו ע"פ 212/79 פלוני נ' מ"י, פ"ד לד(2) 421, וברוח דומה ראו ע"פ 405/06 מדינת ישראל נ' חלייחל ואח' (טרם פורסם)).

15.     יחד עם זאת, אין לשכוח כי מגמת הפסיקה היא לעודד ולכבד הסדרי טיעון (מאז ע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(1) 477), וכן "מקום שבו מוצג בפני בית המשפט הסדר טיעון צריך הסדר זה להוות שיקול מרכזי בשיקוליו של בית המשפט הגוזר את העונש וככלל על בית המשפט לקיימו" (ראו עניין משראקי לעיל).

על פי מה שהורנו בית המשפט העליון בעניין פלוני לעיל, בחנו את העונש המוצע ע"י הצדדים; נתנו דעתנו לכלל שיקולי הענישה הרלוונטיים, תוך בדיקתנו את מידתיותו, סבירותו וכי נעשה האיזון הנכון, ששקלל את הפרמטרים הרלוונטיים לקולא ולחומרא, כשעל כף המאזניים עומדות ציפיותיו של הנאשם אל מול הצורך בטובת הציבור, והסיבה שבגללה גובש ההסדר, והחזקה, שהתביעה (בדרגים בכירים) שקלה היטב צעדיה, קודם להצגת ההסדר בפנינו.

באשר לקנס, אותו ביקשה התביעה להשית על הנאשם ואין הוא רכיב מוסכם על הצדדים במסגרת ההסדר - בהתחשב בכמות הסם וחומרת העבירות אותן עבר הנאשם, מצאנו לנכון להשית עליו, בנוסף לשאר רכיבי העונש, גם קנס לטובתה של המדינה, כדי שלא יבלעו העבירות הנוספות, בעונש הכולל על העבירות בתיק שלפנינו.



סוף דבר

16.     אשר על כן, אנו גוזרים על הנאשם את העונשים הבאים:

א.     מאסר בפועל לתקופה של חמש שנים.

ב.     הפעלת כל המאסרים המותנים התלויים ועומדים כנגד הנאשם בתיקים: ת.פ 1807/02 ו-5725/00 של בימ"ש השלום בחדרה; ת.פ 3394/03 של בימ"ש השלום חיפה; ו - ת.פ 155/03 של בימ"ש מחוזי נצרת, ואשר מגיעים כדי 48 חודשים - כש-18 חודשים מתוכם מצטברים לעונש המאסר המוטל על פי פסקה א' ו-30 חודשים חופפים לעונש זה.

סך הכל ירצה הנאשם שש וחצי שנות מאסר בפועל, החל מיום מעצרו בתיק זה, (12/07/05).

      ג. קנס בסך 5,000 ₪ שישולם תוך 60 יום או שני חודשי מאסר תמורתו.


זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 ימים.



רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון