ניהול עסק ללא רשיון

להלן פסק דין בנושא ערעור על זיכוי מעבירת ניהול עסק ללא רשיון:

פסק דין

בפני ערעור על הכרעת הדין של בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב-יפו מיום 24/3/04 בתיק ר.פ. 9882/02 מפי כב' השופט אליהו ספיר, לפיה זוכו המשיבים מעבירת ניהול עסק ללא רשיון אשר יוחסה להם בכתב האישום.

ביום 21/11/02 הוגש כנגד המשיבים כתב אישום המייחס להם עבירה של עיסוק ללא רשיון בעסק טעון רישוי, בניגוד לסעיפים 4, 14, 15 לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968 (להלן: "חוק רישוי עסקים").
בכתב האישום נאמר כי ביום 1/7/02 ניהלו המשיבים ברח' יפת 252 ביפו עסק של סופרמרקט הטעון רשיון לפי פריט 4.7ב' לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי) התשנ"ה-1995.

בהכרעת הדין זוכו המשיבים מכל אשמה, שכן כב' השופט קמא סבר כי המשיבים זכאים לחסות בצילו של "הרשיון לצמיתות למכולת" שניתן למשיב 2 ביום 23/6/91, ואשר המערערת לא נקטה בכל הליך לביטולו, וכדבריו: "לאור האמור לעיל, התביעה לא עמדה בנטל המוטל עליה ונותר ספק שהינו למעלה מסביר בדבר תקפותו של הרשיון למכולת שהוצג על ידי ההגנה".
עוד קבע בית משפט קמא כי הרשיון נ/1 שהוצא לסופרמרקט ביום 6/4/00 מגן על המשיבים, וקבע: "במקרה שלפנינו לא הביאה התביעה כל ראיה כי במקרה זה חלות הנסיבות המיוחדות ההופכות את העסק שעל פניו אינו נמנה על העסקים הזמניים מטבעם, לעסק זמני. לאור האמור לעיל הנני קובע כי נותר ספק בדבר זמניותו של הרשיון וכן לגבי מועד פקיעתו".

המערערת טוענת כי בית משפט קמא התעלם מתקנה 25 אשר איננה מאפשרת מתן רשיון לתקופה העולה על תוקפו של היתר לשימוש חורג.
עוד טוענת המערערת כי הרשיון למכולת פקע ומכל מקום איננו יכול לשמש רשיון עסק לסופרמרקט אשר שטחו גדול פי עשרה משטח המכולת המקורית.
המערערת אף טוענת כי הרשיון נ/1 שניתן לסופרמרקט היה רשיון זמני ופקע לפני מועד הגשת כתב האישום, מה גם שאף הוא היה כפוף לתקופת אישור השימוש החורג החדשה שנסתיימה ביום 31/12/00.
ב"כ המערערת תמצתה את טענותיה בדיון בפני באלו המילים:
"אנו תמהים איך אפשר לזכות אדם מחמת הספק בנושא רשיון. או שיש או שאין".
הסנגורית המלומדת תמכה בהכרעת הדין מנימוקיה והדגישה את תוקפם של שני הרשיונות אותם אוחזים, לדבריה, המשיבים.

דין הערעור להתקבל, וזאת מחמת הנימוקים המצטברים הבאים:




הרשיון למכולת
1. המשיבים אוחזים ב"רשיון לניהול עסק לצמיתות" שניתן למשיב 2 ביום 23/6/91 לניהול "מכולת" (להלן: "הרשיון למכולת"). השופט קמא ביסס את הכרעתו לפיה נותר ספק בתוקפו ו/או בתקופתו של הרשיון למכולת על תקנה 1 לתקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות), התשס"א-2000 (להלן: "התקנות"), המגדירה רשיון לצמיתות כ"רשיון לעסק טעון רישוי שהוא בתוקף מן המועד שנקבע בו וכל עוד לא ביטלה אותו רשות הרישוי" וכן על העובדה, שלא היתה שנויה במחלוקת, לפיה לא נקטה המערערת בכל הליך לביטול הרשיון. כב' השופט קמא אף סבר כי התנאי הנקוב ברשיון והמתנה את תוקפו בהארכת האישור לשימוש חורג, הינו תנאי רגיל ולא תנאי מפקיע, בהתבסס על ע"פ 2388/97 כהן נ' מדינת ישראל פ"ד נב(1) 822.
השופט קמא אף ייחס חשיבות לעובדה שבכתב האישום לא נטען כי הרשיון למכולת פקע ולטעמו לא הונחה תשתית ראייתית להוכחת הפרת התנאי או פקיעת הרשיון מחמת אותה הפרה (סעיף 7 להכרעת הדין).

2.     הרשיון למכולת, על אף שנשא את הכותרת "לצמיתות" כלל תנאי בזו הלשון:
"השימוש במקום הנ"ל לצרכי ניהול העסק אושר על ידי רשות התכנון המוסמכת כשימוש חורג עד 31/12/92. תשומת לבך מופנית לכך שבתום תקופה זו בטל הרשיון לעסקך במידה ולא יוארך האישור לשימוש חורג".
מניסוחו של התנאי, הקובע כי הרשיון בטל בהינתן מצב של אי הארכת האישור לשימוש חורג, אנו למדים כי עסקינן בתנאי מפקיע ולא בתנאי רגיל.
וכפי שנקבע בפסק-הדין כהן נ' מדינת ישראל הנ"ל, ע"י כב' השופט זמיר:
"...נראה לי כי סיווגו של תנאי מסוג זה לכאן או לכאן תלוי בנסיבות המקרה. בנסיבות מסוימות
אפשר שהוא ייחשב תנאי מפקיע. כך למשל, אפשר שהוא ייחשב תנאי מפקיע כאשר ההיתר
לשימוש חורג ניתן לתקופה קצובה וקצרה, כשברור כי ההיתר לא יוארך והתנאי קובע במפורש
כי הרשיון יפקע (או יבוא לידי גמר) בתום אותה תקופה...".

בעניין לעיל, קבע בית המשפט כי מדובר בתנאי רגיל ולא בתנאי מפקיע משום לשונו של הרשיון,
אשר נקט במילה "יבוטל", המצריכה פעולת ביטול, להבדיל מהאמירה "בטל" או "יפקע", אשר
משמעותן מתבטל מאליו, וכפי שנקבע בפסק הדין:
"אכן כך עולה גם מלשון התנאי שנקבע ברשיון המערער. התנאי אינו אומר כי אם ההיתר
לשימוש חורג לא יוארך, יפקע הרשיון או יתבטל מעצמו, אלא הוא אומר כי הרשיון יבוטל".

במקרה שבפנינו נקט הרשיון במלל ברור וחד משמעי ולפיו הרשיון יהא בטל באם לא יוארך ההיתר
לשימוש חורג, ומשכך, ומשאיש אינו חולק על כי ההיתר לשימוש חורג לא הוארך, פקיעת הרשיון
מתרחשת מאליה, ללא צורך בפעולת ביטול מעשה ידיה של הרשות.
3. יתרה מזאת, הרשיון למכולת כולל תנאי מפקיע נוסף. סעיף ד' לתנאי הרשיון קובע:
"כפוף להתחייבות מיום 3/3/91 להפסקת שימוש בתום 3 שנים".

עסקינן בהתחייבותו של המשיב 2 מיום 3/3/91, שהוגשה כמוצג בתיק בית משפט קמא ולפיה
התחייב זה האחרון בלשון ברורה שאיננה משתמעת לשתי פנים: "אני מתחייב להפסיק את
השימוש של מכולת בתום 3 שנים מיום קבלת רשיון העסק, אלא אם כן יוארך שימוש זה על
ידכם... ידוע לי כי תוכן התחייבותי זו מהווה תנאי לקבלת רשיון העסק והפרתה או חלק ממנה,
כמוה כהפרת תנאי בהיתר".      
לפי התחייבות זו פקע הרשיון ביום 23.6.94.
     
4.     זאת ועוד, תקנה 25 לתקנות לעיל קובעת כי רשות הרישוי איננה רשאית ליתן רשיון לתקופה
העולה על תקופת תוקפו של ההיתר לשימוש חורג, וכלשונה:
"לא תיתן רשות הרישוי רשיון או היתר זמני לתקופה ארוכה מתקופת תוקפו של היתר לשימוש חורג, כמשמעותו בחוק התכנון והבנייה, שניתן לעסק".
משההיתר לשימוש חורג פקע ביום 31/12/92 לא רשאית היתה רשות הרישוי מלכתחילה ליתן רשיון לתקופה העולה על תקופה זו ו/או לצמיתות.

5.     אף יש ממש בטענת המערערת לפיה ביטל הרשיון לסופרמרקט שניתן בשנת 2000 (נ/1) את
הרשיון למכולת, וזאת לאור הוראות תקנה 40 לתקנות לעיל, הקובעת:
"עם הוצאת רשיון חדש לעסק, פוקע תוקף היתר זמני או רשיון קודם", שהרי גם רשיון לצמיתות
וגם רשיון תקופתי או רשיון זמני כלולים בהגדרת "רשיון" המופיעה בתקנה 1 לתקנות.

6.     נימוק נוסף לבטלות הרשיון למכולת נעוץ בתקנה 38 לתקנות, הקובעת: "ניתן רשיון או
היתר זמני לעסק ולאחר מכן חלו שינויים מהרשום ברשיון העסק או ההיתר הזמני והמסמכים המצורפים לו לגבי סוג העסק, לרבות מבניו, שיטחו, הבעלות בו, מיקומו ובסוג העסק - לא יהיה תוקף לרשיון או להיתר הזמני".
במקרה דנן אין מחלוקת כי הרשיון למכולת התייחס למבנה בשטח של 68 מ"ר, שעה שמן הבקשה
לרשיון לסופרמרקט עולה כי עסקינן בעסק המשתרע על שטח של 550 מ"ר.
משכך, ומחמת השינוי הממשי בשטח העסק, בוטל הרשיון אף מכוח תקנה 38 לעיל.

מכל האמור לעיל, עולה כי המשיבים לא היו יכולים להשתית הגנתם על הרשיון למכולת, שכן זה פקע זמן רב לפני המועד הנטען בכתב האישום.

הרשיון לסופרמרקט
את טענתם לפיה אוחזים הם ברשיון עסק כחוק, תמכו המשיבים גם ברשיון לסופרמרקט נ/1, שניתן ביום 6/4/00 לשני המשיבים ולאדם שלישי בשם חסואן מחמוד לפי פריט 4.7ב'.
כאמור ברשיון זה, הוגבל תוקפו עד ליום 31/12/00 בחפיפה לתוקף ההיתר לשימוש החורג שאף הוא הוגבל עד ליום 31/12/00.

חוששתני, כי צודקת המערערת כי אף רשיון נ/1 אינו מגן על המשיבים.
1.     הצדדים לא חלוקים בדעה לפיה חלות על נ/1 תקנות רשוי עסקים (הוראות כלליות) התשס"א-
2000.
תקנה 20 לתקנות אלו קובעת כי: "תוקף רשיון לעסק מן העסקים המפורטים בצו, למעט העסקים המפורטים בתוספת הראשונה, יהיה לצמיתות".
מאחר ובתוספת הראשונה מופיע רק פריט 4.7ג' (אטליז בו נמכרים בשר, עופות ודגים טריים) הרי לכאורה אמור היה נ/1 להינתן לצמיתות.
(יצויין, כי בניגוד לעמדת הסנגורית המלומדת, אין בפנינו רשיון תקופתי נשוא תקנה 21, שכן רשיון תקופתי הניתן לשנה, שלוש שנים, או חמש שנים, ניתן לעסק מן העסקים המפורטים בתוספת הראשונה, מה שאין כן ביחס לפרוט 4.7ב').

2.     יחד עם זאת, קובעת תקנה 22 כי:
"רשות הרישוי רשאית לקבוע את סיום תקופת הרשיון במועד מוקדם מזה הקבוע בתקנון 20 ו-21, ובלבד שתקופת הרשיון לא תפחת משנה".

רשיון שכזה המוגבל לשנה לפחות ואינו רשיון תקופתי, נחשב ל"רשיון זמני".

3.     זכותה של הרשות למתן רשיון זמני
4.     בעסק שלכאורה אמור היה להנתן לו רשיון לצמיתות אף מעוגנת בהוראת סעיף 7א' לחוק רישוי עסקים, ומקבילה לה.
סעיף 7א'(א) לחוק קובע כי רשיון ינתן לתקופה שאינה מוגבלת מראש.
סעיף 7א'(ג) קובע כי על אף האמור בס.ק.(א) רשאית רשות הרשוי לקבוע תקופת תוקף לרשיון עסק ובלבד שהתקופה לא תפחת משנה.
מכאן, שהרשות היתה רשאית להגביל את תוקפו של נ/1, אולם בניגוד לתקופה הקבוצה בו, והפחותה משנה אמור היה הרשיון לפקוע רק ביום 6.4.2001 ולא ביום 31.12.00.
מאחר והמועד הנטען בכתב הינו מאוחר למועד זה, לא מסייעת ארכה זו למשיבים.

4. אף נ/1, כמו גם הרשיון למכולת, מותנה בהארכת ההיתר לשימוש חורג, וכאמור בסעיף 1 לפרק
"התנאים המיוחדים":
"השימוש במקום הנ"ל לצרכי ניהול העסק אושר על ידי רשות התכנון המוסמכת כשימוש חורג עד לתאריך 31.12.2000.
תשומת לבך מופנית לכך, שבתום תקופה זו בטל הרשיון לעסקך במידה ולא יוארך האישור לשימוש חורג".

אין חולק, כי ההיתר לשימוש חורג לא הוארך כאמור בהודעות הסרוב המנומקות באי הארכת השימוש החורג מחמת חריגות בניה שנתגלו בעסק.
זכות ההתנאה מעוגנת בסעיף 7(א) לחוק רישוי עסקים המאפשר "להתנות את הרשיון או ההיתר הזמני בתנאים".
סעיף 7ב'(ב) קובע כי ההיתר הזמני יפקע אם לא מולאו התנאים שנקבעו לפי סעיף 7(א).

5. סעיף 30 לחוק רישוי עסקים קובע כי: "הטוען שבנדון רשיון או היתר זמני לפי חוק זה - עליו הראיה". משהודו המשיבים בניהול העסק נשוא כתב האישום וטענו להגנתם רק טענה אחת ולפיה "יש להם רשיון" ומשהוברר כי רשיון זה פקע במועד הנטען בכתב האישום - לא היה מנוס מהרשעתם בדין.


התוצאה:
בכל דרך בה נלך נגיע למסקנה לפיה ביום 1/7/02 לא היה למשיבים רשיון עסק כחוק, המתיר להם לנהל ברחוב יפת 252 ביפו עסק מסוג סופרמרקט.
משכך, דין הערעור להתקבל.
אני מרשיעה את המשיבים בעבירה שיוחסה להם בכתב האישום, דהיינו עבירה בניגוד לסעיפים 4, 14, 15 לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968, בכל הנוגע לפריט 4.7ב' לצו רשוי עסקים.

התיק מוחזר לבית משפט קמא על מנת שיגזור את דינם של המשיבים.
כולי תקווה כי המשיבים ישכילו לנצל את ארכת החסד שניתנה להם מחמת הליך הערעור, וידאגו להארכת ההיתר לשימוש חורג ולהוצאת רשיון עסק כדין.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. רישיון הפקת מים

  2. רישיון במקרקעין

  3. רישיון להצבת שלט

  4. רישיון הפקה למים

  5. רוכלות ללא רישיון

  6. רישיון מבקר פנימי

  7. רישיון חשמלאות רכב

  8. ניהול עסק ללא רשיון

  9. החזר אגרת רישיון רכב

  10. רישיון להפעלת חניון

  11. רישיון שימוש במקרקעין

  12. ביטול רישיון במקרקעין

  13. רישיון זמני לניהול עסק

  14. אגרות רישיון תחנת רדיו

  15. רשיון הפקה באזור קיצוב

  16. רישיון להפעלת תחנת רדיו

  17. רישיון במקרקעין ללא תמורה

  18. ניהול עסק אחסנה ללא רישיון

  19. אי תשלום אגרת רישיון שילוט

  20. תקנות הרועים (מתן רשיונות), 1947

  21. נטען כי הגשת התביעה היא מהלך נקמני

  22. פקודת הרועים (מתן רשיונות), 1946

  23. אי התאמה בין מספר מנוע ברשיון הרכב

  24. מעצר על הסעת נוסעים בשכר ללא רישיון

  25. רשיון כללי לסחורות במעבר, תשכ"ח-1968

  26. ביטול רישיון להחזיק במקרקעין ללא תמורה

  27. תנאים מוקדמים למתן היתר לעסק ללא רשיון

  28. ניהול עסק ללא רישיון תוך הפרת צו שיפוטי

  29. תקנות הזרעים (רשיונות מכירה), תשכ''ח-1967

  30. תקנות העתיקות (רשיון ואגרות), התשמ''ד-1984

  31. תקנות הפיקוח על מעונות (בקשה לרשיון), תשכ''ה-1965

  32. צו המילדות (אגרות רשיון ותעודת היתר), התשמ"ד-1983

  33. תקנות פיקוח על בתי-ספר (בקשה להעברת רשיון), תש''ל-1970

  34. כללי פיקוח על בתי-ספר (מבחנים למתן רשיונות), תשל"א-1971

  35. צו הרוקחים (אגרות רשיון לרוקח ולעוזר רוקח), התשמ"ד-1983

  36. תקנות הפיקוח על מעונות (פטור מרשיון לניהול מעון), תשכ''ו-1966

  37. תקנות הפיקוח על מעונות (בקשה לרשיון למוסד פנימייתי לטיפול סוציאלי ולמוסד אמבולטורי לטיפול סוציאלי), התשנ''ד-1994

  38. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון